האם מותר לברך שהחיינו בימי ספירת העומר

הלכות חג בחג. חקרי הלכה ומנהג. מאמרים לעיון והורדה.
אב-י
הודעות: 99
הצטרף: א' דצמבר 18, 2011 8:04 pm

האם מותר לברך שהחיינו בימי ספירת העומר

הודעהעל ידי אב-י » א' אפריל 29, 2012 9:01 pm

דהיינו האם מותר לכתחילה לקנות פירות חדשים בימים אלו או בגדים חדשים?

אויצר_ניק
הודעות: 221
הצטרף: ב' אפריל 23, 2012 10:17 pm
מיקום: ירושלים,ישראל

Re: האם מותר לברך שהחיינו בימי ספירת העומר

הודעהעל ידי אויצר_ניק » א' אפריל 29, 2012 10:22 pm

כתב בספר מבית לוי-ברכת שהחיינו על בגדים חדשים ופירות חדשים לכתחילה יברך בשבת ולא בימות החול
ובספר שערי ימי הפסח כתב-יש נמנעים מלקנות בגדים חדשים ומלברך שהחיינו בימים אלו ומי שנוהג כן אין לבטל מנהגו בחינם אבל מעיקר הדין אין בזה שום איסור כי אין לזה מקור בראשונים או באחרונים ובספר כף החיים (סי תצג' אות ד' ) כתב שאין חוששין למנהג זה ומהמשנ''ב נראה שלכתחילה עדיף שלא לברך שהחיינו אבל אם ישנו איזה ענין שצריך לברך עליו שהחיינו יכול לברך ואף המחמירים בקנית בגדים כל הקפידא היא על קניית בגד חשוב שמברכים עליו שהחיינו אבל בגד פשוט שאין מברכים עליו שהחיינו וכן שאר קניות פשוטות מותר לכו''ע לקנות וללבוש בימי ספירת העומר

ההוא תלמידא
הודעות: 122
הצטרף: ג' מרץ 13, 2012 1:16 pm

Re: האם מותר לברך שהחיינו בימי ספירת העומר

הודעהעל ידי ההוא תלמידא » א' אפריל 29, 2012 11:45 pm

שמעתי שבדורינו שנגלו לנו תעלומות, נמצא בכמה ספרי ראשונים שאסור לברך שהחיינו בימי העומר, וכמדומה
שיש לזה מקור אף בתשובת הגאונים.
נערך לאחרונה על ידי ההוא תלמידא ב ב' אפריל 30, 2012 9:54 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

שבטיישראל
הודעות: 1692
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 12:37 am

Re: האם מותר לברך שהחיינו בימי ספירת העומר

הודעהעל ידי שבטיישראל » ב' אפריל 30, 2012 2:47 am

יש בזה מנהגים שונים, ודעביד כמר עביד
מ"מ גבי שלשת השבועות איתא להדיא דאין לברך שהחיינו

למאי_נמ?
הודעות: 785
הצטרף: ב' מרץ 19, 2012 2:28 pm

Re: האם מותר לברך שהחיינו בימי ספירת העומר

הודעהעל ידי למאי_נמ? » ד' מאי 23, 2012 2:19 pm

עי' מ"ב סי' תצג ס"ק ב, וע"ש ב'ביאורים ומוספים' שבמהדורת 'דִרשוּ' הערה 4 וש"נ; שו"ת אפרקסתא דעניא ח"א סי' קעו; שו"ת בצל החכמה ח"ד סי' מח; שו"ת ציץ אליעזר חי"ח סי' מא אות א; שו"ת יביע אומר ח"ג או"ח סי' כו (וכן ח"ה או"ח סי' לח אות ב בקצרה); שו"ת יחווה דעת ח"א סי' כד (וכן בקצרה בח"ג סי' ל ד"ה אולם לאחר); ועוד.

