מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

מסכת כתובות - דיוקים ורמזים ברש"י

הערות, בירורים וחידושים במרחבי התלמודים. לומדי דף היומי וכל חבורות הלומדים
טור תלגא
הודעות: 371
הצטרף: ו' אוגוסט 26, 2016 11:16 pm

Re: מסכת כתובות - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי טור תלגא » ה' יולי 28, 2022 7:45 pm

שמואל דוד כתב:
בברכה המשולשת כתב:לכאורה הכוונה כאפשרות השניה, כי היא המכשירה אותו מחדש

מלשון ״והשיב״ בו׳ משמע קצת כצד א׳

לישנא דקרא נקט

סמל אישי של המשתמש
אהרן תאומים
הודעות: 2354
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: בארא פארק
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת כתובות - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ה' יולי 28, 2022 7:58 pm

אם כדבריך הפשיטות "לישנא דקרא" בשביל מה רש"י בכלל פירש מה הכוונה דעבד תשובה,
הלב חושק והזמן עושק, אני עדיין חייב סיום כתיבת מערכה על רש"י כתובות יז בוצינא דנהורא, ואח"כ מערכה על 4 דיוקים ברש"י בסוגיא זו של יצא ערער וזה אחד מן ה4

טור תלגא
הודעות: 371
הצטרף: ו' אוגוסט 26, 2016 11:16 pm

Re: מסכת כתובות - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי טור תלגא » ה' יולי 28, 2022 8:21 pm

רש"י מפרש מאי קאמרי הני תרי ומנא ידעי דעבד תשובה.

סמל אישי של המשתמש
אהרן תאומים
הודעות: 2354
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: בארא פארק
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת כתובות - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ה' יולי 28, 2022 8:48 pm

כמעט חשבתי שציטטת את זה מלשון גמרא, ולא הבנתי כלל מה כתבת מנא ידעי? פשוט מאוד, הוא הפסיק לגזול, ובכלל תשובת גזלן איננה דווקא תלויה בהשבה וזו היא תקנה שתיקנו חכמים אף על מה שכתוב בתורה "והשיב", ובפרט למי שהיה גזלן במקצועו שלא יקבלו ממנו חזרה את הגזילה, ולפיכך התשובה שראו שיש לו הזדמנות לגזול ואינו גוזל,

באמונתו
הודעות: 1886
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: מסכת כתובות - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי באמונתו » ה' יולי 28, 2022 11:37 pm

טור תלגא כתב:
שמואל דוד כתב:
בברכה המשולשת כתב:לכאורה הכוונה כאפשרות השניה, כי היא המכשירה אותו מחדש

מלשון ״והשיב״ בו׳ משמע קצת כצד א׳

לישנא דקרא נקט

בשני כ"י - רש"י מצאנו: דעבד תשובה. והחזיר את הגזלה/הגזילה.

סמל אישי של המשתמש
אהרן תאומים
הודעות: 2354
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: בארא פארק
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת כתובות - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ה' יולי 28, 2022 11:42 pm

באמונתו כתב:בשני כ"י - רש"י מצאנו: דעבד תשובה. והחזיר את הגזלה/הגזילה.

יישר כח! יבוא לי לשימוש בהחלט

באמונתו
הודעות: 1886
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: מסכת כתובות - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי באמונתו » ה' יולי 28, 2022 11:45 pm

שמואל דוד כתב:כא.
אלא כי אתא רמי בר יחזקאל אמר לא תציתינהו להני כללי דכייל יהודה אחי משמיה דשמואל
רש״י ד״ה רב יהודה אחוה דרמי בר יחזקאל הוה
מה הוסיף רש״י על מה שכתוב בגמרא?

לענ"ד, כמדומני שרש"י רגיל בכל כיו"ב בגמרא, לפרט רקע המשפחתי, כדי שנבין לשון התלמוד, ולא שנתחיל הפוך.

צופה_ומביט
הודעות: 2113
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: מסכת כתובות - הערות והארות

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ו' יולי 29, 2022 12:15 am

שמואל דוד כתב:ח.

רש״י ד״ה חדא יצירה הואי - כמאן דאמר בעירובין (דף יח.) ויבן את הצלע פרצוף שמתחילת ברייתו נברא שני פרצופין זכר מלפניו ונקבה מאחור

ובד״ה בתר מחשבה אזלינן - ששנים עלו במחשבה להבראות ונברא אחד בעירובין בפ' עושין פסין

צ״ע קצת מדוע בתחילה ציין רק למסכת עירובין ואח״כ הוסיף לציין שם הפרק?

השאלה נפלאה,
וראשית כל אביע התרגשותי וחדוותי למראה עצם הלימוד היסודי, כדרך הישנה והטובה, כלימוד המהרש"א והפנ"י וכו', לדקדק כל דיבור ברש"י ולעיין ולברר דברים מתוך דקדוק הגמרא והסוגיות עצמן, עמל התורה כפשוטו, ממש תענוג והתרחבות הלב והתרגשות לי לראות אתכם תרי צנתרי דדהבא, הרב שמואל דוד והרב אהרן תאומים, עסוקים בלימוד שכזה, עיון יסודי ומדוקדק בכל דיבור ודיבור, בכל הלהט ובכל העונג על כל ביאור בדקדוק קל ברש"י ובלשון הגמרא. אשריכם, וירבו כמותכם.
ובאמת שרק לומדים מסוגכם יהיה להם עניין במה שאכתוב להלן, וכל שכן שרק לומדים כאלה יוכלו גם להתענג ע"ז בעז"ה.

דבריי להלן פשוטים ביסודם, אין בהם ריבוי יסודות, אבל החשבון והדקדוק בכל מקור כאן לראות את מקומו ביסודות האלה הוא שגורם את האריכות בכתיבה.
מי שהשאלות הנ"ל ברש"י וכיו"ב מטרידות אותו, גם אריכות אינה מלאה אותו, כל עוד היא נצרכת, כי יש כאן חשבונות בכמה מקורות, ויש בהם טעם.
וכמובן כל עוד הרעיון עצמו ברור, והמהלך "הולך" ונפרש, ומיישב בצורה טובה את השאלות.
והרי כל עצמנו לא באנו כאן אלא ליישב דקדוקים קלים בלשון, ולפעמים הבדלי לשונות דקים הם בגלל הבדלים דקים בגוף הסוגיות, והסבר של דברים דקים דורש להיכנס לעניינים לפרטי פרטים, וגם זה יוצר אריכות. מי שתשובות כאלה מלאות אותו - שלא ישאל שאלות כאלה. [אא"כ הוא מאלה שקודם יורים את החץ ואח"כ מציירים את המטרה, ורק סוג תשובות מסוים מקובל עליו, ורק תשובות מסוימות הוא מחפש וכיו"ב. אני בעוניי יוצא לדרך בלי לדעת מה אני מחפש, ופתוח לכל הצעה, ובלבד שהיא תתיישב היטב במקורות שעסקינן בהם].


עד כאן ההקדמה, וכעת לגוף הדברים:

תחילת הכל הוא היסוד הנפלא שהביא הרב אהרן תאומים שכאשר רש"י מציין רק למסכת היינו שאי"צ לעיין שם, וכאשר מציין גם הפרק היינו שיש לעיין שם.
ועוד נגע הרב תאומים בדברי התוס' כאן, מה שהקשו על רש"י.
ולענ"ד כאן נמצאת התשובה לשאלה. דהיינו:
רש"י מכוון כאן ליישב עצמו משאלת התוספות עליו.


