בירור דברי הרמב"ם על קבלת חז"ל על זמן קרבן העומר

הלכות חג בחג. חקרי הלכה ומנהג. מאמרים לעיון והורדה.
הלמד מכל אדם
הודעות: 99
הצטרף: ב' יולי 25, 2011 4:55 pm

בירור דברי הרמב"ם על קבלת חז"ל על זמן קרבן העומר

הודעהעל ידי הלמד מכל אדם » א' אפריל 08, 2012 4:28 pm

לשון הרמב"ם תמידין ומוספין ז יב וכל כך למה מפני אלו הטועים שיצאו מכלל ישראל בבית שני, שהן אומרין שזה שנאמר בתורה ממחרת השבת הוא שבת בראשית, ומפי השמועה למדו שאינה שבת אלא יום טוב וכן ראו תמיד הנביאים והסנהדרין בכל דור ודור שהיו מניפין את העומר בששה עשר בניסן בין בחול בין בשבת,
ושאילתי, מנין לו להרמב"ם שכך ראו תמיד הנביאים וכו', האם הוא ממסורת, או מכח ההכרח, שלא מסתבר שמכח הדרשה לבד היו מוציאים דין זה.
יש לציין שכעי"ז כתב הרמב"ם בפ"א מהל' חובל ומזיק ה"ו [לענין דרשת חז"ל עין תחת עין שאינו כפשוטו אלא תשלומין] וז"ל אף על פי שדברים אלו נראים מענין תורה שבכתב כולן מפורשין הן מפי משה מהר סיני וכולן הלכה למעשה הן בידינו וכזה ראו אבותינו דנין בבית דינו של יהושע ובבית דינו של שמואל הרמתי ובכל בית דין ובית דין שעמדו מימות משה ועד עכשיו.

הגהמ
הודעות: 1041
הצטרף: א' אוגוסט 07, 2011 5:49 pm

Re: בירור דברי הרמב"ם על קבלת חז"ל על זמן קרבן העומר

הודעהעל ידי הגהמ » ד' אפריל 11, 2012 9:02 pm

נראה שכ' כן להראות סכלותם של הצדוקים שיכחשו בדבר גלוי וידוע שהונהג הלכה למעשה כל הדורות. והרקע לדברי רמב"ם אלו הם דבריו הידועים בהקדמה לפיה"מ בביאור ענין הלכה למשה מסיני:
כגון מה שאמרו במאמר הכתוב פרי עץ הדר, אולי יהיה רימונים, או חבושים, או זולתם, עד שהביאו ראיה עליו ממה שנאמר פרי עץ הדר, ואמרו: עץ שטעם עצו ופריו שווה, ואמר אחר, פרי הדר באילנו משנה לשנה, ואמר אחר, פרי הדר על כל מים. אלו הראיות לא הביאו מפני שנשתבש עליהם העניין עד שנודע להם מהראיות האלה. אבל ראינו ללא ספק מיהושע עד עתה, שהאתרוג היו לוקחים עם הלולב בכל שנה, ואין בו מחלוקת. אבל חקרו על הרמז הנמצא בכתוב לזה הפירוש המקובל. וכן היא ראייתם על ההדס, וראייתם על דיני אברים בעונש ממון, והוא מה שחייב למי שהשחית אבר מאברי חברו. וראייתם גם כן על בת איש כהן, הנזכרת לשם, שהיא אשת איש, וכל הדומה לו, שהוא נוהג על העיקר הזה. וזה עניין מה שאמרו, כללותיה ופרטותיה. רצו לומר, העניינים שנוכל להוציאם בכלל ופרט ובשאר י"ג מידות, והם מקובלים מפי משה מסיני, וכולם אע"פ שהם מקובלים מפי משה, לא נאמר בהם הלכה למשה מסיני, שאין לומר פרי עץ הדר, הוא אתרוג, הלכה למשה מסיני, או חובל בחברו משלם ממון, הלכה למשה מסיני, שכבר נתברר לנו, שאלו הפירושים כולם מפי משה, ויש להם רמזים במקרא, או יוציאו אותם בדרך מדרכי הסברה, כמו שאמרנו. ועל כן כל דבר שאין לו רמז במקרא, ואינו נקשר בו, ואי אפשר להוציאו בדרך מדרכי הסברה, עליו לבדו נאמר, הלכה למשה מסיני.

ור"ל שכל המצוות נאמרו פרטותיהן ודקדוקיהן מסיני ואח"כ טרחו למצוא רמזיהן במקרא ורק על אלו שלא יכלו למצוא רמז במקרא אמרו עליו שהוא הלמ"מ. ולפי שיטתו שההלכה קדמה לדרשה, אפשר ליישב כמה תמיהות שהעלו התוס' בכ"מ בש"ס ולדוגמא אציין דברי התוס' בסוכה לד. בד"ה ואחת למקדש שכ' וז"ל תימה דכיון דלית ליה הלכתא אימא אף בגבולין דמידי מקדש כתיב בקרא עכ"ל והניח בקו' ואילו לשיטת הרמב"ם גם אבא שאול מודה שיש כזה הלכתא אלא דלא ניחא ליה למימר שמרומז בהך קרא דאמרי רבנן.

הגהמ
הודעות: 1041
הצטרף: א' אוגוסט 07, 2011 5:49 pm

Re: בירור דברי הרמב"ם על קבלת חז"ל על זמן קרבן העומר

הודעהעל ידי הגהמ » ד' אפריל 11, 2012 9:44 pm

ומן הענין להביא דברים נרגשים שכ' בעל אור החיים הק' בפר' תזריע (י"ג ל"ז):
והנה האדון ב"ה בחכמתו יתברך רשם בתורה שבכתב כל תורה שבעל פה שאמר למשה, אבל לא הודיע למשה כל מה שנתן לו בעל פה היכן הוא רמוז בתורה שבכתב וזו היא עבודת בני ישראל עמלי תורה ללבש ההלכות שנאמרו למשה בסיני והסודות והדרשות כלן יתנו להם מקום בתורה שבכתב, ולזה תמצא באו התנאים וחברו תורת כהנים וספרי וכו' וכל דרושתם בכתובים אינם אלא על פי ההלכות והלבישם בתורת ה' תמימה שבכתב, ואחריהם ועד היום זו היא עבודת הקודש בני תורה לדייק המקראות וליישבם על פי המאמרים שהם תורה שבעל פה, וזו היא עבודת התורה הנקראת ארץ החיים

וידוע הנהגת הגר"א סוף ימיו שהיה כל למודו רק בספר תנ"ך למצוא כל תורה שבע"פ בתוך תורה שבכתב. והן הן הדברים.


חזור אל “בין פסח לעצרת - ספיה"ע, ל"ג בעומר, שבועות”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 11 אורחים