פורום אוצר החכמה

ידוע חידושו של המעיל צדקה סי' ס"ג דהסחת הדעת בתוך ימי שבעה נקיים פוסלת הספירה [ולדעת החכמ"א כונתו שתפסיק ותמנה ז' ימים מתחילה]
ודנו האחרונים באם הסיחה דעתה במקצת היום אי פסלה, ואכמ"ל.

והנה בטעם הדבר כתב המעי"צ שם דהא כתיב וספרה לה, הרי דבעינן ז' ימי ספירה (מלבד דיני הבדיקה), והרי לולי דאפשר דתסתר בסוף הז' הוי בעי ברוכי על ספירתה כמוש"כ התוס', דבעי ספירה כספירת העומר, ואפילו להחולקים עכ"ז אנו רואים דמצות ספירה בעינן עכ"פ שתחשבם למנין ז' נקיים שלה, וכו'.

מבואר, דהא מיהת פשיטא ליה, דאי ספירת נקיים הוי כספירת העומר אסורה בהסחת הדעת. [והנה, אילולי דבריו היה נראה לומר דאדרבה לדעת התוס' דהספירה היינו בפה כמו גבי העומר, א"כ בזה יצאה, ושוב לא אכפ"ל בהסחת הדעת, אבל בדבריו מבואר דאיפכא הוא דאם בעינן אפילו שימנה בפה בודאי ובודאי שצריך ג"כ שלא להסיח דעת מן הספירה].

ולפי"ז נמצא דהסופר ספירת העומר בתחילת הלילה ולאחמ"כ הסיח דעתו מן הספירה, לא יצא ידי חובתו.

בתשובת המראה יחזקאל הידועה [סי' ק"ד] כתב בתוה"ד מהנהגת הרימנובר "ובלבד שלא יסיח דעתו מהספירה כל היום כולו שצריכים להיות שבע שבתות תמימות וכמה פעמים ביום הוא אומר היום כו"כ לעומר בלא ברכה"

אהמ, ובספירת יובל, צריכים ב"ד שלא להסיח דעת כל השנה?!...

אפרקסתא דעניא כתב:אהמ, ובספירת יובל, צריכים ב"ד שלא להסיח דעת כל השנה?!...

יש לומר שבספירת העומר המצוה היא לספור כך וכך ימים וכך וכך שבועות, וזוהי צורת המצוה לספור הימים והשבועות במשך חמישים יום,

עקב כך יש נוהגים שלא להסיח דעת מהספירה במשך כל היום וכו'.

משא״כ בספירת שנות היובל אין עצם הספירה מצוה, אלא המצוה היא לקדש שנת החמישים, וכדי שלא לשכוח מנין השנים עד שנת היובל

ציותה התורה שיספרו ב״ד, אבל לא שספירת השנים הוי עצם המצוה, וכמובן שאין בזה היסח דעת במשך השנה.

לא מובן לי מה הכוונה היסח הדעת בספירת העומר ומה זה קשור למעיל צדקה, שם כוונתו וכך כתב בפירוש, שאם היא חושבת שאינה טהורה אין מחשיבה את הימים האלה לימי ספירתה וזה הפוסל (וזה כוונתו: שאם יש דין לספור זה פוסל, כי אם אין דין לספור אנחנו יכולים לראות למפרע אם היתה טהרה שבעה ימים, אבל עתה צריך שתחשיב את הימים לימי טהרה) אבל כאן הלא הימים האלה הם ימי ספירת העומר בין שירצה ובין שלא ירצה ואין כאן מקום למחשבה פוסלת.

חיס כתב:

אפרקסתא דעניא כתב:אהמ, ובספירת יובל, צריכים ב"ד שלא להסיח דעת כל השנה?!...

יש לומר שבספירת העומר המצוה היא לספור כך וכך ימים וכך וכך שבועות, וזוהי צורת המצוה לספור הימים והשבועות במשך חמישים יום,

עקב כך יש נוהגים שלא להסיח דעת מהספירה במשך כל היום וכו'.

משא״כ בספירת שנות היובל אין עצם הספירה מצוה, אלא המצוה היא לקדש שנת החמישים, וכדי שלא לשכוח מנין השנים עד שנת היובל

ציותה התורה שיספרו ב״ד, אבל לא שספירת השנים הוי עצם המצוה, וכמובן שאין בזה היסח דעת במשך השנה.

מרבי שמעון קאתי מר, דדריש טעמא דקרא? והלא כל הפוסקים דימו שתי מצוות אלו במאוד, מלבד ההבדל שזו על כל יחיד ויחיד וזו על ב"ד בלבד.

אוצר החכמה כתב:לא מובן לי מה הכוונה היסח הדעת בספירת העומר ומה זה קשור למעיל צדקה, שם כוונתו וכך כתב בפירוש, שאם היא חושבת שאינה טהורה אין מחשיבה את הימים האלה לימי ספירתה וזה הפוסל (וזה כוונתו: שאם יש דין לספור זה פוסל, כי אם אין דין לספור אנחנו יכולים לראות למפרע אם היתה טהרה שבעה ימים, אבל עתה צריך שתחשיב את הימים לימי טהרה) אבל כאן הלא הימים האלה הם ימי ספירת העומר בין שירצה ובין שלא ירצה ואין כאן מקום למחשבה פוסלת.

נכון וישר מאוד! והלא שינה היא היסח הדעת לגבי קדשים, ואעפ"כ אינה היסח הדעת לגבי ז"נ, משום החילוק שכתב ר' אוצה"ח, ואילו לפי המראה יחזקאל תמוה איך לא חשש להיסח הדעת בשינה בספירת העומר.