מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

משמחה ליגון ומיום טוב לאבל , ומה זה עלולים ?

הלכות חג בחג. חקרי הלכה ומנהג. מאמרים לעיון והורדה.
יהודהא
הודעות: 1191
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

משמחה ליגון ומיום טוב לאבל , ומה זה עלולים ?

הודעהעל ידי יהודהא » ו' מאי 20, 2022 2:04 am



רבות נכתב על הימים בין פסח לעצרת ועל כל הכרוך בהם.
ומכאן שלא לחדש באתי אלא להציג ניסוח והטעמה שונה. וכבר נאמר "אין אדם למד ..אלא ממקום [ וסגנון ] שליבו חפץ" .

ככלל אמורים היו ימים אלו שבין פסך לעצרת להיות ימי שמחה ורוממות כמו חול המועד: יציאת ממצרים ומשערי הטומאה, ציפייה והתקרבות למתן תורה.
אבל האירועים הטראגיים שקרו לעם ישראל בתקופה זו קבעו את מנהגיהם ושינו את אופיים.אבל לא בבת אחת ולא בכל מקום.

ויש כאן הרבה להרחיב איך נשתנו והתגבשו מנהגי הספירה : אולם להלן כותרות בלבד.

א) בשס - אין אבילות.

ב ) מנהג [ולא איסור] נישואין בכל ימי הספירה בשל פטירת תלמידי ר"ע .ר נטרונאי גאון.

ג ) נוסף- איסור מלאכה לגברים ונשים כל הלילה (בדומה לאיסור בחוה"מ).בגלל:תלמידי רע.
ואיסור מלאכה מסיבה נוספת שונה - "שבע שבתות" מלשון שבות ושמיטה - ולא בשל האבל .ר האי גאון.
וברמבן ויקרא כג,לו. שימים אלו "כחולו של מועד". כימי שמחה. (ובניסן הרי אסור
בתענית ובהספד וכו.)

ד ) בשבלי הלקט ובספר המנהיג למדו "פרוס העצרת" היינו רק עד לג בעומר. פרוס= 15 יום.
וכך במאירי האבודרהם בתשבץ ובשוע.

ה )במזרח - האבל התפרס על כל הימים או עד לג\לד בעומר.
באשכנז הדגש היה בעיקר על הימים שבין א אייר- לשבועות .ואפשר בגלל חורבן הקהילות בתתנ"ו שהיה בימים אלו. ואף הוסיפו זולתות ובהם קינות ע"כ בשבתות שבהם. כגון אזכרך דודי. אלוקים אל דמי לך ועוד. ובטז או"ח תצג,ב.
על הזולתות הנל ראה בקישור ותודה לעושה חדשות.
https://forum.otzar.org/download/file.php?id=20144

ו ) לא להסתפר, ושלא לחנוך כסות חדש ולהתענג במרחץ ולעשות ציפרניו...שמסרו נפשם עקדו"ה.
[הוספת אלו הם כנל , ולא בשל תלמידי ר"ע ] בספר מנהג טוב,סא.

ז ) באירועים הכוונה לרציחות : בשפיירא ח' אייר. וורמייזא כג' אייר. מגנצא ג' סיון. קולוניא ו' סיון.

ח ) מנהג מניעת התספורת "לא להסתפר "-בראשונים כתבו "שיש מקומות בהם נהגו כן" שבלי הלקט. ובאם חל על הראש בלבד או גם על הזקן, והאם איסורו גם בערב שבת -לרדבז נהגו לספר לכבוד שבת, נחלקו בכך וכיום פשט לאיסור. ובתימן שנים רבות לא פשט האיסור-,ואפשר שנהגו כרמבם שאינו מזכיר דיני אבילות בימים אלו. וכעת יש שינוי.

ט ) מניעת ריקודי ומחולות צויין עי המג"א תצג,א.
וממנו פשט בדורינו גם מניעת שמיעת מוסיקה [מנחת יצחק ח"א קיא. ] ומהגרשז"א שאין נמנעים משירה שאינה מביאה לריקוד ומחול .

