הערות בגמרא ורש"י מסכת סנהדרין

הערות, בירורים וחידושים במרחבי התלמודים. לומדי דף היומי וכל חבורות הלומדים
שמואל דוד
הודעות: 1834
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: הערות בגמרא ורש"י מסכת סנהדרין

הודעהעל ידי שמואל דוד » ה' אוגוסט 31, 2017 4:35 am

א) סנהדרין מג:
תנו רבנן נא אין נא אלא לשון בקשה
וברש"י שים נא כבוד - נא בקשה. עכ"ל
ויש להעיר, חדא, מדוע הוסיף על לשון הגמרא,
ועוד מה כוונתו בזה?

ב) מד.
עכן מושך בערלתו היה כו'
ועיין רש"י שהאריך בביאור מושך בערלתו עיין שם
ויש לעיין מדוע לא פירש כלום על הגמרא לעיל לח: אדם הראשון מושך בערלתו היה. וצ"ב.

שמואל דוד
הודעות: 1834
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: הערות בגמרא ורש"י מסכת סנהדרין

הודעהעל ידי שמואל דוד » ו' ספטמבר 01, 2017 4:16 am

רש"י ד"ה הראוי לשריפה כסף וזהב ובגדים עכ"ל
ועיין ספר יהושע פרק ז פסוק כד "וַיִּקַּח יְהוֹשֻׁעַ אֶת-עָכָן בֶּן-זֶרַח וְאֶת-הַכֶּסֶף וְאֶת-הָאַדֶּרֶת וְאֶת-לְשׁוֹן הַזָּהָב" כו'
ויש לעיין מדוע רש"י שינה מסדר הפסוק.
אולם עיין פסוק כא "וָאֵרֶא בַשָּׁלָל אַדֶּרֶת שִׁנְעָר אַחַת טוֹבָה וּמָאתַיִם שְׁקָלִים כֶּסֶף, וּלְשׁוֹן זָהָב אֶחָד"
וצ"ע בכל זה.

טור תלגא
הודעות: 72
הצטרף: ו' אוגוסט 26, 2016 11:16 pm

Re: הערות בגמרא ורש"י מסכת סנהדרין

הודעהעל ידי טור תלגא » ו' ספטמבר 01, 2017 6:09 am

שמואל דוד כתב:רש"י ד"ה הראוי לשריפה כסף וזהב ובגדים עכ"ל
ועיין ספר יהושע פרק ז פסוק כד "וַיִּקַּח יְהוֹשֻׁעַ אֶת-עָכָן בֶּן-זֶרַח וְאֶת-הַכֶּסֶף וְאֶת-הָאַדֶּרֶת וְאֶת-לְשׁוֹן הַזָּהָב" כו'
ויש לעיין מדוע רש"י שינה מסדר הפסוק.
אולם עיין פסוק כא "וָאֵרֶא בַשָּׁלָל אַדֶּרֶת שִׁנְעָר אַחַת טוֹבָה וּמָאתַיִם שְׁקָלִים כֶּסֶף, וּלְשׁוֹן זָהָב אֶחָד"
וצ"ע בכל זה.


שינוי הסדר בין פסוק כ"א לכ"ד עי' כלי יקר.
קבצים מצורפים
כלי יקר יהושע ז.pdf
(49.32 KiB) הורד 18 פעמים

שמואל דוד
הודעות: 1834
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: הערות בגמרא ורש"י מסכת סנהדרין

הודעהעל ידי שמואל דוד » ו' ספטמבר 01, 2017 7:39 am

ייש״כ גדול

אבל הסדר ברש״י שונה משני הפסוקים.

עזריאל ברגר
הודעות: 2317
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: הערות בגמרא ורש"י מסכת סנהדרין

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ו' ספטמבר 01, 2017 10:56 am

שמואל דוד כתב:ייש״כ גדול

אבל הסדר ברש״י שונה משני הפסוקים.

כמדומני שזהו שגרא דלישנא לומר "כסף וזהב ובגדים", וכלשון הפסוק מלכים ב ז,ח.

