מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

מסכת מגילה - הערות וביאורים

הערות, בירורים וחידושים במרחבי התלמודים. לומדי דף היומי וכל חבורות הלומדים
אליהו חיים
הודעות: 958
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 9:55 pm

Re: מסכת מגילה - הערות וביאורים

הודעהעל ידי אליהו חיים » ב' ינואר 03, 2022 3:27 pm

צופה_ומביט כתב:בפשטות כי לא מדובר על מחלוקת בהלכה, ואין כאן ענין להכריע ולדחות דעה אחת מפני השניה לפי "כללי פסיקה".
אלא מדובר במסורות שונות בנוסחאות ברכות, ואין לנו ידיעה מה תיקנו בברכה זו אנשי כנסת הגדולה [שזה בעצמו צ"ב וכבר שאלתי על כיו"ב במקו"א], ושתי הנוסחאות כשרות וטובות, ואין לנו עדיפות לזו על זו, והמאן דאמר שאחז בכל מסורת לא מעלה ולא מוריד לענין גוף המסורת, ואפשר לקיים שניהם - הלכך נימרינהו לתרווייהו.

כוונת דבריך מסתמא כיון שזה רק ברכה של 'מנהג', אך מצאנו כיו"ב לענין ברכת התורה שמברכים ב' ברכות (ברכות י"א ב') שרב המנונא הוסף ברכת אשר בחר בנו וזו היא מעולה שבברכות הלכך לימרינהו לכולהו (לתרוייהו), ושם הוי ברכה של חיוב וגם מברכים מוסיפים ברכה נפרדת מחמת כן ושם אין זה ספק איזה נוסח תיקנו לחתימה ובכל זאת אומרים שניהם (ויל"ע שם במפרשים, ולא עיינתי עדיין).

באמונתו
הודעות: 3239
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: מסכת מגילה - הערות וביאורים

הודעהעל ידי באמונתו » ב' ינואר 03, 2022 7:19 pm

צופה_ומביט כתב:בפשטות כי לא מדובר על מחלוקת בהלכה, ואין כאן ענין להכריע ולדחות דעה אחת מפני השניה לפי "כללי פסיקה".
אלא מדובר במסורות שונות בנוסחאות ברכות, ואין לנו ידיעה מה תיקנו בברכה זו אנשי כנסת הגדולה [שזה בעצמו צ"ב וכבר שאלתי על כיו"ב במקו"א], ושתי הנוסחאות כשרות וטובות, ואין לנו עדיפות לזו על זו, והמאן דאמר שאחז בכל מסורת לא מעלה ולא מוריד לענין גוף המסורת, ואפשר לקיים שניהם - הלכך נימרינהו לתרווייהו.

ויש להוסיף, כי הפוסקים לפעמים משתמשים בעיקרון המפורש בקהלת: ט֚וֹב אֲשֶׁ֣ר תֶּאֱחֹ֣ז בָּזֶ֔ה - וְגַם־מִזֶּ֖ה אַל־תַּנַּ֣ח אֶת־יָדֶ֑ךָ - כִּֽי־יְרֵ֥א אֱלֹהִ֖ים יֵצֵ֥א אֶת־כֻּלָּֽם:

באמונתו
הודעות: 3239
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: מסכת מגילה - הערות וביאורים

הודעהעל ידי באמונתו » ב' ינואר 03, 2022 7:24 pm

אליהו חיים כתב:
צופה_ומביט כתב:בפשטות כי לא מדובר על מחלוקת בהלכה, ואין כאן ענין להכריע ולדחות דעה אחת מפני השניה לפי "כללי פסיקה".
אלא מדובר במסורות שונות בנוסחאות ברכות, ואין לנו ידיעה מה תיקנו בברכה זו אנשי כנסת הגדולה [שזה בעצמו צ"ב וכבר שאלתי על כיו"ב במקו"א], ושתי הנוסחאות כשרות וטובות, ואין לנו עדיפות לזו על זו, והמאן דאמר שאחז בכל מסורת לא מעלה ולא מוריד לענין גוף המסורת, ואפשר לקיים שניהם - הלכך נימרינהו לתרווייהו.

