מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

מסכת סוכה - הערות וביאורים פנינים ומרגליות

הערות, בירורים וחידושים במרחבי התלמודים. לומדי דף היומי וכל חבורות הלומדים
נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: מסכת סוכה - הערות וביאורים פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ב' יולי 12, 2021 11:49 pm

ה, א

בתוס' ד"ה קדש למ"ד מלמטה - י"מ למטה ממש זה למעלה מזה ולא מיסתבר דאין זה כדרך קריאתו אלא יש לפרש זה שלא כנגד זה קדש למ"ד בתחילת שיטה התחתונה ושם בסוף שיטה עליונה.

כתב בהגהות הרש"ש:
קשה לי מדוע לא נכתבו כסדר קריאתן, אם משום שלא רצו להקדים תיבת קדש לשמו כדפרש"י בשבת הלא בתחילת התורה לא הקפידה בזה עי' מגילה (ט) ובתד"ה אלהים. ועי' סוף מסכת ידים ורש"א בח"א הרגיש בזה. ועוד מהו הכוונה בכתיבת קדש לה' בציץ לבד הלא כל הבגדים נקראו בגדי קדש, עי' רש"א בח"א בשבת. ולכן נ"ל משום דשמות השבטים נכתבו על החושן נגד לבו והיה הכוונה לקרות מלמטה למעלה ראובן כו' קדש לד' וכמש"כ קדש ישראל לה', ולכן ס"ל לת"ק שנכתב יה למעלה כו' להורות דקריאת הכתיבה היא מלמטה למעלה והוא ע"ד כתיבת המלאך לבלשאצר לדעת ריו"ח בסנהדרין (כב).


ועיקרו של רעיון נפלא זה ש'קדש לד'' קאי על השבטים נתבאר היטב בדברי ה'משך חכמה' בפרשת תצוה (כח, לז), וז"ל,
ועשית ציץ זהב טהור ופתחת עליו פתוחי חותם קודש לה'. יתכן דלא קאי על הציץ, רק הבגדי כהונה מעכבין זה את זה, ונקרא מה שעל האפוד והחושן עם הציץ כאחד, וזהו ראובן שמעון וכו' יוסף בנימין שבטי ישורון קודש לה', וכמו שאמר (ירמיה ב, ג) "קודש ישראל לה' ראשית תבואתה וכו'". ולכן אמרו בזבחים (מה, ב) דציץ אינו מרצה על קדשי עובדי כוכבים, דרק על השבטים מכפר. ומשום הכי מרבה בספרי בהעלותך מ"ככם כגר יהיה לפני ה'" (במדבר טו, טו) דציץ מרצה עליהם. ועיין תוספתא מנחות פרק ו (הלכה ו): אבני שוהם ואבני מילואים מעכבין זה את זה. ומפני זה אמרו יבמות (ס, ב) דהעבירו בנות מדין לפני הציץ, דלעכו"ם הציץ אינו לרצון רק לפורעניות, היינו דעליו כתוב דישראל "קודש לה'". אם כן הם החטיאו את ישראל בדבר פעור וחללו וטמאו קודש, לכן נפרעו מהם על ידי הציץ, ופשוט.
ויעו"ש עוד דברים ערבים.

אלא שבדברי המש"ח נראה דהצירוף עם השבטים היינו מחמת עצם הצירוף של בגדי כהונה שמעכבים זה את זה, ולכן סבר שגם שמות השבטים הכתובים ע"ג אבני האפוד וגם השמות הכתובים ע"ג אבני החושן מצטרפים לכתוב בציץ, ואילו הרש"ש סבר שהצירוף הוא מחמת אפשרות הצירוף של הקריאה בפועל, ולכך סבר שהכתוב ע"ג החושן שיכול להקרא יחד עם הכתוב בציץ מלמעלה למטה מצטרף, ואילו הכתוב ע"ג אבני האפוד אינו מצטרף.

[וראה עוד במאמר "כתיבת "קדש לה'" על הציץ", מאת הגאון רבי בנימין זאב פראג, ספר הזכרון אדרת אליהו (ראם; עמ' שפ)].

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: מסכת סוכה - הערות וביאורים פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ב' יולי 12, 2021 11:50 pm

בתוס' ד"ה ואל יוכיח. ואף על גב דגבי ציץ כתיב מצח ומתרגמינן בין עינוהי ואמרינן פרק האומר גבי ינאי המלך הקם להם בציץ שבין עיניך, והאי בין עיניך משמע כמו בין עיניך דכתיב גבי תפלין שהכל בגובה של ראש.

כתב מהר"ם:
יש לדקדק מה הוצרכו התוס' להביא התרגום, הלא בלא התרגום קשה טפי דכתיב בהדיא מצח. ונ"ל להגיה הא מתרגמינן בין עינוהי וכו', ותירוצא הוא, ובסמוך גרסי' והאי בין עיניך משמע כמו בין עיניך דכתיב גבי תפילין וכו' והאי בוי"ו ואלעיל קאי וק"ל.

ובערוך לנר השיב על דבריו:
במהר"ם הקשה דלמה הקשו מתרגום ולא מקרא דכתיב מצח בפי' (וביותר הוי מצי להקשות דזה לא מתורץ בתירוצם) ומתוך כך רצה להגי' בדבריהם. ולענ"ד אין צורך לכך דמקרא לא קשה דהא כתיב על מצח, ויש לפרש דלמעלה מן המצח קאמר דזהו לשון על, ולכן לא הקשו רק מתרגום דמתרגם בין עינוהי, אבל תמהתי שהתוס' כתבו בשם תרגום בין עינוהי ואין זה בתרגומים שלפנינו, שאונקלוס תרגם על והי' על מצח אהרן והי' על בית עינוהי דאהרן, ויונתן בן עוזיאל תרגם ויהי על פדחתא דבית אפוהי אבל לא תרגמו בין עינוהי כמו שתרגם אונקלוס גבי בין עיניך דתפילין וצ"ע.

ברם כהיום הזה זכינו לאורו של תוס' הרא"ש, ושם מפורש להדיא כביאורו של מהר"ם, וז"ל,
ואף על גב דכתיב גבי ציץ מצח, הא מתרגמי' בית עינוהי ואמרי' בפ' האומר בקידושין גבי ינאי המלך הקם להם בציץ שבין עיניך, משמע כמו בין עיניך דכתיב גבי תפילין שהן בגובה של ראש.

והיינו שהתוס' הוקשה להו מעצם הדבר דכתיב על מצחו, ופירשו דהיינו על המצח כפשוטו, וע"ז השיבו שלפי התרגום יש כאן מעין ילפותא מתפילין כיון שכאן התרגום הוא "בית עינוהי" (וכן מפורש בדברי הריטב"א יומא ח, א, ואולי צריך להגיה גם בתוס' דידן), וזה כמו בין עיניך של תפילין שהכוונה לגובה של ראש – מעל העינים. [ואדרבה, על מצחו, לכאורה, משמע יותר כפשוטו – על המצח, כי בין העינים ממש קשה לפרש, וע"כ שזה למעלה ממקום זה].

וע"ז דחו התוס' דידן שפיר, "ומיהו אינו מתישב כל כך משום דתפלין יליף בסוף הקומץ רבה בגזרה שוה שבין עיניך בגובה הראש מלא תשימו קרחה בראשם במקום שער". והיינו שעד כמה שבתפילין אין זה פירוש מילולי של בין עיניך, אלא ילפותא בגז"ש, מנא לן למילף מהתם לציץ.

אולם באמת בלשון התוס' בעירובין (צה, ב ד"ה מקום) מבואר שציטוט התרגום היינו חלק מן הקושיא, ולא חלק מן התירוץ, וז"ל, ודומה דציץ היה במקום הראוי להניח תפילין אף על גב דגבי ציץ כתיב מצחו ומתרגמינן בין עינוהי גבי תפילין נמי כתיב בין עיניכם ודרשינן בגובה שבראש.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: מסכת סוכה - הערות וביאורים פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ב' יולי 12, 2021 11:52 pm

ה, ב

ברש"י ד"ה כל האמות - שבמשכן, בין של כלים בין של בנין היו נמדדות בבינונית.

בשיעורי הגאון בעל משמר הלוי דקדק למה נקט רש"י כל האמות שבמשכן ולא כל האמות שבמקדש, יעו"ש.

אכן יעוי' בהגהות הרש"ש (כלים פי"ז מ"ט), וז"ל,
האמה שאמרו באמה הבינונית. עי' ר"ש. והנה משנה זו דלא כאביי בריש עירובין הביאו הר"ש (והוא דאמר כרשב"ג כדאיתא שם) והא דפריך עליה התם מברייתא ולא ממתניתין. משום דבה מפורש ששה טפחים. ולכן נוכל לפרש ג"כ מאמר ר"מ במשנה הסמוכה (וכן דר"י) על כל האמות הנזכרות במשנה וכנראה מהתוספתא שהביא הר"ש (ובו יש ט"ס בהעתקה ובתוס' שעם ביאור הז"ז הוא על נכון) וכ"נ שפי' הר"ן בריש סוכה. ודלא כפרש"י שם (ה ב) כל האמות שבמשכן. ואף דבמנחות (צז) הגי' במשנה זו (שהובאה שמה) כ"א שהיו במקדש. נ"ל דט"ס הוא כיון דבמשנה שלפנינו וכן בסוכה ליתא.

באמונתו
הודעות: 3239
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: מסכת סוכה - הערות וביאורים פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי באמונתו » ג' יולי 13, 2021 2:28 am

ה, א
בשלמא ארון תשעה - דכתיב ועשו ארון עצי שטים אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קומתו. אלא כפורת טפח מנלן?... רב הונא אמר מהכא. על פני הכפרת קדמה - ואין פנים פחות מטפח. - ואימא כאפי דבר יוכני! - תפשת מרובה - לא תפשת, תפשת מועט - תפשת. - ואימא כאפי דציפרתא, דזוטר טובא! -
אמר רב אחא בר יעקב: רב הונא פני פני גמר; כתיב הכא אל פני הכפרת, וכתיב התם מאת פני יצחק אביו. - ונילף מפנים של מעלה, דכתיב כראת פני אלהים ותרצני! - תפשת מרובה - לא תפשת, תפשת מועט - תפשת. - ונילף מכרוב, דכתיב אל הכפרת יהיו פני הכרבים! -
אמר רב אחא בר יעקב, גמירי: אין פני כרובים פחותין מטפח. ורב הונא נמי מהכא גמיר.

גרסת ספרים שלנו, בלתי מובנת כ"כ;
בתחילה הביא מרב הונא שלומד מעל פני הכפורת, ואין פנים פחות מטפח.
התלמוד דוחה: ואימא כאפי דציפרתא... מתרץ רב אחא בר יעקב: רב הונא פני פני גמר; כתיב הכא אל פני הכפרת, וכתיב התם מאת פני יצחק אביו, וחוזר בו מטענת "אין פנים פחות מטפח". הוי אומר שר"ה לא משם למד, כ"א מכאן.
כאן הקשו: ונילף מכרוב... שוב אמר רב אחא בר יעקב, גמירי: אין פני כרובים פחותין מטפח. ורב הונא נמי מהכא גמיר. ז"א שר"ה, לא מפני יצחק גמר, כמו ס"ד השנית, אלא מפני כרובים.
תמוה הדבר, שרב אחא בר יעקב גופו, מוסר שני יישובים סותרים, וגם "אלא" לא אמרו, בכדי שנוכל לבאר שרב אחא בר יעקב חזר בו, מפני הפרכה ההיא.

