מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י

הערות, בירורים וחידושים במרחבי התלמודים. לומדי דף היומי וכל חבורות הלומדים
אהרן תאומים
הודעות: 984
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ו' יולי 31, 2020 7:00 am

שמואל דוד כתב:הבנתי, אבל מדוע לא נקט דג מליח?

לשון המשנה הוא "מליח הישן" שזה עצמו דבר הצריך בירור אמנם שיטת רש"י שזה דג ישן שנמלח ויש שמסבירים אחרת, עכ"פ בשביל להסביר בקצרה הדיח קולייס מאי , זה יותר נכון מלכתוב הדיח מליח מאי

שמואל דוד
הודעות: 5444
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » ו' יולי 31, 2020 9:30 pm

קמו.

רש״י ד״ה בערב - מדינה. עיין רש״י דף קכ״א ד״ה בערב - שם מקום, וצ״ע מדוע שינה בלשונו.

אהרן תאומים
הודעות: 984
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ש' אוגוסט 01, 2020 12:20 am

שמואל דוד כתב:קמו.
רש״י ד״ה בערב - מדינה. עיין רש״י דף קכ״א ד״ה בערב - שם מקום, וצ״ע מדוע שינה בלשונו.
רש"י כתב "מקום" ולא "שם מקום"
בדף קכא ברש"י על המשנה שענינה כפיית כלי על עקרב ד"ה חוששני לו מחטאת. כיון דלא היה עקרב רץ אחריו איני יודע אם חייב משום צידה אם לאו וחוששני לומר חייב חטאת הוא:
ומאחר שבהמשך הגמרא יש דיון לגבי מקומות שונים בענין זה ובענין סוגי עקרבים והגמרא פותחת - רב יהודה ורב ירמיה בר אבא ורב חנן בר רבא איקלעו לבי אבין דמן נשיקיא לרב יהודה ורב ירמיה בר אבא וכו' ובעמוד ב' א''ר יהושע בן לוי כל המזיקין נהרגין בשבת מתיב רב יוסף חמשה נהרגין בשבת ואלו הן זבוב שבארץ מצרים וצירעה שבנינוה ועקרב שבחדייב ונחש שבא''י וכלב שוטה בכל מקום
ואפשר שאכן בכל "מקום" הדין יהיה אחרת וכפי שהסביר רש"י "אני יודע"
בדף קכו על המשנה שענינה חבית ומגופה ומירוח שעוה פיר' רש"י מחטאת. שמא מירח השעוה לדובקה בדופני הכלי סביב הנקב: כך שהספק הוא בכל מקום שמא מירח, כתב רש"י "מדינה" להורות שאינה ענין התלוי דווקא במקום מסויים אלא שכך היה מעשה במדינה זו
ואפשר להוסיף שנקט הלשון מדינה דווקא הרומז "לחמר מדינה" המונח בחביות בדרך כלל ומתקשר לקידוש והבדלה בשבת, עוד נקט מדינה שרומז לאותו מאמר בירושלמי שמובא בהמשך כאן, ונאמר הלשון בברכות סג ע"ב והיה כל מבקש ה' יצא אל אהל מועד תלמידי חכמים שהולכים מעיר לעיר וממדינה למדינה ללמוד תורה, וכן בעירובין נד: באהבתה תשגה תמיד כגון רבי (אליעזר) בן פדת אמרו עליו על רבי (אליעזר) שהיה יושב ועוסק בתורה בשוק התחתון של ציפורי וסדינו מוטל בשוק העליון של ציפורי (תניא) א''ר יצחק בן אלעזר פעם אחת בא אדם ליטלו ומצא בו. שרף תנא דבי רב ענן מאי דכתיב {שופטים ה-י} רוכבי אתונות צחורות יושבי על מדין [והולכי על דרך שיחו] רוכבי אתונות אלו תלמידי חכמים שמהלכין מעיר לעיר וממדינה למדינה ללמוד (בו) תורה צחורות שעושין אותה כצהרים יושבי על מדין שדנין דין אמת לאמיתו והולכי אלו בעלי מקרא על דרך אלו בעלי משנה שיחו אלו בעלי תלמוד שכל שיחתן דברי תורה
ולכן שהוא הלך ללמוד שם ולהיות רב והיה שם 18 שנה ורק אלו היו שתי השאילות שבאו איליו
נערך לאחרונה על ידי אהרן תאומים ב ש' אוגוסט 08, 2020 11:11 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

