שבע כתב:והטפל - שלא הבנת
ופרכינן: למה ליה למימרא להו - שחרית - בלאו הכי נמי לא הוו משמשי,
דהא אמר רב הונא כו' [ישראל קדושים הם] ואין משמשין ביום - דכתיב בוזה דרכיו ימות, דבעי צניעותא שלא יסתכל.
כי הא דאמר אביי:
האי צחנתא דבב נהרא שריא.
צחנתא - מין דגים קטנים הם.
דבב נהרא - הנהר כך שמו.
/ בדפוסים מאוחרים: הנהר בב שמו
מאי טעמא?
אילימא משום דרדיפי מיא
והאי דג טמא כיון דלית ליה חוט השדרה לא מצי קאי*
והא קא חזינא* דקאי!
אילימא משום דרדפי מיא - קלות הן וממהרות לרוץ.
חוט השזרה - נתן באדם ובבהמה ודגים להיות שזרתן עומדת בבריאות.
והא קא חזינא דקאי - בכמה נהרות הרודפים במימיהם.
/ בדפוסים: חוט השדרה נותן כח באדם.. להיות שדרתו
והא... הרדופין במימיהן
אלא משום דמליחי מיא
והאי דג טמא כיון דלית ליה קילפי לא מצי קאי.
והא קא חזינא* דקאי!
קילפי - קשקשים.
אלא משום טינא הוא דלא מרבי דג טמא*.
דלא מרבי טינה דג טמא - אין טיט של אותו הנהר מגדל ומשריץ שקצים.
/ בדפוסים: דלא מירבי טינייהו דג טמא - אין טיט של אותו נהר מגדיל ומשקיץ שקצים ורמשים.
אמר רבינא:
והאידנא דקא שפכי לגויה* נהר נתן* ונהר גמדא - אסירא.
והאידנא וכו' - שהושפכו לתוכו עכשיו, והם מגדלים שקצים, ומהם יורדין לאותו נהר.
/ בדפוסים: שהוסבו לתוכן
בכ"י מינכן 216: שהוסבו לתוכו.
שבע כתב:אילימא משום דרדפי מיא - קלות הן וממהרות לרוץ.
חוט השזרה - נתן באדם ובבהמה ודגים להיות שזרתן עומדת בבריאות.
והא קא חזינא דקאי - בכמה נהרות הרודפים במימיהם.
/ בדפוסים: חוט השדרה נותן כח באדם.. להיות שדרתו
והא... הרדופין במימיהן
י. אברהם כתב:הערוך ערך שזר
אהרן תאומים כתב:ב[דפוסי ה]גמרא [ה'מתוקנים' ע"י הבחור הזעצער] לא מצאנו אלא "חוט השדרה" ושדרה
לבי במערב כתב:צ"ל:אהרן תאומים כתב:ב[דפוסי ה]גמרא [ה'מתוקנים' ע"י הבחור הזעצער] לא מצאנו אלא "חוט השדרה" ושדרה
אמר רבי שמעון: מעשה בטבי עבדו כו'.
תניא, אמר רבי שמעון:
מסיחתו של רבן גמליאל למדנו שני דברים
למדנו שעבדים פטורין מן הסוכה,
ולמדנו שהישן תחת המטה בסוכה לא יצא ידי חובתו.
למה ליה למימרא מסיחתו
ולימא מדבריו של רבן גמליאל?
מילתא אגב אורחיה קא משמע לן,
כי הא דאמר רב אחא [color=#FFBFFF]בר אדא[/color] אמר רב,
ואמרי לה אמר רב אחא בר אדא אמר רב המנונא אמר רב:
מנין שאפילו שיחת תלמידי חכמים צריכה תלמוד -
שנאמר וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל.
משיחתו - לשון שיחת חולין ושמחה.
מלתא חדתי* אגב אורחיה דאזיל לאשמועינן שני דברים שלמדנו, חילק* בלשונו בדרך* שתוכל להבין בו דבר חידוש,
דאי אמר* מדבריו - לא שמעינן מינה שתהא שיחת חולין של חכמים צריכה ליתן לב ללומדה,
אבל השתא אשמעינן דצריך להטות אוזן אף לשיחתן, שאף היא סופה להבין בה דבר תורה.