חוקר ודורש
הודעות: 847
הצטרף: ד' אוגוסט 17, 2016 11:39 am

שהחיינו בימי ספירה האם מותר

הודעהעל ידי חוקר ודורש » ד' אפריל 19, 2017 9:40 pm

/
נערך לאחרונה על ידי חוקר ודורש ב ה' אפריל 20, 2017 9:03 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

פרי יהושע
הודעות: 2426
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: שהחיינו בימי ספירה האם מותר

הודעהעל ידי פרי יהושע » ד' אפריל 19, 2017 11:26 pm

מעניין איזה דעות, לא שמענו בלתי היום שורש לדבר זה.
מה שכן מעניין שבכמה ספרים של סיפורת משכליים (אם תקרא לזה כך) דהיינו ש"י עגנון בסיפור על כיסוי הדם, וחיים גראדה בספרו מלחמת היצר על המחזה אברהם (הוא החזו"א), נראה לכא' שמנהגם היה שלא לרחוץ בנהר בתקופה זו, וקצת סברא יש כי הם ימי דין יותר מאשר הם ימי אבל ע"פ הסוד וכידוע, אבל אולי הוא בלבול וצ"ע.

חוקר ודורש
הודעות: 847
הצטרף: ד' אוגוסט 17, 2016 11:39 am

Re: שהחיינו בימי ספירה האם מותר

הודעהעל ידי חוקר ודורש » ד' אפריל 19, 2017 11:31 pm

מצ"ב קישור שמצאתי בנדון
http://halachayomit.com/kolsasson/027b% ... etzora.pdf

האמת והשלום
הודעות: 48
הצטרף: א' דצמבר 18, 2016 9:57 pm

Re: האם מותר לברך שהחיינו בימי ספירת העומר

הודעהעל ידי האמת והשלום » ג' אפריל 25, 2017 9:19 pm

לא ראיתי זכר לדבר בשו"ע אלא בימי בין המצרים בלבד.

שמועלקע

Re: האם מותר לברך שהחיינו בימי ספירת העומר

הודעהעל ידי שמועלקע » ד' אפריל 26, 2017 3:40 pm

ההוא תלמידא כתב:שמעתי שבדורינו שנגלו לנו תעלומות, נמצא בכמה ספרי ראשונים שאסור לברך שהחיינו בימי העומר, וכמדומה
שיש לזה מקור אף בתשובת הגאונים.

הבל הבלים, זה מה שקורא שלא בודקים במקורות ראו כאן בעמוד 138, שמדובר בטעות בציטוט, ותו לא.
מדובר באחד האחרונים שכתב טעם למה אין מברכים שהחיינו על מצוות ספירת העומר, ופשוט לא הבינו אותו נכון.

עזריאל ברגר
הודעות: 2472
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: האם מותר לברך שהחיינו בימי ספירת העומר

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ד' אפריל 26, 2017 8:50 pm

שמועלקע כתב:
ההוא תלמידא כתב:שמעתי שבדורינו שנגלו לנו תעלומות, נמצא בכמה ספרי ראשונים שאסור לברך שהחיינו בימי העומר, וכמדומה
שיש לזה מקור אף בתשובת הגאונים.

הבל הבלים, זה מה שקורא שלא בודקים במקורות ראו כאן בעמוד 138, שמדובר בטעות בציטוט, ותו לא.
מדובר באחד האחרונים שכתב טעם למה אין מברכים שהחיינו על מצוות ספירת העומר, ופשוט לא הבינו אותו נכון.
עמנואל ש%2C מנהגי אבלות בימי ספירת העומר.pdf

אבל ראה שם שיש כמה מקורות שלא "לחנוך כסות חדשה" בימי הספירה!
ומותר לדבר בלשון יותר עדינה על חכמי ישראל שבדורנו, ועל החכמים שבדורות הקודמים, גם אם אתה סובר שהם טעו.

בעל קורא
הודעות: 78
הצטרף: א' אפריל 03, 2016 12:02 am

Re: האם מותר לברך שהחיינו בימי ספירת העומר

הודעהעל ידי בעל קורא » ד' אפריל 26, 2017 9:32 pm

ענין האבילות בספירת העומר לא מוזכר לא בגמרא ולא ברמב"ם, ומוזכר לראשונה בשו"ת הגאונים לענין נישואין בלבד.
בראשונים מוזכר גם לענין תספורת, ובאחרונים גם לענין ריקודים ומחולות.
יש אחרוני אחרונים שכתבו גם להימנע משהחיינו, ויש אף כמה קהילות שנוהגות כן, אך לכאורה זו טעות שהגיעה מחמת הדמיון לאבלות בין המצרים, אלא שיש לדעת שאין שום השוואה ביניהם, ובעוד שאבלות בין המצרים חמורה ומקורה בגמרא, אבלות בספירה מקורה פחות בהרבה, ובודאי לענין שאר אבלות חוץ מנישואין.
כך שכל המחמיר בענין זה ומוסיף איסורים נוספים שלא כתבום גדולי האחרונים, אינו אלא מן המתמיהין.

