מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

האם יש ראיות מסייעות לתאריך שבתרגום ? שבועות.

הלכות חג בחג. חקרי הלכה ומנהג. מאמרים לעיון והורדה.
יהודהא
הודעות: 1330
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

האם יש ראיות מסייעות לתאריך שבתרגום ? שבועות.

הודעהעל ידי יהודהא » ג' יוני 11, 2024 3:34 pm

האם יש ראיות מסייעות לתאריך שבתרגום ?

א.
חג השבועות.
שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת.
אלו שלושת החגים המרכזיים של עמ"י. והם לא רק מוזכרים כציווי, אלא ישנם בתנך גם תיאורים על קיומם וחגיגתם של החגים פסח וסוכות משך השנים בתקופות שונות .

וכך יש לנו למשל :
פסחים רבים:
פסח מצרים,פסח שני.פסח יהושע,פסח יאשיהו, פסח חזקיהו,פסח יאשיהו ועוד.

ב.

סוכות מעטים:
חג [ברמז לסוכות] אצל שלמה. סוכות של שבי ציון בעזרא ג, ד:
בתחילת בית שני בימי עזרא: ד וַיַּעֲשׂוּ אֶת-חַג הַסֻּכּוֹת, כַּכָּתוּב; וְעֹלַת יוֹם בְּיוֹם בְּמִסְפָּר, כְּמִשְׁפַּט ..
ובנחמיה ח' : חמש פעמים -יד וַיִּמְצְאוּ, כָּתוּב בַּתּוֹרָה: אֲשֶׁר צִוָּה ה בְּיַד-מֹשֶׁה, אֲשֶׁר יֵשְׁבוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל בַּסֻּכּוֹת בֶּחָג בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי...

טז וַיֵּצְאוּ הָעָם, וַיָּבִיאוּ, וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם סֻכּוֹת אִישׁ עַל-גַּגּוֹ וּבְחַצְרֹתֵיהֶם, וּבְחַצְרוֹת בֵּית הָאֱלֹהִים--וּבִרְחוֹב שַׁעַר הַמַּיִם, וּבִרְחוֹב שַׁעַר אֶפְרָיִם. יז וַיַּעֲשׂוּ כָל-הַקָּהָל הַשָּׁבִים מִן-הַשְּׁבִי סֻכּוֹת, וַיֵּשְׁבוּ בַסֻּכּוֹת..

ועוד בזכריה שלוש פעמים בנבואה על חג הסוכות שלעתיד לבוא,
וְהָיָה, כָּל-הַנּוֹתָר מִכָּל-הַגּוֹיִם, הַבָּאִים, עַל-יְרוּשָׁלִָם; וְעָלוּ מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה, לְהִשְׁתַּחֲוֺת לְמֶלֶךְ ה צְבָאוֹת, וְלָחֹג, אֶת-חַג הַסֻּכּוֹת. .. אֲשֶׁר לֹא יַעֲלוּ, לָחֹג אֶת-חַג הַסֻּכּוֹת. יט זֹאת תִּהְיֶה, חַטַּאת מִצְרָיִם; וְחַטַּאת, כָּל-הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר לֹא יַעֲלוּ, לָחֹג אֶת-חַג הַסֻּכּוֹת...

וכן לעניין קרבנות החג ביחזקאל מה כג: כה בַּשְּׁבִיעִ֡י בַּֽחֲמִשָּׁה֩ עָשָׂ֨ר י֤וֹם לַחֹ֨דֶשׁ֙ בֶּחָ֔ג יַֽעֲשֶׂ֥ה כָאֵ֖לֶּה שִׁבְעַ֣ת הַיָּמִ֑ים כַּֽחַטָּאת֙ כָּֽעֹלָ֔ה וְכַמִּנְחָ֖ה וְכַשָּֽׁמֶן׃
היינו יש ששם החג מפורש, ויש שהחג מוזכר בתאריכו בחודש וביומו - מבלי להזכיר את שמו המפורש.

ג.
שונה הוא חג השבועות.
ואמנם גם חג השבועות מוזכר בשמו בנך אבל פעם יחידה בלבד, וזאת לעניין קרבנות בדברי הימים ב' ח, יג:
אָז הֶעֱלָה שְׁלמה עֹלוֹת לַהי עַל מִזְבַּח ה׳ אֲשֶׁר בָּנָה לִפְנֵי הָאוּלָם:
וּבִדְבַר יוֹם בְּיוֹם לְהַעֲלוֹת כְּמִצְוַת משֶׁה לַשַּׁבָּתוֹת וְלֶחֲדָשִׁים וְלַמּוֹעֲדוֹת שָׁלוֹשׁ פְעָמִים בַּשָּׁנה
בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת.