הרי תוס' מקשה על רש"י קושיה עצומה, אם חד יצירה הואי היינו מ"ד פרצוף, איך אומרת הגמרא כאן שלכו"ע חדא יצירה הואי [היינו פרצוף לרש"י] אלא שהיתה כאן מחשבה לשנים ומעשה לאחד, הרי בעירובין אומרת זאת הגמרא [את העניין שעלה במחשבה לשנים ונברא אחד] דווקא למ"ד זנב [ליישב את הכתוב "זכר ונקבה בראם" לשיטתו]. ולכן נטו התוספות מפירש"י ואמרו שחדא יצירה הואי היינו מ"ד זנב.

בא רש"י וכתב כאן לעיין בעירובין, לומר שכשתעיין בגמרא עירובין תראה שלא קשה.
ולכן הביא זאת רק בד"ה עלה במחשבה, כי רק כאן נמצאת קושיית התוספות כיצד אפשר לומר כן למ"ד פרצוף.

ונבאר הדברים בס"ד, כיצד בעיון שם בעירובין יימצא שלא קשה על רש"י:

הנה בחכמת מנוח כתב שבפשוטו חדא יצירה נראה כפירש"י, שהוא מ"ד פרצוף.
[א"ה: כך גם פשטות הסוגיה בעירובין שרוב הקושיות הן על מ"ד זנב, וגם ברש"י עה"ת עה"פ זכר ונקבה ברא אותם וגם עה"פ ויקח אחת מצלעותיו הביא בפשיטות את המ"ד פרצוף בלי חולק, ויסגור בשר תחתנה למקום חתך. וא"כ ברור שלשיטתו הסביר כאן שחדא יצירה היינו פרצוף, שהרי הגמרא אומרת כאן שלכו"ע חדא יצירה הואי ומשמע שזו הדעה העיקרית שלמסקנה, ודוק].

ומה שהקשו התוס' על רש"י מיישב החכמת מנוח שאמנם הוצרכו בגמרא עירובין להביא את "רבי אבהו רמי" וכו' ליישב את המ"ד זנב [איך יסביר "זכר ונקבה בראם" - דמשמע דו פרצופין, כמ"ד פרצוף], אבל כשרבי אבהו בעצמו רמי - לא עשה כן עבור זה, אלא שאל סתירת הפסוקים וענה מה שענה ודבריו לא במחלוקת נשנו ולא מצינו מי שחולק ע"ז. עכ"ד [בחלק זה]. וכבר כאן היה מקום לומר שזה כיוון רש"י כששלח כאן לעיין בעירובין, היינו שכשתראה היטב את השו"ט בעירובין תראה שדברי רבי אבהו מצד עצמם אינם תלויים במחלוקת פרצוף/זנב.

אמנם התוס' לא קיבלו זאת, כי הרי רבי אבהו למד כן מדכתיב "זכר ונקבה בראם" שראה בזה סתירה ללשון יחיד שכתוב במקו"א [בצלמו, ברא אותו], ואילו למ"ד פרצוף אין כאן כל סתירה, כי נברא יחידי אלא שהיה דו פרצופים, ואדרבה, משמע בגמרא שזהו מקורו לומר שהיו שני פרצופים [שהרי מכאן הקשו על המ"ד זנב בלשון "בשלמא למאן דאמר פרצוף היינו דכתיב (בראשית ה, ב) זכר ונקבה בראם אלא למאן דאמר זנב מאי זכר ונקבה בראם"], וא"כ למ"ד זה אין כל הכרח לחדש ולומר שמתחילה עלו במחשבה שנים ולבסוף לא נברא אלא אחד. ולכאורה א"כ הדרקל"ד מה יענה רש"י. [וכלומר שלכאורה מוכח שרבי אבהו בעצמו סובר כמ"ד זנב].

אבל [כאן אנו חוזרים לדברי החכמת מנוח] ממשיך החכמת מנוח וכותב, שגם למ"ד פרצוף יש הכרח לדרשת רבי אבהו. שהרי יש שני פסוקים שבהם כתוב שנבראו זכר ונקבה. א. מה שהביאה הגמרא מפרק ה' "זכר ונקבה בראם", ב. סיום הפסוק בפרק א' שממנו הקשה רבי אבהו [בכתובות ועירובין]: "ויברא אלקים את האדם בצלמו, בצלם אלקים ברא אותו, זכר ונקבה ברא אותם". ושניהם באו ללמד: חד לדו פרצופים, וחד לתחילת המחשבה לבראות שנים. עכ"ד החכמת מנוח.

כעת נוסיף בס"ד נופך לדבריו, ויתיישבו בזה עוד פרטים בסוגיה: [והכל כלול בדקדוק ה"קטן" הזה בלשונו הזהב של רש"י, שכל טיפת דיו שכתב היא קודש קודשים].

הרי באמת פלא לכאורה מדוע לא הקשה רבי אבהו את הסתירה שלו מיניה וביה באותו הפסוק [שמתחיל "בצלמו, ברא אותו" וממשיך "זכר ונקבה ברא אותם"], ומה הוצרך להביא מפסוק אחר בהמשך התורה?
אמנם, רש"י עה"ת בפסוק זה [שבפרק א] כותב שני פירושים ל"זכר ונקבה ברא אותם": א. היינו כמ"ד פרצוף. ב. "ופשוטו של מקרא, כאן הודיעך שנבראו שניהם בששי ולא פירש לך כיצד ברייתן, ופירש לך במקום אחר [היינו בפרק ב]".
ולפי שני הפירושים מובן למה רבי אבהו לא הקשה מכאן. או כי הוא סובר כמ"ד פרצוף [ועכ"ז הקשה סתירה ממקו"א, והיינו שדבריו אמורים גם למ"ד פרצוף ול"ק על רש"י, וכחכמת מנוח], או כי מפסוק זה אין להוכיח דבר בעניין.

כיצד נכריע מאיזו סיבה לא הקשה מכאן רבי אבהו? ממה שכן הקשה.

הרי הפסוק שהוא הקשה ממנו נמצא בפרק ה', שלא עוסק במעשה בריאת האדם "כיצד בריאתו", אלא הוא סיכום קצר ותמציתי [כהקדמה לתולדות אדם] - בדיוק כמו בפרק א'. ואם מפרק א' לא קשה מצד הפשוטו של מקרא - א"כ גם מפרק ה' לא קשה מאותה הסיבה, ומה הקשה רבי אבהו סתירה כלל?
ובהכרח שרבי אבהו כן עוסק בדרשת הפסוקים ולא בפשוטו של מקרא, וא"כ מה שלא הקשה מסיום הפסוק בפרק א' זהו כי סובר דייקא כמ"ד פרצוף. ועכ"ז הקשה סתירה מהפסוק בפרק ה', ומדוע? כי זהו עוד פסוק שנוקט לשון רבים [ועוד אחרי שבפסוק א' שם בפרק ה' נקט ג"כ לשון יחיד "בדמות אלקים עשה אותו"], וגם הוא לדרשה, ולדרוש דו פרצופים כבר דרשנו מהפסוק בפרק א', ולכן כאן דורשים מהלשון רבים חידוש נוסף: שמתחילה עלה במחשבה לבראותו שנים [וכ"ז כחכמת מנוח].
ועוד: שאם היה סובר רבי אבהו כמ"ד זנב [ולגבי פשוטו של מקרא הרי חזינן שכן קשה לו הפסוק "זכר ונקבה בראם" וכנ"ל] – לא היה אומר את דבריו רק כדי ליישב סתירת הפסוקים, אלא עוד לפני שיש סתירה היה קשה לו עצם דברי הפסוק, בדיוק כמו שמקשה הגמרא: כיצד יתפרש בכלל "זכר ונקבה בראם" למ"ד זנב? ואם הוא לא הקשה כן, אלא אמר את דבריו כדי ליישב סתירת הפסוקים, בהכרח שהוא עצמו סבר כמ"ד פרצוף, ולכן עצם פשט הפסוק "זכר ונקבה בראם" לא הוקשה לו, אלא רק סתירה בין פסוקים שונים. [ובפשוטו של מקרא לא השתמש כלל לא כאן ולא כאן, וכנ"ל].

