ל"ג בעומר - יום פטירת רשב"י? ושמחה מה זו עושה?

הלכות חג בחג. חקרי הלכה ומנהג. מאמרים לעיון והורדה.
תורת ארם צובא
הודעות: 34
הצטרף: ג' ינואר 31, 2012 11:16 pm

ל"ג בעומר - יום פטירת רשב"י? ושמחה מה זו עושה?

הודעהעל ידי תורת ארם צובא » ג' מאי 08, 2012 8:20 pm

בעניין ל"ג בעומר אם הוא יום פטירת רשב"י (הדברים לקוחים בעיקר משו"ת מבשרת ציון)

במ"ש שנפטר ביום זה, אין הדעות מסכימות לזה כל כך, דהנה המקור לזה הוא בפע"ח למהר"ם פאפירש כץ, שער ספירת העומר פ"ז, אחר שכתב על פטירת תלמידי ר"ע ע"פ הסוד, וכתב שם שרשב"י נפטר בל"ג בעומר משום שהיה מתלמידי ר"ע, ותמה ע"ז בשו"ת מבשרת ציון להגאון רבי בן ציון מוצפי ח"א סי' מב, דלולי דמיסתפינא היה אומר שזו תוספת המגיה ושיש עירוב דברים בספר זה, ובפרט בשער הכוונות למהרח"ו לא נז' פטירת רשב"י בל"ג בעומר, אלא שהיו יום שמחתו דוקא, דהיינו יום שהוסמכו ע"י ר"ע. וכן תמה בשו"ת יחו"ד ח"ה סי' לה, דבגמ' יבמות סב: מבואר שרשב"י היה מתלמידיו האחרונים של ר"ע, וכמה דברים תמוהים נז' בספר זה. וכן תמה בשו"ת בית המדרש סי' ג' ובשו"ת דברי נחמיה חאו"ח סי' לד אות ז'.
והנה נמצא בדברי הברכ"י סי' תצ"ג סק"ד, כתב הרב מג"א (סק"ג) משם כתבי האר"י זצ"ל, דגדול אחד אמר נחם ונענש. והשיגו בספר יד אהרן, דלא נענש אלא מפני שמחת רשב"י, וכו'. ולק"מ, דיום ל"ג לעומר הוא יום שמחת רשב"י. וכן משמע שם בספר הכונות שסידר מהר"ש ויטאל (דף פ"ז ע"א). וגם כתבו דפטירת רשב"י היה יום ל"ג לעומר והוא יומא דהלולא דיליה. ובשיורי ברכה כתב דמ"ש בברכ"י בסימן זה דיש מי שכתב דפטירת רשב"י ע"ה זיע"א בל"ג לעומר, כן כתב בפרי עץ חיים, אך כבר נודע דבנוסחאות כתבי האר"י ז"ל היה ערבוב וט"ס, והנוסחא אמיתית היא נוסחת הח' שערים שסידר הרב מהר"ש ויטאל ז"ל בנו של רבינו מהרח"ו ז"ל בשער הכוונות, האריך בסוד יומי העומר, וטעם שמתו כ"ד אלף ואח"כ למדו ה' אצל רבי עקיבא, ר"ש ור"מ וכו', והיא שמחת רשב"י. וכתב שיש שרש בשמחה זו שעושים, והוא האריך בזה ולא בא בפיו לומר שהוא פטירת רשב"י ע"ה. ואפשר שהכוונה כמ"ש לעיל דביום ל"ג התחיל ללמד רבי עקיבא לרשב"י וחבריו, ודו"ק היטב. ע"כ. וכיו"ב כתב במראית העין בליקוטים סי' ז' אות ח', וכ"נ בדבריו בטוב עין סי' יח אות פז. וגם מש"כ במורה באצבע שהוא יום הילולא דרשב"י, לא הזכיר שהוא יום פטירתו. ואת הספר מראית העין הוא האחרון שהדפיסו הגאון החיד"א בסמוך לפטירתו ושם נקט שאינו יום פטירתו.
ובשו"ת רב פעלים גם הביא דברי החיד"א דאין לסמוך על ספר פע"ח הנז' לגבי יום פטירת רשב"י, וע"ש שכתב דיש עוד לענות ע"ד. וכן בספרו דעת ותבונה דף ד' ע"א ובהילולא רבה לא הזכיר שהוא יום פטירתו, ועוד כתב שם בעמ' קפו שהוא יום שמחה גם לר"ע, ולכך יושבי טבריא ילכו להשתטח במערת ר"ע ולשמוח שם, וכן למצבת רבי מאיר בעל הנס, שיש לו שמחה ביום זה, שהוא מתלמידי ר"ע, וכן יושבי צפת ההולכים למירון צריכים ללכת למצבת התנא ר' יהודה בר אלעי זיע"א שגם הוא מה' תלמידים. וכן מהרח"פ במועד לכל חי סי' ז' אות ז' כתב לעשות הילולא, וכן שם באות ח', ולא הזכיר שהוא יום הפטירה.
ומאידך כתבו שביום זה נפטר רשב"י, ביערות דבש ח"ב, בני יששכר אייר פ"ג אות ב-ו, חיי אדם כלל קלא אות יא, סידור הר"ז, שער יששכר והראשון לציון ר' אברהם אשכנזי בהסכמה לספר כבוד מלכים, וכן נמצא בכתר מלכות לבא"ח שבספר עטרת תפארץ סי' רה, ולפני הנז' לא נמצא כן בספרי המטיילים שביקרו שם, ולא הזכירו מיום ההילולא.
ומצינו בספרים, מצרף לחכמה דף מו ועמק המלך בהקדמה פ"ו, על רבי מסעוד סגינהור ור' סולימאן מערבי מעוצם בקיאותם בכתבי הרח"ו כבקיאים בו בא' ב', והיו הולכים ויושבים עשרה ימים קודם שבועות ועשרה ימים ודם ר"ה תמיד, וכן הזכיר בהקדמת ספר חרדים.
ומש"כ בטעמי המנהגים שפרלינג עמ' רסו ובספר התודעה שיש מכתב מרע"ב לאחיו שבי"ח אייר עושים אבוקות גדולות, כתב ע"ז במבשרת ציון שם, שלא נמצא כיום מכתב כזה, ואדרבא נז' שלא יצא מירושלים, ורק משנת ש"כ והלאה התחיל להתפשט מנהג העליה. אך לכאו' לא ראיתי אינו ראיה, וכן במ"ש שלא יצא מירושלים אין להוכיח מכך, שכתב מנהג העולם לעלות ולקיים מנהג האבוקות.
ולכאו' ההוכחה מהזה"ק (האזינו רצא.), דהא חמינא דכולהו חדאן בהאי הילולא דילי, וכולהו זמינין בההוא עלמא בהילולא דילי זכאה חולקי. ושם ע"ב, שמעו עלא ואתכנשו להילולא דר"ש, וכן הוכיח בשו"ת יצחק ירנן ח"א סי' מג מספר יין הרקח להגאון ר' יהודה פתיא זצ"ל (דף קסז ע"ב אות כט), שכתב שנקרא יום פטירת רשב"י יומא דהילולא כי בו חובר אדרא זוטא, ותמה ע"ז בשו"ת שיבת ציון שם מה ראיה יש בזה לל"ג בעומר. וכ"נ דעת שו"ת יחו"ד הנז' בהערה דיום זה אינו יום הפטירה.
ובשד"ח ח"ה דף ח' כתב דמרן הב"י וגדולי הדור היו עולים ביומא דהילולא וכן הזכיר בארץ חיים סי' תצג. וע"ע ישורון טו וכה"ח תצ"ג כו.
נערך לאחרונה על ידי תורת ארם צובא ב ג' מאי 08, 2012 8:34 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