מדבריו משמע דברי תורה שהוא מתכוין ללמדן לתלמידיו*.
צריכה תלמוד - צריך לשומעה* שיתנו לה* לב.
וְעָלֵהוּ - דבר קל שבו.
אמר רבי שמעון: מעשה בטבי עבדו כו'.
תניא, אמר רבי שמעון:
מסיחתו של רבן גמליאל למדנו שני דברים
למדנו שעבדים פטורין מן הסוכה,
ולמדנו שהישן תחת המטה בסוכה לא יצא ידי חובתו.
למה ליה למימרא מסיחתו
ולימא מדבריו של רבן גמליאל?
מילתא אגב אורחיה קא משמע לן,
כי הא דאמר רב אחא בר אדא אמר רב,
ואמרי לה אמר רב אחא בר אדא אמר רב המנונא אמר רב:
מנין שאפילו שיחת תלמידי חכמים צריכה תלמוד -
שנאמר וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל.
משיחתו - לשון שיחת חולין ושמחה.
מלתא חדתי אגב אורחיה דאזיל לאשמועינן שני דברים שלמדנו - חילק בלשונו בדרך שתוכל להבין בו דבר חידוש,
דאי אמר מדבריו - לא שמעינן מינה שתהא שיחת חולין של חכמים צריכה ליתן לב ללומדה,
אבל השתא אשמעינן דצריך להטות אוזן אף לשיחתן, שאף היא סופה להבין בה דבר תורה.
מדבריו משמע דברי תורה שהוא מתכוין ללמדן לתלמידיו.
צריכה תלמוד - צריך לשומעה שיתנו לה לב.
וְעָלֵהוּ - דבר קל שבו.
שמואל דוד כתב:עשיתי חיפוש ומצאתי הרבה אחרונים שהעירו בדברי רש״י ואף אחד הגיה דבריו. עיין חתם סופר. וע״ע מחנה אפרים סימן ג.
י. אברהם כתב:?
י. אברהם כתב:הפלא ופלא...
שמואל דוד כתב:לא הבנתי, אני רק כתבתי שיש להבין רש״י בלי להגיה. לא כתבתי כלום עליו עד לאחר שהוא כתב עלי. מ״מ מה השייכות שלך לזה. סתם מכניס ראש למחלוקת?
שמואל דוד כתב:מותר לראות ומותר לכתוב. אבל כנראה שכוונתך לקנטר. וטעיתי.
ממזרח שמש כתב:הלכה היא בידוע שכל זמן שי. אברהם מציע תיקון ברש"י, חייבים להפגין!
האחד מרים שלט "אני נכד של רש"י"
והשני "רק לי יש יראת שמים ואת הכבוד הראוי לכל אות ברש"י לא כמו הריקים והפוחזים שאינם מבינים בגדולתו"
יחד מכריזים: הבעלות על פשט ברש"י בידינו בלבד! בידינו בלבד! בידינו בלבד!
אהרן תאומים כתב:שבת קיד. אלו כלים האוליירין. הא דתנן בנאין מצד אחד היינו כלים של אוליירין בלנים שיש להם אלונטיאות חשובות להתעטף בהם בני אדם חשובים בצאתם מן המרחץ ומקפידים על טינוף מעט ובנאים לשון בי בני (לעיל דף לג:):
שבת קמז : האוליירין. בלנין: מביאין בלרי נשים. סדינים שהנשים מסתפגין בהם מותר להביאן דרך מלבוש לבית המרחץ: (וראה ר"ח במקום זה)
שימוש בעת הרחצה יכול בהחלט להיקרא ירחצנו, ואולי מרש"י זה בב"ב יא ראיה לדבריך,(כשהכוונה להגהה שהציע הרב י"א) קח לך עבדים. שיחממו אותו ורחוץ בו ולא מצי עני למימר ליה קנה חלקי:
אהרן תאומים כתב:י. אברהם כתב:הערוך ערך שזר
יפה מאוד ותודה , בכל אופן בגמרא לא מצאנו אלא "חוט השדרה" ושדרה
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 68 אורחים