ומ"מ היו שתמהו על היעדר בנ"ך איזכורם של אירועים שבהם נחגג חג השבועות. למרות שאין בכך ללמד מאומה על החג שהוא בן יומו ולא משך שבוע, ושמצוותיו מרוכזים במקדש ולא לכל היחידים שבחוץ,
ואפשר שלא אירעו בו מקרים הראויים לציון.

גם חגיגת הבאת הביכורים ברוב עם לרוב הדעות [מחלוקת] לא היתה בחג עצמו. והביכורים שבחג השבועות הכוונה לשתי הלחם שהם ביכורי החיטים, וההבאות ההמוניות המתוארות בחזל הם משבועות והלאה.

ד.
אבל כאן בא התרגום וחושף לנו אירוע מימי המלך אסא שתאריכו המיוחד לכאורה עלום, והוא מספר לנו שהיה זה בחג השבועות,

בימי המלך אסא בדבה"י ב,טו,
י. וַיִּקָּֽבְצ֥וּ יְרֽוּשָׁלִַ֖ם בַּחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁלִשִׁ֑י..
יא. וַיִּזְבְּח֤וּ לַֽשם 'בַּיּוֹם הַהוּא" ..
יב. וַיָּבֹ֣אוּ בַבְּרִ֔ית ..

יד. בְּק֥וֹל גָּד֖וֹל וּבִתְרוּעָ֑ה וּבַחֲצֹֽצְר֖וֹת וּבְשֽׁוֹפָרֽוֹת׃
טו. וַ.. עַל־הַשְּׁבוּעָ֗ה
כִּ֤י בְכָל־לְבָבָם֙ נִשְׁבָּ֔עוּ וּבְכָל־רְצוֹנָ֣ם

ואומר לנו התרגום כאן על הפסוק "וַיִּזְבְּחוּ לַה 'בַּיּוֹם הַהוּא"
כך: "ודבחו קדם ה 'ביומא ההוא בחגא דשבועיא ... ";

ה.
ואכן עיון בפסוקים שלעיל מעלה סימוכין ורמזים רבים לכך שכונת הפסוק כאן היא לחג השבועות.
והם גם מתקשרים עם הקטע שראינו קודם לכן אודות קרבנות החגים שהעלה שלמה -

1. גם בתורה וגם כאן היום בחודש בו חל החג - אינו מפורש. [בחודש השלישי ."ממחרת השבת"].
ומתבקש להניח שהתאריך המסוים בחודש השלישי הזה לאסיפת העם לשיקום המזבח לחידוש הברית נבחר באופן מכוון. כאשר אסא קבץ את כל העם אל ירושלים בחודש השלישי היה זה דווקא , ביום חג השבועות,

"וְכִשְׁמֹעַ אָסָא הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהַנְּבוּאָה עֹדֵד הַנָּבִיא הִתְחַזַּק וַיַּעֲבֵר הַשַּׁקּוּצִים
מִכָּל אֶרֶץ יְהוּדָה וּבִנְיָמִן וּמִן הֶעָרִים אֲשֶׁר לָכַד מֵהַר אֶפְרָיִם [הסרת ע"ז].

וַיְחַדֵּשׁ אֶת מִזְּבַּח ה׳ אֲשֶׁר לִפְנֵי אוּלָם ה'" (שם ח). [חידוש המזבח שלפני האולם]
וַיִקְבֹּץ אֶת כָּל יְהוּדָה וּבִנְימִן וְהַגָּרִים עִמָּהֶם מֵאֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה וּמִשִּׁמְעוֹן כִּי נָפְלוּ עָלָיו
מִיִּשְׂרָאֵל לָרֹב בִּרְאֹתָם כִּי ה 'אֱלֹהָיו עִמּוֹ.[ כל העם].


וַיִקָּבְצוּ יְרושֹׂלים בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לִשְׁנַת חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה לְמַלְכוּת אָסָא. [ חודש השלישי -סיון]
וַיִּזְבְּחוּ לַה 'בַּיּוֹם הַהוּא מִן הַשָּׁלָל הֵבִיאוּ בָּקָר שְׁבַע מֵאוֹת וְצֹאן שִׁבְעַת אֲלָפִים. [קרבנות]
וַיָּבֹאוּ בַבְּרִית לִדְרוֹשׁ אֶת ה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם בְּכָל לְבָבָם וּבְכָל נַפְשָׁם. [ברית]
וְכֹל אֲשֶׁר לֹא יִדְרֹשׁ לַה 'אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יוּמָת לְמִן קָטֹן וְעַד גָּדוֹל לְמֵאִישׁ וְעַד אִשָּׁה.