אהרן תאומים
הודעות: 984
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ב' אוגוסט 03, 2020 1:40 am

דף קמז : מי הם אוליירין ועל מה הם חשודין? רש"י טורח פעמיים להסביר מה אוליירין, פעם אחת על לשון הברייתא תנו רבנן מסתפג אדם באלונטית ומניחה בחלון ולא ימסרנה לאוליירין מפני שחשודים על אותו דבר ופעם נוספת על לשון האמורא א''ר חייא בר אבא אר''י האוליירין מביאין בלרי נשים לבי בני ובלבד שיתכסה בהן ראשן ורובן ורש"י מפרש שהם בלנים והפלא שלשון האמוראים נכתב אוליירין ולא בלנין כפי שנאמר במסכתינו שבת דף מ ע"א דא''ר שמעון בן פזי אמר ריב''ל משום בר קפרא בתחלה היו רוחצין בחמין שהוחמו מע''ש התחילו הבלנים להחם בשבת ואומרים מערב שבת
והנה רבינו חננאל מפרש שהאוליירין הם שמשים בבית המרחץ וחשודים על הזימה שיטמאו את המגבות בש"ז וכן סובר הערוך, ורש"י חלק עליהם וסובר שהחשש הוא איסור דרבנן של סחיטת המגבת כי הם היו עמי הארץ וחשודים על דרבנן וכפי שרואים שהתירו להם לטלטל דרך רשות הרבים את המגבות של הנשים (שהם ככל הנראה גדולים יותר מאלטוניות של גברים) אלא שאמרו שילכו איתם דרך מלבוש ואין חושדים בהם שיטלטלו ממש, וזה שהאמורא משתמש באותו לשון של הברייתא "אוליירין" זה ההוכחה שעל אותם אנשים שהם "בלנים" מדובר, ומינה וביה זה גם ראיה איך נתנו לאנשים שחשודים על זימה להביא את מגבות הנשים לבית המרחץ.

טור תלגא
הודעות: 188
הצטרף: ו' אוגוסט 26, 2016 11:16 pm

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי טור תלגא » ו' אוגוסט 07, 2020 8:24 pm

שמואל דוד כתב:קמו.

רש״י ד״ה בערב - מדינה. עיין רש״י דף קכ״א ד״ה בערב - שם מקום, וצ״ע מדוע שינה בלשונו.


ספר שבע חכמות

שבע חכמות ערב.png
שבע חכמות ערב.png (275.42 KiB) נצפה 69 פעמים

שמואל דוד
הודעות: 5444
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » ו' אוגוסט 07, 2020 8:43 pm

ייש״כ

אהרן תאומים
הודעות: 984
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ש' אוגוסט 08, 2020 9:17 pm

טור תלגא כתב:
שמואל דוד כתב:קמו.

רש״י ד״ה בערב - מדינה. עיין רש״י דף קכ״א ד״ה בערב - שם מקום, וצ״ע מדוע שינה בלשונו.