אמנם, בדפוסים ראשונים מצאנו במסקנה, השם רב "אדא" בר יעקב, במקום רב "אחא" בר יעקב.
בכ"י הספרייה הבריטית, מינכן 140, גם אנלאו 270, אוקספורד 2677, אוקספורד 366, נמצא שם אמנם רב "אחא" בר יעקב, אך בתירוץ שני גריס "רב חנינא" במקום רב אחא בר יעקב. בכ"י וטיקן חסר שם שֵׁם לגמרי.
אמנם בכ"י מינכן 95, גם ביהמ"ל, כבספרים שלנו, וכן נראה הנוסח בשני קטעי גניזה, וצריך לעיון נוסף.

ברם, ישנו הבדל אחר בגרסה, היינו במילים: "ורב הונא נמי מהכא גמיר". דיבור זה חסר בכל כתבי הידות! אף בדפוס ראשון חסר.
ממילא יוצא בפשט, אשר אין המדובר בדרך שלישית כלל, אלא להיפך, כי רב אחא בר יעקב מחזיק דיבורו הקודם: רב הונא פני פני גמר; כתיב הכא אל פני הכפרת, וכתיב התם מאת פני יצחק אביו, ועל טענת "ונילף מכרוב", מיישב ומבאר דווקא רב אחא בר יעקב, גמירי: אין פני כרובים פחותין מטפח, אך לעולם למדים מ"פני יצחק".
יש לציין עוד, המופיע ברבים מאותם מקורות, אשר בלימוד מ"פני יצחק" נוסף "מאדם".

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 6311
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: מסכת סוכה - הערות וביאורים פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי מיללער » ג' יולי 13, 2021 3:34 am

נוטר הכרמים כתב:ושאינה גבוהה עשרה טפחים.

פירש הריטב"א: דלא חשיב סכך בשאין תחתיו י' טפחים. ומבואר דזה הוי ג"כ פסלות בסכך ולא רק בדפנות. אמנם לשון הרא"ה הוא: דבפחות מכן לא הויא מחיצה. וראה לשון רש"י לקמן (כב, ב ד"ה ולא תחתונה) שאין מחיצה בפחות מעשרה.

ויש לדון מה הכרחו של הריטב"א לפרש כן, שהרי אין לומר דכולהו פסולי דמתני' מיירי בפסולי הסכך, דודאי חסרון ג' דפנות זה לא חסרון בסכך.

ולכאורה יש גם נפ"מ להלכה בין שני הטעמים, באופן שהדפנות גבוהות י' טפחים, ומ"מ אין חלל י' טפחים בתוך הסוכה משום דעובי הסכך מגרע, דלטעמא דמחיצה שפיר דמי, אבל לפי הריטב"א בעי חלל תחתיו י' טפחים, דהסכך צריך להיות גבוה י' טפחים, ופשוט.

ועוד נראה כן בלשון המאירי שכתב להדיא, וז"ל: ר"ל חלל שבה וכו' שכל חלל שאין בו י' טפחים גובה אינו ראוי לכלום. ואמנם יש לדון במקור דין זה שאם אין חלל י' טפחים אינו ראוי לכלום. והרע"ב כאן פירש דדירה סרוחה היא ואין אדם דר בדירה סרוחה, ועי' תוי"ט.

ובאמת פי' זה אינו במשמע בפשט הגמ' לקמן (ד, א) דנראה דבעינן לטעמא דדירה סרוחה רק בגוונא דאיכא שיעור י' טפחים אלא דהוצין יורדין לתוכה. ובמאירי בהמשך דבריו מבואר שהעתיק ילפותא דגמ' לקמן (ה, ב) מארון, ובגמ' שם מבואר דזה מיתוקם לר"מ, אבל לר' יהודה הלכתא גמירי לה.

ומעתה נראה דבאמת הריטב"א והמאירי פירשו מתני' כר"מ דסתם מתני' ר"מ היא, ואי ילפינן מארון, זהו באמת דין בחלל שתחת הסכך, ואילו הרא"ה פירש המשנה כדעת ר' יהודה דזה מהלכה למשה מסיני, וזהו דין של מחיצין שאין מחיצה פחותה מעשרה, ודוק.

אחרי ככלות הכל למה לא סגי בטעמא ד'דירה סרוחה' לפסול אם אין תחת חלל הסכך י' טפחים, ולמה הגמ' מחפש מקורות לדינא דמתניתין דגמרינן מהארון או הלכתא גמירי לה?

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת סוכה - הערות וביאורים פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי שמואל דוד » ג' יולי 13, 2021 3:36 am

רב מיללער - עיין פני יהושע שהקשה כן.

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 6311
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: מסכת סוכה - הערות וביאורים פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי מיללער » ג' יולי 13, 2021 3:44 am

שמואל דוד כתב:רב מיללער - עיין פני יהושע שהקשה כן.

קילורין לעינים - יישר כחכם (והרב הנוטר משמע מדברי הפני יהושע ששני הלימודים הם על גובה "המחיצות/דפנות" ולא על הסכך/חלל הגובה).

סמל אישי של המשתמש
אהרן תאומים
הודעות: 2563
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: בארא פארק
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת סוכה - הערות וביאורים פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ג' יולי 13, 2021 5:16 am

וכמה נאה שרש"י במשנה כתב על שאינה גבוהה י' "בגמרא מפרש טעמא" וראה הדקדוקים ברש"י במשנה שהבאתי לעיל בדף מאחורי הביאור

באמונתו
הודעות: 3239
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: מסכת סוכה - הערות וביאורים פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי באמונתו » ג' יולי 13, 2021 9:24 am

מיללער כתב:
נוטר הכרמים כתב:ושאינה גבוהה עשרה טפחים.
פירש הריטב"א: דלא חשיב סכך בשאין תחתיו י' טפחים. ומבואר דזה הוי ג"כ פסלות בסכך ולא רק בדפנות. אמנם לשון הרא"ה הוא: דבפחות מכן לא הויא מחיצה...
ועוד נראה כן בלשון המאירי שכתב להדיא, וז"ל: ר"ל חלל שבה וכו' שכל חלל שאין בו י' טפחים גובה אינו ראוי לכלום. ואמנם יש לדון במקור דין זה שאם אין חלל י' טפחים אינו ראוי לכלום. והרע"ב כאן פירש דדירה סרוחה היא ואין אדם דר בדירה סרוחה, ועי' תוי"ט.
ובאמת פי' זה אינו במשמע בפשט הגמ' לקמן (ד, א) דנראה דבעינן לטעמא דדירה סרוחה רק בגוונא דאיכא שיעור י' טפחים אלא דהוצין יורדין לתוכה. ובמאירי בהמשך דבריו מבואר שהעתיק ילפותא דגמ' לקמן (ה, ב) מארון, ובגמ' שם מבואר דזה מיתוקם לר"מ, אבל לר' יהודה הלכתא גמירי לה.
ומעתה נראה דבאמת הריטב"א והמאירי פירשו מתני' כר"מ דסתם מתני' ר"מ היא, ואי ילפינן מארון, זהו באמת דין בחלל שתחת הסכך, ואילו הרא"ה פירש המשנה כדעת ר' יהודה דזה מהלכה למשה מסיני, וזהו דין של מחיצין שאין מחיצה פחותה מעשרה, ודוק.

אחרי ככלות הכל למה לא סגי בטעמא ד'דירה סרוחה' לפסול אם אין תחת חלל הסכך י' טפחים, ולמה הגמ' מחפש מקורות לדינא דמתניתין דגמרינן מהארון או הלכתא גמירי לה?

כמדומני שנחלקו המפרשים בכוונת רבא שאומר "דירה סרוחה היא", אם טעמו מצד עצם שיעור סוכה הזו, הפחות מי' טפחים, וזוהי שיטת רע"ב, שרבא אכן נחלק נגד כל הלימודים אצלנו מכרובים, וכן נקט להלכה, ומאידך, לפי הרמב"ם אשר כותב: וצריך להיזהר שלא יהיו הוצין ועלין של סיכוך יורדין לתוך עשרה טפחים - כדי שלא יצר לו בישיבתו. הרי מפורש שדירה סרוחה היא מצד ההוצין דווקא, אך כל שאר סוכה האינה גבוהה י"ט, לאו דירה סרוחה היא, אמנם פסולה היא מטעמים אחרים, אשר מבוארים אצלנו בסוגיה.
נציין עוד מלשון הגמרא לק' י, א: כמה יהא בין סוכה לסוכה ותהא תחתונה פסולה?... ושמואל אמר: עשרה... תנן, רבי יהודה אומר: אם אין דיורין בעליונה - התחתונה כשרה. מאי אין דיורין? אילימא דיורין ממש - אטו דיורין קא גרמי? אלא לאו - מאי אין דיורין - כל שאינה ראויה לדירה, והיכי דמי - דלא גבוה עשרה, מכלל דתנא קמא סבר אף על פי שאינה ראויה לדירה - פסולה...
נערך לאחרונה על ידי באמונתו ב א' יולי 18, 2021 9:58 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

באמונתו
הודעות: 3239
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: מסכת סוכה - הערות וביאורים פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי באמונתו » ג' יולי 13, 2021 9:35 am

נוטר הכרמים כתב:ושאינה גבוהה עשרה טפחים.
פירש הריטב"א: דלא חשיב סכך בשאין תחתיו י' טפחים. ומבואר דזה הוי ג"כ פסלות בסכך ולא רק בדפנות. אמנם לשון הרא"ה הוא: דבפחות מכן לא הויא מחיצה. וראה לשון רש"י לקמן (כב, ב ד"ה ולא תחתונה) שאין מחיצה בפחות מעשרה.
ויש לדון מה הכרחו של הריטב"א לפרש כן, שהרי אין לומר דכולהו פסולי דמתני' מיירי בפסולי הסכך, דודאי חסרון ג' דפנות זה לא חסרון בסכך.
ולכאורה יש גם נפ"מ להלכה בין שני הטעמים, באופן שהדפנות גבוהות י' טפחים, ומ"מ אין חלל י' טפחים בתוך הסוכה משום דעובי הסכך מגרע, דלטעמא דמחיצה שפיר דמי, אבל לפי הריטב"א בעי חלל תחתיו י' טפחים, דהסכך צריך להיות גבוה י' טפחים, ופשוט.
ועוד נראה כן בלשון המאירי שכתב להדיא, וז"ל: ר"ל חלל שבה וכו' שכל חלל שאין בו י' טפחים גובה אינו ראוי לכלום. ואמנם יש לדון במקור דין זה שאם אין חלל י' טפחים אינו ראוי לכלום...

מפורש בגמרא אצלנו: וממאי דחללה עשרה בר מסככה? אימא בהדי סככה!...

באמונתו
הודעות: 3239
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: מסכת סוכה - הערות וביאורים פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי באמונתו » ג' יולי 13, 2021 10:46 am

נוטר הכרמים כתב:ה, א
בתוס' ד"ה קדש למ"ד מלמטה - י"מ למטה ממש זה למעלה מזה ולא מיסתבר דאין זה כדרך קריאתו אלא יש לפרש זה שלא כנגד זה קדש למ"ד בתחילת שיטה התחתונה ושם בסוף שיטה עליונה.
כתב בהגהות הרש"ש:
קשה לי מדוע לא נכתבו כסדר קריאתן, אם משום שלא רצו להקדים תיבת קדש לשמו כדפרש"י בשבת הלא בתחילת התורה לא הקפידה בזה עי' מגילה (ט) ובתד"ה אלהים. ועי' סוף מסכת ידים ורש"א בח"א הרגיש בזה. ועוד מהו הכוונה בכתיבת קדש לה' בציץ לבד הלא כל הבגדים נקראו בגדי קדש, עי' רש"א בח"א בשבת. ולכן נ"ל משום דשמות השבטים נכתבו על החושן נגד לבו והיה הכוונה לקרות מלמטה למעלה ראובן כו' קדש לד' וכמש"כ קדש ישראל לה', ולכן ס"ל לת"ק שנכתב יה למעלה כו' להורות דקריאת הכתיבה היא מלמטה למעלה והוא ע"ד כתיבת המלאך לבלשאצר לדעת ריו"ח בסנהדרין (כב).