וכל זה דברי רבי אבהו, אבל הגמרא מתחילה לא אסקה אדעתה כך, אלא סברה שלמ"ד פרצוף גם הפסוק בפרק ה' הוא עוד פסוק שאומר את אותו הדבר, שנבראו דו פרצופים [לכן שאלה שהפסוק "זכר ונקבה בראם" ניחא למ"ד פרצוף וקשה רק על מ"ד זנב], אבל אחרי שרבי אבהו אמר מה שאמר [ובזה תירצה הגמרא את מ"ד זנב] - בוודאי שנוח יותר לומר [גם למ"ד פרצוף] שפסוק זה לא חוזר על מה שכבר ידענו, אלא אומר לימוד חדש של מתחילה עלה וכו'. ומה עוד שכאמור מדברי רבי אבהו עצמו מדויק שכל הקושיה שלו משם היא דייקא משום שלמד כמ"ד פרצוף, [כנ"ל: דאל"כ היה מקשה סתירה כבר בפסוק של פרק א' מיניה וביה, וכן שהיה מקשה על גוף הפשט בפסוק בפרק ה' מה הכוונה].

ומעתה: אמנם דיוק זה מדברי רבי אבהו עצמו שהוא סובר כמ"ד פרצוף [מדלא הקשה מסיום הפסוק בפרק א' וכן הקשה מהפסוק בפרק ה', וכן ממה ששאל רק סתירת הפסוקים ולא מה הכוונה בפסוק עצמו] נמצא גם בגמרא בכתובות מיניה וביה, בעצם המימרא של רבי אבהו שהביאה הגמרא כלשונה. אבל שני דברים יש רק בעירובין: א. משמעות ההכרעה כמ"ד פרצוף, ב. השו"ט של הגמרא על מה הביאה את רבי אבהו.

ולכן רש"י שולח כעת לשם, לומר: א. משם תיקח מדוע פירשתי כאן שחדא יצירה היינו פרצוף, שזהו משום שבשלב זה של הסוגיה דידן מסיקה הגמרא דידן שלכו"ע חדא יצירה הואי – ועל פי הגמרא בעירובין צ"ל דהיינו פרצוף, כי שם משמע שזו ההכרעה. ב. אל תחשוב שלא זכרתי את השו"ט של הגמרא בעירובין, שמשם הקשו התוס'. זכרתי, אלא שתראה שם את דברי רבי אבהו במקורם, על מה הובאו וכיצד נאמרו, ותראה שאמנם הגמרא שם הביאה אותם כדי ליישב את המ"ד זנב מהפסוק זכר ונקבה בראם, אבל עצם דברי רבי אבהו נאמרו כעומדים לעצמם. ואדרבה, שם גופא תראה שרבי אבהו לא הקשה את מה שהקשתה הגמרא על מ"ד זנב, ולא עבור זה ענה מה שענה. והכל מוכיח מדבריו מיניה וביה שהוא עצמו סבר כמ"ד פרצוף.

וממילא יש לומר שזה כיוון רש"י, שדווקא בשלב הזה של הסוגיה [דכו"ע חדא יצירה הואי אלא דמ"ס בתר מחשבה אזלינן וכו'] שלח אותנו לעיין בעירובין. כי כשתעיין בעירובין תראה: א. שהדעה פרצוף היא העיקר [וממילא בהכרח להסביר "דכו"ע חדא יצירה הואי" = פרצוף]. ב. שדברי רבי אבהו אמורים גם למ"ד פרצוף.

אחרי הראה אותנו אלקים את כל זאת, נוכל לומר יותר, ויתיישבו לנו עוד קושיות בסוגיה, וגם דיוק חזק נוסף ברש"י:

הרי יש להקשות בפשיטות מדוע הגמרא בעירובין לא הקשתה על מ"ד זנב מהפסוק בפרק א' "זכר ונקבה ברא אותם"? [דוק כמה פשוטה וחזקה שאלה זו]. ובהכרח – כפירוש השני של רש"י עה"ת, שמ"ד זה יענה ע"ד פשוטו של מקרא וכו'. אבל א"כ למה על פרק ה' הוא לא יענה כך? למה משם כן הקשו עליו? הרי פרק א' ופרק ה' זהים זה לזה כמו שראינו.

ובהכרח לומר שהפסוק של פרק ה' א"א לפרשו ע"ד הפשוטו של מקרא. ייתכן כי כבר נתבאר בפרק ב' "כיצד ברייתו" וממילא אין יותר לכתוב לשון קצר אלא יש לדייק, או משום שפסוק זה (בראשית ה, ב) כולו מיותר [דוק שם]. כך או כך, פסוק זה הוא בוודאי לדרשה.

וא"כ, הגמרא עצמה [עד שהביאה את רבי אבהו] – אין לה ב' פסוקים כמ"ד פרצוף, אלא רק אחד, זה של פרק ה' [כי את הפסוק של פרק א' היא לומדת ע"ד פשוטו של מקרא]. לכן היא שאלה שפסוק זה ניחא למ"ד פרצוף, כי למדה שמשם מקור דבריו, והקשתה משם רק על מ"ד זנב. ואילו היתה הגמרא בעצמה עונה [בלי להביא את דברי רבי אבהו ממקורם] שפסוק זה בא לומר שמתחילה עלה במחשבה – אכן היה זה כדעת התוספות, שדרשה זו היא אך ורק למ"ד זנב, כי למ"ד פרצוף מפסוק זה לומדים את שיטתו של פרצוף, ואין מכאן עוד לימודים. [ובאמת נראה שכך למדו התוספות את הגמרא שם וזהו תוקפם וחילם לטעון על רש"י].

אבל רבי אבהו כשמקשה סתירת הפסוקים, הוא הרי הקשה מפרק א' לפרק ה', וכבר כאן רואים שהוא לא סבר את הפירוש [בפרק א] ע"ד הפשוטו של מקרא, שא"כ לא היה מביא את כלל את פרק א' אפילו כמקור ללשון יחיד, כי זהו לשון קצר שאין ללמוד ממנו דבר עד שתגיע לפרק ב' ותראה "כיצד ברייתו" של אדם [נקודה זו טעונה יותר בירור, אבל כך נ"ל]. ועדיף היה לו להביא את הסתירה מהפסוק הראשון של פרק ה' גופא "בדמות אלקים עשה אותו". או כנ"ל להקשות מה בכלל הכוונה "זכר ונקבה בראם", שהרי טרם ידענו בזה כלום עד כה [כי הפסוק של פרק א' נלמד ע"ד פשוטו של מקרא]. ובהכרח מכל זה שרבי אבהו לא פירש את הפסוק של פרק א' ע"ד פשוטו של מקרא.

וממילא הדר דינא: אם רבי אבהו לא סבר את הפירוש ע"ד פשוטו של מקרא מדוע לא הקשה את הסתירה בפסוק של פרק א' מיניה וביה? ובהכרח כי סבר כמ"ד פרצוף, וכך למד את הפסוק ההוא. ועכ"ז הקשה רבי אבהו מה שהקשה מפרק ה', וענה מה שענה, ובהכרח שדבריו אלה אמורים [גם] למ"ד פרצוף, והיינו כי למ"ד זה יש שני פסוקים בזה, וכנ"ל מהחכמת מנוח.

