תלמוד בבלי שטיינזלץ כתב:ר׳ אליעזר (אלעזר) ניותאה. מסתבר שחכם זה (שלפי כתבי־יד, דפוסים ישנים ועוד שמו אלעזר) היה ממקום שנקרא ״נוה״ או ״ניות״, ועל שם מקומו נקרא ניותאה (להבדיל בינו ובין חכמים אחרים בני אותו דור שהיה להם אותו שם פרטי). יתכן כי הוא זהה לחכם ר' אלעזר דמן ננוה (שיש גורסים שם גם כן נוי), ואם כן הוא הרי היה בן דורו הצעיר של ר׳ יוחנן.
חכם באשי כתב:השימוש בשם 'אבר(ה)ם' בספרות החז"לית נדיר מאוד. אבל מקערות ההשבעה הבבליות, בנות זמנם של האמוראים, נראה שהשימוש היה יותר רווח.
גימפעל כתב:יש כבר אשכול על שמות התנאים והאמוראים
גימפעל כתב:יש כבר אשכול על שמות התנאים והאמוראים,
ואגב דאתינא להכי, אולי מישהו יאיר את עיני על השימוש בשם 'יוסף בן שמעון' למה תפסו דוגמא מהשם הזה בדווקא.
שמואל דוד כתב:גימפעל כתב:יש כבר אשכול על שמות התנאים והאמוראים,
ואגב דאתינא להכי, אולי מישהו יאיר את עיני על השימוש בשם 'יוסף בן שמעון' למה תפסו דוגמא מהשם הזה בדווקא.
עיין יד רמה סנהדרין בסופו
גימפעל כתב:יש כבר אשכול על שמות התנאים והאמוראים,
ואגב דאתינא להכי, אולי מישהו יאיר את עיני על השימוש בשם 'יוסף בן שמעון' למה תפסו דוגמא מהשם הזה בדווקא.
מנצפך כתב:שמואל דוד כתב:גימפעל כתב:יש כבר אשכול על שמות התנאים והאמוראים,
ואגב דאתינא להכי, אולי מישהו יאיר את עיני על השימוש בשם 'יוסף בן שמעון' למה תפסו דוגמא מהשם הזה בדווקא.
עיין יד רמה סנהדרין בסופו
א. לא מצאתי ביד רמה שם בענין, מישהו יכול להעלות?
ב. זכור לי משהו יפה בענין בגליוני הש"ס לר' יוסף ענגיל, מישהו יודע מיקום מדויק?
הוגה ומעיין כתב:מיהא חדא:תלמוד בבלי שטיינזלץ כתב:ר׳ אליעזר (אלעזר) ניותאה. מסתבר שחכם זה (שלפי כתבי־יד, דפוסים ישנים ועוד שמו אלעזר) היה ממקום שנקרא ״נוה״ או ״ניות״, ועל שם מקומו נקרא ניותאה (להבדיל בינו ובין חכמים אחרים בני אותו דור שהיה להם אותו שם פרטי). יתכן כי הוא זהה לחכם ר' אלעזר דמן ננוה (שיש גורסים שם גם כן נוי), ואם כן הוא הרי היה בן דורו הצעיר של ר׳ יוחנן.
מיללער כתב:אם ר' אליעזר ניותאה היה ממקום שהיה נקראה ניות וכדו' הרי ר' ירמיה ביראה היה לכאורה מן המקום אשר נקרא בירי, ולמה פירש רש"י בגיטין לד. בד"ה ירמיה ביראה: כך שמו?
ועי' במגילה ד' ע"א שרש"י פירש על עולא ביראה שהיה מן בירי, ומאי שנא?
גימפעל כתב:יש כבר אשכול על שמות התנאים והאמוראים,
ואגב דאתינא להכי, אולי מישהו יאיר את עיני על השימוש בשם 'יוסף בן שמעון' למה תפסו דוגמא מהשם הזה בדווקא.
אוצר החכמה כתב:שמות אבותינו והשבטים נדירים?
אברהם לא מצוי.
יצחק ויעקב מצוי.
שמעון מצוי מאד. יהודה מצוי. ראובן ולוי פחות.
לא בדקתי וכתבת את התחושה מכל מקום מה כוונת המהרי"ץ חיות.
