מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

בדיני חמש חטאות המתות

הערות, בירורים וחידושים במרחבי התלמודים. לומדי דף היומי וכל חבורות הלומדים
ביקורת תהיה
הודעות: 2514
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: בדיני חמש חטאות המתות

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ג' יולי 07, 2020 12:51 pm

ובהכא ניחא לי סוגיא ד'המקדיש נקבה לעולתו' בפרק אלו קדשים:
קָא סָלְקָא דַעְתִּין, הַיְנוּ טַעְמָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן גַּבֵּי מַפְרִישׁ נְקֵבָה לְעוֹלָתוֹ, מִשּׁוּם הָכִי עוֹשָׂה תְּמוּרָה, דְּהָאִיכָּא שֵׁם עוֹלָה עָלֶיהָ גַּבֵּי עוֹלַת הָעוֹף; אֶלָּא מֵעַתָּה, יָחִיד שֶׁהִפְרִישׁ שָׂעִיר לִשְׂעִירָתוֹ תִּקְדֹּשׁ, דְּהָאִיכָּא שְׂעִיר נָשִׂיא; אִי נַמֵּי, נָשִׂיא שֶׁהִפְרִישׁ שְׂעִירָה לִשְׂעִירוֹ תִּקְדֹּשׁ, דְּהָא יָחִיד מַפְרִישׁ שְׂעִירָה. הָנֵי תְּרֵי גוּפֵי נִינְהוּ.
דיש לתמוה, אמאי לא פריך: יחיד שהפריש זכר לחטאתו תקדוש, דהאיכא שם חטאת עליה גבי חטאת העוף, וחד גופא הוא. (והיא תמיהה רבתי, עד שיש שביקשו להוכיח מכאן שאין חטאת העוף באה זכר.)
ולהאמור ניחא, דשם חטאת בעוף ושם חטאת בבהמה שני שמות נינהו.

אליהו חיים
הודעות: 958
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 9:55 pm

Re: בדיני חמש חטאות המתות

הודעהעל ידי אליהו חיים » ג' יולי 07, 2020 5:48 pm

ביקורת תהיה כתב:בעולה פשיטא דקרבן מן הבהמה וקרבן מן העוף סוג־קרבן אחד הם, שהרי בחדא מחתא מחתינהו רחמנא:
אִם־עֹלָה קָרְבָּנוֹ מִן־הַבָּקָר,
וְאִם מִן־הַצֹּאן קָרְבָּנוֹ לְעֹלָה,
וְאִם מִן־הָעוֹף עֹלָה קָרְבָּנוֹ.
כי קאמינא, בחטאת קאמינא, דקרבן מן הבהמה וקרבן מן העוף - סוגי־קרבן נבדלים הם זה מזה.

וכן מבואר ברש"ש באריכות בנזיר נ"ט א' עיי"ש בסוף דבריו בפרט [והזכירו הרש"ש גם בפסחים נ"ט א']

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 6311
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: בדיני חמש חטאות המתות

הודעהעל ידי מיללער » ו' אפריל 09, 2021 3:53 pm

מיללער כתב:עוד בענין חטאות המתות

בענין אי חטאת העוף שמתו בעליה או נתכפרו באחרת אי למיתה אזיל או לא, רבו בזה דברי הראשונים וגם האחרונים (עי' בפי' המיוחס לרש"י בנזיר כא: וכב. פי' הרא"ש על מסכת קינין בשם הר"י מאורליינ"ש, תוס' מנחות ד: ובגליון שם שהובא בשיטמ"ק, ובארוכה בשער המלך על הרמב"ם הל' פסהומ"ק פ"א ה"ד, ועוד בעולת שלמה תמורה טז: ובהערות הגרי"ש אלישיב שם ועוד).

והנה בתוס' מנחות ד: הביאו ברייתא בתו"כ שמשמע ממנה דחטאת העוף שמתו בעליה לאו למיתה אזלה והתוס' שם שיבשו הגירסא לומר שאכן גם חטאת העוף הוא בין החטאות המתות, אולם מה שלא הובא בתוספות שם הוא לכאורה תוספתא מפורשת (הובא בשעה"מ שם) בתמורה פ"א ה"ט, אלו דברים שבין בהמה לעופות שהבהמה וכו' ויש בהן חטאת מתה וכו' משא"כ בעוף.

ובשער המלך רוצה לומר שזה תלוי בפלוגתת ר"י ור"ש בתמורה טו. אי חטאת הציבור למיתה אזלא עיי"ש. אולם לפענ"ד מדברי התוספתא נראה לומר שחטאת העוף הוא בעצם סוג אחר כלל של קרבן ואין בה דיני חטאת בהמה בכלל (כמו שמנחת סוטה אין בה דיני חטאת) ומהיכי תיתי לומר בה דיני חטאות המתות שהוא מהלל"מ, וממילא אף רבי יהודה מודה דחטאת העוף לא אזלא למיתה וכ"ע מודי בזה (ובסתירת המשניות י"ל דפליגי בדרבנן אי גזרי בה דלא תיקרב וממילא אזלא למיתה שאין פדיון לעוף וכמ"ש בעולת שלמה ועוד).

בקיצור: שאלתי הוא אי חטאת העוף הוא סוג אחר של קרבן חטאת או קרבן בפני עצמו, וכמו קרבן אשם לגבי קרבן חטאת כן הוא חטאת העוף לגבי חטאת בהמה?


בירושלמי שקלים (ו: ד) וכן בבבלי מס' יומא (נה.) מובא ברייתא בשם רבי יהודה על מה ששנינו במשנה שקלים שי"ג שופרות היו בביהמ"ק וא' מהם היה לצורך קיני חובה, פליג ר"י וס"ל דלא היה שופר של קינין מפני התערובת, ופי' בגמ' דהיינו שמא יתערבו בה קן אחד של אשה שמתה קודם שנתכפרה והוו"ל חטאת שמתו בעליה דלמיתה אזלא, ופריך עלה ונברור ד' זוזי ונישדי בנהרא ואידך לישתרו, הא רבי יהודה היא דלא ס"ל ברירה. עכת"ד הגמ' בשינוי לשונות קצת בין הבבלי לירושלמי.

מעניין שכל דברי הגמרא לא הובאו באריכות לשונו של השעה"מ הנ"ל שנראה מכאן בעליל דלכה"פ אליבא דרבי יהודה נאמרה הדין של חטאות המתות אף בחטאת העוף, ויש כאן הוספה שלא מצינו בשאר מקומות, דכאן מדובר בדמי חטאת העוף ואמרי' בה שצריכים למישדי בנהרא (יוליך הנאה לים המלח כדי דמי חטאות המתות) ונמצא מכאן שהדין שחטאת העוף למיתה אזלא אינה רק משום דאין פדיון לעוף ולכן אע"פ שאין כאן הלל"מ אבל כיון דאין קריבין בע"כ למיתה אזלא, כמו שרצו כמה לתרץ (כמ"ש לעיל בשם העולת שלמה) שהרי טעם זה לא שייך בדמי חטאת העוף, שלכאורה אם אין עליהם דין חטאות המתות היה אמור לתת על עליהם דיני מותר חטאת ואשם דלעולות אזלי ממדרשו של יהיודע הכהן.


חזור אל “בית התלמוד”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 40 אורחים