שמועלקע

Re: האם מותר לברך שהחיינו בימי ספירת העומר

הודעהעל ידי שמועלקע » א' אפריל 30, 2017 5:59 pm

עזריאל ברגר כתב:
שמועלקע כתב:
ההוא תלמידא כתב:שמעתי שבדורינו שנגלו לנו תעלומות, נמצא בכמה ספרי ראשונים שאסור לברך שהחיינו בימי העומר, וכמדומה
שיש לזה מקור אף בתשובת הגאונים.

הבל הבלים, זה מה שקורא שלא בודקים במקורות ראו כאן בעמוד 138, שמדובר בטעות בציטוט, ותו לא.
מדובר באחד האחרונים שכתב טעם למה אין מברכים שהחיינו על מצוות ספירת העומר, ופשוט לא הבינו אותו נכון.
עמנואל ש%2C מנהגי אבלות בימי ספירת העומר.pdf

אבל ראה שם שיש כמה מקורות שלא "לחנוך כסות חדשה" בימי הספירה!
ומותר לדבר בלשון יותר עדינה על חכמי ישראל שבדורנו, ועל החכמים שבדורות הקודמים, גם אם אתה סובר שהם טעו.


אין קשר בין האיסור ללבוש כסות חדשה (שלא נפסק להלכה בשו"ע, ואף לא הובא בטו"ר, (ואיפה שכן הובא זה הובא כאבלות על מאורעות תתנ"ו)) לבין לא לברך שהחינו, מה גם שמותר!!!!!!!! ללבוש כסות חדשה!
לגבי לדבר בלשון עדינה אני מתנצל ומסכים עמך.

דעת_האברך
הודעות: 247
הצטרף: ו' ינואר 29, 2016 9:44 am

Re: האם מותר לברך שהחיינו בימי ספירת העומר

הודעהעל ידי דעת_האברך » ג' מאי 02, 2017 4:07 am

אין זה נכון כלל שדין זה התחדש רק על ידי אחרוני האחרונים. האליהו רבה בסימן תצ"ג מביא מספר אדם וחוה (לרבנו ירוחם) שאין לומר ברכת זמן (דהיינו שהחיינו) בכל ימי הספירה משום שהם ימי הדין שהרי קרבן העומר נקרב משעורים שמרמזים לדין.
ויש ללמוד מזה לא לזלזל במנהג ישראל מקובל מדורי דורות, ואם ריק הוא מכם הוא ריק!

מה שנכון נכון
הודעות: 7227
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: האם מותר לברך שהחיינו בימי ספירת העומר

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ג' מאי 02, 2017 4:34 am

דעת_האברך כתב:אין זה נכון כלל שדין זה התחדש רק על ידי אחרוני האחרונים. האליהו רבה בסימן תצ"ג מביא מספר אדם וחוה (לרבנו ירוחם) שאין לומר ברכת זמן (דהיינו שהחיינו) בכל ימי הספירה משום שהם ימי הדין שהרי קרבן העומר נקרב משעורים שמרמזים לדין.
ויש ללמוד מזה לא לזלזל במנהג ישראל מקובל מדורי דורות, ואם ריק הוא מכם הוא ריק!