וַיִּשָּׁבְעוּ לַה ' - -בְּקוֹל גָּדוֹל וּבִתְרוּעה וּבַחֲצֹצְרוֹת וּבְשׁוֹפָרוֹת. [שבועה, קול גדול שופרות ]
וַיִּשְׂמְחוּ כָל יְהוּדָה עַל הַשְּׁבוּעה כִּי בְכָל לְבָבָם נִשְׁבָּע וּבְכָל רְצוֹנָם בִּקְשְׁהוּ וַיִמָּצֵא לָהֶם (שם ט-טו).[שבועה, נעשה ונשמע.]

ו.
ובמתן תורה - בהר סיני .
"וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהִיֹות הַבֹּקְר וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר וְקֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד ... " (שמות י״ט, טז); כל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידם וְאֵת קוֹל הַשֹֹׁפר ... " (כ׳, טו).
וגם באסא- הסכמת כל העם, ושבועתם: "וַיִּשְׂמְחוּ כָל יְהוּדָה עַל הַשְּׁבוּעה כִּי בְכָל לְבָבָם נִשְׁבָּע וּבְכָל רְצוֹנָם בִּקְשְׁהוּ"

"וַיַּעַן כָּל הָעָם קוֹל אֶחָד וַיֹּאמְרוּ כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר ה׳ נַעֲשֶׂה" (שמות כ״ד, ג);
ד וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה, אֵת כָּל-דִּבְרֵי השם, וַיַּשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר, וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ תַּחַת הָהָר; וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַצֵּבָה, לִשְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל. ה וַיִּשְׁלַח, אֶת-נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיַּעֲלוּ, עֹלֹת; וַיִּזְבְּחוּ זְבָחִים שְׁלָמִים, לַשם--פָּרִים. ו וַיִּקַּח מֹשֶׁה חֲצִי הַדָּם, וַיָּשֶׂם בָּאַגָּנֹת; וַחֲצִי הַדָּם, זָרַק עַל-הַמִּזְבֵּחַ.

ז וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית, וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי הָעָם; וַיֹּאמְרוּ, כֹּל אֲשֶׁר-דִּבֶּר השם נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע. ח וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת-הַדָּם, וַיִּזְרֹק עַל-הָעָם; וַיֹּאמֶר, הִנֵּה דַם-הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת השם עִמָּכֶם, עַל כָּל-הַדְּבָרִים, הָאֵלֶּה.

ז.
"לפני האולם.

בנוסף הביטוי שהמזבח הוא "לפני האולם" מופיע בתנך פעמיים בלבד .הראשונה באותם פסוקים כאשר שלמה מספר על הקרבנות שכוללים את "חג השבועות", היחידי המפורש בנך.

אָז הֶעֱלָה שְׁלֹמֹה עֹלוֹת, לַיהוָה, עַל מִזְבַּח יְהוָה, אֲשֶׁר בָּנָה לִפְנֵי הָאוּלָם.דבהי ב,ח.
והפעם השנייה כאן בדבה"י ,ושוב בקשר לאסא ולחגיגת חג השבועות.
"וַיְחַדֵּשׁ אֶת מִזְּבַּח ה׳ אֲשֶׁר לִפְנֵי אוּלָם ה' ".

תיקון המזבח.
גם בניית\תיקון המזבח לקראת החגים מוכרים לנו משלמה, חזקיהו ויאשיהו.
וזה מסביר גם כאן את פעלתו של אסא שלקראת חג השבועות: וַיְחַדֵּשׁ אֶת מִזְּבַּח ה׳ אֲשֶׁר לִפְנֵי אוּלָם ה'" (שם ח).

ח.
שורש ש,ב,ע,

רמז נוסף לחג השבועות בסיפור זה נמצא בחזרתו של השורש ש,ב,ע, אם כי לא במשמעות
של שָבועות: שלוש פעמים מופיע השורש לתיאור השבועה שנשבעו העם בברית ("וַיִשָׁבְעוּ
לַה׳ ... וַיִּשְׂמְחוּ כָל יְהוּדָה עַל הַשְּׁבוּעה כִּי בְכָל לְבָבָם נִשְׁבָּעוּ"; יד-טו),
ופעמיים לציון כמות הקרבנות - "בָּקָר שְׁבַע מֵאוֹת וְצֹאן שִׁבְעַת אֲלָפִים".