ובזה יובן עוד יותר מדוע כאן שלח רש"י לעירובין. כי בכתובות אין את כל השו"ט, אלא רק את עצם דברי רבי אבהו. לא רואים על מה הביאו את דברי רבי אבהו בדיון של פרצוף/זנב, ואי אפשר להשוות את דברי רבי אבהו לשאלת הגמרא על מ"ד זנב, ולראות את ההבדלים ביניהם כנ"ל, ולהבין מזה שהוא בהכרח סובר כמ"ד פרצוף. אבל בעירובין מכל השו"ט מוכח כנ"ל.

ובזה מיושב עוד דיוק עצום ברש"י: מדוע כשכבר רצה רש"י לשלוח לשו"ט הגמרא לא שלח לגמרא בברכות (סא, א) דקדים בש"ס מעירובין, ויש שם את כל השו"ט בדיוק כמו בעירובין?!
ודוק שזו קושיה כבר על הרש"י הראשון (ד"ה חדא יצירה) שציין ל"ויבן את הצלע פרצוף" ממסכת עירובין ולא ברכות, הרי גם שם זה מובא, והוא קודם בש"ס.

והתשובה לפי האמור מדוקדקת בצורה שלא תאומן: אם הוכחת רש"י לדעת רבי אבהו נשענת כנ"ל על ההשוואה בינו לשו"ט הגמרא, שהגמרא לא שאלה מפרק א' ורבי אבהו כן שאל מפרק א' – הרי בברכות כשהובאו דברי רבי אבהו, בקושיה של סתירת הפסוקים הקשו על פרק ה' מפרק ט'! ולא מפרק א' כלל. וא"כ אדרבה, בגמרא שם נראה שגם לדעת רבי אבהו פרק א' מתפרש ע"ד פשוטו של מקרא [לכן לא שאל ממנו כלל, לא מחציו הראשון ולא מחציו השני], וא"כ שוב גם לדעת רבי אבהו אין לנו ב' פסוקים למ"ד פרצוף [כי בפסוק של פרק ט' לא נזכר זכר ונקבה כלל], וא"כ הלימוד של פרצוף הוא מהפסוק "זכר ונקבה בראם" ואין לנו עוד פסוק ללמוד ממנו [גם למ"ד זה] שמתחילה עלה במחשבה לבראותו שנים, אלא בהכרח רבי אבהו סובר כמ"ד זנב [אלא שבחר להקשות סתירת הפסוקים ולא לשאול מה בכלל הכוונה "זכר ונקבה בראם" וצ"ב וילי"ש], וכדעת התוספות.

וממילא, כבר מזה ברור מדוע הביא רש"י את עירובין ולא את ברכות, כי שיטתו תואמת את הכתוב בעירובין ולא את הכתוב בברכות. אבל זו רק חצי תשובה, הכי יתעלם רש"י מגמרא שאינה כשיטתו ויביא רק את הגמרא כשיטתו? ודאי שלא. אלא:

כאשר יש לנו בזה סתירת הסוגיות – ובשתיהן זהו אותו מ"ד "רבי אבהו" [ולא כמו בכתובות "רב יהודה", שנוכל לדחוק שאלו אמוראים חלוקים] – סבר רש"י [כך צ"ל] שבהכרח נוסח המימרא בברכות אינו העיקר, אלא הנוסח בעירובין. וחילו כנ"ל שהרי משמע מהשו"ט [גם בברכות!] שהעיקר כמ"ד פרצוף [וכנ"ל שכך נקט רש"י עה"ת בפשיטות בכל מקום], ועכ"ז בכתובות משתמשים בפשיטות בדברי רבי אבהו, ועוד אחרי אמירה ש"לכולי עלמא חדא יצירה הואי" שבהכרח הכוונה לפרצוף [גם מהמשמעות, כפי שכתב החכמת מנוח, וגם כי אחרת תצא סתירה להכרעה מברכות ועירובין]. וגם מהסיבה הנ"ל [שהיא בגוף דברי רבי אבהו] מדוע לא הקשה רבי אבהו [עוד לפני סתירות ממקו"א] מה בכלל הכוונה "זכר ונקבה בראם". לכן חתך כאן רש"י ושלח לעירובין והתעלם לגמרי מהגמרא בברכות [ולא הביא אותה אפילו כציון מקור לגוף הדיון פרצוף/זנב. או שבזה י"ל פשוט כי בלא"ה רש"י ידע שהוא עתיד מיד לשלוח לעירובין דווקא, וא"כ מה לו מתחילה לשלוח לברכות].

עד כאן, ונתיישבו בזה כל הקושיות, בסוגיה וברש"י:
בסוגיה:

א. מדוע רבי אבהו [בכתובות ועירובין] לא מקשה מסיום הפסוק בפרק א'.
ב. מדוע הגמרא מקשה דבר אחד ורבי אבהו מקשה דבר אחר.
ג. מה החילוק בין המימרא בברכות למימרא בעירובין, ומדוע בברכות לא הקשו מהפסוק של פרק א'.
ברש"י:
ד. מדוע הביא רש"י את הגמרא בעירובין ולא את הגמרא בברכות.
ה. מדוע ציין רש"י לפרק עושין פסין רק בד"ה השני.
ו. מה יענה רש"י לשאלת התוספות החזקה.

ואם כנים הדברים זה פשוט לא יאומן כמה דקדק רש"י את לשונו, שבלשנא קלילא כזה שכמעט לא שמים לב אליו הפנה אותנו לדקדוק כזה בעומק חשבון הסוגיות [שגם הן עצמן לא נראות בהשקפה ראשונה כמשהו שיש לדקדק בו]. וכבר נאמר על רש"י שבאות אחת או מילה אחת הפיל מעליו חבילות קושיות של בעלי התוס'.
יעזרנו ה', אנו וכל ישראל, לעסוק בתורה לשמה כראוי וכנכון ולכוון לימודנו לאמיתה של תורה, אמן.

סמל אישי של המשתמש
אהרן תאומים
הודעות: 2354
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: בארא פארק
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת כתובות - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ו' יולי 29, 2022 12:29 am

יישר כח גדול לכל המ"מ באריכות והדיקדוק הנפלא היום ביום היא"צ של רש"י ויש"כ שציינת את היסוד בשמי, והתמלאתי יותר משמינית, אבל שאילה קטנה האם הורדת את הקובץ שהעלתי כאן?
viewtopic.php?f=29&t=60014&p=766151#p766151
שהתייחסתי לרובה דרובה של השאילות ומקור השאלות בחלקן במסורת הש"ס.

צופה_ומביט
הודעות: 2113
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: מסכת כתובות - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ו' יולי 29, 2022 11:49 am

בוודאי שמתחילה ראיתי רוב ככל דבריכם, ורק לאחר מכן ניגשתי לעסוק בזה בדרכי בס"ד. וב"ה שעלה מזה מהלך אחד שמסביר הכל בחדא מחתא בס"ד גדולה.

המסורת הש"ס לא הסביר בדיוק מה קשה לו "ומצוה ליישב", האם רק חילוף שמות האמוראים או גם חילוף הפסוקים, ואפשר לומר שהכל בכלל.

אוסיף כאן עוד פרפרת למהלך הנ"ל:

הגם שהמימרא של סתירת הפסוקים בכתובות ובעירובין כמעט זהה, אבל יושם לב שסידור סדר הפסוקים בסתירה שונה בשתי הגמרות. בכתובות הובא כסדר המקרא [פרק א' קודם], ובעירובין הובא כסדר התירוץ "בתחילה שניים ולבסוף אחד" [פרק ה' קודם]. ויש לומר שגם זה בנותן טעם מדוע שלח רש"י לעירובין [בו בזמן שהמימרא הזו נמצאת כאן לפנינו].