כוונת דבריך מסתמא כיון שזה רק ברכה של 'מנהג', אך מצאנו כיו"ב לענין ברכת התורה שמברכים ב' ברכות (ברכות י"א ב') שרב המנונא הוסף ברכת אשר בחר בנו וזו היא מעולה שבברכות הלכך לימרינהו לכולהו (לתרוייהו), ושם הוי ברכה של חיוב וגם מברכים מוסיפים ברכה נפרדת מחמת כן ושם אין זה ספק איזה נוסח תיקנו לחתימה ובכל זאת אומרים שניהם (ויל"ע שם במפרשים, ולא עיינתי עדיין).

לכאורה, הלא ברכת התורה היא מן התורה, וספיקא דאורייתא לחומרא, ע"ד מי שנסתפק לו אם בירך ברכת התורה, וה"נ ספק הוא מהי הברכה.

אליהו חיים
הודעות: 958
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 9:55 pm

Re: מסכת מגילה - הערות וביאורים

הודעהעל ידי אליהו חיים » ב' ינואר 03, 2022 9:53 pm

משנ"ב סי' מ"ז סק"א בשם השאגת אריה דבספק אם בירך ברכה"ת חוזר ומברך רק ברכת אשר בחר בנו שזו המעולה שבברכות עכת"ד ובכל זאת בפעם הראשונה מברך שניהם ולא מוכרע ע"י זה שהיא המעולה שבברכות לברך מספק רק אשר בחר ולא יכנס לספק ברכה לבטלה, ומשמע לכ' דמדאורייתא הוכרע דאשר בחר העיקר אבל בכל זאת מדרבנן תיקנו להוסיף גם ברכה הראשונה ולכן בספק מברך רק הברכה דאורייתא ולא הברכה דרבנן משום דספיקא דרבנן לקולא (ויל"ע אם מעכב להלימוד ב' הברכות בדוקא או דהאיסור ללמוד לפני ברכת התורה די בברכת אשר בחר בנו, ונפק"מ אולי בעלייה לתורה ועדיין לא בירך ברכת התורה ויברך כעת אשר בחר בנו אם לכתחילה אינו ראוי לעלות עד שמברך ברכת והערב קודם).
בעיקר הענין כעין הגמ' דכאן במגילה גם בתענית ו:- ז. בענין ברכה לרוב גשם אם חותמים רוב ההדאות או א-ל ההודאות ואמר רב פפא הלכך נימרינהו לתרוייהו, ומעניין שבכל ג' המקומות בש"ס (אולי יש עוד?) רב פפא הוא זה שמכריע הלכך נימרינהו לתרוייהו, אך מעניין דלענין ברכת התורה הוסיף משום שהיא המעולה שבברכות. [ומשמע לכ' דאילולי כן לא היה מוסיף לברך אשר בחר בנו וחלוק מברכה של מנהג או ברכת השבח דבקלות מורינן לצרפן יחד]. אך יל"ע אם היא המעולה שבברכות למה צריך לברך גם והערב ועי' בזה בשי' להר"א אשבילי (ריטב"א) וספר המכתם ועוד מפרשים בברכות שם

באמונתו
הודעות: 3239
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: מסכת מגילה - הערות וביאורים

הודעהעל ידי באמונתו » ג' ינואר 04, 2022 3:24 am

אליהו חיים כתב:לכאורה, הלא ברכת התורה היא מן התורה, וספיקא דאורייתא לחומרא, ע"ד מי שנסתפק לו אם בירך ברכת התורה, וה"נ ספק הוא מהי הברכה.
משנ"ב סי' מ"ז סק"א בשם השאגת אריה דבספק אם בירך ברכה"ת חוזר ומברך רק ברכת אשר בחר בנו שזו המעולה שבברכות עכת"ד ובכל זאת בפעם הראשונה מברך שניהם ולא מוכרע ע"י זה שהיא המעולה שבברכות לברך מספק רק אשר בחר ולא יכנס לספק ברכה לבטלה, ומשמע לכ' דמדאורייתא הוכרע דאשר בחר העיקר אבל בכל זאת מדרבנן תיקנו להוסיף גם ברכה הראשונה ולכן בספק מברך רק הברכה דאורייתא ולא הברכה דרבנן משום דספיקא דרבנן לקולא (ויל"ע אם מעכב להלימוד ב' הברכות בדוקא או דהאיסור ללמוד לפני ברכת התורה די בברכת אשר בחר בנו, ונפק"מ אולי בעלייה לתורה ועדיין לא בירך ברכת התורה ויברך כעת אשר בחר בנו אם לכתחילה אינו ראוי לעלות עד שמברך ברכת והערב קודם).
בעיקר הענין כעין הגמ' דכאן במגילה גם בתענית ו:- ז. בענין ברכה לרוב גשם אם חותמים רוב ההדאות או א-ל ההודאות ואמר רב פפא הלכך נימרינהו לתרוייהו, ומעניין שבכל ג' המקומות בש"ס (אולי יש עוד?) רב פפא הוא זה שמכריע הלכך נימרינהו לתרוייהו, אך מעניין דלענין ברכת התורה הוסיף משום שהיא המעולה שבברכות. [ומשמע לכ' דאילולי כן לא היה מוסיף לברך אשר בחר בנו וחלוק מברכה של מנהג או ברכת השבח דבקלות מורינן לצרפן יחד]. אך יל"ע אם היא המעולה שבברכות למה צריך לברך גם והערב ועי' בזה בשי' להר"א אשבילי (ריטב"א) וספר המכתם ועוד מפרשים בברכות שם