ועיקרו של רעיון נפלא זה ש'קדש לד'' קאי על השבטים נתבאר היטב בדברי ה'משך חכמה' בפרשת תצוה (כח, לז), וז"ל,
ועשית ציץ זהב טהור ופתחת עליו פתוחי חותם קודש לה'. יתכן דלא קאי על הציץ, רק הבגדי כהונה מעכבין זה את זה, ונקרא מה שעל האפוד והחושן עם הציץ כאחד, וזהו ראובן שמעון וכו' יוסף בנימין שבטי ישורון קודש לה', וכמו שאמר (ירמיה ב, ג) "קודש ישראל לה' ראשית תבואתה וכו'". ולכן אמרו בזבחים (מה, ב) דציץ אינו מרצה על קדשי עובדי כוכבים, דרק על השבטים מכפר. ומשום הכי מרבה בספרי בהעלותך מ"ככם כגר יהיה לפני ה'" (במדבר טו, טו) דציץ מרצה עליהם. ועיין תוספתא מנחות פרק ו (הלכה ו): אבני שוהם ואבני מילואים מעכבין זה את זה. ומפני זה אמרו יבמות (ס, ב) דהעבירו בנות מדין לפני הציץ, דלעכו"ם הציץ אינו לרצון רק לפורעניות, היינו דעליו כתוב דישראל "קודש לה'". אם כן הם החטיאו את ישראל בדבר פעור וחללו וטמאו קודש, לכן נפרעו מהם על ידי הציץ, ופשוט.
ויעו"ש עוד דברים ערבים...

יש להוסיף על הוכחות של המש"ח, הלשון רש"י פרשת מטות: וכלי הקדש – זה הארון והציץ. שהיה בלעם עמהם ומפריח את מלכי מדין בכשפים והוא עצמו פורח עמהם, הראה להם את הציץ אשר השם חקוק בו - והם נופלים.
ודאי גם שם שייך לומר ש"הם החטיאו את ישראל בדבר פעור וחללו וטמאו קודש, לכן נפרעו מהם על ידי הציץ"...

באמונתו
הודעות: 3239
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: מסכת סוכה - הערות וביאורים פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי באמונתו » ג' יולי 13, 2021 11:10 am

נוטר הכרמים כתב:בתוס' ד"ה ואל יוכיח. ואף על גב דגבי ציץ כתיב מצח ומתרגמינן בין עינוהי ואמרינן פרק האומר גבי ינאי המלך הקם להם בציץ שבין עיניך, האי בין עיניך משמע כמו בין עיניך דכתיב גבי תפלין שהכל בגובה של ראש.
כתב מהר"ם:
יש לדקדק מה הוצרכו התוס' להביא התרגום, הלא בלא התרגום קשה טפי דכתיב בהדיא מצח. ונ"ל להגיה הא מתרגמינן בין עינוהי וכו', ותירוצא הוא, ובסמוך גרסי' והאי בין עיניך משמע כמו בין עיניך דכתיב גבי תפילין וכו' והאי בוי"ו ואלעיל קאי וק"ל.
ובערוך לנר השיב על דבריו...
ברם כהיום הזה זכינו לאורו של תוס' הרא"ש, ושם מפורש להדיא כביאורו של מהר"ם, וז"ל,
ואף על גב דכתיב גבי ציץ מצח, הא מתרגמי' בית עינוהי ואמרי' בפ' האומר בקידושין גבי ינאי המלך הקם להם בציץ שבין עיניך, משמע כמו בין עיניך דכתיב גבי תפילין שהן בגובה של ראש.
והיינו שהתוס' הוקשה להו מעצם הדבר דכתיב על מצחו, ופירשו דהיינו על המצח כפשוטו, וע"ז השיבו שלפי התרגום יש כאן מעין ילפותא מתפילין כיון שכאן התרגום הוא "בית עינוהי" (וכן מפורש בדברי הריטב"א יומא ח, א, ואולי צריך להגיה גם בתוס' דידן), וזה כמו בין עיניך של תפילין שהכוונה לגובה של ראש – מעל העינים. [ואדרבה, על מצחו, לכאורה, משמע יותר כפשוטו – על המצח, כי בין העינים ממש קשה לפרש, וע"כ שזה למעלה ממקום זה].
וע"ז דחו התוס' דידן שפיר, "ומיהו אינו מתישב כל כך משום דתפלין יליף בסוף הקומץ רבה בגזרה שוה שבין עיניך בגובה הראש מלא תשימו קרחה בראשם במקום שער". והיינו שעד כמה שבתפילין אין זה פירוש מילולי של בין עיניך, אלא ילפותא בגז"ש, מנא לן למילף מהתם לציץ.
אולם באמת בלשון התוס' בעירובין (צה, ב ד"ה מקום) מבואר שציטוט התרגום היינו חלק מן הקושיא, ולא חלק מן התירוץ, וז"ל, ודומה דציץ היה במקום הראוי להניח תפילין, אף על גב דגבי ציץ כתיב מצחו, ומתרגמינן בין עינוהי, גבי תפילין נמי כתיב בין עיניכם, ודרשינן בגובה שבראש.

אך, גם שם בתוספות רא"ש - עירובין צה, ב: ונראה דציץ היה מונח על הראש במקום הראוי להניח שם תפלין, אף על גב דגבי ציץ כתיב מצחו, הא מתרגמינן ליה בית עינוהי, וגבי תפלין נמי כתיב בין עיניך ודרשינן בגובה שבראש.

באמונתו
הודעות: 3239
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: מסכת סוכה - הערות וביאורים פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי באמונתו » ג' יולי 13, 2021 12:01 pm

נוטר הכרמים כתב:ה, ב
ברש"י ד"ה כל האמות - שבמשכן, בין של כלים בין של בנין היו נמדדות בבינונית.
בשיעורי הגאון בעל משמר הלוי דקדק למה נקט רש"י כל האמות שבמשכן ולא כל האמות שבמקדש, יעו"ש.
אכן יעוי' בהגהות הרש"ש (כלים פי"ז מ"ט), וז"ל,
האמה שאמרו באמה הבינונית. עי' ר"ש. והנה משנה זו דלא כאביי בריש עירובין הביאו הר"ש (והוא דאמר כרשב"ג כדאיתא שם) והא דפריך עליה התם מברייתא ולא ממתניתין. משום דבה מפורש ששה טפחים. ולכן נוכל לפרש ג"כ מאמר ר"מ במשנה הסמוכה (וכן דר"י) על כל האמות הנזכרות במשנה וכנראה מהתוספתא שהביא הר"ש (ובו יש ט"ס בהעתקה ובתוס' שעם ביאור הז"ז הוא על נכון) וכ"נ שפי' הר"ן בריש סוכה. ודלא כפרש"י שם (ה ב) כל האמות שבמשכן. ואף דבמנחות (צז) הגי' במשנה זו (שהובאה שמה) כ"א שהיו במקדש. נ"ל דט"ס הוא כיון דבמשנה שלפנינו וכן בסוכה ליתא.

אמנם, בכל עדי הנוסח במנחות כן הוא, אף בילקוט שמעוני יחזקאל ברמז שפב. גם אצלנו בפירוש מיוחס לריב"ן.
טעם רש"י פשוט לכאורה, היות וכאן המדובר במשכן, לא במקדש.
גם בדיבור זה, הרי פירש רש"י: והיא קרויה בינונית, מפני שיש בת חמשה קטנה הימנה... ויש גדולה הימנה חצי אצבע, כדתניא בפסחים: שתי אמות היו בשושן הבירה, אחת יתירה על של משה חצי אצבע... על של משה, הלא במשכן הוא.

באמונתו
הודעות: 3239
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

סוכה ה: - ונילף מפנים של מעלה

הודעהעל ידי באמונתו » ג' יולי 13, 2021 1:55 pm

ה, ב
ונילף מפנים של מעלה, דכתיב כראת פני אלהים ותרצני! - תפשת מרובה - לא תפשת, תפשת מועט - תפשת. - ונילף מכרוב, דכתיב אל הכפרת יהיו פני הכרבים! - אמר רב אחא בר יעקב, גמירי: אין פני כרובים פחותין מטפח. (ורב הונא נמי מהכא גמיר). ומאי כרוב? אמר רבי אבהו: כרביא, שכן בבבל קורין לינוקא רביא. אמר ליה אביי: אלא מעתה דכתיב פני האחד פני הכרוב ופני השני פני אדם היינו כרוב היינו אדם! - אפי רברבי ואפי זוטרא.

השאלה "ונילף מפנים של מעלה", הרי פלאית! וְאֶל־מִ֖י תְּדַמְּי֣וּן אֵ֑ל - וּמַה־דְּמ֖וּת תַּ֥עַרְכוּ לֽוֹ... וְאֶל־מִ֥י תְדַמְּי֖וּנִי וְאֶשְׁוֶ֑ה... לְמִ֥י תְדַמְּי֖וּנִי וְתַשְׁו֑וּ - וְתַמְשִׁל֖וּנִי וְנִדְמֶֽה: ומה נוכל למילף מפנים של מעלה?! ועיין המפרשים ובדקדוקי סופרים.
ברבים מכתבי הידות אמנם מצאנו: ואימא כראות פני א-להים, ולא גרסי "מפנים של מעלה", אולם במקרה הזה, נ"ל שמחקוהו מצד קושי הבנתו, ולא הועילו דבר, רק להעלים מעט. דווקא בקטעי הגניזה, הנָה נזכרת.