דהיינו: כשמקשים סתירה - ההיגיון אומר להקשות רק במקום השני [ובנידו"ד: כגירסא בעירובין], כי רק בו נודע לך מהסתירה. כי כשלמדת את פרק א' טרם ידעת מה כתוב בפרק ה', ורק כשאתה מגיע לפרק ה' – וזוכר את מה שנודע לך כבר בפרק א' – אז מתעוררת לך הסתירה. וא"כ בעירובין רואים ביותר שעד פרק ה' לא הוקשה לרבי אבהו דבר, וזה - א. מבליט עוד יותר את השאלה מדוע לא הקשה רבי אבהו סתירה בפסוק של פרק א' מיניה וביה, ב. ועוד רואים מזה גופא, שהגם שהיה לו תירוץ על פרק א' – שעל כן עד פרק ה' לא הוקשה לו דבר – על פרק ה' לא היה לו תירוץ [לומר שהוא פש"מ, או חזרה על הלימוד של פרצוף].

נמצא שדקדוק זה בלשון המימרא של רבי אבהו בעירובין לעומת כתובות הוא עוד חיזוק לכל מה שנתבאר [לעיל, ולא אכפול]. ממילא זו עוד סיבה מדוע שלח רש"י - גם כשעסק במימרא זו שלפנינו כאן - לעיין שם [וכדבריכם שלא רק כתב שהוא בעירובין, אלא ציין את שם הפרק = שלח לעיין שם]. כי גם בגוף מימרא זו בעצמה יש הבדל גירסא בין כתובות לעירובין, והתירוץ של רש"י את עצמו משאלת התוספות מתחזק מגרסת המימרא הזו כפי שהיא בעירובין.


באגב, בעירובין יש גרסה מכת"י [שהושמה לפנינו בסוגריים] שהביאה גם שם את הסתירה מהפסוק של פרק ט' כמו בברכות [ומתחילה "כי"]. וכתב ע"ז הדק"ס שם שגרסתנו עיקר, כי מדוע יביא מפרק ט' ולא מפרק א' המוקדם לו. ועוד שבפרק ט' לא משמע שאדם נברא יחידי, כי על כלל מין האדם נאמר. עכ"ד, והוא כמו שכתבנו לעיל בס"ד בדעת רש"י שהגירסא בברכות אינה עיקר.


באגב דאגב, מה שכתבתם בקובץ וז"ל:
[בברכות] סדר הסתירה הפוך דבתחילה נאמר בפרק ה, זכר ונקבה בראם וזה המעשה, ואח"כ המחשבה בפרק ט כי בצלם אלקים עשה את האדם, משא"כ בעירובין ובכתובות שסדר הסתירה הוא מקודם המחשבה ואח"כ המעשה כפי הסדר דסוף מעשה במחשבה תחילה, ועל כן העדיף רש"י לציין מ"מ לעירובין וחזר וכפל כדי לרחק את הנאמר בברכות שהוא שונה לגמרי מכאן בכתובות.

לכאורה לא דקתם, כי אדרבה, מתחילה עלה במחשבה לבראותו שנים ולבסוף במעשה נברא אחד, וא"כ לפי הגמרא בברכות [פרק ה' שנים ואח"כ פרק ט' אחד] הוא כסדר [מחשבה תחילה ואח"כ מעשה דהיינו] "סוף מעשה במחשבה תחילה", ואילו לפי הגמרא בכתובות ועירובין [פרק א' אחד ואח"כ פרק ה' שנים] נכתב המעשה קודם למחשבה.

סמל אישי של המשתמש
אהרן תאומים
הודעות: 2354
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: בארא פארק
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת כתובות - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ו' יולי 29, 2022 7:17 pm

יישר כח, הערה נכונה. בכל אופן התכוונתי שכשנאמר בצלם אלוקים עשה וכו' זה מוכיח על המחשבה, כנאמר נעשה אדם בצלמנו, וכשנאמר זו"נ בראם זה מורה על המציאות והמעשה שהם שתיים, ומה שהתכוונתי הוא שבעירובין ואצלנו סדר הקושיה זה קודם מהנקודה שמורה שהיה אחד, ואח"כ הפסוק שמורה שהיה שתיים, השאילה מה זה השניים שעלו במחשבה שיהיה באדם אחד שתיים ואח"כ נברא אחד בלי בכלל השני או התוכנית היתה לברוא שני בריאות נבדלות ונוצר אחד, ולכך רמזתי שבאמת אי אפשר להבין ושמחתי לראות שעכ"פ משנתך סדורה בעניין, לי בכל אופן לא ברור מה נקרא עלה במחשבה שניים, האם שיבראו שני גופים נפרדים ולבסוף נוצר אחד שהוא שניים, או שעלה במחשבה שהשניים האלו יהיה אחד והוא יהיה בעל שני פרצופים, ולבסוף נוצר אחד יחיד בעל פרצוף יחיד. ועוד מה שחשבתי להגדיר כאן מחשבה ומעשה - עד המציאות המסופרת אחר סיפור הבריאה והחטא זה בגדר עדיין עירבוב בין מחשבה ליצירה והתהוות היצירה בפועל בגוף אחד בחילוק הגופים כל זה בגדר מחשבה, ואח"כ שכבר מופיע תולדות האדם זה המעשה המוגמר שלאחר היצירה הסופית,

צופה_ומביט
הודעות: 2113
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: מסכת כתובות - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ש' יולי 30, 2022 9:18 pm

ספקך הוא למ"ד זנב, כי למ"ד פרצוף הא קמן שהאחד שנברא בפועל היה דו פרצופים, וא"כ בהכרח שהשניים שעלו במחשבה היה לבראותם שניים נפרדים.
והיות שזכינו להעמיד בס"ד שדעת רבי אבהו היא כמ"ד פרצוף, וכך היא שיטת רש"י כפי שביארנו, א"כ עכ"פ בתוך ההסברים שבשיטת רש"י כך יש לנקוט, שהכוונה שניים במחשבה ואחד במעשה היינו שעלה במחשבה לבראות שניים נפרדים ובפועל נברא אחד [בעל דו פרצופים].

צופה_ומביט
הודעות: 2113
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: מסכת כתובות - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ש' יולי 30, 2022 11:06 pm

נשארו עוד שני הבדלים בין נוסח המימרא בכתובות ועירובין שטרם נגענו בהם לעיל, וכעת נשלים אותם בס"ד, והם:

א. השם השונה של בעל המימרא.
ב. המימרא של רב יהודה בכתובות מקשה מהחלק הראשון של הפסוק בפרק א, "ויברא אלקים את האדם בצלמו", ואילו רבי אבהו בעירובין מקשה מהחלק השני של הפסוק בפרק א, "בצלם אלקים עשה אותו". מדוע?

והנה, ראה פירוש רש"י עה"ת לפסוק זה, שהחלק הראשון אומר שנעשה בדפוס המתוקן לו, והחלק השני אומר שהדפוס הזה הוא דיוקן יוצרו. ויש לומר שביאור זה בחלק השני של הפסוק מתאים רק למ"ד פרצוף שכוותיה נוקט שם רש"י, משא"כ למ"ד זנב לא יתכן שהכוונה דיוקן יוצרו, שהרי אין זנב בשיעור קומה של מעלה, אלא זו"נ [כמובן כביאור המקובלים וכו', ואכמ"ל], וממילא מ"ד זנב מוכרח לפרש אחרת את "בצלם אלקים עשה אותו" [ויש עוד פירושים רבים], וברגע שלא מפרשים בדרך פשט – שוב יש הרבה פירושים שייתכנו, ואולי לפי הפירוש החדש לא תהיה מזה סתירה לזכר ונקבה בראם. לכן רב יהודה שאל מהחלק הראשון דוקא, שלכו"ע מדבר על הדפוס ונוקט לשון יחיד, שמשם ודאי קשה. משא"כ רבי אבהו שאל מהחלק השני, וכלומר שהוא מפרש את החלק השני ג"כ על הדפוס, וכפירוש רש"י עה"ת, וזו עוד ראיה שהוא סובר כמ"ד פרצוף.

