פורום אוצר החכמה

בראשי חדשים ובחולו של מועד קורין ארבעה וכו'. בעא מיניה עולא בר רב מרבא: פרשת ראש חודש - כיצד קורין אותה צו את בני ישראל ואמרת אלהם את קרבני לחמי, דהויין תמניא פסוקי, היכי נעביד? ניקרי תרי תלתא תלתא פסוקין - פשו להו תרי, ואין משיירין בפרשה פחות משלשה פסוקין. ניקרי ארבעה ארבעה - פשו להו שבעה. וביום השבת, הויין תרי, ובראשי חדשיכם, הויין חמשה, היכי נעביד? ניקרי תרי מהא וחד מהנך אין מתחילין בפרשה פחות משלשה פסוקים. ליקרי תרי מהא ותלתא מהך - פשו להו תרי! אמר לו: זו לא שמעתי, כיוצא בה שמעתי...

באמונתו כתב:מגילה כא, ב - כב, א:

בראשי חדשים ובחולו של מועד קורין ארבעה וכו'. בעא מיניה עולא בר רב מרבא: פרשת ראש חודש - כיצד קורין אותה צו את בני ישראל ואמרת אלהם את קרבני לחמי, דהויין תמניא פסוקי, היכי נעביד? ניקרי תרי תלתא תלתא פסוקין - פשו להו תרי, ואין משיירין בפרשה פחות משלשה פסוקין. ניקרי ארבעה ארבעה - פשו להו שבעה. וביום השבת, הויין תרי, ובראשי חדשיכם, הויין חמשה, היכי נעביד? ניקרי תרי מהא וחד מהנך אין מתחילין בפרשה פחות משלשה פסוקים. ליקרי תרי מהא ותלתא מהך - פשו להו תרי! אמר לו: זו לא שמעתי, כיוצא בה שמעתי...

אמר רבי שמעון בן פזי: רמז לציון קברות מן התורה מנין... רבי יהושע בריה דרב אידי אמר: והודעת להם את הדרך ילכו בה...

גמ'. ת"ר: מנין שאם אירס את האלמנה ונתמנה להיות כהן גדול שיכנוס? ת"ל: יקח אשה. א"ה, שומרת יבם נמי! אשה - ולא יבמה.

ת"ל בתולה מעמיו יקח אשה - האי אשה לא איצטריך אלא לדרשא.

שמואל דוד כתב:יבמות נד:
פסוקים מפרשת אחרי מות- קדושים

שבת קודש - אמור, ביבמות סא, א:
גמ'. ת"ר: מנין שאם אירס את האלמנה ונתמנה להיות כהן גדול שיכנוס? ת"ל: יקח אשה. א"ה, שומרת יבם נמי! אשה - ולא יבמה.
רש"י:
ת"ל בתולה מעמיו יקח אשה - האי אשה לא איצטריך אלא לדרשא.

טור תלגא כתב:כתובות כב.
ומעשה נמי באשה אחת גדולה שהיתה גדולה בנוי וקפצו עליה בני אדם לקדשה ואמרה להם מקודשת אני לימים עמדה וקידשה את עצמה אמרו לה חכמים מה ראית לעשות כן אמרה להם בתחלה שבאו עלי אנשים שאינם מהוגנים אמרתי מקודשת אני עכשיו שבאו עלי אנשים מהוגנים עמדתי וקדשתי את עצמי

עי' אנ"ך יפה פרשת השבוע פרשת מסעי אות ז
https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.a ... 96&hilite=

טור תלגא כתב:מאוד מאוד! חבל שאין ספריו נפוצים

מתני'. אמר ר' זכריה בן הקצב: המעון הזה! לא זזה ידה מתוך ידי משעה שנכנסו עובדי כוכבים לירושלים ועד שיצאו וכו'

רבי זכריה בן הקצב. והיה כהן, כך כתב רש"י: המעון הזה. פירש הר"ב שבועה, ור"ל המקדש, וכך כתב בערוך ובספר יוחסין אות ז' כתוב. רב צמח גאון פירש בעבור שראה החורבן - נשבע המעון הזה מלשון מעון אתה כו'

והאמר רב יוסף, וכן תני רבי חייא: מיום שחרב בית המקדש וכו'

אמר אביי: בוצינא טב מקרא.

בוצינא - דלעת קטנה, קרא - דלעת גדולה...

אמר אביי, השתא דאמרת: סימנא מילתא היא, [לעולם] יהא רגיל למיחזי בריש שתא קרא ורוביא, כרתי וסילקא ותמרי.

קרא ורוביא כרתי וסילקא ותמרי - דהני גדלי לעגל טפי משאר ירקות, קרא - דלעת...

מתני'. מי שמת, והניח אשה ובעל חוב ויורשין, והיה לו פקדון או מלוה ביד אחרים, רבי טרפון אומר: ינתנו לכושל שבהן, רבי עקיבא אומר: אין מרחמין בדין, אלא ינתנו ליורשין, שכולן צריכין שבועה ואין היורשין צריכין שבועה.
הניח פירות תלושין מן הקרקע - כל הקודם בהן זכה בהן. זכתה אשה יותר מכתובתה, ובעל חוב יותר על חובו, המותר - רבי טרפון אומר: ינתנו לכושל שבהן, רבי עקיבא אומר: אין מרחמין בדין, אלא ינתנו ליורשין, שכולם צריכין שבועה ואין היורשין צריכין שבועה.