שמואל דוד
הודעות: 1834
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: הערות בגמרא ורש"י מסכת סנהדרין

הודעהעל ידי שמואל דוד » א' ספטמבר 03, 2017 11:32 pm

מו.
אמר ראב"י שמעתי שבית דין מכין ועונשין כו'(מכין מלקות ועונשין עונש של מיתה - רש"י) מעשה באחד שרכב על הסוס בשבת וסקלוהו, ושוב מעשה באחד שבא על אשתו תחת התאנה והלקוהו.
לכאורה ק"ק מדוע קתני המעשה שסקלוהו קודם המעשה שהלקוהו. זו ואין צ"ל זו קתני?
ובאמת עיין רמב"ם פכ"ד סנהדרין הלכה ד שהביא המעשה באחד שהטיח אשתו ואח"כ המעשה באחד שרכב על הסוס
ועיין שם שכתב תחת האילן וצ"ע מדוע שינה מלשון הגמרא תאנה.
וכבר כתבנו בזה..
viewtopic.php?t=30873

שמואל דוד
הודעות: 1834
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: הערות בגמרא ורש"י מסכת סנהדרין

הודעהעל ידי שמואל דוד » ג' ספטמבר 05, 2017 6:57 am

מח:
רש"י ד"ה אסור להניח בו מעות - דהזמנה מילתא היא וקשיא לרבא

יש לעיין מדוע כאן דוקא כתב רש"י וקשיא לרבא ולא כתב כן לעיל בסוגיין וגם לא כתב אף פעם וקשיא לאביי

וחשבתי לומר דהנה בתחילה הביא הגמרא ראיות כנגד רבא ואח"כ הביא הגמרא ראיות כנגד אביי וחוזר הגמרא עכשיו והקשה על רבא ולכן צריך רש"י לפרש שהראיה כנגד רבא ולא כנגד אביי

אולם ק"ק מדוע לא הביא הגמרא ראיה זו לעיל תוך הראיות כנגד רבא וצע"ק

שמואל דוד
הודעות: 1834
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: הערות בגמרא ורש"י מסכת סנהדרין

הודעהעל ידי שמואל דוד » ה' ספטמבר 07, 2017 12:29 am

רש"י סנהדרין מט:

ובורית - עשב הוא "ומעביר כתמין" וקורין ליה אירבנ"ו שבונריי"א

לכאורה קשה, שהרי כולם מעבירים כתמים ומדוע כתב רש"י כן אצל בורית דוקא וצ"ע

שמואל דוד
הודעות: 1834
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: הערות בגמרא ורש"י מסכת סנהדרין

הודעהעל ידי שמואל דוד » ב' ספטמבר 11, 2017 5:48 am

סנהדרין נג.
א"ל רבי זירא לאביי שאר הנסקלין דלא כתיב בהו סקילה דגמרי מאוב וידעוני במאי גמרי במות יומתו גמרי או בדמיהם בם גמרי כו'
וברש"י ד"ה שאר הנסקלין - דלאו עבודת כוכבים ונערה המאורסה וחלול שבת ואוב וידעוני ומגדף דהנך כתיבי בהו סקילה וכולהו שאר הנסקלין לא כתיבא בהו סקילה בהדיא וגמרינן להו לקמן בגזירה שוה דאוב וידעוני.

ויש לעיין מדוע נקט רש"י עבירות אלו דוקא, וגם צ"ע מדוע כתב בסדר זה והול"ל כסידרא דמתניתין להלן בסמוך
" אלו הן הנסקלין הבא על האם ועל אשת האב ועל הכלה ועל הזכור ועל הבהמה והאשה המביאה את הבהמה והמגדף והעובד עבודת כוכבים והנותן מזרעו למולך ובעל אוב וידעוני והמחלל את השבת והמקלל אביו ואמו והבא על נערה המאורסה והמסית והמדיח והמכשף ובן סורר ומורה"
ועיין יד רמה שבאמת כתב כסידרא דמתניתין וצ"ע בזה
ואגב עיין תוספות יו"ט שהאריך לבאר מדוע נקט המשנה סדר זה. עיין שם.

