מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

ברכות דף כז

הערות, בירורים וחידושים במרחבי התלמודים. לומדי דף היומי וכל חבורות הלומדים
עשוי לנחת
הודעות: 2759
הצטרף: ב' יוני 20, 2011 11:10 pm

ברכות דף כז

הודעהעל ידי עשוי לנחת » ד' אוגוסט 29, 2012 12:14 am

כז: תוד"ה צלי של מוצאי שבת וכו' שיש לו צורך מצוה לעשות במוצאי שבת כגון ללכת למול תינוק וכו'
בהשקפה ראשונה הקושיא ברורה, "למול במוצאי שבת"?
אך או שהכוונה ליום ראשון [כמקובל בחז"ל] והיינו שיש לו דרך ארוכה שיגיע לשם רק למחר. או שהכוונה להתעסק בצרכי מילה.
[וכדברי הבית הלוי או על מצות האשה במילה, שהיינו על ההתעסקות בצרכי המילה, או על הפסוק אם לא בריתי יומם ולילה וכו' שבלילה הכוונה להתעסקות בצרכי מילה, איני זוכר בדיוק.]

כרם
הודעות: 738
הצטרף: ב' אוגוסט 01, 2011 11:48 pm

Re: ברכות דף כז

הודעהעל ידי כרם » ד' אוגוסט 29, 2012 12:24 am

לשון התוס' במלואו: י"ל דהכא מיירי שיש לו צורך מצוה לעשות במוצאי שבת כגון ללכת למול תינוק ולא יהיה לו יין להבדלה אם לא יקדים".
כלומר, הוא צריך לצאת לדרך "ללכת למול תינוק", ובדרך לא יהיה לו יין להבדלה, ע"כ מקדים להבדיל לפני יציאתו לדרך.

סמל אישי של המשתמש
רחמים
הודעות: 1633
הצטרף: ג' נובמבר 01, 2011 12:28 pm
מיקום: http://yakobov-dev.co.il/
יצירת קשר:

Re: ברכות דף כז

הודעהעל ידי רחמים » ד' אוגוסט 29, 2012 12:31 am

כז עמוד ב'

אדם שהתפלל בטעות מנחה של ערב שבת לפני פלג המנחה וערבית אחרי פלג המנחה - בגלל יום המעונן - נפסק בשו''ע שצריך לחזור ולהתפלל ערבית.
ופסק במ''ב (רס''ג י''ד) בשם המ''א ‏וז''ל:
וה"ה ‏בחול נמי דינא הכי כיון שהוא נוהג תמיד להתפלל מעריב ‏בזמנו כרבנן ‏והיום בטעות התפלל:‏ עכ"ל.‏

וצ''ב מה גורע זה שהוא רגיל לעשות כרבנן הרי להלכה דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד,
ומותר לכתחילה לעשות כשניהם העיקר שלא יהיה תרתי דסתרי באותו יום
ולמה א''כ מדעת יכול לעשות כל יום כמ''ד אחר ובטעות לא?

בברכה המשולשת
הודעות: 14209
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: ברכות דף כז

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ד' אוגוסט 29, 2012 9:54 am

לפי אדוננו הגר"א התרתי דסתרי הוא לכל החיים, כך שמי שהתפלל פעם אחת מנחה אחרי פלג, כבר לא יכול להתפלל ערבית לפני צאת הכוכבים.

סמל אישי של המשתמש
רחמים
הודעות: 1633
הצטרף: ג' נובמבר 01, 2011 12:28 pm
מיקום: http://yakobov-dev.co.il/
יצירת קשר:

Re: ברכות דף כז

הודעהעל ידי רחמים » ד' אוגוסט 29, 2012 10:18 am

ומה לפי הגר''א גם בדיעבד לא יוצא כל החיים אם יעשה תרתי דסתרי?
אבל הקושיה היא על המגן אברהם ולשיטתו (לפי הידוע לי) אדם יכול לנהוג פעם כך ופעם כך ועכ''פ בדיעבד יוצא אף בתרתי דסתרי (עכ''פ לא באותו יום גופא).

