פורום אוצר החכמה

נסתפקתי בזה מה המנהג בשנה שיש ז' שבתות בין פסח לעצרת כגון בשנה זו, ממתי מתחילים לקרוא פרקי אבות, אם משבת שחל באיסרו חג פסח ואז בשבת שבערב חג השבועות אין אומרים (ולמנהג אשכנז שקוראים כל הקיץ אומרים פרק א') או משבת שניה ואז מסיימים את פרקי אבות בערב חג השבועות.

כמדומני שהביאו כאן את דברי הרמ"ע מפאנו שבשמיני של פסח בא"י קוראין פ' כל ישראל. ועכשיו לא מצאתיו.

עי' במקור חיים להחות יאיר זי"ע דבשנה כזו בני א"י מחתילין פרקי אבות בשבת הראשונה (דהיינו שבת אחרון של פסח בחו"ל) ובשבת שלפני שבועות (ערב שבועות) לומדים מס' דרך ארץ

שמועה שמעתי לומר בשם המאירי דבאופן זה קורים בשבת ראשונה משנת כל ישראל.
לא ראיתי בפנים ואיני יודע באיזה מחיבוריו זה כתוב, אך זאת שמעתי בשבת האחרונה מת"ח שמסר שיעור בפרקי אבות.
יבואו הידענים ויגלו את המקור.
בתודה מראש.

הנה מה שכתב הרב תקון יששכר דף לב ע"א:

והנה דברי הרמ"ע (הוזכרו למעלה) במאמר חקור דין חלק א פי"ט:

וראה כאן אות יא.

טברייני כתב:וראה כאן אות יא.

הוא מביא בשם ארץ חיים סי' רצב. נמצא מעבר למ' עמודים הראשונים, אשמח אם מישהו יכול להעלות לכאן צילום העמוד הרלוונטי.
תודה מראש

משולש כתב:הוא מביא בשם ארץ חיים סי' רצב. נמצא מעבר למ' עמודים הראשונים, אשמח אם מישהו יכול להעלות לכאן צילום העמוד הרלוונטי.
תודה מראש

ארץ חיים לא חידש כלום. הוא רק הביא את דברי תקון יששכר הנ"ל.

חוץ מהמנהג המוסתערבי הזה האם ידוע על מנהג אשכנזים/ספרדים בעניין? קיבלו את מנהג המוסתערבים? (מקור חיים מגלה משהו על מנהג אשכנזים?)

משולש כתב:חוץ מהמנהג המוסתערבי הזה האם ידוע על מנהג אשכנזים/ספרדים בעניין? קיבלו את מנהג המוסתערבים? (מקור חיים מגלה משהו על מנהג אשכנזים?)

החו"י אינו מגלה כלום אודות מנהג האשכנזים שבארץ ישראל. אלה דבריו:

מסוף דבריו (אודות דא"ז) נראה שראה את מה שכתב בזה הרב תקון יששכר, ולא יותר.

אני חשבתי שהמקור חיים בתור פוסק אשכנזי מחווה דעתו שמנהג זה הוא חיובי ושבני ארץ ישראל (גם האשכנזים) יכולים לקבל את המנהג הזה.
מעניין מה היה בפועל.

קאצ'קלה כתב:הנה מה שכתב הרב תקון יששכר דף לב ע"א:

תקון יששכר.JPG

והנה דברי הרמ"ע (הוזכרו למעלה) במאמר חקור דין חלק א פי"ט:

עשרה מאמרות.JPG

לא הבנתי בדברי הרמ"ע,
מה היו קורים בשבת אחרון של פסח??

הא לחמא עניא כתב:לא הבנתי בדברי הרמ"ע,
מה היו קורים בשבת אחרון של פסח??

מבואר בפירוש יד יהודה, שהיו לומדים בשבת אסרו חג את שלוש המשניות הראשונות של פרק 'כל ישראל' במסכת סנהדרין.
וכפי שאני מבין מדבריהם (הרמ"ע ויד יהודה), אין אלו 'משניות' כי אם ברייתות שצורפו למשנה, דוגמת פרק 'שנו חכמים'.