אמנם לענ"ד, לא רחוקה היא ממך פשוטו, מפני שבאומרו "פנים של מעלה", המכוון לפסוק שמזכיר בסמוך פה: וְאַרְבָּעָ֥ה פָנִ֖ים לְאֶחָ֑ד, פְּנֵ֨י הָאֶחָ֜ד פְּנֵ֣י הַכְּר֗וּב, וּפְנֵ֤י הַשֵּׁנִי֙ פְּנֵ֣י אָדָ֔ם, וְהַשְּׁלִישִׁי֙ פְּנֵ֣י אַרְיֵ֔ה, וְהָרְבִיעִ֖י פְּנֵי־נָֽשֶׁר:

מעתה, הרי ריהטת לשון הגמרא כמין חומר! ונילף מפנים של מעלה, דכתיב כראת פני אלהים ותרצני - תפשת מרובה - לא תפשת, תפשת מועט - תפשת. - ונילף מכרוב, דכתיב אל הכפרת יהיו פני הכרבים! - אמר רב אחא בר יעקב, גמירי: אין פני כרובים פחותין מטפח... [מאי] כרוב? אמר רבי אבהו: כרביא, שכן בבבל קורין לינוקא רביא. אמר ליה אביי: אלא מעתה דכתיב פני האחד פני הכרוב ופני השני פני אדם היינו כרוב היינו אדם! - אפי רברבי ואפי זוטרא.
מבואר שכביכול, כרוב גופו משמש אחת מן ה"פנים של מעלה", וממילא קושייתם "ונילף מכרוב" מהווה המשך כעין "נילף מפנים של מעלה", ובגדר "תפסת מועט" אשר בהם.
מכאן נשאל גם: מאי כרוב... אלא מעתה דכתיב פני האחד פני הכרוב, ופני השני פני אדם... מפני שהכול מכוון לעניין ה"פנים של מעלה".
נערך לאחרונה על ידי באמונתו ב ג' יולי 13, 2021 6:17 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

סמל אישי של המשתמש
אהרן תאומים
הודעות: 2563
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: בארא פארק
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת סוכה - הערות וביאורים פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ג' יולי 13, 2021 3:11 pm

יפה להפליא, ואני ישבתי דבר זה ע"פ העניין שכאן בסוכה בלבד ביאר רש"י בהרחבה את עניין "התפשת" ומוסיף שזה "משל" ועיין בהקדמות לשיה"ש של כמה מן המפרשים על עניין המשל והנמשל וראה באשכול דיוקים ברש"י

יהודי רגיל
הודעות: 162
הצטרף: ד' מאי 06, 2020 11:54 am

Re: סוכה ה: - ונילף מפנים של מעלה

הודעהעל ידי יהודי רגיל » ג' יולי 13, 2021 4:18 pm

באמונתו כתב:ה, ב
ונילף מפנים של מעלה, דכתיב כראת פני אלהים ותרצני! - תפשת מרובה - לא תפשת, תפשת מועט - תפשת. - ונילף מכרוב, דכתיב אל הכפרת יהיו פני הכרבים! - אמר רב אחא בר יעקב, גמירי: אין פני כרובים פחותין מטפח. (ורב הונא נמי מהכא גמיר). ומאי כרוב? אמר רבי אבהו: כרביא, שכן בבבל קורין לינוקא רביא. אמר ליה אביי: אלא מעתה דכתיב פני האחד פני הכרוב ופני השני פני אדם היינו כרוב היינו אדם! - אפי רברבי ואפי זוטרא.

השאלה "ונילף מפנים של מעלה", הרי פלאית! וְאֶל־מִ֖י תְּדַמְּי֣וּן אֵ֑ל - וּמַה־דְּמ֖וּת תַּ֥עַרְכוּ לֽוֹ... וְאֶל־מִ֥י תְדַמְּי֖וּנִי וְאֶשְׁוֶ֑ה... לְמִ֥י תְדַמְּי֖וּנִי וְתַשְׁו֑וּ - וְתַמְשִׁל֖וּנִי וְנִדְמֶֽה: ומה נוכל למילף מפנים של מעלה?! ועיין המפרשים ובדקדוקי סופרים.
ברבים מכתבי הידות אמנם מצאנו: ואימא כראות פני א-להים, ולא גרסי "מפנים של מעלה", אולם במקרה הזה, נ"ל שמחקוהו מצד קושי הבנתו, ולא הועילו דבר, רק להעלים מעט. דווקא בקטעי הגניזה, הנָה נזכרת.

אמנם לענ"ד, לא רחוקה היא ממך פשוטו, מפני שבאומרו "פנים של מעלה", המכוון לפסוק שמזכיר בסמוך פה: וְאַרְבָּעָ֥ה פָנִ֖ים לְאֶחָ֑ד, פְּנֵ֨י הָאֶחָ֜ד פְּנֵ֣י הַכְּר֗וּב, וּפְנֵ֤י הַשֵּׁנִי֙ פְּנֵ֣י אָדָ֔ם, וְהַשְּׁלִישִׁי֙ פְּנֵ֣י אַרְיֵ֔ה, וְהָרְבִיעִ֖י פְּנֵי־נָֽשֶׁר:

מעתה, הרי ריהטת לשון הגמרא כמין חומר! ונילף מפנים של מעלה, דכתיב כראת פני אלהים ותרצני - תפשת מרובה - לא תפשת, תפשת מועט - תפשת. - ונילף מכרוב, דכתיב אל הכפרת יהיו פני הכרבים! - אמר רב אחא בר יעקב, גמירי: אין פני כרובים פחותין מטפח... [מאי] כרוב? אמר רבי אבהו: כרביא, שכן בבבל קורין לינוקא רביא. אמר ליה אביי: אלא מעתה דכתיב פני האחד פני הכרוב ופני השני פני אדם היינו כרוב היינו אדם! - אפי רברבי ואפי זוטרא.
מבואר שכביכול, כרוב גופו משמש אחת מן ה"פנים של מעלה", וממילא קושייתם "ונילף מכרוב" מהווה המשך כעין "נילף מפנים של מעלה", ובגדר "תפסת מועט" אשר בהם.
מכאן נשאל גם: מאי כרוב... אלא מעתה דכתיב פני האחד פני הכרוב, ופני השני פני אדם... מפני שהכול מכוון לעניין ה"פנים של מעלה".
קבצים מצורפים
פני מעלה.PNG
שוטנשטיין
פני מעלה.PNG (35.02 KiB) נצפה 4158 פעמים

סמל אישי של המשתמש
אהרן תאומים
הודעות: 2563
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: בארא פארק
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת סוכה - הערות וביאורים פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ג' יולי 13, 2021 5:18 pm

הרמב"ן מפרש על הפסוק שהכוונה פני ה' ולא פני מלאך וראה בכלי יקר והרבה מפרשים על הפסוק, יש שפירשו כרש"י מלאך, ויש באופנים אחרים, ואלו ואלו דא"ח וע' פנים לתורה

באמונתו
הודעות: 3239
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: מסכת סוכה - הערות וביאורים פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי באמונתו » ג' יולי 13, 2021 6:14 pm

אהרן תאומים כתב:הרמב"ן מפרש על הפסוק שהכוונה פני ה' ולא פני מלאך וראה בכלי יקר והרבה מפרשים על הפסוק, יש שפירשו כרש"י מלאך, ויש באופנים אחרים, ואלו ואלו דא"ח וע' פנים לתורה

רא"ה:
ואימא כראות פני א-להים. פי', מלאכים, בדמיון שהם מתדמין בו, בעלי פרצוף וקומה.

נחלת יעקב - בהקדמת הנכד: ועפ"ז ירצה לנו כוונת חכמינו ז"ל בחגיגה ט"ו: מהו דכתיב כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא. אם הרב דומה למלאך ה' יבקשו תורה מפיהו, ואם לאו אל יבקשו תורה מפיהו. ולפום ריהטא נראה כי ביארו את המופלא במופלא ממנו, כי הרב הוא העומד לפניו, והמלאך לא נודע לנו דמותו ותמונתו...
ראה המצורף:
קבצים מצורפים
דקדוקי סופרים (2).pdf
(224.99 KiB) הורד 132 פעמים

באמונתו
הודעות: 3239
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: מסכת סוכה - הערות וביאורים פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי באמונתו » ד' יולי 14, 2021 3:08 am

ה, ב
שיעורין דאורייתא נינהו! דכתיב ארץ חטה ושערה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש, ואמר רב חנין: כל הפסוק הזה לשיעורין נאמר... ארץ זית שמן - ארץ שכל שיעוריה כזיתים. כל שיעוריה סלקא דעתך? הא איכא הני דאמרינן! אלא אימא שרוב שיעוריה כזיתים. דבש - ככותבת הגסה ביום הכפורים. אלמא דאורייתא נינהו. - ותסברא, שיעורין מי כתיבי? אלא: הלכתא נינהו, וקרא אסמכתא בעלמא הוא.
בהקדמת רמב"ם למשנה:
וכל ענין שאין לו רמז במקרא, ולא אסמכתא, ואי אפשר ללמדו באחת המדות, באלה בלבד אומרים הלכה למשה מסיני, ולפיכך כשאמרנו שעורין הלכה למשה מסיני, הקשינו על זה ואמרנו, איך תאמר עליהם שהם הלכה למשה מסיני, והרי השיעורים רמוזים בפסוק ארץ חטה ושעורה, והיתה התשובה על זה, שהם הלכה למשה מסיני, ואין להם שום יסוד שילמדו ממנו באחת המדות, ואין להם רמז בכל התורה, אלא הסמיכום לפסוק זה כעין סימן, כדי שישמרום ויזכרום, ואין זה מענין הפסוק, וזהו ענין אמרם קרא אסמכתא בעלמא, בכל מקום שנזכר...

מאידך, ברש"י: לשיעורין נאמר - הפסוק מדבר בשבחה של ארץ ישראל, שאפילו דברי תורה צריכין לה, לשער בפירותיה איסורין שבתורה.
נלע"ד, כי מאמר מופלא זה, הדורש לכל שיעורי התורה, הכול בפירות שהשתבחה בהם א"י, עולה הוא בקנה האחד עם דברי רבותינו ז"ל, בסוטה יד, א:
דרש רבי שמלאי: מפני מה נתאוה משה רבינו ליכנס לא"י? וכי לאכול מפריה הוא צריך? או לשבוע מטובה הוא צריך? אלא כך אמר משה: הרבה מצות נצטוו ישראל ואין מתקיימין אלא בא"י, אכנס אני לארץ כדי שיתקיימו כולן על ידי...

טור אורח חיים - סימן רח:
וכתב עוד (סמ"ג), וי"א "ונאכל מפריה - ונשבע מטובה", ואין לאומרו, שאין לחמוד הארץ בשביל פריה וטובה, אלא לקיים מצות התלויות בה, ע"כ, ובה"ג ישנו, וא"א הרא"ש ז"ל לא היה אומרו...

ב"ח:
וכתב עוד, ויש אומרים ונאכל מפריה ונשבע מטובה, ואין לאמרו וכו'. תימה, הלא קדושת הארץ הנשפעת בה מקדושת הארץ העליונה, היא נשפעת גם בפירותיה, שיונקים מקדושת השכינה השוכנת בקרב הארץ, כי על כן הזהיר ואמר בסוף פרשת מסעי "ולא תטמא את הארץ אשר אתם יושבים בה, אשר אני שוכן בתוכה, כי אני ה' שוכן בתוך בני ישראל", ואמר, אם תטמאו את הארץ, נמשכת הטומאה גם בפירותיה היונקים ממנה, וכבר נסתלקה השכינה מקרב הארץ אשר אני שוכן בתוכה, ממש בגוף הארץ, נסתלקה מפני הטומאה שטימאתם אותה, ונמשך מזה, כי גם כן אנכי מסלק שכינתי מתוך בני ישראל, כי עד עתה היכל ה' המה היו בני ישראל, לפי שהשכינה היתה שורה בקרבם ממש, ועתה באכלם פירות היונקים מטומאת הארץ נסתלקה השכינה, כי כשהטומאה נכנסת עם אכילת פירות בתוך בני ישראל, יוצאת כנגדה הקדושה מקרב ישראל, ועל כן ניחא שאנו מכניסין בברכה זו "ונאכל מפריה - ונשבע מטובה", כי באכילת פירותיה אנו ניזונים מקדושת השכינה ומטהרתה, ונשבע מטובתה:
וע"ע לשונו המַשלים בסימן מז.
עכ"פ מבואר, שקשר של קיימא קיים, בין הפירות של ארץ ישראל: "לאכול מפריה - ולשבוע מטובה", ובין השכינה, התורה והמצווה.
נמצא אפוא, אשר מאמר משה: הרבה מצות נצטוו ישראל ואין מתקיימין אלא בא"י, אכנס אני לארץ כדי שיתקיימו כולן על ידי, אינו נוגד: וכי לאכול מפריה הוא צריך? או לשבוע מטובה הוא צריך? כי הכול אחד, והא בהא תליא, ע"ד הב"ח.
זהו המפורש אצלנו, וברש"י, כי הפסוק מדבר בשבחה של ארץ ישראל, שאפילו דברי תורה צריכין לה, לשער בפירותיה איסורין שבתורה. ולא במקרה הוא, אלא לפי שפירות אלו במעלתם, משקפים ואוצרים סוד דבר קדושת תורה ומצווה עצמה, ולפיכך כל שיעורי התורה, נתלים ממילא בהם!
נערך לאחרונה על ידי באמונתו ב ד' יולי 14, 2021 4:23 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

באמונתו
הודעות: 3239
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

סוכה ו. - ארץ שרוב שיעוריה כזיתים

הודעהעל ידי באמונתו » ד' יולי 14, 2021 3:59 am

ו, א
ארץ זית שמן - ארץ שכל שיעוריה כזיתים. כל שיעוריה סלקא דעתך? הא איכא הני דאמרינן! אלא אימא שרוב שיעוריה כזיתים. דבש - ככותבת הגסה ביום הכפורים.

