פורום אוצר החכמה

אחד מחילוקי המנהגים בין נוסח אשכנז לספרד בספירת העומר הוא שבנוסח אשכנז אומרים היום כך וכך "בעומר" ובנוסח ספרד "לעומר", הטעם שבחילוקי הנוסחאות הללו הוא מן הדברים המעניינים שכדאי להתבונן בהם. (ולמעשה בגמ' כלל לא מוזכר דבר זה.)
כתב השו"ע1: סופר הימים ושבועות כיצד ביום הראשון אומר היום יום אחד (בעומר). וכתב הט"ז כן מנהגינו אבל בדברי הר"ן סוף פסחים שמביא ב"י נזכר שם בלמ"ד, ונראה יותר נכון מנהגינו דהא ביום אחד שמנינן י"ו (טז') הוי פי' במנין ימי העומר אשר יביאו למחר ביום י"ו ובימים אחרים הוי ג"כ שפיר דאמרינן דעומר קאי כולם משא"כ אם תאמר לעומר תהיה הכוונה בליל י"ו לעומר למה שכבר הביאו, אבל בעומר לא קאי רק על ימי העומר דא"א לפרשו על ההבאה דהבי"ת משמע בתוך משא"כ בלמ"ד אפשר לפרשו על ההבאה כנלענ"ד. עכ"ל.
ובחק יעקב (ס"ק ט') כתב: וכן בנוסח בעומר הט"ז האריך שאין לומר לעומר אבל באמת רוב נוסחאות ישנים כתבו שיש לומר לעומר וכו' וצ"ל דמלת לעומר משמע שהוא ליום העומר כך וכך ימים משא"כ בעומר משמע שעכשיו הוא זמן העומר ובאמת זמן העומר הוא רק יום א' דהיינו י"ו בניסן וק"ל. וכ"כ בשל"ה שי"ל לעומר דוקא. ומ"מ אין לשנות ממנהג שנהגו מקדם כי יש להם על מה שיסמוכו.
וכן נוסח הגר"א3 לומר "בעומר" , וכ"כ בספר המנהגים לר"א טירנא4, ובחיי אדם5, אמנם נוסח האר"י ז"ל לומר "לעומר", וכ"כ בשל"ה6. ובמ"ב7 כתב: וברוב הפוסקים הנוסח לעומר8 מיהו עיקר דבר זה אינו אלא לכתחילה כדי לבאר שהוא מיום שהקריבו את העומר והלאה ואם לא אמר אלא היום כך וכך נמי יצא9. ובשע"ת10 כתב: ועיין בשו"ת בית יעקב שחמיו הגאון ז"ל היה אומר לעומר והוא החזיק הנוסח בעומר והביא ראיה מח"מ סי רנג' עי"ש. ובאמת אין ראיה משם לכאן ומצינו בל' המקרא "בשנה השנית לצאתם", וכה"ג טובא איכא עד כי לספור וגם בלשון בנ"א נופל יותר לעומר בלמ"ד וכן נהוג במדינתנו והוא ע"פ האר"י ז"ל ועיין באה"ע סי' קכו' לענין כתיבת הגט לירח פלוני עי"ש.
ובספר ערוך השולחן11 כתב: בענין הנוסחא בעומר או לעומר אין הכרע ויותר נראה לעומר.
בספר אורחות רבינו12 לבעל הקה"י מבוא' שספר היום כך וכך "בעומר", וחוזר ואומר היום כך וכך "לעומר", ואמר שאלו החוזרים מיד עוד פעם רק על תיבת לעומר13 אין לזה תועלת ואם רוצה לחזור שיספור כל הספירה פעמיים, פעם אחת יסים "בעומר" או "לעומר" ופעם שני' יסיים "לעומר" או "בעומר".

מקורות וציונים:
1. סימן תפט' סעי' א'. 2. ס"ק ג'. 3. מעשה רב. וכן נהג החזו"א. (דינים והנהגות עמ' צז'). 4. מנהג של פסח. 5. כלל קלא' סעי' א'. 6. באה"ט שם ס"ק ח'. 7. בס"ק ח'. 8. וכ"כ בשו"ת הרשב"א ח"א סי' תנז'- מובא בב"י סי' תפט'. וכן כ' הר"ן (הבאינו לעיל בדברי הט"ז) ובכל בו סי' נח'. וברבינו ירוחם. וברוקח ובשבלי הלקט סי' רלד'. ובסידור יעב"ץ. וכן בספר יסוד ושורש העבודה שער ט' פ"ח. ובספר מנהגי א"י הל' ספירת העומר- ה'. 9. וע"ע במ"ב לקמן בס"ק כא'. 10. שם ס"ק ח'. 11. סי' תפט' אות ט'. ועי' בספר מועדים וזמנים (ח"ז סי' רלא') מה שכתב בזה העניין, והביא ראיה למנהג אשכנז מהא דאומרים ל"ג בעומר ולא ל"ג לעומר, עי"ש. 12. עמ' צ"ג. 13. אמנם שמעתי בשם הגרח"פ שיינברג (מפי נכדו) שאומר היום כך וכך בעומר, לעומר, ללא חזרה על הספירה.