1. באמת כ"ד רבינו בעל שאגת אריה, ואכן כן נקט במ"ב (גם בדה"ח), אך בפוסקים אחרים אינו דבר מוסכם. לדוגמא, לפי החיי אדם, אף בערוך השולחן (ע"ש למעשה), הרי כולם מן התורה.
2. לשון הגמרא:
אמר רב המנונא: זו היא מעולה שבברכות. [כ"י: אמר רב פפא] הלכך לימרינהו לכולהו.
הנה לענ"ד, האי "הלכך", לאו א"זו היא מעולה שבברכות" קאי, אלא על עצם ועיקר מחלוקת שלעיל:
מאי מברך?
אמר רב יהודה אמר שמואל: אשר קדשנו במצותיו וצונו לעסוק בדברי תורה.
ורבי יוחנן מסיים בה הכי: הערב נא ה' אלהינו את דברי תורתך בפינו ובפיפיות עמך בית ישראל ונהיה אנחנו וצאצאינו וצאצאי עמך בית ישראל כלנו יודעי שמך ועוסקי תורתך, ברוך אתה ה' המלמד תורה לעמו ישראל.
ורב המנונא אמר: אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו. ברוך אתה ה' נותן התורה.
וכפי מהלך ר"פ גופו בשאר מקומות ממש.
נערך לאחרונה על ידי באמונתו ב ב' ינואר 10, 2022 5:23 pm, נערך 2 פעמים בסך הכל.

טור תלגא
הודעות: 453
הצטרף: ו' אוגוסט 26, 2016 11:16 pm

Re: מסכת מגילה - הערות וביאורים

הודעהעל ידי טור תלגא » ו' ינואר 07, 2022 2:12 am

כד:

אמר ליה זיל אימא ליה כשאתה מגיע אצל וחכיתי לה' לא נמצאת מחרף ומגדף

דבר נאה בשם ר' אפרים זלמן מרגליות

שם הגדולים.png
שם הגדולים.png (494.17 KiB) נצפה 3801 פעמים

וכעין זה בדברי אליהו בשם הגר"א

דברי אליהו.png
דברי אליהו.png (84.68 KiB) נצפה 3770 פעמים

באמונתו
הודעות: 3239
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: מסכת מגילה - הערות וביאורים

הודעהעל ידי באמונתו » ו' ינואר 07, 2022 2:33 am

טור תלגא כתב:כד:
אמר ליה זיל אימא ליה כשאתה מגיע אצל וחכיתי לה' לא נמצאת מחרף ומגדף
דבר נאה בשם ר' אפרים זלמן מרגליות
וכעין זה בדברי אליהו בשם הגר"א.

להד"ם. ראה המצורף ממרן הגר"ח קניבסקי שליט"א:
קבצים מצורפים
אוצר החכמה_מצווה ועושה - ב - פרידמן, שמואל דוד בן יום טוב ליפא הכהן_649_650.pdf
(1.88 MiB) הורד 97 פעמים

טור תלגא
הודעות: 453
הצטרף: ו' אוגוסט 26, 2016 11:16 pm

Re: מסכת מגילה - הערות וביאורים

הודעהעל ידי טור תלגא » ו' ינואר 07, 2022 4:35 am

באמונתו כתב:להד"ם. ראה המצורף ממרן הגר"ח קניבסקי שליט"א:

נכון, תגובתי חסרה הסוף:

אבל לא נמצא ירושלמי כזה, וראה במצורף מאמר מר' שמואל אשכנזי על זה.
ובהערה 16 ציין לירושלים חלק ז נמצא כאן https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... &pgnum=160
קבצים מצורפים
אוצר החכמה שמואל אשכנזי-.pdf
(841.1 KiB) הורד 122 פעמים

טור תלגא
הודעות: 453
הצטרף: ו' אוגוסט 26, 2016 11:16 pm

Re: מסכת מגילה - הערות וביאורים

הודעהעל ידי טור תלגא » ו' ינואר 07, 2022 7:17 pm

כה.