לענ"ד, עפ"י הדרשה הזאת, שיעורי כזית וככתובת, מרכיבים יחידה נפרדת: "ארץ זית שמן ודבש", לפי שמכל מערכת שיעורי התורה, המנויים בזה הפסוק, רק אלו לבדם, משמשים שיעורי כמות של אכילה, ואין לנו בשיעורי אכילה הללו, מלבד כזית וככתובת, כלום. אף "חיטה לבית מנוגע" נוגעת אל שיעור "שהייה", ולא שיעור "אכילה", וכן "גפן כדי רביעית יין לנזיר" שייך לשיעור רביעית, שיסוד עיקרה נוגעת אל שתייה, ולא אל אכילה.
נציין עוד מלשון רש"ר הירש זצ"ל, בפרשת עקב:
ארץ חטה וגו'. הפירות שהארץ נשתבחה בהם מתחלקים כאן לשתי קבוצות נפרדות, שכל אחת מהן פותחת בתיבת "ארץ", ודבר זה טעון הסבר. אם אין אנחנו טועים, שבעת המינים האלה מסודרים לפי סדר האקלימים של ארצותיהם, וכל המאוחר מחברו אקלים ארצו חם ממנו. דבש התמרים (ראה פי' ויקרא ב, יא - יב) גדל באיזור חם, ואילו היין גדל באיזור שאקלימו ממוזג. ושמא זה פירוש הפסוק: זו היא ארץ חטה ושערה וגפן ותאנה ורמון, ואין היא רק ארץ שיש בה גם זיתים ותמרים, אלא זו היא ארץ - זית שמן ודבש תמרים. כדרך שהיא מגדלת דגן ויין, כן גם זיתים ותמרים עולים בה יפה. פירוש זה יכול להסתייע גם מן המקף שבין "ארץ ל"זית"; מקף זה מלמדנו שהזיתים הם גידולים אופייניים של הארץ, ולפיכך "ארץ - זית" נצטרף למושג אחד. לדעת אוקן (ראה פי' ויקרא עמ' קסז) 111, 2, 1116, ארץ ישראל היא המולדת העיקרית של עץ הזית, ומשם הוא הועבר ליון ולארצות אחרות. נמצא שזו היא מעלתה היתרה של הארץ, שהיא מגדלת את מבחר פירות כל האיזורים. מוכח גם מן ההלכה שבמסכת ברכות מא ע"ב, שהפירות נתחלקו כאן לשתי קבוצות, שכל אחת מהן פותחת בתיבת "ארץ", והקבוצה השניה שוה במעלתה לקבוצה הראשונה; שהרי נאמר שם שהתמר קודם לרימון לעניין הברכה האמורה לפניהם, משום ש"זה שני לארץ וזה חמישי לארץ".
עוד נאמר שם ע"א ש"כל הפסוק כולו לשיעורין נאמר": כל הפירות האמורים בפסוק שלנו נזכרו לצורך השיעורים שנקבעו בהלכה, כגון "עצם כשעורה מטמא" וכו', המוציא אוכלין כגרוגרת (גרוגרת היא תאנה מיובשת), "כלי בעלי בתים שיעורן כרמונים", אכילת חלב וכו' בכזית, "ככותבת הגסה ביום הכפורים" (כותבת היא תמר). המחבר של ספר על השיעורים בהלכה, הראה לי פעם את גליונות הדפוס הראשונים של ספרו, ומצאתי בהם הערה על הפסוק הזה, הנראית לי חשובה מאד. הוא מוכיח שם שבעולם העתיק, ולא רק בגבול ישראל, היו נוהגים לקבוע את היחידות של מידות ומשקלות על פי פירות כדוגמת שׂעורים, זיתים וכו'. מובן שבמסגרת המסחר הבין - לאומי, היה צורך לקבוע את פירותיה של ארץ מסויימת אחת לצורך השיעורים האלה. הואיל ופירות ארץ ישראל היו ידועים בעולם כמעולים שבפירות, היו קובעים על פיהם את היחידות למידות ולמשקלות, ולא היו קובעים שיעורים על פי שׂעורים, זיתים סתם, אלא על פי שׂעורים של ארץ ישראל, זיתים של ארץ ישראל וכו'. נמצא ששבח ארץ ישראל התבטא בכך שפירותיה היו מקובלים בכל מקום כיחידות לצורך קביעת המידות והשיעורים. לצערי נשתכח ממני שם המחבר, וגם אין אני יודע אם יצא ספרו לאור בשלמות.

אף בשפת אמת:
שם בגמ' כל הפסוק לשיעורין נאמר חטה לבית המנוגע שעורה כו', לפ"ז אפ"ל דהשיעור הוא רק לפי חטה ושעורה שבא"י, כיון דלשבח הארץ נאמר, דמשערין בפירות איסורין שבתורה, וגם פירות דא"י קלים לאכול, לכן משערין בחטה שבא"י, [אכן למסקנת הגמ', דהלכתא נינהו, וקרא אסמכתא הוא, ל"א הכי, כדמשמע מסתימת הפוס' לענין שיעור כזית, וכ"מ בכלים (פי"ז) ע"ש]:

בברכות לח, ב: אמר ליה רבי ירמיה לרבי זירא: רבי יוחנן היכי מברך על זית מליח? כיון דשקילא לגרעיניה בצר ליה שיעורא! - אמר ליה: מי סברת כזית גדול בעינן? כזית בינוני בעינן, וההוא דאייתו לקמיה דרבי יוחנן - זית גדול הוה, דאף על גב דשקלוה לגרעינותיה פש ליה שיעורא. דתנן: זית שאמרו - לא קטן ולא גדול אלא בינוני, וזהו אגורי. ואמר רבי אבהו: לא אגורי שמו אלא אברוטי שמו, ואמרי לה: סמרוסי שמו, ולמה נקרא שמו אגורי - ששמנו אגור בתוכו.
המקור שזית שאמרו - זהו אגורי, ישנו בירושלמי - ביכורים פרק א הלכה ג: ונאמר כאן ארץ חיטה ושעורה... זית שמן זה אגורי, רבי אמי בשם רבי יוחנן, זה אווריסי, ולמה נקרא שמו אגורי, שהוא אוגר שמנו לתוכו. וכל הזיתי' מאבדין שמנן, א"ר חנינה, כל הזתי' הגשמים יורדין עליהן והן פולטין את שמנן, וזה הגשמים יורדין עליו, והוא אוגר שמנו לתוכו, ודבש אילו התמרי'... ר' ברכיה בשם רבי שמואל בר נחמן, ולמה כתיב ארץ ארץ שני פעמים, להודיעך שאין הבית עומד אלא על שני דברים הללו, ולמה נכללו, ר' יהודה בר' ור' שמואל בר נחמן, חד אמר לברכה, וחרנה אמ' לשיעורין... עיין ספרי.

מסתבר שמאמר זה, הדורש שזית שאמרו בשיעורים - באגורי מדבר, מ"זית שמן" הנאמר במקרא זה, הרי מתאים לדרש, ש"כל הפסוק הזה לשיעורין נאמר", שלא רק שם פרי הזית מפורש בזה, אלא אף פרטי הזית אשר שיעורו בו, מופיע פה, היינו "זית שמן" האגורי - שאוגר שמנו בתוכו דווקא.
מכאן נשמע אפוא, שמדרש שיעורים אלו מן הפסוק כאן, נוסד כבר בתנאים, מאחר שזהות שיעור זית אגורי - שאוגר שמנו בתוכו, וגם מקורו במקרא זה, הרי ישנו מכבר במשנת כלים, ובספרי - פרשת כי תבוא.

סמל אישי של המשתמש
מי אנוכי
הודעות: 225
הצטרף: ו' יולי 09, 2021 6:46 pm

Re: סוכה ה: - ונילף מפנים של מעלה

הודעהעל ידי מי אנוכי » ד' יולי 14, 2021 10:36 am

באמונתו כתב:ה, ב
ונילף מפנים של מעלה, דכתיב כראת פני אלהים ותרצני! - תפשת מרובה - לא תפשת, תפשת מועט - תפשת. - ונילף מכרוב, דכתיב אל הכפרת יהיו פני הכרבים! - אמר רב אחא בר יעקב, גמירי: אין פני כרובים פחותין מטפח. (ורב הונא נמי מהכא גמיר). ומאי כרוב? אמר רבי אבהו: כרביא, שכן בבבל קורין לינוקא רביא. אמר ליה אביי: אלא מעתה דכתיב פני האחד פני הכרוב ופני השני פני אדם היינו כרוב היינו אדם! - אפי רברבי ואפי זוטרא.

השאלה "ונילף מפנים של מעלה", הרי פלאית! וְאֶל־מִ֖י תְּדַמְּי֣וּן אֵ֑ל - וּמַה־דְּמ֖וּת תַּ֥עַרְכוּ לֽוֹ... וְאֶל־מִ֥י תְדַמְּי֖וּנִי וְאֶשְׁוֶ֑ה... לְמִ֥י תְדַמְּי֖וּנִי וְתַשְׁו֑וּ - וְתַמְשִׁל֖וּנִי וְנִדְמֶֽה: ומה נוכל למילף מפנים של מעלה?! ועיין המפרשים ובדקדוקי סופרים.


עיין בפני יהושע שעמד בזה וביאר שנלמד מפנים של מעלה שכמו ששם אין לו שיעור אז גם פה יעשו הכי הרבה שאפשר דהיינו ויהיה צריך לעשות את הכפורת עד לגג המשכן.

אבל גם הביאור שכתבתם הוא ביאור יפה.
נערך לאחרונה על ידי מי אנוכי ב ד' יולי 14, 2021 11:54 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

באמונתו
הודעות: 3239
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: סוכה ה: - ונילף מפנים של מעלה

הודעהעל ידי באמונתו » ד' יולי 14, 2021 4:54 pm

מי אנוכי כתב:עיין בפני יהושע שעמד בזה וביאר שנלמד מפנים של מעלה שכמו ששם אין לו שיעור אז גם פה יעשו הכי הרבה שאפשר דהיינו ויהיה צריך לעשות את הכפורת יד לגג המשכן...

לכאורה, הא "לא בא הכתוב לסתום אלא לפרש". גם לעיל אמרו: דנין דבר שנתנה בו תורה מדה, מדבר שנתנה בו תורה מדה, ואל יוכיחו ציץ וזר, שלא נתנה בהן תורה מדה כלל!

סמל אישי של המשתמש
מי אנוכי
הודעות: 225
הצטרף: ו' יולי 09, 2021 6:46 pm

Re: סוכה ה: - ונילף מפנים של מעלה

הודעהעל ידי מי אנוכי » ה' יולי 15, 2021 12:42 am

באמונתו כתב:לכאורה, הא "לא בא הכתוב לסתום אלא לפרש".