ואם כנים הדברים אזי במהלך הנ"ל נתבאר לנו בס"ד גם שינוי הלשון הזה מהמימרא של רב יהודה למימרא של רבי אבהו: מאיזה חלק בפסוק של פרק א' הקשו סתירה.

ולפי זה אולי נבין גם את השינוי בבעלי המימרא, שבאמת יש כאן מחלוקת: אולי רב יהודה באמת סבר כמ"ד זנב, ועכ"פ לא הכריע בזה, בפרט שהוא תלמיד רב ושמואל שהם המ"ד החולקים בזה, ולכן העדיף לשאול מאותו חלק בפסוק שממנו בוודאי קשה, ולא להכניס עצמו במחלוקת. ואילו רבי אבהו העדיף להשמיע לנו חידושא – לנקוט דייקא כמ"ד פרצוף. ולכן רש"י שלומד שהתירוץ הזה [מתחילה עלה וכו'] נאמר כאן [בכתובות] למ"ד פרצוף [שאמרה הגמרא כאן שכו"ע כוותיה], שולח בהכרח לנוסחת המימרא בעירובין דוקא, דברי רבי אבהו ונוסחתו בקושיה, ונוקט רש"י שהיא העיקר מכל המקומות בש"ס שהובאה מימרא זו.

שמואל דוד
הודעות: 6134
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת כתובות - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » א' יולי 31, 2022 9:03 am

כתובות כה:

רש״י ד״ה או בחזקת שהוא גדול - כדאמרינן בעלמא (גיטין דף נט:) רב קרי בכהני ואע"ג דלאו כהן הוה:

שקרא אחריו לוי - ואי לאו כהן הוא אין לוי קורא אחריו דאמרינן במסכת גיטין כו׳

הנה בתחילה כתב רש״י ״כדאמרינן בעלמא״ ובהשקפה ראשונה נראה שכוונתו לגיטין נט: (וכ״כ המציין בסוגריים) אולם המעיין שם רואה שלא הזכיר הגמרא רב ורק רב הונא נזכר שם. ולכאורה כוונת רש״י ״בעלמא״ היינו להגמרא במגילה כב. ע״ש.

וק״ק מדוע לא ציין לגיטין וכמו שכתב בדיבור הסמוך.

שמואל דוד
הודעות: 6134
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת כתובות - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » א' יולי 31, 2022 9:38 am

כה.

רש״י וחילוק מתנות - דהזרוע והלחיים

צע״ק מדוע השמיט ״קיבה״

בברכה המשולשת
הודעות: 13174
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: מסכת כתובות - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » א' יולי 31, 2022 10:31 pm

זה גם שם הפרק

שמואל דוד
הודעות: 6134
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת כתובות - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » ב' אוגוסט 01, 2022 12:55 am

כוונתך שרש״י מציין לפרק זה?

בברכה המשולשת
הודעות: 13174
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: מסכת כתובות - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ב' אוגוסט 01, 2022 8:03 am

רומז, לאו דווקא מציין כמר"מ

שמואל דוד
הודעות: 6134
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת כתובות - הערות והארות

הודעהעל ידי שמואל דוד » ב' אוגוסט 01, 2022 10:40 pm

צופה_ומביט כתב:השאלה נפלאה,

תודה רבה שהתייחסת לשאלתי וטרחת לכתוב תשובה נפלאה באריכות ובהירות!!

.השוחט
הודעות: 878
הצטרף: א' פברואר 17, 2019 7:23 pm

Re: מסכת כתובות - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי .השוחט » ג' אוגוסט 02, 2022 1:04 am

כד:

רש"י ד"ה ביקשו כתבם .

לפי שהתחתנו כהנים בגולה בגויי הארץ וילדו להם בנים והם חללים.

וצע"ג לכאורה, אם כהנים נשאו נשים מבנות גויי הארץ, הרי בניהם גויים ולא חללים.

וכעי"ז כתב רש"י גם בקידושין סט.

תודה מראש למשיבים.

סמל אישי של המשתמש
אהרן תאומים
הודעות: 2354
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: בארא פארק
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת כתובות - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ג' אוגוסט 02, 2022 1:32 am

הכוונה לגיורת עצמה או בת גרים וכדברי המאירי שברזילי היה גר וככל הנראה מדובר מנשותיו שהתגיירו והיה שטוף בזימה כנאמר בגמרא, אז היו לו ילדים ללא ייחוס ולכך רש"י התכוויו כביטוי "גויי הארץ" ואולי גם כלשון הפסוק ולימודו בקידושין ע גירי וחרורי: מנלן אמר רב חסדא דאמר קרא {עזרא ו-כא} וכל הנבדל מטומאת גויי הארץ אליהם:

טור תלגא
הודעות: 371
הצטרף: ו' אוגוסט 26, 2016 11:16 pm

Re: מסכת כתובות - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי טור תלגא » ג' אוגוסט 02, 2022 5:24 am

.השוחט כתב:כד: רש"י ד"ה ביקשו כתבם .

לפי שהתחתנו כהנים בגולה בגויי הארץ וילדו להם בנים והם חללים.

וצע"ג לכאורה, אם כהנים נשאו נשים מבנות גויי הארץ, הרי בניהם גויים ולא חללים.


כן הקשה הרש"ש.

שמואל דוד
הודעות: 6134
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת כתובות - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » ג' אוגוסט 02, 2022 7:08 am

עיין חזו״א אה״ע סימן ב׳ ס״ח

שמואל דוד
הודעות: 6134
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת כתובות - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » ד' אוגוסט 03, 2022 3:03 am

כתובות כז:

א"ל לדידיה זיל אייתינהו את דלאו ״אחוך״ הוא

רש״י ד״ה זיל אייתינהו את - להנהו סהדי המכירין אותו ויעידוך שאינו ״בן אביך״

ק״ק מדוע שינה רש״י מלשון הגמרא וכתב ״בן אביך״ במקום ״אחיך״ וצ״ע.

סמל אישי של המשתמש
אהרן תאומים
הודעות: 2354
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: בארא פארק
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת כתובות - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ד' אוגוסט 03, 2022 5:35 am

רש"י מדייק שלא בן אביך כדי שלא יקבל הירשה משא"כ אם יאמרו שאינו אחיו זה לא לא ברור כי יכול להיות עדיין אח מאם אלא מן האב
נערך לאחרונה על ידי אהרן תאומים ב ד' אוגוסט 03, 2022 3:23 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

סמל אישי של המשתמש
אהרן תאומים
הודעות: 2354
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: בארא פארק
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת כתובות - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ד' אוגוסט 03, 2022 5:41 am

אהרן תאומים כתב:דף יז.
בוצינא דנהורא. על שהיה קלסתר פניו מבהיק כדאמרינן בב''ב (דף נח.) שופריה דרבי אבהו מעין שופריה דרבי יוחנן דנפקי זיהרורית מיניה כדמפרש התם:
ראו מה שכתב בגליון הש"ס וההסבר הוא לכאורה פשוט בס"ד אכתבהו, אבל אשמח לפני זה אם יש מי שיכול להביא על רש"י זה נוסחאות כתבי יד, כי מה שמפריע לי הוא כלל לא איזכורו של רבי יוחנן כביכול בניגוד לנאמר שם, והתיקון המיותר לכאורה שתיקנו ברש"י בסנהדרין יד,
לי מפריע המ"מ בב"ב היה לי יותר פשוט בב"מ

המאמר הבוסרני נתתיו לבני שיחי' לעריכה והעלהו בהמשך בע"ה
קבצים מצורפים
שופריה דרבי יוחנן.docx
(28.33 KiB) הורד 15 פעמים

שמואל דוד
הודעות: 6134
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת כתובות - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » ד' אוגוסט 03, 2022 7:08 am

אהרן תאומים כתב:
שמואל דוד כתב:כתובות כז:
א"ל לדידיה זיל אייתינהו את דלאו ״אחוך״ הוא
רש״י ד״ה זיל אייתינהו את - להנהו סהדי המכירין אותו ויעידוך שאינו ״בן אביך״
ק״ק מדוע שינה רש״י מלשון הגמרא וכתב ״בן אביך״ במקום ״אחיך״ וצ״ע.