תוס' ד"ה מפני שעושה מדותיו של הקב"ה רחמים והן אינם אלא גזירות. ק' להר"ר אלחנן על מה שיסד הקליר בקדושת' שאנו אומרים ביום ב' של פסח צדקו אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד דמשמע שר"ל שהקב"ה חס על אותו ואת בנו והוא אינו אלא גזירה.

איזה פירוש על המחזור היה לו להמהרש"א? > צדקו אותו ואת בנו לא תשחטו ביום א'

באמונתו
הודעות: 3239
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: מסכת מגילה - הערות וביאורים

הודעהעל ידי באמונתו » א' ינואר 09, 2022 1:54 am

טור תלגא כתב:כה.
תוס' ד"ה מפני שעושה מדותיו של הקב"ה רחמים והן אינם אלא גזירות. ק' להר"ר אלחנן על מה שיסד הקליר בקדושת' שאנו אומרים ביום ב' של פסח צדקו אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד דמשמע שר"ל שהקב"ה חס על אותו ואת בנו והוא אינו אלא גזירה.
איזה פירוש על המחזור היה לו להמהרש"א? > צדקו אותו ואת בנו לא תשחטו ביום א'

אולי הכוונה היא למצורף פה:
קבצים מצורפים
אוצר החכמה_מחזור עם כל הפירוש הרחב - ב - תפילות. מחזור. שע-ג. פרג_210.pdf
(4.72 MiB) הורד 93 פעמים

באמונתו
הודעות: 3239
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: מסכת מגילה - הערות וביאורים

הודעהעל ידי באמונתו » ב' ינואר 10, 2022 3:53 pm

אף במחזור קדום יותר, מצ"ב.
במחזיק ברכה - יורה דעה סימן טז ס"ק ג:
... ועתה ראיתי להרב מהרש"א בח"ה שכתב על דברי התוס', אין פירושו מוכרח כן, ועיין בפירוש המחזור שמפרש לה בע"א, ותו לא מידי, עכ"ל, ובפירוש המחזור אמרו שמפרש, אף על פי שציויתי לשחוט יראתם - מ"מ צדקו המצוה של או"ב, ואינו מובן כל כך...
קבצים מצורפים
אוצר החכמה_מחזור של שלש רגלים - תפילות. מחזור. שס-ח. קרקוב_165.pdf
(1.1 MiB) הורד 100 פעמים

צופה_ומביט
הודעות: 4524
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: מסכת מגילה - הערות וביאורים

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ו' ינואר 14, 2022 12:05 am

ב, א
היכא רמיזא?
אמר רב שמן בר אבא א"ר יוחנן אמר קרא (אסתר ט, לא) לקיים את ימי הפורים האלה בזמניהם [כאשר קים עליהם מרדכי היהודי ואסתר המלכה וכאשר קימו על נפשם ועל זרעם].
ור' שמואל בר נחמני אמר אמר קרא (אסתר ט, כב) כימים אשר נחו בהם היהודים [וכו' לעשות אותם ימי משתה ושמחה ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים].

ותמוה מאד, הרי פסוקים אלה נאמרו בעשיה, ולא בזכירה [קריאה].
הפסוק של רשב"נ מפורש כך, והפסוק של רבי יוחנן מתייחס למה שקיים מרדכי עליהם וקיבלו עליהם ועל זרעם - שמפורש לעיל מינה שקאי על כל עיקר הפורים, משתה ושמחה ויו"ט ומשלוח מנות ומתנות לאביונים.
ולא זו בלבד שהגמרא אפילו לא שואלת זאת [ולא כמו להלן ע"ב בדין המוקפים ששואלים כזאת ועונים שאתקש זכירה לעשיה] - אלא שכאן גם לא יעזור לתרץ שאתקש זכירה לעשיה, כי אז ייצא עכ"פ שהימים שקודם פורים כשרים לא רק למקרא מגילה אלא גם לכל עשיית הפורים, כולל משתה ושמחה [שהרי כל מה שלמדנו מכאן לקריאה הוא רק כי אתקש לעשיה, שהיא המפורשת בפסוק], וזה מפורש בגמרא להלן ה, א לא כך, אלא שאת המשתה ושמחה עושים רק בזמנו.
וצע"ג.