הפנ"י כותב שם שהתורה לא כתבה שיעור כדי לומר שאין לו ויעשה אותו הכי הרבה שאפשר לעשות ולכן התורה סתמה ולא כתבה שיעור.
באמונתו כתב:גם לעיל אמרו: דנין דבר שנתנה בו תורה מדה, מדבר שנתנה בו תורה מדה, ואל יוכיחו ציץ וזר, שלא נתנה בהן תורה מדה כלל!

לפי דברי הפנ"י הנ"ל אפשר לומר שכל מה שלא לומדים מדבר שלא נתנה בהם התורה מידה זה דווקא כשהתורה לא באה לומר שיעור כלל כמו בציץ וזר אבל פה שהתורה באה לומר שיעור (דהיינו שיעשה הכי הרבה שאפשר) וכנ"ל כן שפיר לומדים מזה כי פה המטרה היא כן להגיד מידה מסוימת.
עוד אפש"ל שהוי מצי למימר את הטעם הזה אך הוי טעם יותר טוב של "תפשת מרובה לא תפשת מועט תפשת" ולכן הגמ' אומרת את הטעם הזה וכמו שכותבים תוס' בכמה מקומות.

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת סוכה - הערות וביאורים פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי שמואל דוד » ה' יולי 15, 2021 12:43 am

ו.

תאנה כגרוגרת כו'

חכ"א שליט"א ציין לשפת אמת מסכת עירובין דף ד עמוד ב =
בגמ' תאנה כגרוגרות כו', היא תאנה יבישה. ואף על גב דבקרא תאנה סתמא כתיב צ"ל דהשאר הלכה [היינו לפרש באיזו שיערו בלחה או ביבשה הוי הלכה, ואין להקשות דא"כ קרא למה לי למאי דס"ד דדרשה גמורה היא די"ל כמ"ש רש"י בסוכה (ה' ב) שהפסוק מדבר בשבחה של א"י שצריכין לשער בפירותי' איסורין שבתורה ע"ש], או י"ל דסתם השיעור הוא בקטנה ביותר ע"י היבישות דתפסת מועט תפסת, אבל בזית דכתיב זית שמן דמשמע ששמנו אגור בתוכו א"כ אינה יבישה וכן ככותבת כתיב דבש להודיענו דבלחה מיירי ורימונים אפשר אין דרכן להתיבש:


לכאורה אפשר לברר המציאות, ואולי לא היו רמונים בעירו של השפ"א, וצריך בירור.

באמונתו
הודעות: 3239
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: סוכה ה: - ונילף מפנים של מעלה

הודעהעל ידי באמונתו » ה' יולי 15, 2021 1:25 am

מי אנוכי כתב:
באמונתו כתב:לכאורה, הא "לא בא הכתוב לסתום אלא לפרש".

הפנ"י כותב שם שהתורה לא כתבה שיעור, כדי לומר שאין לו, ויעשה אותו הכי הרבה שאפשר לעשות, ולכן התורה סתמה, ולא כתבה שיעור.

אך כשמדובר בילפותות ודרכי הדרש, יש להעדיף ולבכר תמיד המפורש, לא הסתום. לומר שזה עצמו העניין, לעשות ללא שיעור, תירוץ "לאחר מעשה" הדרשה הוא, אך לכתחילה, ודאי שדורשים מהמפורש תמיד!
באמונתו כתב:גם לעיל אמרו: דנין דבר שנתנה בו תורה מדה, מדבר שנתנה בו תורה מדה, ואל יוכיחו ציץ וזר, שלא נתנה בהן תורה מדה כלל!

לפי דברי הפנ"י הנ"ל אפשר לומר שכל מה שלא לומדים מדבר שלא נתנה בהם התורה מידה זה דווקא כשהתורה לא באה לומר שיעור כלל כמו בציץ וזר אבל פה שהתורה באה לומר שיעור (דהיינו שיעשה הכי הרבה שאפשר) וכנ"ל כן שפיר לומדים מזה כי פה המטרה היא כן להגיד מידה מסוימת.

לכאורה החילוק, ששם אין להם שיעור "למטה", וכאן הלא אין להם שיעור "למעלה", וע"ד המבואר ריש פאה.
עוד אפש"ל שהוי מצי למימר את הטעם הזה אך הוי טעם יותר טוב של "תפשת מרובה לא תפשת מועט תפשת" ולכן הגמ' אומרת את הטעם הזה וכמו שכותבים תוס' בכמה מקומות.

דוחק. יש להדגיש שרבותינו האחרונים לא ראו הרא"ה, היחיד מן הראשונים בידינו המפרש גמרא זו, מפני שיצא לאור רק כעת, שם מפורש שיש שיעור כאן.

באמונתו
הודעות: 3239
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: מסכת סוכה - הערות וביאורים פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי באמונתו » ה' יולי 15, 2021 2:32 am

שמואל דוד כתב:ו.
תאנה כגרוגרת כו'
חכ"א שליט"א ציין לשפת אמת מסכת עירובין דף ד עמוד ב =
בגמ' תאנה כגרוגרות כו', היא תאנה יבישה. ואף על גב דבקרא תאנה סתמא כתיב צ"ל דהשאר הלכה [היינו לפרש באיזו שיערו בלחה או ביבשה הוי הלכה, ואין להקשות דא"כ קרא למה לי למאי דס"ד דדרשה גמורה היא די"ל כמ"ש רש"י בסוכה (ה' ב) שהפסוק מדבר בשבחה של א"י שצריכין לשער בפירותי' איסורין שבתורה ע"ש], או י"ל דסתם השיעור הוא בקטנה ביותר ע"י היבישות דתפסת מועט תפסת, אבל בזית דכתיב זית שמן דמשמע ששמנו אגור בתוכו א"כ אינה יבישה וכן ככותבת כתיב דבש להודיענו דבלחה מיירי ורימונים אפשר אין דרכן להתיבש:

לכאורה אפשר לברר המציאות, ואולי לא היו רמונים בעירו של השפ"א, וצריך בירור.

אולי אין רבינו בעל שפת אמת ר"ל שרימונים אינם מתייבשים מאליהם, אלא שאין הדרך לייבשם לאכילה, ובוודאי צודק, אמת ויציב, שדרך לייבש תאנים לאכילה, ולא רימונים, אלא יש שרגילים לייבש "גרעיני" הרימונים דווקא.

הא לחמא עניא
הודעות: 1710
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 9:58 am
מיקום: בני ברק

Re: מסכת סוכה - הערות וביאורים פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי הא לחמא עניא » ה' יולי 15, 2021 1:02 pm

בסוכה דף כ"ג ע"א דנה הגמ' האם אפשר לקחת בהמה כדופן לסוכה, ובתו"ד איתא שם בגמ' ודלמא רבעה דמתיחה באשלי מלעיל,
דהיינו, הגמ' מק' אולי הבהמה תרצה לרבוץ ואז לא יהיה מחיצה גבוהה וכשרה, מת' הגמ' שקושרים אותה מלמעלה באופן שלא יהיה לה אפשרות לרבוץ.
ולכאו' צ"ב קצת האם אין בזה משום צער בעלי חיים שאין באפשרותה לרבוץ וצריכה כל הזמן לעמוד על רגליה???
בתודה מראש לכל המסבירים והמתרצים.

באמונתו
הודעות: 3239
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: מסכת סוכה - הערות וביאורים פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי באמונתו » ה' יולי 15, 2021 1:42 pm

הא לחמא עניא כתב:בסוכה דף כ"ג ע"א דנה הגמ' האם אפשר לקחת בהמה כדופן לסוכה, ובתו"ד איתא שם בגמ' ודלמא רבעה דמתיחה באשלי מלעיל,
דהיינו, הגמ' מק' אולי הבהמה תרצה לרבוץ ואז לא יהיה מחיצה גבוהה וכשרה, מת' הגמ' שקושרים אותה מלמעלה באופן שלא יהיה לה אפשרות לרבוץ.
ולכאו' צ"ב קצת האם אין בזה משום צער בעלי חיים שאין באפשרותה לרבוץ וצריכה כל הזמן לעמוד על רגליה???
בתודה מראש לכל המסבירים והמתרצים.

לכאורה, הא אם קושרים אותה מלמעלה, הרי שוב אין חשש צער בע"ח, מפני שהבהמה יכולה להרפות, כאילו רובצת, כאשר מקושרת ממילא מלמעלה, ואפילו "אם תמות - אינה נופלת", וא"צ שום מאמץ.

עושה חדשות
הודעות: 12562
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: מסכת סוכה - הערות וביאורים פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' יולי 16, 2021 12:51 pm

אם השיעור של ז"ט בסוכה הוא כדי שתהא מחזקת ראשו ורובו ושולחנו, למה לא סגי בשבעה על ששה, וכי צריך שולחן בשני צדדים?

באמונתו
הודעות: 3239
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: מסכת סוכה - הערות וביאורים פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי באמונתו » ו' יולי 16, 2021 4:54 pm

עושה חדשות כתב:אם השיעור של ז"ט בסוכה הוא כדי שתהא מחזקת ראשו ורובו ושולחנו, למה לא סגי בשבעה על ששה, וכי צריך שולחן בשני צדדים?

ראה המפרשים שעסקו בזה, וכגון הון עשיר סוכה א, א:
ושאין לה ג' דפנות וכו'. כתב הר"ב בד"ה ושאין לה וכו', דשיעור הסוכה הוא שבעה על שבעה, ו' על ו' לראשו ורובו, וטפח על טפח לשלחנו, ע"כ. ולא דק בלישניה, דהרי כשתוציא משבעה על שבעה שהם מ"ט טפחים, שטח ששה על ששה שהם ל"ו, ישארו בידך י"ג טפחים, ואמת הוא שאלו הי"ג טפחים סובבים שטח הו' לאורך ולרוחב ברוחב טפח כזה. ואפשר שלזה כיוון הר"ב אע"פי שלשונו דחוק, ובש"ס לא מצינו דבר זה מפורש, כי אם מכללא דגברא באמתא יתיב (דף ז ב) דייקו הפוסקים (עי' רא"ש סי' א) ששה על ששה לראשו ורובו, וטפח על טפח לשלחנו. ובירושלמי פ"ב הלכה ח' (י א) גרסינן, וכמה כדי שלחן, טפח. ולא גרסינן על טפח, ולפי זה אתי שפיר דשיעור רוחב השלחן הוא טפח, אבל ארכו הולך על פני כל האדם ששיעורו ששה טפחים, וכדי שלא תהיה הסוכה דירה סרוחה, תקנו לו מקום לשלחנו בכל צד אשר יפנה, ומשום הכי אמרו ששיעורה שבעה על שבעה, ולא שבעה על ששה. ועוד כי בשיעור זה מורה מקומה העליון, שהיא בבינה שבה חמשים שערים, אשר לא נגלו למשה כי אם מ"ט כמשאז"ל (ר"ה כא ב), וזה נגלה לו בשבעה חומשי תורה, כדכתיב (משלי ט, א. ועי' שבת קטז א) חצבה עמודיה שבעה. אשר הם כסף צרוף בעליל לארץ מזוקק שבעתים (תהלים יב, ז). והוא שיעור הסוכה שבעה על שבעה העולה מ"ט כנגד מ"ט שערים, כי שער החמשים הכוללם לא נגלה לו. ואפשר שהשער הזה הוא רמוז בכללות הסוכה, הכולל אלה המ"ט טפחים, וה' יצילני משגיאות. ועיין בספרי משנת חסידים...