רש"י מדייק שלא בן אביך כדי שלא יקבל הירשה משא"ע אם יאמרו שאינו אחיו זה לא לא ברור כי יכול להיות עדיין אח מאם אלא מן האב

גם אני חשבתי כן, אבל כל הנידון בסוגיין הוא בנוגע ירושה וא״כ פשיטא שמיירי באח מן האב…

סמל אישי של המשתמש
אהרן תאומים
הודעות: 2354
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: בארא פארק
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת כתובות - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ד' אוגוסט 03, 2022 3:24 pm

בכל אופן הדגשת השלילה שבלשון העדים מבוררת יותר שאומרין שאינו בן של אביהם

סמל אישי של המשתמש
אהרן תאומים
הודעות: 2354
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: בארא פארק
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת כתובות - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ה' אוגוסט 04, 2022 11:24 pm

דף כה:
רש"י ד"ה הדר. ריש לקיש: חזייה לרבי אלעזר בישות. החזיר פניו ונסתכל ברבי אלעזר בעין רעה שהבין שמפי ר' יוחנן שמע לשון זה וכשאמר לשון זה לא אמרה בשם רבי יוחנן לפיכך לא קיבלה הימנו:
כעין לשון זה ממש ובאותם אמוראים במסכת מכות ה: הדר חזייה לר' אלעזר בישות. החזיר ריש לקיש את פניו ונסתכל ברבי אלעזר בפנים זועפות שהבין ריש לקיש ששמע ר' אלעזר דבר זה מפי רבי יוחנן וכשאמרה לו לא אמרה בשמו:
וכן בפסחים נג ע"ב לא באותם אמוראים ממש פירש רש"י בלשון זה הדר עולא חזא ביה ברבה בר בר חנה בישות. נסתכל בו בפנים זועפות כלומר אתה אמרת בשם רבי יוחנן והוא לא אמר כן אלא אף במוצאי יוה''כ מברכין עליו הואיל ודבר חדש הוא שנאסר בו כל היום ועכשיו נהנה ממנו:
ונראה שבכתובות הוצרך רש"י להשתמש בלשון פנים זעופות בעניין אחר מידי דאכילה בדף סא: דחוור אפיה. פניו זועפים שנתאוה למאכל: וע"כ לא כתב בלשון זה גבי בישות משום דברי תורה, ומה עוד שמדובר כאןבעניין תרומה בגרנות, ומצאנו במסכת זו (דף ק) בעניין תרומה לשון תורם בעין רעה, שאינו במשמעות השלילית כל כך כי הרי בכל זאת תורם ורק מבדיל מעין יפה, וע"כ בפסחים ובמכות נקט רש"י בלשון פנים זעופות שמקופיא נראה כלשון יותר טוב, ובכל זאת במכות לא רצה לכתוב עין רעה מפני הנאמר במכות כד: בא דוד והעמידן על אחת עשרה דכתיב {תהילים טו-א} מזמור לדוד [ה'] מי יגור באהלך מי ישכון בהר קדשך הולך תמים ופועל צדק ודובר אמת בלבבו לא רגל על לשונו לא עשה לרעהו רעה וחרפה לא נשא על קרובו נבזה בעיניו נמאס ואת יראי ה' יכבד נשבע להרע ולא ימיר כספו לא נתן בנשך ושוחד על נקי לא לקח עושה אלה לא ימוט לעולם הולך תמים זה אברהם דכתיב {בראשית יז-א} התהלך לפני והיה תמים פועל צדק כגון אבא חלקיהו ודובר אמת בלבבו כגון רב ספרא לא רגל על לשונו זה יעקב אבינו דכתיב {בראשית כז-יב} אולי ימושני אבי והייתי בעיניו כמתעתע לא עשה לרעהו רעה שלא ירד לאומנות חבירו, והאומר דבר שלא בשם אמרו נראה כביכול כיורד לאומנות חבירו, על כן לא נקט רש"י בלשון עין רעה בכדי שלא נדמה לדבר זה אלא רק שהראה לו פנים זעופות.
נקודה שינוי נוספת שיכול להאיר באופן אחר את ההבדל בין פנים זעופות החמור יותן לעין רעה לכאורה הקל יותר, והיא מסוף דברי רש"י שבכל מקום.
בכתובות - וכשאמר לשון זה לא אמרה בשם רבי יוחנן לפיכך לא קיבלה הימנו: כי למעשה הוא לא פסק בסיפור כנגד רב יוחנן בפניו, כי הוא רק שואל את העד בפני רבי יוחנן האם ראה שחלק בגרנות, ורבי יוחנן אמר לו ואם אין שם גורן וכו'.
במכות - וכשאמרה לו לא אמרה בשמו: כי למעשה הוא גרם לו לפסוק אחרת מרבי יוחנן בפניו ולומר הוחזקה בשקר,
בפסחים - כלומר אתה אמרת בשם רבי יוחנן והוא לא אמר כן, כאן גם אומר רש"י את הלשון החמור יותר פנים זעופות כי שינה מדברי רבי יוחנן.

שמואל דוד
הודעות: 6134
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת כתובות - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » ו' אוגוסט 12, 2022 3:04 am

כתובות לד:

חייבי מיתות, חייבי מלקיות, ודבר אחר - פירש רש״י ממון

מדוע לא כתב הגמרא ״ממון״ להדיא ומדוע נקט לה בלשון ״דבר אחר״

סמל אישי של המשתמש
אהרן תאומים
הודעות: 2354
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: בארא פארק
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת כתובות - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ו' אוגוסט 12, 2022 3:41 am

לג:
ריש לקיש מהדר אשינויא דרומיא דרמינן בריש שמעתין מתני' דמכות אדכתובות:
מדוע רש"י כתב בלשון זה דרמינן בריש שמעתין ממתני' דמכות .
לד.
רבי שמעון. בפרק מרובה ובכסוי הדם ובאותו ואת בנו:
מדוע רש"י השמיט קידושין ומונה והולך 3 מקומות ומדוע הפך המ"מ בחולין והקדים פרק כיסוי הדם לאותו ואת בנו (עיין תוספות)

שמואל דוד
הודעות: 6134
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת כתובות - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » ו' אוגוסט 12, 2022 6:27 am

אהרן תאומים כתב:לג:
ריש לקיש מהדר אשינויא דרומיא דרמינן בריש שמעתין מתני' דמכות אדכתובות:
מדוע רש"י כתב בלשון זה דרמינן בריש שמעתין ממתני' דמכות .
לד.
רבי שמעון. בפרק מרובה ובכסוי הדם ובאותו ואת בנו:
מדוע רש"י השמיט קידושין ומונה והולך 3 מקומות ומדוע הפך המ"מ בחולין והקדים פרק כיסוי הדם לאותו ואת בנו (עיין תוספות)

עיין שיטה מקובצת לג: בנוגע שאלות א׳ וב׳ וע״ע בספר גדולת מרדכי בנוגע שאלה ב׳.