ז"ל הא"ז
ובספר אדם וחוה דף מ"ד כתב דאין אומרים זמן בספירה לפי שהם ימי דין כי העומר בא מן השעורים, ולכן אין כונסין ואין מסתפרין ע"כ. ולפ"ז היה ראוי לאסור אף בל"ג בעומר, אלא דכבר נהגו להקל.
וז"ל רבנו ירוחם
ומה שאין אומרי' זמן י"א לפי שאין כאן הנאה ולא שמחה כפדיון שיצא מכלל נפל וקרא חדתא. וזה מורה דין ליודעין כי העומר בא מהשעורי' כמו שקבלו רז"ל מן הכתוב שאמר ואם תקריב מנחת בכורים ליי' כי על הבאת העומר הוא מדבר ואם זה אינו אלא חובה כמו אם כסף תלוה אם יהיה היובל אם מזבח אבנים ואמרו כתיב הכא אביב וכתיב התם כי השעורה אביב והוא קרבן הסוטה שבאה משעורין מלשון סערת יי' ולכן אין כונסים נשים ומגדלים שפם ואף על פי שאמרו טעם אחר משום י"ב אלף זוגות תלמידים של רבי עקיבא שמתו. ואמרו בתוספות כי מה שאמרו לג' יום אינו כמנהג העם אלא כשתסיר ז' ימי הפסח וז' שבתות וב' ימי ר"ח שהן י"ו שאין בהן אבלות נשארו מן המ"ט לג' יום וז' של"ג לעומר אמרו שיש במדרש עד פרוס עצרת והם ט"ו יום עצרת באמרם פרוס הפסח פרוס החג שהם ט"ו בניסן ובתשרי ובהסירך ט"ו נשארו לד' והם לג' שלמים ומגלחים בבקר של ל"ד כי מקצת היום ככלו ע"כ אינו מהספר.
ספירת העומר אין מברכין שהחיינו על ספירת העומר ואפילו שהיא מצוה הבאה מזמן לזמן כתב בעל המאור הטעם משום שהיא עגמת נפש בחוצה לארץ שאין אנו מקריבין עומר ויש נותנין טעם אחר שאין אנו אומרי' זמן לפי שאין אומרין זמן אלא על דבר שהוא גמר המצוה וזה אינו נגמר עד ארבעי' ותשעה יום...

לא מדובר כאן על אמירת שהחיינו בימי הספירה, אלא על השאלה למה לא מברכים שהחיינו על הספירה עצמה, וע"ז השיב שהעומר (שממנו הספירה) הבא מהשעורים מורה על דין. ולזה כיון גם הא"ז, ומה שהביא את דברי רי"ו בסי' זה הוא בשביל הנ"מ לענין נשואין וגלוח, שלפי טעם זה הי' ראוי לאוסרם כל ימי העומר. והשווה לאופן שהביא את דברי רי"ו בא"ר.
הרוצה ידמה לבד מלתא למלתא, וילמד מגלוח ונשואין שנוהגים כל ימי העומר, אך אי"ז כתוב לא ברי"ו ולא בא"ז. ובקל יש לחלק ביניהם. וק"ו שאין כאן מנהג ישראל המקובל מדורי דורות.
הערה נוספת, אין אלו דברי רבנו ירוחם, אלא תוספת, כמצויין בסוף הקטע, ורק אז מתחיל הנדון אצל רי"ו עצמו לענין שהחיינו על הספירה (ונותן טעמים אחרים).

לקט מדברי האחרונים בענין ראה בנטעי גבריאל.

צבי וחמיד
הודעות: 133
הצטרף: ג' אוגוסט 23, 2016 11:51 pm

Re: האם מותר לברך שהחיינו בימי ספירת העומר

הודעהעל ידי צבי וחמיד » ג' מאי 02, 2017 9:41 am

מה שנכון נכון כתב:
דעת_האברך כתב:אין זה נכון כלל שדין זה התחדש רק על ידי אחרוני האחרונים. האליהו רבה בסימן תצ"ג מביא מספר אדם וחוה (לרבנו ירוחם) שאין לומר ברכת זמן (דהיינו שהחיינו) בכל ימי הספירה משום שהם ימי הדין שהרי קרבן העומר נקרב משעורים שמרמזים לדין.
ויש ללמוד מזה לא לזלזל במנהג ישראל מקובל מדורי דורות, ואם ריק הוא מכם הוא ריק!