פני משה פרק ב הלכה ח:
גמ' לא סוף דבר וכו'. לאו דוקא שצריך להיות שלחנו שם לב"ש, אלא שיעור כדי שלחנו בלא ראשו ורובו, וכמה שיעורו טפח, וגברא באמתא יתיב, ועם כדי שלחנו שבעה טפחים, בין באורך ובין ברוחב, דלפעמים יושב כך ולפעמים כך, הרי ז' על ז':

ע"ע בהערות הגרי"ש אלישיב סוכה ב, ב: (והא דלא די בז' על ו', היינו משום דהשוו מידותיהם)...
אמנם בשפת אמת סוכה ז, א: וגם לשיטת הרי"ף לעיל, עיקר שיעור סוכה הוא רק ו' טפחים, וטפח דשלחנו הוא רק כדי שלא ימשוך אחר שולחנו, ע"ש...
א"כ, ברור שצריכים "טפח השולחן" לשני הצדדים, בשביל שלא תהא אפשרות מצד כל שהיא, להימשך לאחר שולחנו.
ויש ליישב עוד, עפ"י רש"י ב, ב: ראשו ורובו [ושו'] - דרך סעודתן בהסיבה היתה, על מטות, ומסובין על צד שמאלם, ואין אוכלין זקופין ויושבין כמונו, לפיכך הוצרך לומר ראשו ורובו, לאפוקי קטנה שראשו נכנס בה ושלחנו ולא רובו, או ראשו ורובו ולא שלחנו.
וע"ע אופן חדש, עפ"י המצורף כאן. המקור כנראה, הינו בפי' רבי יהונתן מלוניל, ע"ש.
אגב, בעיקר יסוד הירושלמי: כמה הוא כדי שולחנו - טפח, אפשר שרִמזו בלשון הכתוב בשולחן: וְעָשִׂ֨יתָ לּ֥וֹ מִסְגֶּ֛רֶת טֹ֖פַח סָבִ֑יב...
קבצים מצורפים
פירוש קדמון לריף.pdf
(194.7 KiB) הורד 108 פעמים
נערך לאחרונה על ידי באמונתו ב א' יולי 18, 2021 10:56 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

טור תלגא
הודעות: 453
הצטרף: ו' אוגוסט 26, 2016 11:16 pm

Re: מסכת סוכה - הערות וביאורים פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי טור תלגא » ו' יולי 16, 2021 7:40 pm

עושה חדשות כתב:אם השיעור של ז"ט בסוכה הוא כדי שתהא מחזקת ראשו ורובו ושולחנו, למה לא סגי בשבעה על ששה, וכי צריך שולחן בשני צדדים?


ראה הדיון על פי' של קהתי במשנה א כאן https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f ... 28#p178366 ובתוכם דברי הרב תוך כדי דיבור הי"ד

ביאור קהתי
קהתי סוכה.png
קהתי סוכה.png (129 KiB) נצפה 3726 פעמים

וכאן https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f ... 40#p561524 דברי המשנה ברורה בשער הציון תרל"ד א

ולכאורה הרי אדם יושב בוי"ו טפחים וטפח לשולחנו, ודי בוי"ו על ז', ואפשר דכיון דבעינן שבעה מצד אחד, צריך להיות ז' מכל צד כדי שיוכל האדם לישב בכל מקום ומקום [מאמר מרדכי]. וממגן אברהם משמע עוד טעם בשם רש"י, לפי שדרך סעודתן בהסבה ואין אוכלין זקופין ויושבין כמונו, לפיכך צריך ז' על ז' להיות בזה ראשו ורובו ושלחנו [אך הפרי מגדים פקפק דלא נמצא זה ברש"י], ואפילו לדידן שיושבין זקופים והוי סגי בוי"ו על זי"ן [דהיינו, עם השולחן], מכל מקום בעינן ז' על ז', דבציר מזה לאו דירה היא כלל אלא דירה סרוחה, כמו שכתב הר"ן בפרק ב.

סמל אישי של המשתמש
אהרן תאומים
הודעות: 2563
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: בארא פארק
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת סוכה - הערות וביאורים פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ב' יולי 19, 2021 4:50 am

ח:דתנו רבנן סוכת רקב''ש סוכת רועים סוכת קייצים סוכת בורגנין סוכת שומרי פירות סוכה מכל מקום כשרה ובלבד שתהא מסוככת כהלכתה מאי כהלכתה אמר רב חסדא והוא שעשאה לצל סוכה
בשבת זו בעת קריאת ההפטרה חשבתי רמז מה החידוש בסוכת רקב"ש להכשירה, כי כידוע ע"י מצות הסוכה נזכה להקמת סוכת דוד הנופלת לבניין בית המקדש ולישב בסוכת כורו של לוייתן, הפסוק המלמד שסוכה תהיה לצל, הוא הפסוק המדבר בימות המשיח שנזכה לסוכה שתהיה לנו לצל מלהט השמש שתזיק לגוים, כנאמר בפסוקים בישעיה ד' {ה} וּבָרָא יְהוָה עַל כָּל מְכוֹן הַר צִיּוֹן וְעַל מִקְרָאֶהָ עָנָן יוֹמָם וְעָשָׁן וְנֹגַהּ אֵשׁ לֶהָבָה לָיְלָה כִּי עַל כָּל כָּבוֹד חֻפָּה: {ו} וְסֻכָּה תִּהְיֶה לְצֵל יוֹמָם מֵחֹרֶב וּלְמַחְסֶה וּלְמִסְתּוֹר מִזֶּרֶם וּמִמָּטָר:
רש"י ועל מקראיה. הקרואים בתוכה : ענן יומם ועשן. להגין עליהם מן כי על כל כבוד. האמור להם תהא החופה שתחופף שכינתי עליהם ושבע חופות יש כאן ענן ועשן נוגה אש להבה חופה שכינה : וסוכה תהיה לצל וגו'. מחורב. להגין מלהט יום הבא שנאמר ברשעים ולהט אותם היום הבא (מלאכי ג) שהקב''ה מוציא חמה מנרתקה ומקדרה עליהם : ולמחסה. ל' כיסוי. ולמסתור. להסתר בה : מזרם. אש המקלחת מנהר דינור על הרשעים בגיהנם שנאמר על ראש רשעים יחול (ירמיה כג) במס' חגיגה : וממטר. מטר היורד על הרשעי' כענין שנאמר ימטר על רשעים פחים (תהלים יא) : (רש"י)
לעומת זה סוכות רקב"ש הם מה שהנביא ישעיהו אומר בנבואת החורבן "חזון ישעיהו", שירושלים תהפוך לסוכות רקב"ש
{ח} וְנוֹתְרָה בַת צִיּוֹן כְּסֻכָּה בְכָרֶם כִּמְלוּנָה בְמִקְשָׁה כְּעִיר נְצוּרָה: (פ)

רש"י ונותרה בת ציון. ריקנית מישביה כי יגלו מתוכה כאשר תותר סוכת הכרם שעשאה נוצר ובעת יבצר הכרם מניח סוכתו והולך, בתר דקטפוהי לאחר שבצרו אותה : כמלונה במקשה כאשר תעזב המלונה שעשה נוצר בראש המקשה לשמור קישואין שלה ומשתלקט מניחה והולך, זו שבכרם קרויה סוכה לפי שהוא גר שם יומם ולילה ביום שומרה מן העופות ובלילה מן הגנבים אבל הקישואין קשין הם ואין לירא מן העופות ואין צריך לשומרה ביום לפיכך נקראת מלונה על שהיא לינת הלילות כערסל מבתותא כמשכב המלונ' במקשה, במקשיא בתר דאבעיוהי לאחר שלקטוהו לשון המשנה שלש אבעיות ביום : כעיר נצורה. כעיר שצרו עליה ועושים סוכות סביב לה להסתתר שם החיילות וכשמסתלקים מעליה מניחין אותם והולכין כל זה ת''י : (רש"י)

מצודת דוד ונותרה. תשאר רקנית מיושביה כמו סוכת הכרם מה שהשומר יושב בה כי בעת יבצר כרמו מניח סוכתו ריקן והולך לו : כמלונה במקשה. כמו המלונה העשויה בשדה קשואין כי משתלקט מניחה ריקן והולך לו (זה שבכרם קרוי סוכה כי השומר יושב בה ביום ומשמרה מפני העופות ובלילה מפני הגנבים אבל הקשואים קשים הם למאכל העופו' ואינו שומרם אלא מפני הגנבים ובלילה ולכן נקראת מלונה עשויה ללינה) : כעיר נצורה. כמו העיר אשר האויבים צרים עליה העושים הסוכות לעצמם להסתתר בהם וכשמסתלקין מעליה נשארים הסוכות ריקן : (מצודת דוד)

מצודת ציון בת ציון. עיר ציון : כמלונה. מל' מלון : במקשה. מל' קשואין והוא שם פרי. נצורה. מל' מצור : (מצודת ציון)

מלבי"ם - באור הענין ונותרה, מצייר ירידת ציון מדרגה אחר מדרגה בשלשה זמנים הללו, כי בפעם הראשונה נותרה ירושלים בודדה גלמודה מרבת עם אשר היו מתקבצים אליה תמיד ונדמית כמו הסוכה בכרם שאין נמצא בתוכה רק שומר הכרם לבד, כן לא נמצא בה איש ממקום אחר רק אנשי ירושלים לבד, - אחר שבא לשם בפעם הב' נדמית כמלונה במקשה, סוכה העשויה בשדה קשואים, שגם השומר עצמו אינו יושב שם רק בלילה וביום היא שממה לגמרי (כי את הקשואים שהם קשים א''צ לשמור ביום מן העופות רק בלילה מפני הגנבים), כן אף אנשי ירושלים היו מתחבאים כל היום במערות וצחיחים מפני פחד אויב ולא נמצאו בעיר רק בלילה, ואחר הפעם הג' שצר על ירושלים עצמה עם מחנהו היתה דומה כעיר נצורה במצור :(מלבי"ם באור הענין)

מלבי"ם - באור המלות מלונה. סוכה העשויה ללינת הלילה לבד, וע''ל (כ''ד ב') : נצורה. נפעל משורש צור, והשורק מקום חולם, ענין מצור. וי''מ ענין חורבה, וכן בנצורים ילינו (לקמן סה ד'), והנכון עיר העומדת ליחרב ע''י מצור :(מלבי"ם באור המלות)

באמונתו
הודעות: 3239
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: מסכת סוכה - הערות וביאורים פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי באמונתו » ב' יולי 19, 2021 1:45 pm

אהרן תאומים כתב:לעומת זה סוכות רקב"ש הם מה שהנביא ישעיהו אומר בנבואת החורבן "חזון ישעיהו", שירושלים תהפוך לסוכות רקב"ש
{ח} וְנוֹתְרָה בַת צִיּוֹן כְּסֻכָּה בְכָרֶם כִּמְלוּנָה בְמִקְשָׁה כְּעִיר נְצוּרָה: (פ)
רש"י ונותרה בת ציון. ריקנית מישביה כי יגלו מתוכה כאשר תותר סוכת הכרם שעשאה נוצר ובעת יבצר הכרם מניח סוכתו והולך, בתר דקטפוהי לאחר שבצרו אותה : כמלונה במקשה כאשר תעזב המלונה שעשה נוצר בראש המקשה לשמור קישואין שלה ומשתלקט מניחה והולך, זו שבכרם קרויה סוכה לפי שהוא גר שם יומם ולילה ביום שומרה מן העופות ובלילה מן הגנבים אבל הקישואין קשין הם ואין לירא מן העופות ואין צריך לשומרה ביום לפיכך נקראת מלונה על שהיא לינת הלילות כערסל מבתותא כמשכב המלונ' במקשה, במקשיא בתר דאבעיוהי לאחר שלקטוהו לשון המשנה שלש אבעיות ביום : כעיר נצורה. כעיר שצרו עליה ועושים סוכות סביב לה להסתתר שם החיילות וכשמסתלקים מעליה מניחין אותם והולכין כל זה ת''י : (רש"י)...