צופה_ומביט
הודעות: 4524
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: מסכת מגילה - הערות וביאורים

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ו' ינואר 14, 2022 12:18 am

ב, א
כדבעינן למימר לקמן וכו' כדי שיספקו מים ומזון

זהו כהו"א לקמן ד, ב בגרסת הברייתא.

והטעם הפשוט למה נקטו כאן את ההו"א, כדי שלא תופתע כשנגיע לסוגיה לקמן ד, ב כשכבר אמרנו לך בדף ב, א את הגרסה הנכונה ופתאום מביאים גרסה אחרת ומקשים עליה.

אבל יש לומר יותר:
הרי המקשן הזה סבר שכל התקנה הזו התחילה מחכמים מאוחרים, ולא שקדם לזה רשות של אנשי כנסה"ג, וא"כ בהכרח לומר שיש סיבה לתקנה, סיבה של צורך חשוב, והוא "כדי שיספקו". אבל אם [כמסקנה ש]התקנה היא רק קולא להם שלא להטריחם כשכר על מה שמספקים כל השנה – זה לא מספיק לתקן תקנה חדשה, שאין לה בסיס קודם [דהיינו בסיס מעיקר תקנת הפורים שנתנו רשות לקרוא גם קודם].
ודוק.

ולפי זה נמצא שכל קושיית המקשן כאן היא רק כי נקט בדוקא את הברייתא כהו"א שלה, אבל לאחר שבדף ד, ב מעמידים את גרסת הברייתא כנכון – אזי אדרבה, הברייתא הזו בעצמה היא הוכחה לשאלה מנלן, ודוק.

צופה_ומביט
הודעות: 4524
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: מסכת מגילה - הערות וביאורים

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ו' ינואר 14, 2022 12:26 am

ד, ב

השו"ט להוכיח את גרסת הברייתא, שהטעם אינו "כדי שיספקו".

שואלים אי משום טובת בני הכרכים – למה כשחל פורים ביום הכניסה לא מקדימים ליום הכניסה שלפניו.
ועונים שכשחל ביום שני – מובן, כי למרות הרצון והצורך – אין לנו רשות ע"ז מאנשי כנסה"ג, כי זה יוצא בי' לחודש.
ושואלים מהיכא שיוצא ביום חמישי – והשאלה שנקדים ליום שני – ועונים: מיום הכניסה ליום הכניסה לא מקדמינן.
ותמוה, הרי זה היה כל עצמה של השאלה, שנקדים מיום הכניסה ליום הכניסה מחמת הצורך, ומה תשובה היא זו? על הכלל הזה גופא אנו שואלים, וממנו גופא אנו מוכיחים שהטעם אינו טובת בני הכרכים.

ומיד מקשים עוד מהמשנה שהקדמה ליום הכניסה היא רק כשנכנסים ביום הכניסה, וכאן כבר נשארים בקושיה ולכן מתקנים את הגרסה בברייתא.
ותמוה, עד כמה שקיבלת מקודם תירוץ שיש כללים ומיום הכניסה ליום הכניסה לא מקדמינן, כך תקבל עכשיו שיש כלל שההקדמה היא רק היכן שנכנסים. מאי שנא זה מזה?

ואולי כל זה הוא ע"ד מש"כ רש"י ג, א: "אורחא דסוגיא דגמרא להקשות/לתרץ דבר שאינו עד דטרח ומעמידה על בורייה". וצ"ע.

טור תלגא
הודעות: 453
הצטרף: ו' אוגוסט 26, 2016 11:16 pm

Re: מסכת מגילה - הערות וביאורים

הודעהעל ידי טור תלגא » ו' ינואר 14, 2022 9:34 pm

לב.

אמר רבי ינאי בריה דרבי ינאי סבא משמיה דרבי ינאי רבה

באשכול על ראש השנה העיר ר' שמואל דוד על אב ובן בשם אחד וכן יש להעיר כאן ועי' יפה תלמוד וגם כאן

באמונתו
הודעות: 3239
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: מסכת מגילה - הערות וביאורים

הודעהעל ידי באמונתו » ש' ינואר 15, 2022 10:37 pm

טור תלגא כתב:לב.

