גיטין דף כ המגרש באיסורי הנאה או בכתובת קעקע

[הר ששון]

ב"ה

לכאורה למה היא מגורשת הא הוה מצוה הבאה בעבירה וי"ל דבעת המצוה נתינת הגט אין עבירה אבל עכפ הכשר מצוה בעבירה.

[גימפעל]

לא הבנתי למה זה 'מצוה' או 'הכשר מצוה' ?

[הר ששון]

ראה רש"ש תוד"ה בכתובת

[שיר ורננים]

ב"ה

לכאורה למה היא מגורשת הא הוה מצוה הבאה בעבירה וי"ל דבעת המצוה נתינת הגט אין עבירה אבל עכפ הכשר מצוה בעבירה.

במחכ"ת, לא זכיתי להבין שאלתך.
א. לגבי איסורי הנאה דוגמא כתב על גבי עלה של ערלה או כלאיים. הוא לא יצר את האיסור אלא הוא השתמש בדבר האיסור שיש בפניו. והשאלה היא מצד שאין פה ממשות או מצד סברא של כתותי מיכתת משום שהם עומדים לאיבוד . ולמעשה ככלל, הרי איסורי הנאה אינם ממון ו, א"כ השאלה איך יכול להקנות לאשה את גיטה.
ב. לגבי כתובת קעקע הגם שזה נעשה באיסור . מ"מ הנידון שעדיין יש כאן גט שנכתב
ג. דבריך לגבי הנתינה מתאימים עם שיטת ר"א שעדי מסירה כרתי . אך עדיין לר"מ שעדי חתימה כרתי לשיטתך זה מצווה הבאה בעברה.

[מיללער]

ראה רש"ש תוד"ה בכתובת

לכאורה גט על איסוה"נ שונה מגט בכתובת קעקע, שם האיסור היא הכתיבה ולא ההנאה שבה, ולזה הקשה הרש"ש שלכה"פ על איסורי הנאה לימא שהגט פסול ובזה ינצל מלהנות מאיסור והביא ראיה מדברי ר"י בר"ה בשופר של שלמים שאם תקע לא יצא. עכת"ד

ואנחנו בעניינו לא מצאנו פירכא, האם הטעם בשופר של שלמים שלא יצא היא כדי להינצל מהאיסור? בפשטות לומדין שם שאחרי שבקק"ל אין מעילה לא יצא השופר לחולין ועביד איסורא ולא יצא משום מצוה הבאה בעבירה.

ידועים שיטת המהרי"ט לגבי אאל"מ שזה רק אם יתוקן האיסור, אבל איפה מצינו סברא כזו לגבי איסור הנאה?

(שוב מצאתי בדברי הטורי אבן שם בר"ה שכ' כדברי הרש"ש וצ"ע)

הרש"ש מתרץ קושית התוס' וס"ל שאחרי שבנתינת הגט יש מצוה אמרי' מללה"נ עיי"ש. ובאמת סברא כזו מצינו ברש"י עירובין ל. לגבי עירוב בקונמות דלא מיקרי נהנה מהקונם דכיון שאין מערבין אלא לדבר מצוה אמרי' בזה מללה"נ

ולקושית פותח האשכול למה לא מיחשיב מהב"ע, בפשטות אפי' אם לא קיים חלק המצוה שבו עדיין האשה מתגרשת, שמצות גירושין מלבד המצוה שיש בה לפי דברי הרש"ש הוא חלות, אם לא שנביא לכאן הדיון של אי עביד לא מהני וכו'

[הר ששון]

הרב מיללער
לרש"ש רק ציינתי שיש פה מצוה
אבל קושייתי מעיקרא ליתא ראה תוספת בסוכה ריש לולב הגזול שבמקרה כגון דא אין אומרים מהב"ע