באמונתו
הודעות: 1886
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: מסכת כתובות - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי באמונתו » א' אוגוסט 14, 2022 3:08 am

שמואל דוד כתב:כתובות לד:
חייבי מיתות, חייבי מלקיות, ודבר אחר - פירש רש״י ממון
מדוע לא כתב הגמרא ״ממון״ להדיא ומדוע נקט לה בלשון ״דבר אחר״

ראה אוצר הגאונים, אשר "דבר אחר" ר"ל קנס, ע"ש בהערות שכולל גם ממון, לכן נקט "דבר אחר", שכולל שניהם.

שמואל דוד
הודעות: 6134
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת כתובות - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » א' אוגוסט 14, 2022 4:58 am

באמונתו כתב:ראה אוצר הגאונים, אשר "דבר אחר" ר"ל קנס, ע"ש בהערות שכולל גם ממון, לכן נקט "דבר אחר", שכולל שניהם.

יישר כח!
וע״ע חולין פא: ברש״י ד״ה חייבי מיתות שדבר אחר היינו מלקות או ממון ע״ש וע״ע בספר מרבה חיים שם (הערה טז).

שמואל דוד
הודעות: 6134
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת כתובות - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » א' אוגוסט 14, 2022 6:06 am

כתובות לז.

רש״י ד״ה אלא יוצאה בשן ועין - שפחה שסימא אדוניה את עינה ויצאה לחירות מנא הות ידעה מעיקרא דתיפוק לחירות דמנטרא נפשה לזמן מוך לשימושה

הנה רש״י נקט ״עין״ אע״ג דשן נזכר קודם בגמרא. ובאמת על הגמרא קשה מדוע נקט ״שן ועין״ הרי בפרשת משפטים נזכר עין קודם וצ״ע.

שמואל דוד
הודעות: 6134
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת כתובות - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » א' אוגוסט 14, 2022 7:58 am

כתובות לט:

רש״י ד״ה בת רב חסדא - אשתו של רבא

בת אבא סוראה - דביתהו דרב פפא

וצ״ע בשינוי הלשון. וע״ע http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... 2d62cf9f5e

סמל אישי של המשתמש
אהרן תאומים
הודעות: 2354
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: בארא פארק
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת כתובות - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי אהרן תאומים » א' אוגוסט 14, 2022 8:01 am

רש"י נקט בלשון סימא את עינה בגלל המוזכר בגמרא בדף הבא סימא את עינו, והלימודין של עין תחת עין לפני ואחרי בסמיכות לדף זה, הלשון שן ועין הננקט בלשון חז"ל אף שבתורה זה להיפוך אפשר שהוא מפני שיותר שכיח והוא חידוש יותר שאף שזה נזק קטן יותר להבדיל מעיוורון אם כל זה יוצאים בזה לחירות

שמואל דוד
הודעות: 6134
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת כתובות - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » א' אוגוסט 14, 2022 3:26 pm

עיין רש״י יבמות סו: וקידושין טז. שנקט עין אע״ג דשן נזכר קודם.

סמל אישי של המשתמש
אהרן תאומים
הודעות: 2354
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: בארא פארק
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת כתובות - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי אהרן תאומים » א' אוגוסט 14, 2022 4:07 pm

לפי זה נראה שרש"י חוזר תמיד לפרש כסדר שבתורה, ויש גם ענין של פתח במאי דסליק ולכן מפרש תמיד את העין, וכפי שהעליתי שבסברה זה נשמע יותר פשוט שבעקבות עיוורון יצא לחירות

סמל אישי של המשתמש
אהרן תאומים
הודעות: 2354
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: בארא פארק
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת כתובות - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי אהרן תאומים » א' אוגוסט 14, 2022 4:40 pm

שמואל דוד כתב:כתובות לט:

רש״י ד״ה בת רב חסדא - אשתו של רבא

בת אבא סוראה - דביתהו דרב פפא

וצ״ע בשינוי הלשון. וע״ע http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... 2d62cf9f5e

אפשר דהוא ציחצוח הלשון שבת רב חסדה הוא בלשה"ק המשיך רש"י בלשה"ק אשתו של רבא, משא"כ סוראה הוא בארמית וע"כ המשיך בארמית, ועוד בכינוי זה נקראת גם בפעם הראשונה בש"ס ברכות מ"ד ע"ב דביתהו דרב פפא, כך שעיקר חשיבותה הייתה בשם זה שהיא "דביתהו דרב פפא" אמנם בפעם האחרונה שמוזכרת בש"ס בסנהדרין בת אבא סוראה חזר ופירש רש"י אשת רב פפא, ובת רב חסדא (אצל רבא, אבל כשהייתה נשואה לרמי בר חמא מוזכר קודם באותו הדף שמוזכר דביתהו דרב פפא בדף מד ע"א) מוזכרת בפעם הראשונה בש"ס "אשתך" ברכות נ"ו לסוף אזל רבא לחודיה לגביה אמר ליה חזאי דשא ברייתא דנפל אמר ליה אשתך שכבא , וראה רש"י שם - אשתו של רבא. בת רב חסדא היתה:
והוא לכאורה גם מפני שבתואר "בת רב חסדא" היה חשיבות גדולה, וכך היה כינויה בלשה"ק מה גם שהיא בת כהן ולכן הקפידו לומר "בת" כי בתורה יש מהות ל"בת כהן" דווקא כלפי כמה ענינים, (ולכאורה גם רבא כהן היה), עוד רב חסדא בעצמו החשיב יותר בנות מבנים כדאיתא (בבב"ב קמא ע"א) וכדרב חסדא דאמר רב חסדא בת תחלה סימן יפה לבנים איכא דאמרי דמרביא לאחהא ואיכא דאמרי דלא שלטא ביה עינא בישא אמר רב חסדא ולדידי בנתן עדיפן לי מבני, משא"כ בת אבא סוראה שהיה עשיר ולא ת"ח, ובכל אופן עיקר חשיבותה הייתה מפני רב פפא וכינוייה כבר בארמית דביתהו דרב פפא וזה עיקר חשיבותה,
גם מצאנו מאמר של רבא ואמר רבא (יבמות סג:) בא וראה כמה טובה אשה טובה וכמה רעה אשה רעה כמה טובה אשה טובה דכתיב מצא אשה מצא טוב אי בגוה משתעי קרא כמה טובה אשה טובה שהכתוב משבחה אי בתורה משתעי קרא כמה טובה אשה טובה שהתורה נמשלה בה כמה רעה אשה רעה דכתיב ומוצא אני מר ממות את האשה אי בגוה משתעי קרא כמה רעה אשה רעה שהכתוב מגנה אי בגיהנם משתעי קרא כמה רעה אשה רעה שגיהנם נמשלה בה,
על פי זה אפשר להטעים יותר דהרי בת רב חסדא גם ידעה בתורה (כפי שנראה שידעה בהלכה חולין מד:) וע"כ יותר נאה הלשון אשתו,
ויש להוסיף על פי הנאמר בדף נ"ב ע"ב ששני בנות אבא סוראה קשורות לרב פפא אחת היתה דביתהו אשתו, ואחת הייתה אשת בנו
נערך לאחרונה על ידי אהרן תאומים ב ג' ספטמבר 06, 2022 7:09 am, נערך פעם 1 בסך הכל.


חזור אל “בית התלמוד”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 2 אורחים