יישר כוח!
עדיין נותר גנב"ך.

סמל אישי של המשתמש
מי אנוכי
הודעות: 225
הצטרף: ו' יולי 09, 2021 6:46 pm

Re: סוכה ה: - ונילף מפנים של מעלה

הודעהעל ידי מי אנוכי » ב' יולי 19, 2021 4:50 pm

באמונתו כתב: יש להדגיש שרבותינו האחרונים לא ראו הרא"ה, היחיד מן הראשונים בידינו המפרש גמרא זו, מפני שיצא לאור רק כעת, שם מפורש שיש שיעור כאן.

הרא"ה שם כותב:
ואימא כראות פני אלהים פי' מלאכים בדמיון שהם מתדמין בו בעלי פרצוף וקומה

וגם דבריו צ"ב דהרי ודאי הוא לא מתכוון למה שהם למעלה דא''כ אין להם שיעור והדרא קושיא לדוכתה איך ילפינן מינה, אלא צ"ל שזה איך שהם מתדמין בו כאן בארץ דהיינו במלבוש שהם נגלים בו כשהם יורדים לארץ (וכמו אצל המלאכים שהלכו לאברהם אבינו בפרשת וירא) וא"כ קשה מה שאלת הגמ' דהרי בפשטות הם מתגלים בצורה של אדם רגיל וא"כ מה הקושיה של הגמ' הרי הילפותא של הגמ' היתה מפני אדם וכמו שכתב רש"י (ה. ד"ה ואין פנים)? וצ"ב

ושמא בהתגלותם היו יותר גדולים משאר אדם.... ודוחק.
אשמח לתגובת כת"ר והרבנים בעניין.

באמונתו
הודעות: 3239
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: סוכה ה: - ונילף מפנים של מעלה

הודעהעל ידי באמונתו » ב' יולי 19, 2021 7:28 pm

מי אנוכי כתב:
באמונתו כתב: יש להדגיש שרבותינו האחרונים לא ראו הרא"ה, היחיד מן הראשונים בידינו המפרש גמרא זו, מפני שיצא לאור רק כעת, שם מפורש שיש שיעור כאן.

הרא"ה שם כותב:
ואימא כראות פני אלהים פי' מלאכים בדמיון שהם מתדמין בו בעלי פרצוף וקומה

וגם דבריו צ"ב דהרי ודאי הוא לא מתכוון למה שהם למעלה דא''כ אין להם שיעור והדרא קושיא לדוכתה איך ילפינן מינה, אלא צ"ל שזה איך שהם מתדמין בו כאן בארץ דהיינו במלבוש שהם נגלים בו כשהם יורדים לארץ (וכמו אצל המלאכים שהלכו לאברהם אבינו בפרשת וירא) וא"כ קשה מה שאלת הגמ' דהרי בפשטות הם מתגלים בצורה של אדם רגיל וא"כ מה הקושיה של הגמ' הרי הילפותא של הגמ' היתה מפני אדם וכמו שכתב רש"י (ה. ד"ה ואין פנים)? וצ"ב
ושמא בהתגלותם היו יותר גדולים משאר אדם.... ודוחק...

ראה חולין צא, ב: וכתיב ביה במלאך וגויתו כתרשיש, וגמירי דתרשיש - תרי אלפי פרסי הוו...

סמל אישי של המשתמש
אהרן תאומים
הודעות: 2563
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: בארא פארק
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת סוכה - הערות וביאורים פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ב' יולי 19, 2021 10:31 pm

באמונתו כתב:עדיין נותר גנב"ך.

אולי על חלק שהגוים עושים סכה יש הו"א לפסול ג"כ נרמז באותו רש"י בפסוק וסוכה תהיה לצל וגו'. מחורב. להגין מלהט יום הבא שנאמר ברשעים ולהט אותם היום הבא (מלאכי ג) שהקב''ה מוציא חמה מנרתקה ומקדרה עליהם :
וזה על פי הנאמר (עבודה זרה ג) אלא אף על פי כן מצוה קלה יש לי וסוכה שמה לכו ועשו אותה ומי מצית אמרת הכי והא אמר רבי יהושע בן לוי מאי דכתיב {דברים ז-יא} אשר אנכי מצוך היום היום לעשותם ולא למחר לעשותם היום לעשותם ולא היום ליטול שכר אלא שאין הקב''ה בא בטרוניא עם בריותיו ואמאי קרי ליה מצוה קלה משום דלית ביה חסרון כיס מיד כל אחד [ואחד] נוטל והולך ועושה סוכה בראש גגו והקדוש ברוך הוא מקדיר עליהם חמה בתקופת תמוז וכל אחד ואחד מבעט בסוכתו ויוצא שנאמר {תהילים ב-ג} ננתקה את מוסרותימו ונשליכה ממנו עבותימו
ואפשר שכל סוכות גנב"ך הכוונה שגוים עשו סוכה או בשביל גוים נשים בהמות וכותים, כי הרי לא שייך שבהמה תעשה סוכה לכאורה,

באמונתו
הודעות: 3239
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: מסכת סוכה - הערות וביאורים פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי באמונתו » ב' יולי 19, 2021 11:10 pm

להוסיף, בזכריה: וְהָיָ֗ה כָּל־הַנּוֹתָר֙ מִכָּל־הַגּוֹיִ֔ם הַבָּאִ֖ים עַל־יְרֽוּשָׁלִָ֑ם - וְעָל֞וּ מִדֵּ֧י שָׁנָ֣ה בְשָׁנָ֗ה לְהִֽשְׁתַּחֲוֹת֙ לְמֶ֙לֶךְ֙ יְיָ֣ צְבָא֔וֹת - וְלָחֹ֖ג אֶת־חַ֥ג הַסֻּכּֽוֹת: וְ֠הָיָה אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־יַעֲלֶ֜ה מֵאֵ֨ת מִשְׁפְּח֤וֹת הָאָ֙רֶץ֙ אֶל־יְר֣וּשָׁלִַ֔ם לְהִֽשְׁתַּחֲוֹ֔ת לְמֶ֖לֶךְ יְיָ֣ צְבָא֑וֹת - וְלֹ֥א עֲלֵיהֶ֖ם יִהְיֶ֥ה הַגָּֽשֶׁם: וְאִם־מִשְׁפַּ֨חַת מִצְרַ֧יִם לֹֽא־תַעֲלֶ֛ה וְלֹ֥א בָאָ֖ה וְלֹ֣א עֲלֵיהֶ֑ם - תִּֽהְיֶ֣ה הַמַּגֵּפָ֗ה אֲשֶׁ֨ר יִגֹּ֤ף יְיָ֙ אֶת־הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יַֽעֲל֔וּ לָחֹ֖ג אֶת־חַ֥ג הַסֻּכּֽוֹת: זֹ֥את תִּהְיֶ֖ה חַטַּ֣את מִצְרָ֑יִם - וְחַטַּאת֙ כָּל־הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יַֽעֲל֔וּ לָחֹ֖ג אֶת־חַ֥ג הַסֻּכּֽוֹת:

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת סוכה - הערות וביאורים פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי שמואל דוד » ג' יולי 20, 2021 5:09 am

יא:

מיתיבי תלאן ולא פסק ראשי חוטין שלהן פסולין מאי לאו פסולין לעולם ותיובתא דרב אמר לך רב מאי פסולין פסולין עד שיפסקו כו' וש"מ דלא אמרינן קציצתן זו היא עשייתן ותיובתא דרב אמר לך רב הכא במאי עסקינן דשלפינהו שלופי דלא מינכרא עשיה דידהו מכל מקום תלאן ואח"כ פסק קשיא לרב קשיא

הנה יש חילוק בין תיובתא לקשיא כמבואר ברשב"ם בב"ב בשם הר"ח, וצ"ע מדוע כאן שינה הגמרא בלשונה בין קשיא לתיובתא.
ועיין רש"י ד"ה לעולם - ואפילו מפסקן לשנים לאחר קישור וקשיא לרב, ובגמרא איתא "תיובתא" וצ"ע בכל זה.

באמונתו
הודעות: 3239
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: מסכת סוכה - הערות וביאורים פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי באמונתו » ד' יולי 21, 2021 4:04 am

שמואל דוד כתב:יא:
מיתיבי תלאן ולא פסק ראשי חוטין שלהן פסולין מאי לאו פסולין לעולם ותיובתא דרב אמר לך רב מאי פסולין פסולין עד שיפסקו כו' וש"מ דלא אמרינן קציצתן זו היא עשייתן ותיובתא דרב אמר לך רב הכא במאי עסקינן דשלפינהו שלופי דלא מינכרא עשיה דידהו מכל מקום תלאן ואח"כ פסק קשיא לרב קשיא
הנה יש חילוק בין תיובתא לקשיא כמבואר ברשב"ם בב"ב בשם הר"ח, וצ"ע מדוע כאן שינה הגמרא בלשונה בין קשיא לתיובתא.
ועיין רש"י ד"ה לעולם - ואפילו מפסקן לשנים לאחר קישור וקשיא לרב, ובגמרא איתא "תיובתא" וצ"ע בכל זה.

הרשב"ם - בבא בתרא נב, ב: ופסק ר' חננאל - דהלכתא כשמואל... וכן פירש נקטינן מרבותי ז"ל, כל היכא דאמר בגמ' תיובתא דפלוני תיובתא, בטלו דברי מי שהתיובתא עליו לגמרי, אבל היכא דעלתה בקשיא, כי הך דשמואל, לא בטלו דבריו, דאמרינן לא הוה ברירא להן דבטלה שמועה זו לגמרי, אלא לא אשתכח פירוקא בההוא שעתא, דתליא וקיימא, ואעפ"כ אין נראה בעיני, דלא שנא תיובתא ולא שנא קשיא דקאי אמילתא דאמוראי, חדא היא, ולא הויא עיקר, אלא לגבי תיובת' ממשנה או מברייתא שייך לומר תיובתא, ומפירכא דאמוראי שייך למימר קשיא...
לענ"ד, כ"ז שייך רק כשהגמרא מסיימת "תיובתא", או בלשון "קשיא", שכתב: כל היכא דאמר בגמ' תיובתא דפלוני תיובתא, בטלו דברי מי שהתיובתא עליו לגמרי, אבל היכא דעלתה בקשיא... ר"ל שכן עלתה הסוף בסוגיה.
הרי כאן, לשון הגמרא: מיתיבי: תלאן ולא פסק ראשי חוטין שלהן - פסולין. מאי לאו - פסולין לעולם, ותיובתא דרב? [או: ותהוי תיובתיה דרב], רק דרך קושיה היא, לא מסקנה. המסקנה היא אמנם: מכל מקום, תלאן ואחר כך פסק קשיא לרב - קשיא!

יש לציין עוד, כי הנוסח אצלנו: ועוד תניא גבי סוכה: תעשה - ולא מן העשוי... ותיובתא דרב, חסרות תיבות "ותיובתא דרב", בכל כתבי היד, ואף בדפוס ראשון חסר!
אמנם "תיובתא דרב" ראשונה, חיסר רק כ"י אוקספורד 366.

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת סוכה - הערות וביאורים פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי שמואל דוד » ד' יולי 21, 2021 4:24 am

יישר כח


חזור אל “בית התלמוד”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 31 אורחים