בברכה המשולשת
הודעות: 14209
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: ברכות דף כז

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ד' אוגוסט 29, 2012 10:22 am

לא הבנתי. הרי מרן הח"ח התכוון שהואיל ולפי אדוננו הגר"א אין לנהוג בתרתי דסתרי כל החיים, ממילא אנן סהדי שמה שהתפלל עכשיו היה בטעות, ודומה למי שהתחיל להתפלל אדעתא דחובה שאינו יכול להמשיך אדעתא דנדבה.

סמל אישי של המשתמש
רחמים
הודעות: 1633
הצטרף: ג' נובמבר 01, 2011 12:28 pm
מיקום: http://yakobov-dev.co.il/
יצירת קשר:

Re: ברכות דף כז

הודעהעל ידי רחמים » ד' אוגוסט 29, 2012 10:27 am

אין זה דומה להתחיל אדעתא דחובה ורוצה לסיים אדעתא דנדבה כי כאן התבררה הטעות אחר שסיים תפילתו
וכיון שיצא ידי חובה לפי דעת ר' יהודה למה לו לחזור?

בברכה המשולשת
הודעות: 14209
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: ברכות דף כז

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ד' אוגוסט 29, 2012 10:42 am

לענ"ד לומדים מכאן את היסוד שאם התחיל אדעתא דטעות, אין תפילתו תפילה כלל ולא יצא ידי חובה.
וכאן הוא רוצה לצאת אליבא דרבנן דווקא, באופן של לכתחילה, ואינו רוצה בדיעבד, ולכן תפילתו טעות.

אליהוא
הודעות: 1055
הצטרף: ג' מאי 04, 2010 5:18 pm

Re: ברכות דף כז

הודעהעל ידי אליהוא » ו' אוגוסט 31, 2012 4:15 am

הדין הזה באמת מחודש מאוד, שהרי דעביד כמר עביד ומה זה תלוי בדעתו, [והרי אין זה הכרעה שלו], וגם אין לזה מקור ברור בגמ' אבל מדוייק כן בראשונים.
ואינני מונח כעת בסוגיא, אבל כמדומה שהכיוון ליישב היה שיסוד ההתר של דעביד כמר עביד לדעת רוב הראשו' שאינו אלא בתפילה, היינו משום שמעיקרא דדינא ערבית רשות רק דקיבלו עליהו כחובה, וע"כ תלוי בקבלתם אי כר"י או כרבנן [רק יכול לשנות את קבלתו בדיעבד]. ולכן תלוי בדעתו.

אליהוא
הודעות: 1055
הצטרף: ג' מאי 04, 2010 5:18 pm

Re: ברכות דף כז

הודעהעל ידי אליהוא » ו' אוגוסט 31, 2012 4:16 am

שם ע"ב. א"ל רבי יהושע לאו. לכאו' צע"ג איך שינה מהאמת, ואפשר דכיון דר"ג היה גדול הדור היה אסור לחלוק עליו כמ"ש התוס' לקמן ל"א ב' ד"ה מורה. ואפשר דר"ג סבר דלא היה רבי יהושע ראוי לחלוק עליו, וממילא לא היה לו שומע, ולכך ציערו שחלק, כמבואר לקמן בגמ' כ"ח ע"א הואיל והכי איזיל אפייסיה ושם מרש"י בעין יעקב.

צביב
הודעות: 1880
הצטרף: א' מרץ 04, 2012 2:02 pm

Re: ברכות דף כז

הודעהעל ידי צביב » ו' אוגוסט 31, 2012 3:06 pm

ביערות דבש חלק ב' דרוש י"ח ביאר באריכות כל מעשה זה

בברכה המשולשת
הודעות: 14209
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: ברכות דף כז

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » א' ספטמבר 02, 2012 9:08 am

לכאורה מסוגיית תנורו של עכנאי עולה שרבן גמליאל כיוון שלא תרבינה מחלוקות בישראל ועל כך הקפיד, ודווקא על רבי יהושע בשל מעלתו, וכדאיתא בר"ה רבי ותלמידי.