ז"ל הא"ז
ובספר אדם וחוה דף מ"ד כתב דאין אומרים זמן בספירה לפי שהם ימי דין כי העומר בא מן השעורים, ולכן אין כונסין ואין מסתפרין ע"כ. ולפ"ז היה ראוי לאסור אף בל"ג בעומר, אלא דכבר נהגו להקל.
וז"ל רבנו ירוחם
ומה שאין אומרי' זמן י"א לפי שאין כאן הנאה ולא שמחה כפדיון שיצא מכלל נפל וקרא חדתא. וזה מורה דין ליודעין כי העומר בא מהשעורי' כמו שקבלו רז"ל מן הכתוב שאמר ואם תקריב מנחת בכורים ליי' כי על הבאת העומר הוא מדבר ואם זה אינו אלא חובה כמו אם כסף תלוה אם יהיה היובל אם מזבח אבנים ואמרו כתיב הכא אביב וכתיב התם כי השעורה אביב והוא קרבן הסוטה שבאה משעורין מלשון סערת יי' ולכן אין כונסים נשים ומגדלים שפם ואף על פי שאמרו טעם אחר משום י"ב אלף זוגות תלמידים של רבי עקיבא שמתו. ואמרו בתוספות כי מה שאמרו לג' יום אינו כמנהג העם אלא כשתסיר ז' ימי הפסח וז' שבתות וב' ימי ר"ח שהן י"ו שאין בהן אבלות נשארו מן המ"ט לג' יום וז' של"ג לעומר אמרו שיש במדרש עד פרוס עצרת והם ט"ו יום עצרת באמרם פרוס הפסח פרוס החג שהם ט"ו בניסן ובתשרי ובהסירך ט"ו נשארו לד' והם לג' שלמים ומגלחים בבקר של ל"ד כי מקצת היום ככלו ע"כ אינו מהספר.
ספירת העומר אין מברכין שהחיינו על ספירת העומר ואפילו שהיא מצוה הבאה מזמן לזמן כתב בעל המאור הטעם משום שהיא עגמת נפש בחוצה לארץ שאין אנו מקריבין עומר ויש נותנין טעם אחר שאין אנו אומרי' זמן לפי שאין אומרין זמן אלא על דבר שהוא גמר המצוה וזה אינו נגמר עד ארבעי' ותשעה יום...

לא מדובר כאן על אמירת שהחיינו בימי הספירה, אלא על השאלה למה לא מברכים שהחיינו על הספירה עצמה, וע"ז השיב שהעומר (שממנו הספירה) הבא מהשעורים מורה על דין. ולזה כיון גם הא"ז, ומה שהביא את דברי רי"ו בסי' זה הוא בשביל הנ"מ לענין נשואין וגלוח, שלפי טעם זה הי' ראוי לאוסרם כל ימי העומר. והשווה לאופן שהביא את דברי רי"ו בא"ר.
הרוצה ידמה לבד מלתא למלתא, וילמד מגלוח ונשואין שנוהגים כל ימי העומר, אך אי"ז כתוב לא ברי"ו ולא בא"ז. ובקל יש לחלק ביניהם. וק"ו שאין כאן מנהג ישראל המקובל מדורי דורות.
הערה נוספת, אין אלו דברי רבנו ירוחם, אלא תוספת, כמצויין בסוף הקטע, ורק אז מתחיל הנדון אצל רי"ו עצמו לענין שהחיינו על הספירה (ונותן טעמים אחרים).

לקט מדברי האחרונים בענין ראה בנטעי גבריאל.


טעם זה ודאי שייך גם בברכת שהחיינו שלא על הספירה

שלמה בן חיים
הודעות: 515
הצטרף: ה' מרץ 10, 2016 12:42 am

Re: האם מותר לברך שהחיינו בימי ספירת העומר

הודעהעל ידי שלמה בן חיים » ג' מאי 02, 2017 1:52 pm

מצו"ב מאמר שכתכבתי בעניין זה עם המקורות הנעלמים והשגויים בענין זה
ולגבי מה שכתב צבי וחמיד שטעמו של המגיה ברבינו ירוחם שייך גם על שהחיינו שלא על הספירה, זה אינו כי הרי אפילו אבל יכול לברך בימי השבעה שהחיינו, וכמו שהבאתי במאמר המצו"ב, ולא חמירי ימי הספירה מימי אבל. ורק על עצם המצוה כתב טעמו.
קבצים מצורפים
שהחיינו בימי העומר.docx
(17.9 KiB) הורד 26 פעמים

מה שנכון נכון
הודעות: 7227
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: האם מותר לברך שהחיינו בימי ספירת העומר

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ג' מאי 02, 2017 7:21 pm

שלמה בן חיים כתב:מצו"ב מאמר שכתכבתי בעניין זה עם המקורות הנעלמים והשגויים בענין זה
ולגבי מה שכתב צבי וחמיד שטעמו של המגיה ברבינו ירוחם שייך גם על שהחיינו שלא על הספירה, זה אינו כי הרי אפילו אבל יכול לברך בימי השבעה שהחיינו, וכמו שהבאתי במאמר המצו"ב, ולא חמירי ימי הספירה מימי אבל. ורק על עצם המצוה כתב טעמו.

