שיעורי הנודע ביהודה - על מסכת ברכות - חורף תקמ"ד

[ההוא דאמר]

שיעורי הנודע ביהודה על מסכת ברכות
לרגל לימוד מסכת ברכות ע"י רבבות אלפי בית ישראל, מעלה אני חלק ראשון משיעורי הנודע ביהודה על מסכת ברכות. מתוך ספר הזכרון 'עדות ליוסף'.
כמו כן מצו"ב ההקדמה מפתח ותקציר הספר ועמוד ראשון מכתב היד
בהודאה לה' זוכים אנו להגיש לפני הלומדים חמדה יקרה זו, קונטרס מחידושי רבינו בעל הנודע ביהודה על כל מסכת ברכות, שנאמרו בשבתו בשבת תחכמוני לפני תלמידים מקשיבים בחורף שנת תקמ"ד, ונכתבו על ידי אחד מתלמידיו. (על ישיבתו של רבנו ראה בספר מופת הדור פ"ד). ייחוסם של החידושים לרבינו מפורש בתחילת כתה"י, והוא עולה בבירור מהשוואתם לחידושים שבספר הצל"ח.
כידוע עוד בחיי חיותו של רבינו נדפסו חידושיו מכתיבת ידו עמ"ס ברכות בספר צל"ח שי"ל בשנת תקנ"א ע"י בנו ר' ישראל. בחידושים שלפנינו באים דברים רבים כצורה שבה אמרם רבנו לפני תלמידיו, מהם בתוספת דברים, בשינוי סגנון ותוכן, ובתוספת חידושים שאינם מופיעים כלל בצל"ח. בשל יקרת תורת רבינו, ולמען השלימות, הדפסנו גם את הקטעים שהינם חופפים לנכתב בצל"ח.
במלאכת העריכה פתחנו מקצת מראשי התיבות, הוספנו ציונים, ותיקנו כמה תיקונים במקום הצורך, ע"פ רוב במוסגר, כמקובל.
נראה שהתלמיד שכתב חידושים אלו העתיקם מכתבים אחרים, שלו או של תלמידים אחרים, שהיו לפניו. וכמה אסמכתאות לדבר: א. ישנם כמה קטעים בודדים הפותחים באמצע הענין, וכנראה סיבתם היא שגגת העתקה. ב. בחידושים לדף מה ע"ב החל הכותב בתחלת הקטע את השורה השניה, ומחקה והתחיל הקטע מתחלתו. כמו"כ יש לציין לכתוב בדף כה ע"ב "וצריך לומר כמ"ש בקונטרס ראשון". ושמא הסיבה לחסרון שבראש הקטעים הנ"ל היא הסתמכותו על 'קונטרס ראשון' זה.
כתב היד נמצא במוזיאון היהודי בפראג, ומספרו ,Ms.332עותק ממנו נמצא בבית הספרים הלאומי ומספרו F46421.
כתב היד נערך ע"י חבר מערכת ספר הזכרון הרב אריאל אביני.
ויהיו הדברים לע"נ א"מ הרב יצחק נתן ב"ר שמואל זאב ז"ל.
ראה אודות הספר בפורום דנן אשכול - ספר הזכרון לזכרו של הקדוש יוסף דב ויסמן הי"ד:
viewtopic.php?f=7&t=38342#p429819

[ההוא דאמר]

בעוברי כעת, ראיתי קטע חדש לפנינו שאינו מופיע בצל"ח [יד, ב]: [אמר עולא: כל הקורא קריאת שמע בלא תפילין - כאילו מעיד עדות שקר בעצמו. אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: כאילו הקריב עולה בלא מנחה וזבח בלא נסכים.
ופירש"י: "כאילו הקריב עולה בלא מנחה - שחייבו הכתוב להקריב עמה שנאמר (במדבר כ"ח), ועשירית האיפה וגו', אף הקורא ואינו מקיים - אינו גומר את המצוה". והתוס' כתבו: "עולה בלא מנחה - ה"ה דמצי למימר בלא נסכים שהרי עולה נמי טעונה נסכים אלא לישנא דקרא נקט עולה ומנחה וגו'".
וכתב בשיעורי הנודע ביהודה:

תוס' ד"ה עולה בלא מנחה וכו'. ולכאו' הוא פירש"י. רק נדקדק בלישנא דרש"י ד"ה נסכים הוא היין המתנסך וכו', עולה בלא מנחה ונסכים וכו', ותוס' שינה הלשון ולא כתב אלא בלא נסכים, דרש"י פי' בד"ה כאילו מעיד עדות וכו' לישנא מעליא, וא"כ ס"ל לרש"י דעביד מצוה, רק מצוה מן המובחר לא הוי, ובא ר' יוחנן לחלוק ואמר, דהוי כאילו הקריב עולה בלא מנחה ונסכים, דלא עביד מצוה כלל. אבל תוס' ס"ל דלא בא ר"י לחלוק, ע"כ פי' דמצי למימר בלא נסכים, דג"כ עביד מצוה רק מצוה מן המובחר לא הוי, וק"ל.