אמנם כאן שמו של חג השבועות נדרש מלשון שבועה, ועדיין הריבוי בשורש זה אפשר בא ללמדנו ולרמוז לחג השבועות שגם בו יש שבועת נאמנות וברית בין הקבה לעמ"י.
ובכך מעניק משמעות נוספת לחג - משמעות הקשורה בחג, בשבועה ובקבלת ברית ה'.

ט.
* כך שלמעשה בתנך כולו -כאן יש מקור הכי מתקשר ומקשר בין חג השבועות למתן תורה.
* וכל הנל תומכים בפירוש התרגום שהברית בימי אסא רומזת במכוון לחג השבועות (ולמתן תורה),
** ובכך היא למעשה גם המאורע היחיד בנך שהתרחש בחג השבועות.

מעובד ממקורות שונים כולל של נ,ק.
נערך לאחרונה על ידי יהודהא ב ד' יוני 12, 2024 11:39 pm, נערך 4 פעמים בסך הכל.


יהודהא
הודעות: 1330
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

Re: האם יש ראיות מסייעות לתאריך שבתרגום ? שבועות.

הודעהעל ידי יהודהא » ה' יוני 13, 2024 4:25 am

"היום ההוא " עוד איזכור מרומז לאירוע בחג השבועות המופיע בנך.

א.
דוד המלך - נפטר כידוע בחג השבועות ומשום אבילות על המלך נדחו קרבנות רבים ליום המחרת.
כפי שהפסוק בדה"א כט מספר לנו:
..כ וַיֹּאמֶר דָּוִיד לְכָל-הַקָּהָל, בָּרְכוּ-נָא אֶת-השם אֱלֹהֵיכֶם; וַיְבָרְכוּ כָל-הַקָּהָל, לַשם אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיהֶם, וַיִּקְּדוּ וַיִּשְׁתַּחֲווּ לַשם, וְלַמֶּלֶךְ.
כא וַיִּזְבְּחוּ לַשם זְבָחִים וַיַּעֲלוּ עֹלוֹת לַשם,לְמָחֳרַת הַיּוֹם הַהוּא--פָּרִים אֶלֶף אֵלִים אֶלֶף כְּבָשִׂים אֶלֶף, וְנִסְכֵּיהֶם; וּזְבָחִים לָרֹב, לְכָל-יִשְׂרָאֵל.
כב וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ לִפְנֵי השם, בַּיּוֹם הַהוּא בְּשִׂמְחָה גְדוֹלָה; וַיַּמְלִיכוּ שֵׁנִית לִשְׁלֹמֹה בֶן-דָּוִיד, וַיִּמְשְׁחוּ לַשם לְנָגִיד וּלְצָדוֹק לְכֹהֵן.

ב.
" לְמָחֳרַת הַיּוֹם הַהוּא " הכוונה היא ליום ההוא בו נפטר דוד המלך -היינו חג השבועות, כפי שנאמר בירושלמי ביצה פרק ב הלכה ד.

א"ר יוֹסִי בִּי ר' בּוֹן: ר שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ הֲוָה עָבַר קוֹמִי סִדְרָא וְשָׁמַע קָלְהוֹן קָרָאַי הַהֵן פְּסוּקָא, (דִּבְרֵי הַיָּמִים א כט) "וַיִּזְבְּחוּ לַה' זְבָחִים וַיַּעֲלוּ עֹלוֹת לַה' לְמָחֳרַת הַיּוֹם הַהוּא".
אָמַר מָאן דְּמִפְסַק לָהּ כב"שׁ מָאן דִּקְרִי כֻּלָּהּ כב"ה.
נִיחָא עוֹלוֹת לְמָחֳרָת הַיּוֹם וּשְׁלָמִים לְמָחֳרָת הַיּוֹם וְאֵין שְׁלָמִים בָּאִין כְּבַיִת שְׁמִי א"ר יוֹסִי בִּי ר' בּוֹן - דָּוִד מֵת בַּעֲצֶרֶת וְהָיוּ כָּל יִשְׂרָאֵל אוֹנְנִין וְהִקְרִיבוּ לְמָחָר..

ג.
לא ניכנס כעת למחלוקת על איסורי הקרבה ביום טוב ולפרטי הקרבנות השונים. אבל מהפסוקים הנל עולה
במרומז התייחסות לחג השבועות בו נפטר דוד והוא מצויין בשמו "הַיּוֹם הַהוּא".
ולפי ריש לקיש - מובן ריבוי הקרבנות זבחים ועולות שהביאו לכבוד הרגל = חג השבועות.