חכם באשי
הודעות: 9995
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: ל"ג בעומר - יום פטירת רשב"י?

הודעהעל ידי חכם באשי » ג' מאי 08, 2012 8:31 pm

לא קראתי את אריכות הדברים. רק אוסיף, שהגרי"ח סופר כבר האריך בדבר באחד מספריו (שבאוצר, כמובן, וניתן למצוא את הדברים בחיפוש קל).

תורת ארם צובא
הודעות: 34
הצטרף: ג' ינואר 31, 2012 11:16 pm

Re: ל"ג בעומר - יום פטירת רשב"י? ושמחה מה זו עושה?

הודעהעל ידי תורת ארם צובא » ג' מאי 08, 2012 8:36 pm

ושמחה מה זו עושה?

א. שמחים על הנס שנעשה לרשב"י שניצול מחרב המלכות שגזרה עליו מיתה, וקבעו את השמחה על קברו היום מיתתו, דהרוגי מלכות אינם נקברים ונמצא שקברו מוכיח על הנס (שו"ת שם אריה או"ח סי' יד. ועי' שבת לג:).
ב. ביום זה יצא רשב"י מהמערה שנתחבאו בו הוא ורבי אלעזר בנו י"ג שנה (ערוך השלחן סי' תצג ס"ז).
ג. רשב"י עצמו רצה שישמחו ביום זה (מורה באצבע סי' ח'). ורשב"י עצמו היה שמח ביום מיתתו (דבר יום ביומו נז ב ומנהגי ישורון עמ' 87). וכתב בטעמי המנהגים עמ' רנא דשאני ממשה רבינו שצמים ביום פטירתו, שמשה בכה על מיתתו ולא חפץ בה, ועי' זהר האזינו רצא:
ד. רק רשב"י הבטיח לכללות ישראל להצילם מיום הדין ולפוטרם מן הדין, וביום זה הוא מליץ טוב על כלל ישראל, וממתק הינים מעליהם (שיח יצחק, מסע מירון עמ' רב).
ה. שמחים על גילוי הסודות והאדרא זוטא ע"י רשב"י ביום פטירתו (שער יששכר חודש אייר מאמר גל עיני אות כג). והוא בשונה ממשה שביום פטירתו נשתכחו 3000 הלכות.
ו. בשו"ת מים חיים כתב דשאני ר"ש שהניח בן גדול והוא רבי אלעזר.

באות ד' שרק רשב"י הבטיח, הכוונה מדורות קדמונים, היום הרבה מבטיחים.

תורת ארם צובא
הודעות: 34
הצטרף: ג' ינואר 31, 2012 11:16 pm

Re: ל"ג בעומר - יום פטירת רשב"י?

הודעהעל ידי תורת ארם צובא » ג' מאי 08, 2012 8:38 pm

חכם באשי כתב:לא קראתי את אריכות הדברים. רק אוסיף, שהגרי"ח סופר כבר האריך בדבר באחד מספריו (שבאוצר, כמובן, וניתן למצוא את הדברים בחיפוש קל).


ספריו בידי, אך לא האוצר. אודה למי שייתן לי הפניה מדוייקת.


חזור אל “בין פסח לעצרת - ספיה"ע, ל"ג בעומר, שבועות”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 3 אורחים