זיז שדי כתב:גימפעל כתב:וכמדומני שזה התיחסות ראשונה למושג של ב' שמות בחז"ל (אולי יוחנן אריה אך אולי זה על שם גבורתו)
ענ'י לעצמי כתב:בענין ב' שמות כבר דנו בזה באריכות:
בשו"ת חת"ס (אבן העזר ב, יח) הביא ראיה מדברי המהרש"ל (יש"ש גטין ד, כו) דקראו לבן 'שניאור', כלומר שני אורות, ולא 'מאיר אורי' (שהיו חולקים בזה האב והאם אם לקרותו מאיר או אורי - כ"א ע"ש אביהם) ומכאן ראיה דמנהג הקדום היה לקרות רק בשם אחת, וחדשים מקרוב באו וכו' וכו', ושם הביא גם את הגמרא שהבאת סוף יבמות (קכב ע"ב) דאמר 'כך קורין אותי בעירי 'יוחנן בן יונתן אריה'' אבל דחה ראיה זו, ד'אריה' אינה שם עצם כלל, אלא שם משפחה המורה על גבורתם, וגם 'אבא שאול' הוא רק שם אחד, ע"ש באירכות. וכ"כ בשו"ת נודע ביהודה (תנינא, או"ח קיג) דאין תנא או אמורא עם ב' שמות, ו'אבא שאול' רק תואר.
ויש הרבה לדון בדבריהם הק' ואכ"מ
אמנם חשוב לציין לדברי הג"ר ראובן מרגליות זצ"ל ב'לחקר שמות וכינויים בתלמוד' (סימן יד) האריך בענין זה, ובסו"ד
הביא רשימה של 28 מהגאונים וראשונים שנקראו בב' שמות, ותמה לפי"ז על החת"ס, ע"ש. וע"ע שד"ח (מערכת גט לו, ו), גם ב'בית אהרן' (ח"ב מערכת 'אהרן' אות כט-ל) כתב בזה, ע"ש.
וזכרוני שבאיזה מקום באוצר פלאות התורה דיבר ע"ז
זיז שדי כתב:ענ'י לעצמי כתב:בענין ב' שמות כבר דנו בזה באריכות:
בשו"ת חת"ס (אבן העזר ב, יח) הביא ראיה מדברי המהרש"ל (יש"ש גטין ד, כו) דקראו לבן 'שניאור', כלומר שני אורות, ולא 'מאיר אורי' (שהיו חולקים בזה האב והאם אם לקרותו מאיר או אורי - כ"א ע"ש אביהם) ומכאן ראיה דמנהג הקדום היה לקרות רק בשם אחת, וחדשים מקרוב באו וכו' וכו', ושם הביא גם את הגמרא שהבאת סוף יבמות (קכב ע"ב) דאמר 'כך קורין אותי בעירי 'יוחנן בן יונתן אריה'' אבל דחה ראיה זו, ד'אריה' אינה שם עצם כלל, אלא שם משפחה המורה על גבורתם, וגם 'אבא שאול' הוא רק שם אחד, ע"ש באירכות. וכ"כ בשו"ת נודע ביהודה (תנינא, או"ח קיג) דאין תנא או אמורא עם ב' שמות, ו'אבא שאול' רק תואר.
ויש הרבה לדון בדבריהם הק' ואכ"מ
אמנם חשוב לציין לדברי הג"ר ראובן מרגליות זצ"ל ב'לחקר שמות וכינויים בתלמוד' (סימן יד) האריך בענין זה, ובסו"ד
הביא רשימה של 28 מהגאונים וראשונים שנקראו בב' שמות, ותמה לפי"ז על החת"ס, ע"ש. וע"ע שד"ח (מערכת גט לו, ו), גם ב'בית אהרן' (ח"ב מערכת 'אהרן' אות כט-ל) כתב בזה, ע"ש.
וזכרוני שבאיזה מקום באוצר פלאות התורה דיבר ע"ז
האם הביאו ראיה מהתוספתא של ונמצא יוסף ושמעון?
HaimL כתב:ולא די בכך ששני שמות הוא דבר מחודש, אלא עוד שזה הפך למעלה וחשיבות. ובאמת זה פלא, דמ"ט שיקראו לאדם בשני שמות.
וכמובן שאין להביא ראיה משמות מחולקים שבמקרא, כגון מלכי צדק, עמנו אל, שהשם עצמו מורה על עניין אחד בשתיים או יותר מילים.