הפרק הנל הוא הפרק המפורסם של "ויברך דוד את ה' לעיני כל הקהל וכו. בו הוא נפרד מעם ישראל בסמוך לפטירתו. והירושלמי דלעיל הוא המקור לכך שפטירתו של דוד המלך אירעה בחג השבועות.
------------------
שלושה נעלמים.
צירוף מוזר הביא לכך ששלושה אירועים בחג השבועות ושאינם קשורים זה לזה , והנה בכולם
היום המדוייק בחודש \בשבוע או בשניהם יחד - בו הם אירעו נתון במחלוקת מסיבות שונות.

א.
יום מתן תורה
היה:
יום שישי או שבת ?
ו' סיון או כר יוסי ז' בסיו ?

"תנו רבנן: בששי בחודש [סיון] ניתנו עשרת הדברות לישראל.
רבי יוסי אומר: בשבעה בו." ולכולם בשבת היה.
דעה נוספת מובאת במדרש שמתן תורה היה ביום שישי בשבוע, ו' בסיון (מכילתא דרבי ישמעאל בשלח).

ב.
פטירת דוד המלך
היה בחג השבועות, אבל האם היה זה בשבת או ביום חול ? מחלוקת בבלי\ ירושלמי.

אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם: ״הוֹדִיעֵנִי ה׳ קִצִּי״. ..? אָמַר לוֹ: בְּשַׁבָּת תָּמוּת. אָמוּת בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת!? אָמַר לוֹ: כְּבָר הגיע מַלְכוּת שְׁלֹמֹה בִּנְךָ, .. כׇּל יוֹמָא דְשַׁבְּתָא הֲוָה יָתֵיב וְגָרֵיס כּוּלֵּי יוֹמָא. הַהוּא יוֹמָא.., אִיפְּחִית דַּרְגָּא מִתּוּתֵיהּ, אִישְׁתִּיק וְנָח נַפְשֵׁיהּ. שבת ל.

אולם לפי הירושלמי הנל עולה שיום פטירתו היה בחול. ובאם העצרת חלה בשבת הרי גם לפי בית הלל לא ניתן להקריב כלל, לא עולות ולא שלמים. ואכן בתוס' חגיגה יז ,א. אומר שמחלוקת יש כאן בין הבבלי לירושלמי.

וז"ל -"אף עצרת יש לו תשלומין. בירושלמי אמר רבי יוסי בר בון דוד מת בעצרת והיו כל ישראל אוננין והקריבו למחר, כלומר מהתם משמע שהיה לו תשלומין .
וקשה לה"ר אלחנן תיפוק ליה בלאו הכי לא הקריבו בראשון כיון שהיה שבת כדמשמע בשבת בפרק במה מדליקין (שבת ל.) דבשבת נפטר דוד ושמא התם לית ליה הכי אלא פליג אהא:

ג.
והאחרון הוא יום פטירת הבעש"ט.

ידוע שהבעשט נפטר בחג השבועות. אבל בחג הראשון בו' או בשני בז'. והויכוח התעורר כבר בשנה הראשונה לפטירתו.
המחלוקת נמשכת שנים רבות - ועד היום יש הטוענים שפטירתו הייתה ביום ב' של חג השבועות (ז' בסיוון, יום טוב שני של גלויות). למרות שכיום יש בידינו הוכחות לתאריך הנכון.

התאריך המקובל אצל רבים וד"ר יצחק אלפסי הביא לו ראיות מכתב יד שנכתב סמוך לפטירה,
ובו נכתבו דברים מפורשים. היה זה כאשר התגלה סידורו של הרה"ק רבי אברהם שמשון מראשקוב תלמיד הבעש"ט. שם, בתוך הסידור, כתב התלמיד במפורש את השורה הבאה:
"מורי מהר"י (-ישראל) ב"ש (-בעל שם) זלה"ה שבעו"ה (-שבעוונתינו הרבים) נפטר יום א' דשבועות, שהוא יום ד,' שנת תק"ך לפ"ק". (ו' בסיוון).

גם לגבי שנת הפטירה הר לוי גרוסמן ואחרים ציינו לשנת תקי"ט. אולם בסידור הנל מפורש שהנכון הוא תק"ך.


חזור אל “בין פסח לעצרת - ספיה"ע, ל"ג בעומר, שבועות”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 26 אורחים