פורום אוצר החכמה

כתב המשנה ברורה (סי' תפט' ס"ק יא'): כתבו האחרונים, דאם אמר בלשון אחר, כגון ביום ל"ט לעומר אמר: היום ארבעים חסר אחת נמי יצא, עכ"ל. והנה יש להיסתפק בדרי האחרונים הללו, האם דוקא ביום ה-ל"ט נאמר דין זה כמו שמצינו בתורה לגבי מלקות 'ארבעים' ודרשו חז"ל ארבעים חסר אחת. ולכן אם אמר ביום ל"ט לעומר היום ארבעים חסר אחת יצא, משא"כ ביום ה-כ"ט לעומר אם יאמר היום שלושים יום חסר אחת לא יצא, או דל"ש.

מלשון המשנ"ב שכתב "כגון" מוכח שבכל יום הדין כן, וגם רחוק מסברא לומר שזה דין רק ביום ל"ט.
אבל האמת היא שזה באמת מעניין אם המשנ"ב נקט את הדוגמא הזאת בגלל לשון הכתוב או שזה דוגמא אקראית.

(או שהמשנ"ב מסביר את טעותו של הסופר שבשאר הימים לא שכיח שמישהו יאמר היום ב' ימים ועוד ד' פחות א'.)

מדברי הפוסקים שהם המקור לדברי המשנ"ב נראה שזה רק דוגמא, וספירה בדרך אחרת מהרגיל גם נחשבת ספירה.

בס' הליכות שלמה להגרשז"א כ' בהגה [מהמו"ל] דאם סיפר 'עשרים חסר אחת' יוצא, וכמ"ש רעק"א, וכמ"ש הרא"ש פרק ע"פ סי' מ', דדרך המקרא כשמגיע המנין לסכום עשירית פחות אחת מונה אותו בחשבון עשירית ואינו משגיח על חסרון האחד, משא"כ באומר ביום ל"ח 'היום ארבעים חסר שנים' או 'תשעה ושלושים חסר אחת', לא יצא

מהו הדין כשסופרים בשפת האידיש, האם יצא יד"ח???
יש דעות ברורות בפוסקים על כך???

כתבו האחרונים דספירה מותר בכל לשון ובלבד שיבין אותו הלשון ואם אינו מבין ואפילו ספר בלשון הקודש אינו יוצא דכיון דלא ידע מאי קאמר אין זה ספירה וצריך לספר

מ"ב תפ"ט סק"ה

אוצר החכמה כתב:

כתבו האחרונים דספירה מותר בכל לשון ובלבד שיבין אותו הלשון ואם אינו מבין ואפילו ספר בלשון הקודש אינו יוצא דכיון דלא ידע מאי קאמר אין זה ספירה וצריך לספר

מ"ב תפ"ט סק"ה

תודה על ההפניה.

viewtopic.php?t=27109
כאן הארכנו בזה