אורייתא!
הודעות: 567
הצטרף: ו' אפריל 29, 2011 4:31 pm

Re: ברכות דף כז

הודעהעל ידי אורייתא! » א' ספטמבר 02, 2012 10:25 pm

.
נערך לאחרונה על ידי אורייתא! ב א' ספטמבר 02, 2012 10:26 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

אורייתא!
הודעות: 567
הצטרף: ו' אפריל 29, 2011 4:31 pm

Re: ברכות דף כז

הודעהעל ידי אורייתא! » א' ספטמבר 02, 2012 10:26 pm

אליהוא כתב:שם ע"ב. א"ל רבי יהושע לאו. לכאו' צע"ג איך שינה מהאמת, ואפשר דכיון דר"ג היה גדול הדור היה אסור לחלוק עליו כמ"ש התוס' לקמן ל"א ב' ד"ה מורה. ואפשר דר"ג סבר דלא היה רבי יהושע ראוי לחלוק עליו, וממילא לא היה לו שומע, ולכך ציערו שחלק, כמבואר לקמן בגמ' כ"ח ע"א הואיל והכי איזיל אפייסיה ושם מרש"י בעין יעקב.

בבן יהוידע כתב שלא אמר כן רבי יהושע אלא לרשב"י שתורתו אומנותו. ולכן לגביו אכן תפלת ערבית רשות. משא"כ לשאר העולם ס"ל כרבן גמליאל. ויש לעיין בזה עוד. [אמנם גם רש"י בבכורות כתב שרבי יהושע חזר בו].
ואמרתי בס"ד שמא היה ידוע הדבר שרבן גמליאל נשיא המקפיד הוא כמבואר בהוריות [יג:] ושם מבואר מה עלה בגורל רבי מאיר ורבי נתן שניסו להקניטו כביכול בדברים. ולכן חשש רבי יהושע מכיוצא בזה ושינה מפני דרכי שלום.
עוד אפ"ל שנשיא הרי הוא כמלך [סנהדרין פרק ראשון] ולכן שיך מורא ממנו. ודו"ק.

בברכה המשולשת
הודעות: 14209
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: ברכות דף כז

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » א' ספטמבר 02, 2012 11:32 pm

הא דר"מ ור"נ היה עם רשב"ג בנו.

אליהוא
הודעות: 1055
הצטרף: ג' מאי 04, 2010 5:18 pm

Re: ברכות דף כז

הודעהעל ידי אליהוא » ב' ספטמבר 03, 2012 1:33 am

דברי הרב בן יהוידע לפי המובא כאן תמוהים מאוד. ונמצא חבר להר"ב המשכיל שמצא החכם באשי.

אפרקסתא דעניא
הודעות: 2450
הצטרף: ש' אוקטובר 23, 2010 8:36 pm

Re: ברכות דף כז

הודעהעל ידי אפרקסתא דעניא » ב' ספטמבר 03, 2012 10:16 pm

אליהוא כתב:א"ל רבי יהושע לאו. לכאו' צע"ג איך שינה מהאמת?


בס' דורות הראשונים ביאר ע"פ שיטת תוס' דתפילת ערבית רשות היינו שנדחית מפני מצווה עוברת. והנה כאשר שאל רשב"י את ר' יהושע ביחידות ענה לו שרשות, ולא חשש לטעות, אך באזני כל העם לא רצה לומר שהיא רשות, שלא יפרשו שהיא רשות ממש, והעדיף לומר חובה, שהרי היא באמת חובה, אלא שנדחית מפני מצווה עוברת.

בברכה המשולשת
הודעות: 14209
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: ברכות דף כז

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ג' ספטמבר 04, 2012 9:39 am

אפרקסתא דעניא כתב:
אליהוא כתב:א"ל רבי יהושע לאו. לכאו' צע"ג איך שינה מהאמת?


בס' דורות הראשונים ביאר ע"פ שיטת תוס' דתפילת ערבית רשות היינו שנדחית מפני מצווה עוברת. והנה כאשר שאל רשב"י את ר' יהושע ביחידות ענה לו שרשות, ולא חשש לטעות, אך באזני כל העם לא רצה לומר שהיא רשות, שלא יפרשו שהיא רשות ממש, והעדיף לומר חובה, שהרי היא באמת חובה, אלא שנדחית מפני מצווה עוברת.


ואיך יתורץ לפי שיטת הגאונים?


חזור אל “בית התלמוד”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 31 אורחים