מאבל אין ראיה, כי אין אבלותו שייכת לתאריך ולזמן וקבוע אלא למקרה מסוים, וכן היא רק אצלו ואי"ז מספיק בשביל לשלול ברכת שהחיינו על 'הזמן'.
ובלא"ה הטעם שנתן הוא בגלל שאלו ימי דין, ולא משום ניהוג אבלות. [גם אצל אבל מצינו ענין זה, וכגון שמה"ט ל"א בבית האבל תחנון, אך אין להקיש בענינים כאלו מסברא].
אבל גם בלי ראיה זו אין שום הוכחה מהמובא ברי"ו, וכמו שכתבתי לעיל.

דעת_האברך
הודעות: 247
הצטרף: ו' ינואר 29, 2016 9:44 am

Re: האם מותר לברך שהחיינו בימי ספירת העומר

הודעהעל ידי דעת_האברך » ד' מאי 03, 2017 1:15 am

מה שנכון נכון כתב:לא מדובר כאן על אמירת שהחיינו בימי הספירה, אלא על השאלה למה לא מברכים שהחיינו על הספירה עצמה, וע"ז השיב שהעומר (שממנו הספירה) הבא מהשעורים מורה על דין. ולזה כיון גם הא"ז, ומה שהביא את דברי רי"ו בסי' זה הוא בשביל הנ"מ לענין נשואין וגלוח, שלפי טעם זה הי' ראוי לאוסרם כל ימי העומר. והשווה לאופן שהביא את דברי רי"ו בא"ר.
הרוצה ידמה לבד מלתא למלתא, וילמד מגלוח ונשואין שנוהגים כל ימי העומר, אך אי"ז כתוב לא ברי"ו ולא בא"ז. ובקל יש לחלק ביניהם. וק"ו שאין כאן מנהג ישראל המקובל מדורי דורות.
הערה נוספת, אין אלו דברי רבנו ירוחם, אלא תוספת, כמצויין בסוף הקטע, ורק אז מתחיל הנדון אצל רי"ו עצמו לענין שהחיינו על הספירה (ונותן טעמים אחרים).

לקט מדברי האחרונים בענין ראה בנטעי גבריאל.


צדקת בהחלט שאין ראיה מדברי רבנו ירוחם ועיני הטעיתני בדברי האליהו רבה שמהלשון שהביא מרבנו ירוחם היה משמע לי שיש להימנע מכל ברכת זמן בימי העומר. על כל פנים אי אפשר לומר שאין כאן מנהג הנוהג מדורי דורות שהרי כפי שמובא במאמר הנהדר של הרב שלמה בן חיים נהגו במנהג זה באשכנז ובאיטליה ובספרד כבר מאות בשנים לכל הפחות מתקופת תרומת הדשן.

מה שנכון נכון
הודעות: 7227
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: האם מותר לברך שהחיינו בימי ספירת העומר

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ד' מאי 03, 2017 1:24 am

דעת_האברך כתב:על כל פנים אי אפשר לומר שאין כאן מנהג הנוהג מדורי דורות שהרי כפי שמובא במאמר הנהדר של הרב שלמה בן חיים נהגו במנהג זה באשכנז ובאיטליה ובספרד כבר מאות בשנים לכל הפחות מתקופת תרומת הדשן.

בחלק מהמקורות לא מוזכר כלל שהחיינו, אלא בגדים חדשים.
ובחלקם זה מוזכר כמנהג של יחידים או כמעלה בעלמא.
ובחלקם מודגש דלית מאן דחש להא.
וא"כ וודאי שא"א לומר שמנהג ישראל להמנע מלברך שהחיינו, לכל היותר היו יחידים שנמנעים (ולא מזמן התה"ד, כי הלקט"י אינו מדבר על שהחיינו).

עי' בנט"ג שקשרתי.


חזור אל “בין פסח לעצרת - ספיה"ע, ל"ג בעומר, שבועות”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ואורח אחד