ספר שבע חכמות

שבע חכמות ערב.png

רש"י לא כתב "שם" מקום ולא כתב "שם" מדינה אלא מקום ומדינה ואין מכאן שום סתירה כאילו זה שני מקומות כי עיר ומדינה איננה כהגדרות שלנו אלא עיר היא קטנה יותר ומדינה גדולה יותר ולא כבימינו שבתוך מדינה יש כמה ערים
וכך איתא בירושלמי (שבת פרק ט"ז ה"ח) ועל עקרב שלא תישך מעשה בא לפני רבן יוחנן בן זכאי בערב ואמר חושש אני לו מחטאת. רבי עולא אמר שמונה עשר שנין עביד הוי יהיב בהדא ערב ולא אתא קומוי אלא אילין תרין עיבדיא אמר גליל גליל שנאת התורה סופך לעשות במסיקין: כך שכתוב מפורש שערב שבשני הסיפורים הייתה בגליל וכל פילפול השבע חכמות מיותר כי אין לזה שום קשר עם ערב שבבית שאן שהיא גם דעת יחידאה בקשר לסיפור העורבים שהיו מביאים אוכל לאליהו הנביא, ואגבלהביא ממחבר "פושע" זה תירוץ או הערה, או כלשונו של המחוצף יחיאל צבי ליכטינשטיין המומר והמשכיל הנ"ל "וכן הנכון" שהוא מכריע בלשון רש"י, זו גם הסיבה שאותו נאלח בחר שאין הכוונה "עורבים ממש" אלא ממדינת ערביא להקטין הנס, וכל ספרו ושאר ספריו הם זיופים מההסכמות ועד סוף הספר
(אני נמצא עכשיו באר"י ולכן יש שינוי בזמני הכתיבה)
אשכול על הנבל הנ"ל כאן viewtopic.php?f=7&t=3753&hilit=%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C+%D7%A6%D7%91%D7%99+%D7%9C%D7%99%D7%9B%D7%98%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F

טור תלגא
הודעות: 188
הצטרף: ו' אוגוסט 26, 2016 11:16 pm

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי טור תלגא » א' אוגוסט 09, 2020 9:29 am

אהרן תאומים כתב:
טור תלגא כתב:
שמואל דוד כתב:קמו.

רש״י ד״ה בערב - מדינה. עיין רש״י דף קכ״א ד״ה בערב - שם מקום, וצ״ע מדוע שינה בלשונו.


ספר שבע חכמות

שבע חכמות ערב.png

רש"י לא כתב "שם" מקום ולא כתב "שם" מדינה אלא מקום ומדינה ואין מכאן שום סתירה כאילו זה שני מקומות כי עיר ומדינה איננה כהגדרות שלנו אלא עיר היא קטנה יותר ומדינה גדולה יותר ולא כבימינו שבתוך מדינה יש כמה ערים
ועדיין הערה במקומה עומדת מדוע שינה בלשונו ולכן הבאתי מי שהעיר על זה
וכך איתא בירושלמי (שבת פרק ט"ז ה"ח) ועל עקרב שלא תישך מעשה בא לפני רבן יוחנן בן זכאי בערב ואמר חושש אני לו מחטאת. רבי עולא אמר שמונה עשר שנין עביד הוי יהיב בהדא ערב ולא אתא קומוי אלא אילין תרין עיבדיא אמר גליל גליל שנאת התורה סופך לעשות במסיקין: כך שכתוב מפורש שערב שבשני הסיפורים הייתה בגליל וכל פילפול השבע חכמות מיותר כי אין לזה שום קשר עם ערב שבבית שאן שהיא גם דעת יחידאה בקשר לסיפור העורבים שהיו מביאים אוכל לאליהו הנביא,
הוא מצטט כל מקום שנזכר שם ערב וחד מנהון ערב בתחום בית שאן, פלפולו אינו קשור לזה רק שערב היינו עיר בגליל ולא מדינת ערביא
ואגבלהביא ממחבר "פושע" זה תירוץ או הערה, או כלשונו של המחוצף יחיאל צבי ליכטינשטיין המומר והמשכיל הנ"ל "וכן הנכון" שהוא מכריע בלשון רש"י,
וכי מעולם ועד עתה לא הכריע מי בלשון רש"י
זו גם הסיבה שאותו נאלח בחר שאין הכוונה "עורבים ממש" אלא ממדינת ערביא להקטין הנס,
טול קורה מבין עיניך במה בחר בפירוש זה, יש דעה שכוונת עורבים הוא ערב בתחום בית שאן ולכן מביאו שזהו מטרת הספר
וכל ספרו ושאר ספריו הם זיופים מההסכמות ועד סוף הספר
(אני נמצא עכשיו באר"י ולכן יש שינוי בזמני הכתיבה)
אשכול על הנבל הנ"ל כאן https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f ... 7%99%D7%99%
קמח טחון טחנת


חזור אל “בית התלמוד”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 33 אורחים