דעת_האברך
הודעות: 218
הצטרף: ו' ינואר 29, 2016 9:44 am

Re: הערות בגמרא ורש"י מסכת סנהדרין

הודעהעל ידי דעת_האברך » ד' ספטמבר 13, 2017 9:34 am

סנהדרין נה, ב
בברייתא בגמרא נזכר עניין יבום על ידי קטן ומבואר שקטן בן תשע שבא על אשת אחיו שמת ללא בנים שזקוקה ליבום או חליצה, קנאה להחשב אשתו ועתה היא זקוקה לגט ממנו. ומכל מקום אין הקטן יכול לתת לה גט עד שיגדיל. ומבאר רש"י ד"ה ואינו נותן גט עד שיגדיל: "שהרי על ידי קידושי אחיו גדול נאסרה וגירושין של זה אינן חשובין להפקיע קידושי אחיו דקטן הוא ואינו בן דעת".
רש"י מתקשה למה הקטן לא יכול לגרש את האשה כמו שקידש אותה, ומיישב שהקידושין של הקטן אינם נחשבים קידושין שלו אלא השלמה של קידושי אחיו ולכן אין בכח גט שלו בתור קטן להפקיע קידושי אחיו גדול. ויש כאן חידוש נפלא בדברי רש"י שהוא נפקא מינה גדולה להבנת גדרי יבום, שהייבום מוגדר כהמשך לקידושי האח, ואין הביאה יוצרת קידושין חדשים, אלא על ידי ביאת היבם מקבל היבם את קידושי אחיו באשתו וקנאם לעצמו. זכור לי שיש עוד מקום ברש"י שמשתמע ממנו גדר זה אך איני זוכר מקומו [אמנם עצם שאלת רש" צ"ב מהיכי תיתי שהקטן יהיה יכול לגרש, אפילו אם היה נחשב לקידושין דידיה מכח גזרת הכתוב, הרי אין גזרת הכתוב שתאפשר לו לגרש, ואיך יבואו גירושי קטן ויפקיעו קידושין שחלו מן התורה וי"ל].

שמואל דוד
הודעות: 1834
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: הערות בגמרא ורש"י מסכת סנהדרין

הודעהעל ידי שמואל דוד » ד' ספטמבר 13, 2017 3:24 pm

ויצאה והיתה מקיש הויה ליציאה

טור תלגא
הודעות: 72
הצטרף: ו' אוגוסט 26, 2016 11:16 pm

Re: הערות בגמרא ורש"י מסכת סנהדרין

הודעהעל ידי טור תלגא » ה' ספטמבר 14, 2017 8:04 pm

סנהדרין נט:

לחברי הפורום הא לכם דבר נאה מר' העשיל לסנהדרין נט:
קבצים מצורפים
חנוכת התורה.pdf
(161.11 KiB) הורד 7 פעמים

שמואל דוד
הודעות: 1834
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: הערות בגמרא ורש"י מסכת סנהדרין

הודעהעל ידי שמואל דוד » ו' ספטמבר 15, 2017 6:47 am

סנהדרין נו.

רש"י ד"ה גמ' שם בשם - כגון יכה פלוני את פלוני או יקלל שם פלוני את שם פלוני

ויש לעיין מה החילוק בין "יכה" ל"יקלל" ומה כוונת רש"י בזה.
וגם יש להעיר מדוע כתב רש"י "שם" פלוני אצל יקלל ולא כתב כן לעיל אצל יכה וצ"ע.

שמואל דוד
הודעות: 1834
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: הערות בגמרא ורש"י מסכת סנהדרין

הודעהעל ידי שמואל דוד » א' ספטמבר 17, 2017 5:35 pm

לכבוד חברי הפורום,

סנהדרין נז.

א) ועל הגזל בן נח נהרג והתניא על הגזל גנב וגזל וכן יפת תואר וכן כיוצא בהן כותי בכותי וכותי בישראל אסור וישראל בכותי מותר ואם איתא ניתני חייב משום דקבעי למיתני סיפא ישראל בכותי מותר תנא רישא אסור והא "כל היכא דאית ליה חיובא מיתנא קתני" דקתני "רישא" על שפיכות דמים כותי בכותי וכותי בישראל חייב ישראל בכותי פטור התם היכי ליתני ליתני אסור ומותר והתניא כותי ורועי בהמה דקה לא מעלין ולא מורידין

לכאורה הלשון כל היכא אינו מדוקדק וצ"ע

ב) כיוצא בו בגזל מאי היא אמר רב אחא בר יעקב לא נצרכה אלא לפועל בכרם פועל בכרם אימת אי בשעת גמר מלאכה התירא הוא אי לאו בשעת גמר מלאכה גזל מעליא הוא אלא אמר רב פפא לא נצרכה אלא לפחות משוה פרוטה אי הכי כותי בישראל אסור הא בר מחילה הוא נהי דבתר הכי מחיל ליה צערא בשעתיה מי לית ליה כותי בכותי כיוצא בהן כיון דלאו בני מחילה נינהו גזל מעליא הוא

וברש"י אי לאו בשעת גמר מלאכה גזל מעליא הוא - וגזל תנא ליה רישא

וצע"ק מדוע לא פירש רש"י כפשוטו שגזל מעליא הוא ואין זה כיוצא בו
וכמו שכתב רש"י בד"ה כותי בכותי כיוצא בו - בתמיהה וגבי כותי בכותי מוציא פחות משוה פרוטה מכלל פרוטה וקרי כיוצא בו בגזל ולא גזל ממש וצ"ע

החותם בכבוד רב,


חזור אל “בית התלמוד”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 5 אורחים