מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

תמימות תהיינה

הלכות חג בחג. חקרי הלכה ומנהג. מאמרים לעיון והורדה.
אריה הכהן
הודעות: 324
הצטרף: ה' דצמבר 22, 2016 11:37 pm

תמימות תהיינה

הודעהעל ידי אריה הכהן » א' מאי 09, 2021 11:50 pm

תמימות תהיינה
זמן מצות ספירת העומר הוא בתחילת הלילה, לפי שנאמר 'תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה' ואי אפשר למצוא תמימות אלא אם מתחילים בתחילת הלילה של יום טז' (עי' מ"ב סי' תפט' ס"ק ב'). וכיון שספירה ראשונה בתחילת הלילה - שאר כל הספירות שוין לה, וזמנן בתחילת הלילה. ולכך אף על פי שבכל ערבי יום טוב נוהגים להקדים קצת תפילת ערבית של יום טוב, בליל שבועות מאחרים להתפלל עד אחר צאת הכוכבים, לפי שהתורה אמרה (על הימים שלפני החג - ויקרא כג'): שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה, ואם יקדימו לקבל קדושת יום טוב מבעוד יום, והוא היום הארבעים ותשעה לספירה, נמצא שהחסירו מעט ממ"ט ימי הספירה ואין זה 'תמימות'. וכן הקידוש שעל היין של שבועות, אין אומרים אותו עד שיהיה לילה ודאי (סה"ת).
דעת הט"ז
כתב הט"ז (סי' תצד'): מאחרין להתחיל ערבית בכניסת שבועות כדי שיהיו ימי הספירה תמימות, עכ"ל. מבוא' מדברי הט"ז שאע"פ שתמיד אפשר ערבית מפלג המנחה, בכ"א בשבועות אין לעשות זאת בכדי שיהיו ימי הספירה 'תמימות'. וכדברי הט"ז כתב בקיצור שו"ע (סי' קכ' סעי' יא'): בְּלֵיל רִאשׁוֹן דְּשָׁבוּעוֹת מְאַחֲרִין מִלְּהִתְפַּלֵּל עַרְבִית עַד צֵאת הַכּוֹכָבִים, שֶׁאִם יִתְפַּלְּלוּ קֹדֶם וִיקַבְּלוּ קְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב, חָסֵר מְעַט מִתִּשְׁעָה וְאַרְבָּעִים יְמֵי הַסְּפִירָה. וְהַתּוֹרָה אָמְרָה, שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת תִּהְיֶינָה.
דעת המג"א
אמנם במג"א (שם) כתב: בליל שבועות אין מקדשין על הכוס עד צאת הכוכבים דכתיב 'תמימות תהיינה', עכ"ל. מדבריו משמע שערבית אפשר להתפלל לפנ"כ ואין בכך חסרון בתמימות, רק קידוש אין לעשות עד צאת הכוכבים.
וכדברי המג"א מבוא' בשל"ה וז"ל: חג השבועות הוא אשר צוה הש"י לעשות חג אחר שבעה שבועות של הספירה. וקבלתי ממורי הגאון מהר"ש ז"ל מלובלין, שקיבל איש מפי איש מפי הגאון רבינו יעקב פולק ז"ל, שלא לעשות קידוש ולאכול בליל ראשון של חג שבועות עד צאת הכוכבים. והטעם מפני שבספירה כתיב (ויקרא כג' טו'), שבע שבתות תמימות תהיינה, ואם כן כשמקדש בעוד יום מחסר אותו המקצת ממ"ט ימי הספירה, שהרי חג שבועות הוא לאחר הספירה, וכשיש ספירה אינו שבועות, וכשמקדש אם כן מקבל על עצמו החג ומחסר אותו המקצת מימי הספירה, ונמצא שאינן תמימות. ואל תשיבני ממה שמתפללין אז התפילה מבעוד יום, דזה אינו כלום. דהא ר' אושעיא צלי