נוטר הכרמים כתב:לכאורה פשטות לשון המשנ"ב משמע שהיות ועיקר הדבר שמזכירים את המנין לעומר אינו לעיכובא, לכך אין משמעות כ"כ לנוסח בעומר או לעומר, ונראה כי אין הידור לומר את שני הנוסחאות בזה אחר זה. יתירה מזו, עד כמה שאין עיכוב בדבר, הרי בכל מקרה יצא ידי חובתו כבר בספירה הראשונה, וא"כ בפעם השניה אין לזה שם ספירה לכאורה, כי כבר ספר, (האם שייך לספור שוב ושוב?), ודלא כמנהג הקה"י ועוד, (ושמעתי שגם הגרש"ז אויערבאך זצ"ל נהג כך).

נוטר הכרמים כתב:אחד מחילוקי המנהגים בין נוסח אשכנז לספרד בספירת העומר הוא שבנוסח אשכנז אומרים היום כך וכך "בעומר" ובנוסח ספרד "לעומר"

הבונה כתב:ג. לאחר ספירת הימים מזכירים ב/לעומר[א], ולא כפי נוסחי לאחר ספירת השבועות.
ביום ל"ב למשל סופרים כך:
האידנא תרין ותלתין יומין בעומרא דאינון ארבעה שבועי וארבעה יומין

צביב כתב:מנהג אחד מגדולי החיסידות [אולי רבי מנחם מנדל מרימנוב] לספור כעשר פעמים ספירת העומר וכמה פעמים למחרת וזה מענין חביבות המצוה

אליהוא כתב:אינך יודע מה אתה סח. ובנוסח אשכנז עכ"פ בא"י אומרים בעומר.

סגי נהור כתב:כי כיון שמדובר בענין שאינו הלכתי הלכו אחר שגרת הלשון והנוסח המקובל (כן משמע במשמרת שלום סי' לו אות ג. וכ"כ באגרות קודש (ליובאוויטש) חי"א ע' רט ואילך).

אוצר החכמה כתב:כבר העירו לי שזה היתה כונתך. נראה לי שהטענה שייחסתי אליך קצת מרחיקת לכת היינו שאפשר לומר בברכה לכולי עלמא על ספירת העומר כי גם אם סופרים לעומר עדיין סופרים את העומר.
ואולי לא ?

סגי נהור כתב:

אוצר החכמה כתב:כבר העירו לי שזה היתה כונתך. נראה לי שהטענה שייחסתי אליך קצת מרחיקת לכת היינו שאפשר לומר בברכה לכולי עלמא על ספירת העומר כי גם אם סופרים לעומר עדיין סופרים את העומר.
ואולי לא ?

לא ברור כל הדיון (שהתחיל בבדיחותא). לשיטה האחרת מברכים "על הספירה בעומר"? היום יכול להיות בעומר או לעומר, אבל הספירה היא ספירת העומר.

שמר כתב:מדוע אף הסוברים שיש לומר לעומר בלמ"ד כותבים ל"ג בעומר בבי"ת, ולא מצאתי מי שכותב ל"ג לעומר?.

שמר כתב:מדוע אף הסוברים שיש לומר לעומר בלמ"ד כותבים ל"ג בעומר בבי"ת, ולא מצאתי מי שכותב ל"ג לעומר?.

וונדרבר כתב:כמדומני שהספרדים נהגו לומר "ל"ג לעומר" (עם ל').
אפשר לראות בספרי גדולי האחרונים הספרדים.

נוטר הכרמים כתב:מאת הרה"ג אריה הכהן פלשניצקי שליט"א מח"ס 'אתקינו סעודתא' ו'שערי בית המדרש'

שבטיישראל כתב:

אליהוא כתב:אינך יודע מה אתה סח. ובנוסח אשכנז עכ"פ בא"י אומרים בעומר.

אולי ב"נוסח ליטא הארצי ישראלי החדש" נוהגין לומר "בעומר", משא"כ ב"נוסח אשכנז"

חזן הכנסת כתב:

שבטיישראל כתב:

אליהוא כתב:אינך יודע מה אתה סח. ובנוסח אשכנז עכ"פ בא"י אומרים בעומר.

אולי ב"נוסח ליטא הארצי ישראלי החדש" נוהגין לומר "בעומר", משא"כ ב"נוסח אשכנז"

בנוסח אשכנז מעולם לא היה נוסח "לעומר" אלא בנוסח אשכנז המקורי לא אמרו לא בעומר ולא לעומר אלא כך אמרו בלשון הברכה: בא"י אמ"ה אקב"ו על ספירת העומר שהיום יום אחד (כאן עונין: אמן) עכ"ל הברכה!!!
בנוסח פולין חילקו את הברכה מהספירה והוסיפו תיבת "בעומר" לבסוף
אבל נוסח "לעומר" לא היתה קיימת לא באשכנז ולא בפולין
בסידורים המאוחרים באשכנז שהושפעו ממדקדקים ובעלי הלכה מאוחרים נשתרבב הלשון "לעומר" מהספרדים (כדרך שנשתרבב לשם מהספרדים תפלת "הרחמן הוא יחזיר לנו עבודת ביהמ"ק למקומה", בעוד שבכל אשכנז ופולין לא היה ידוע אלא תפלת "יהי רצון שיבנה ביהמ"ק במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך" אחר ספירת העומר)

חזן הכנסת כתב:כך כתב הרוקח בהלכות פסח סימן רצ"ד וכן במהרי"ל הלכות ספה"ע וכ"כ המרדכי במגילה רמז תתג וכ"כ האו"ז סי' שכ"ט וכ"כ רבינו ירוחם תא"ו נ"ה ח"ד וכ"כ התניא סימן נ' וכ"כ המטה משה וכ"כ השל"ה שכך המנהג (אלא שהוא סובר שהוא טעות, וקשה מאוד שהוא חולק על כל הראשונים הנ"ל).