י ) כך שיש מנהגים שהושמטו ויש שנוספו, גם משך הימים ותאריכם נדד מכל ימי הספירה ,לחודש או לל"ג ימים. ושוב חזר לכל הימים .

יא ) גם בסיבות למנהגים החל (1) מהאבל על תלמידי רע, (2) ואחכ על הקהילות שנרצחו, ועוד לפני כן עלה הטעם של -(3) שביתת מלאכה שלבסוף צומצמה ללילה ולנשים בלבד. ויש שציינו (4) שהם ימי דין וסכנה "עלולים", והראייה פטירת תלמידי רע.[ בספר האסופות]. ולבעלי הסוד איסור התספורת אינו בשל אבילות (5) "אלא סוד יש בדבר". ר בנימין מאיטליה מביא סיבה אחרת שכמעט אינה מוזכרת (6) שסיבת האבילות היא בגלל דברי ר יוחנן בן נורי
ש- "משפט רשעים בגיהנם הוא : מן הפסח ועד העצרת, שנאמר 'ומדי שבת בשבתו'.
בדבריו איננו מזכיר כלל את הסברם של גאוני בבל למנהגי האבלות בימי הספירה — מותם של תלמידי רבי עקיבא, ותחת זאת הוא מעלה נימוק חדש, על פי דברי חז"ל לעיל שמשפט רשעים בגיהינום מפסח עד עצרת.ועכ יש לנהוג אבילות.

ועדיין יש מקום רב להאריך בהם.
דוגמה להשפעת הסיבות למנהגים על מי\ מה\ מתי בעה"י בהמשך.

יהודהא
הודעות: 1191
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

Re: משמחה ליגון ומיום טוב לאבל , ומה זה עלולים ?

הודעהעל ידי יהודהא » א' מאי 22, 2022 1:23 pm

איסור מלאכה.

באם נעקוב אחרי אחד מהמנהגים "איסור מלאכה " נראה שהנימוק לאיסור השפיע מאוד על החלות שלו בטווח האנשים ועל מרחב הזמן שבהם הוא חל.

א.
שמתו תלמידי רע -בערב, וקבורתם אחרי השקיעה הביאה אז לביטול מלאכה כדין ח"ח שמת. ולכן גםהיום גברים ונשים בטלים ממלאכתם ורק עד לג\לד בעומר., ורק כזמן שיעור קבורה. ר האי גאון טעטד.

ב
כנל ,אבל הנשים נהגו בכך. שכן הם שטיפלו בתלמידי רע שנפטרו. שבלי הלקט ברכ"י ועוד.

ג. לכולם ,בכל ימי הספירה .אבל מהשקיעה ועד אחרי הספירה . שכן הסיבה אינה אבל אלא הפוך ימי מעלה הם :שבתות מלשון שבות. ר האי טור רשז.

ד
. בכל ימי הספירה , כדי שלא יעסקו במלאכה וישכחו לספור. ומכאן שזה רק לגברים ועד אחרי שספרו בלי תלות בשעה. [לרמבן שנשים חייבות בספירה הרי גם הן באיסור מלאכה כגברים] מור וקציעה.

ה
, להזכיר לנשים מנחת סוטה. שכן העומר ובסוטה המנחה עשירית האיפה ומשעורין. ודבר זה יזכיר להן את חובת וחומרת הזהירות בעריות. ולכן האיסור הוא כל ימי הספירה רק לנשים ולכאורה כל הלילה, בבאר יעקב תצג.

ו. שימים אלו הם ימי מעלה דוגמת ימי חול המועד, וונאסרו במלאכה כל ימי הספירה כמוהם. אלא מפני שהם ימי זריעה וחרישה התירו לגברים לעסוק בהם להיות למחייה.
ןרק לנשים הושאר האיסור ולכאורה לכל הלילה.

הנל הוא תמצית מתוך הספר "בין פסח לעצרת" . וקיצרתי בו, ושם יש עוד גוונים למכביר בשיטות השונות.
ויבואו אלו וילמדו על הכלל.


חזור אל “בין פסח לעצרת - ספיה"ע, ל"ג בעומר, שבועות”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 19 אורחים