ור"ע, תפיסה לא מהניא כלל? אמר רבא אמר רב נחמן: והוא שתפס מחיים.

...ואתו לקמיה דרב עמרם, אמר להו: זילו פייסינהו, לא אשגחו. אמר להו: אי לא מפייסיתו להו, מחינא לכו בסילוא דלא מבע דמא.

עבירות שבין אדם לחבירו אין יום הכפורים מכפר עד שירצה חברו...

אמר רבי יוסי בר חנינא: כל מלאכות שהאשה עושה לבעלה - אלמנה עושה ליורשים, חוץ ממזיגת הכוס, והצעת המטה, והרחצת פניו ידיו ורגליו. אמר רבי יהושע בן לוי: כל מלאכות שהעבד עושה לרבו - תלמיד עושה לרבו, חוץ מהתרת מנעל.

כל שבעת הימים, אדם עושה סוכתו קבע וביתו עראי, ירדו גשמים מאימתי מותר לפנות משתסרח המקפה, משלו משל, למה הדבר דומה, לעבד שבא למזוג כוס לרבו, ושפך לו קיתון על פניו:

הושיבו ישיבה לאחר שלשים יום. דלא עדיפנא ממשה רבינו, דכתיב: ויבכו בני ישראל את משה בערבות מואב שלשים יום...

[ויאמר קין אל הבל אחיו] וגו' על מה היו הדינין אמורים, אמרו בוא ונחלק העולם, אחד נטל את הקרקעות, ואחד [נטל] המיטלטלין, דין אמר ארעא דאת קאים דידי היא, ודין אמר מה דאת לביש דידי הוא, דין אמר חלוש ודין אמר פרוח, מתוך כן ויקם קין אל הבל וגו'...

גימפעל כתב:הדף היומי של היום לומדים על שלוש שבועות הנוגע לענייני דיומא

אמר ר' אלעזר: עמי הארצות אינן חיים... א"ל ר' יוחנן: לא ניחא למרייהו דאמרת להו הכי...
כיון דחזייה דקמצטער, א"ל: רבי, מצאתי להן תקנה מן התורה, ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כולכם היום - וכי אפשר לדבוקי בשכינה? והכתיב: כי ה' אלהיך אש אוכלה! אלא, כל המשיא בתו לתלמיד חכם, והעושה פרקמטיא לתלמידי חכמים, והמהנה תלמידי חכמים מנכסיו, מעלה עליו הכתוב כאילו מדבק בשכינה.
כיוצא בדבר אתה אומר: לאהבה את ה' אלהיך ולדבקה בו - וכי אפשר לאדם לידבק בשכינה? [והכתיב: כי ה' אלהיך אש אוכלה]! אלא, כל המשיא בתו לתלמיד חכם, והעושה פרקמטיא לתלמידי חכמים, והמהנה תלמידי חכמים מנכסיו, מעלה עליו הכתוב כאילו מדבק בשכינה.

שמואל דוד כתב:נדרים כא:

צדיקים אומרים מעט ועושים הרבה

משא״כ עפרון (פרשת השבוע) רש''י: וישקל אברהם לעפרן. חסר וי''ו, לפי שאמר הרבה ואפלו מעט לא עשה, שנטל ממנו שקלים גדולים שהן קנטרין, שנאמר (פסוק טז) עבר לסוחר, שמתקבלים בשקל בכל מקום ויש מקום ששקליהן גדולים שהן קנטרין, צינטינייר''ש [מטבעות של מאה] בלע''ז :

מתני'. קונם שאיני נהנה לבני נח - מותר בישראל ואסור בעובדי כוכבים.
גמ'. וישראל מי נפיק מכלל בני נח? כיון דאיקדש אברהם - איתקרו על שמיה.
מתני'. שאיני נהנה לזרע אברהם - אסור בישראל ומותר בעובדי כוכבים.
גמ'. והאיכא ישמעאל! כי ביצחק יקרא לך זרע כתיב. והאיכא עשו! ביצחק - ולא כל יצחק.

וא"ר אמי בר אבא: בן ג' שנים הכיר אברהם את בוראו, שנא': עקב אשר שמע אברהם בקולי, חושבניה מאה ושבעין ותרין.

הנודר מן הבית - אינו אסור אלא מן האגף ולפנים. אבל מן האגף ולחוץ - לא, מתיב רב מרי: ויצא הכהן מן הבית - יכול ילך לביתו ויסגיר? ת"ל: אל פתח הבית, אי אל פתח הבית, יכול יעמוד תחת המשקוף ויסגיר? תלמוד לומר: מן הבית, עד שיצא מן הבית כולו, הא כיצד? עומד בצד המשקוף ויסגיר; ומנין שאם הלך לביתו והסגיר, או שעמד תחת השקוף והסגיר, שהסגירו מוסגר? ת"ל: והסגיר את הבית, מכל מקום! שאני גבי בית, דכתיב: מן הבית, עד שיצא מן הבית כולו.

תנו רבנן: נר חנוכה - מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ...

אמר רבה: נר חנוכה - מצוה להניחה בטפח הסמוכה לפתח. והיכא מנח ליה? רב אחא בריה דרבא אמר: מימין, רב שמואל מדפתי אמר: משמאל. והילכתא - משמאל, כדי שתהא נר חנוכה משמאל ומזוזה מימין.