של מוצאי שבת בשבת כדאיתא בברכות (כז' ע"ב), אע"ג דעדיין ממש שבת גמור הוא. ואל תקשה מקידוש השליח ציבור בבית הכנסת, דזה אינו אלא בשביל אורחים ולא מחזי כלום כמחסר משבע התמימות. מה שאין כן אלו היה כל יחיד מקדש לעצמו. גם מצינו בהדלקת נרות חנוכה קצת דומה לזה שהשליח ציבור מדליקן בבית הכנסת בעוד היום, והקהל מחויבין להמתין מלהדליקם בביתם עד שיגיע זמן ההדלקה, עכ"ל.
ובספר נחלת שבעה (לרבי שמואל ב"ר דוד הלוי. י"ל בשנת תקמ"ד – באה"ד) כתב, וכן בליל ראשון דשבועות דכתב הרב משאת בנימין בחידושי דינים שלו בשם מהר"ש, שנהג להמתין עם הקידוש עד הלילה משום דכתיב 'תמימות תהיינה' ואם מקדש ביום לא הוי תמימות, היינו נמי לפי שאע"פ שהתפללו הקהל ערבית לא נחשב ללילה ולא הוי תמימות. ומכל מקום נראה לי שאין צריך להמתין רק עם הקידוש ולא עם תפילת ערבית, והטעם דאין צריך להמתין בתפילת ערבית, כדי להוסיף מחול על הקודש לענין איסור מלאכה, אבל מכל מקום לא נחשב ללילה, ואי הוי מקדש תכף אחר יציאה מבית הכנסת בעוד יום, הוי נתקדש היום לכל מילי ולא הוי תמימות, לכן יש להמתין עם הקידוש עד הלילה, ע"ש. וכמו"כ כתב בסידור יעב"ץ, י"א שמאחרין להתפלל עד שחשכה. והוא דקדוק קלוש מחודש צהאחרונים. ומי שמקדים להתפלל בשיעור שמוסיפין מחול על הקודש הרי זה זריז ונשכר בקיום מצוה ומתקיים זה וזה בידו, כי מ"מ בעוד שמתפללין כבר הוא לילה ועיקר הקפידא למאן דחש לה הוא שלא לאכול קודם הלילה, ע"ש. ולהדיא כתב בפרי חדש: ליל א' של חג השבועות ממתינים לקדש עד הלילה ממש.
עוד דיעה בזה הענין
ובספר יוסף אומץ (לרבי יוסף יוזפא האן נוירלינגן) אחר שהביא דברי השל"ה (שהבאינו לעיל) כתב: אכן באמת לא ראיתי רבנן קשישי בעלי מעשה אשר בארצנו ארץ אשכנז דעבדי הכי, ובפרט אותם המדקדקים העומדים בבית ה' בלילות שעומדים כל הלילה על עומדם ללמוד כל הלילה כמ"ש בספר הזוהר פרשת אמור, והמה לומדים ע"פ הסדר הכתוב לקמן (ע"ש), כי המלאכה מרובה והלילות בהם קצרים עד מאוד בעת ההיא, ואם יתמהמהו בקידוש והתחלת אכילה עד צאת הכוכבים וגם באכילה ישהו קצת זמן מה וכו' בזה תצא קרוב לחצי הלילה ומתי יעשו לביתם הנצחי, לכן נראה לי - רחמנא לבא בעי ואחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים, ומותר לעשות קידוש בין השמשות, כי מדאורייתא קרי בין השמשות לילה, ע"כ. ובספר נוהג כצאן יוסף (לרבי יוסף יוזפא קאשמן סג"ל. י"ל בשנת תע"ח) כתב, ולא יקדש עד שתחשך דכתיב 'שבעה שבועות תמימות תהיינה'. ודוני אמ"ז מהרי"ח ז"ל בס' יויף אומץ כתב, דטוב יותר לקדש תכף כדי למהר ללמוד, ובכל דרכיך דעהו, ע"כ. (נכתב בס"ד ע"י א. פלשניצקי)

חזור אל “בין פסח לעצרת - ספיה"ע, ל"ג בעומר, שבועות”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 25 אורחים