ענ'י לעצמי כתב:זיז שדי כתב:ענ'י לעצמי כתב:בענין ב' שמות כבר דנו בזה באריכות:
בשו"ת חת"ס (אבן העזר ב, יח) הביא ראיה מדברי המהרש"ל (יש"ש גטין ד, כו) דקראו לבן 'שניאור', כלומר שני אורות, ולא 'מאיר אורי' (שהיו חולקים בזה האב והאם אם לקרותו מאיר או אורי - כ"א ע"ש אביהם) ומכאן ראיה דמנהג הקדום היה לקרות רק בשם אחת, וחדשים מקרוב באו וכו' וכו', ושם הביא גם את הגמרא שהבאת סוף יבמות (קכב ע"ב) דאמר 'כך קורין אותי בעירי 'יוחנן בן יונתן אריה'' אבל דחה ראיה זו, ד'אריה' אינה שם עצם כלל, אלא שם משפחה המורה על גבורתם, וגם 'אבא שאול' הוא רק שם אחד, ע"ש באירכות. וכ"כ בשו"ת נודע ביהודה (תנינא, או"ח קיג) דאין תנא או אמורא עם ב' שמות, ו'אבא שאול' רק תואר.
ויש הרבה לדון בדבריהם הק' ואכ"מ
אמנם חשוב לציין לדברי הג"ר ראובן מרגליות זצ"ל ב'לחקר שמות וכינויים בתלמוד' (סימן יד) האריך בענין זה, ובסו"ד
הביא רשימה של 28 מהגאונים וראשונים שנקראו בב' שמות, ותמה לפי"ז על החת"ס, ע"ש. וע"ע שד"ח (מערכת גט לו, ו), גם ב'בית אהרן' (ח"ב מערכת 'אהרן' אות כט-ל) כתב בזה, ע"ש.
וזכרוני שבאיזה מקום באוצר פלאות התורה דיבר ע"ז
האם הביאו ראיה מהתוספתא של ונמצא יוסף ושמעון?
כן. בשו"ת חת"ס הנ"ל כתב דמכך שלא כתבו 'יוסף שמעון' אלא 'יוסף ושמעון' מוכח דלא קראו לו כן בפעם אחת, אלא בדקרו ליה "טובא יוסף ופורתא שמעון" .0
כדכד כתב:החת"ס עצמו קרא לבנו הכת"ס בב' שמות
ענ'י לעצמי כתב:HaimL כתב:ולא די בכך ששני שמות הוא דבר מחודש, אלא עוד שזה הפך למעלה וחשיבות. ובאמת זה פלא, דמ"ט שיקראו לאדם בשני שמות.
וכמובן שאין להביא ראיה משמות מחולקים שבמקרא, כגון מלכי צדק, עמנו אל, שהשם עצמו מורה על עניין אחד בשתיים או יותר מילים.
ע' ב'עיקרי הד"ט' (יו"ד כו, ז) שכתב דסגולה למי שבניו מתים ל"ע, לקרוא את הבן הנולד בשני שמות שהוא מסוגל שיהיה זרע של קיימא.
ענ'י לעצמי כתב:כדכד כתב:החת"ס עצמו קרא לבנו הכת"ס בב' שמות
בשעת הכנסתו לברית נקרא 'שמואל בנימין', ואח"כ הוסיפו לו 'אברהם' כשהיה חולה מסוכן בילדותו (בן שש שנים), ע' קונטרס 'אהל לאה' בריש ספר כתב סופר עמוד 7
ענ'י לעצמי כתב:אולי כת"ר יברר כוונתו?
כדכד כתב:ענ'י לעצמי כתב:אולי כת"ר יברר כוונתו?
מר הביא שהחת"ס כתב שהקדמונים לא קראו בב' שמות
הבאתי שהוא עצמו קרא לבנו הכת"ס בב' שמות "שמואל בנימין".
כת"ר הגיב שהשם אברהם נוסף אח"כ לרפואה אבל זה לא עונה על טענתי שמעיקרא כבר קרא ב' שמות "שמואל בנימין".
לא הבנתי מה יש כאן לברר. הדברים פשוטים.
יאיר אתמר כתב:ר' ראובן מרגליות כתב על העניין באריכות, במאמרו 'בעלי דו-שם', בתוך: לחקר שמות וכינויים בתלמוד, עמ' נז והלאה.
HaimL כתב:אוצר החכמה כתב:שמות אבותינו והשבטים נדירים?
אברהם לא מצוי.
יצחק ויעקב מצוי.
שמעון מצוי מאד. יהודה מצוי. ראובן ולוי פחות.
לא בדקתי וכתבת את התחושה מכל מקום מה כוונת המהרי"ץ חיות.
רבי יהושע בן לוי.
לוי, תלמידו של רבי.
רבי לוי.
כדכד כתב:מנא לך הא?
משתמשים הגולשים בפורום זה: שמואל דוד ו־ 14 אורחים