אמר רבי ינאי בריה דרבי ינאי סבא משמיה דרבי ינאי רבה

באשכול על ראש השנה העיר ר' שמואל דוד על אב ובן בשם אחד וכן יש להעיר כאן ועי' יפה תלמוד וגם כאן

גם בזה נמצא בכ"י רבים: בר בריה, היינו בן בנו ולא בנו.

צופה_ומביט
הודעות: 4524
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: מסכת מגילה - הערות וביאורים

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ג' יולי 19, 2022 9:03 pm

ה, ב
אמר רבי יוחנן כי הוינא טליא אמינא מלתא דשאילנא לסבייא ואישתכח כוותי

הוקשה לי הלשון, הול"ל ושאילנא, ולא דשאילנא.
שהרי הכוונה: "אמרתי דבר [מדעתי], ושאלתי לזקנים ונמצא כמוני" [אמרו כמוני, אישרו את דבריי]. ולגרסה שלפנינו כתוב: "אמרתי דבר ששאלתי לזקנים" והוא לשון שאינו צח/מדוקדק.

ובדקתי בדפו"ר [שונצינו] ואשתכח כוותי...
משום מה זה לא הובא בעוז והדר אפילו לא בהגהות וציונים.


אגב, לשון הגמרא כאן [גם בשונצינו] "כי הוינא טליא", אבל ברש"י גרס כמו בשא"מ "כד הוינא טליא", מעניין שבפנים לא תוקן כוותיה.

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת מגילה - הערות וביאורים

הודעהעל ידי שמואל דוד » ד' יולי 20, 2022 7:07 am

מצינו הרבה פעמים ו במקום שין ושין במקום ו. גם מצאתי הרבה פעמים ברש״י שכתב ו׳ וכוונתו ד׳ ולהיפך. ועיין אשכול בענין: https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=29&t=31375

צופה_ומביט
הודעות: 4524
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: מסכת מגילה - הערות וביאורים

הודעהעל ידי צופה_ומביט » א' יולי 24, 2022 12:02 am

ו, ב
אמר רבי טבי טעמא דרבי שמעון בן גמליאל מסמך גאולה לגאולה עדיף

אין לי מושג למה, אבל בדפוסים [עוז והדר, וגשל] כתוב כאן "רבי" ולא "רבן", בניגוד לתוארו הידוע ובניגוד לכתוב בכל העמוד, ואפילו לא העירו על זה.

בכת"י מינכן ובדפו"ר [שונצינו] בכלל לא מופיעות המילים "טעמא דרשב"ג" אחרי "אמר רבי טבי", וכן העיר שם בדק"ס שבכל הכת"י ובדפוס פיזרו הנ"ל אין תיבות אלו.

צופה_ומביט
הודעות: 4524
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: מסכת מגילה - הערות וביאורים

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ג' יולי 26, 2022 12:43 pm

מה נקרא מחלוקת

ג, א
תרגום של נביאים יונתן בן עוזיאל אמרו מפי חגי זכריה ומלאכי ונזדעזעה ארץ ישראל ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה יצתה בת קול ואמרה מי הוא זה שגילה סתריי לבני אדם עמד יונתן בן עוזיאל על רגליו ואמר אני הוא שגליתי סתריך לבני אדם גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי עשיתי ולא לכבוד בית אבא אלא לכבודך עשיתי שלא ירבו מחלוקת בישראל וכו' מאי שנא דאורייתא דלא אזדעזעה ואדנביאי אזדעזעה דאורייתא מיפרשא מלתא דנביאי איכא מילי דמיפרשן ואיכא מילי דמסתמן דכתיב (זכריה יב, יא) ביום ההוא יגדל המספד בירושלם כמספד הדדרימון בבקעת מגידון ואמר רב יוסף אלמלא תרגומא דהאי קרא לא ידענא מאי קאמר.

ויש מסבירים שזו הסיבה שיב"ע [שהיה ב' דורות לפני אונקלוס] לא תרגם תורה, כי אורייתא מיפרשא מילתא ולא צריך תרגום.

וקשה, וכי אורייתא מיפרשא מילתא? פוק חזי כמה מפרשים יש על התורה זה אומר בכה וזה בכה, וחולקים זע"ז ומקשים זע"ז.

ועוד קשה, אחרי שתרגם אונקלוס את התורה מפי ר"א ור"י, ומבואר בגמרא שהוא תרגום עזרא, ומוכח מגמרות אחרות שתרגום עזרא מקובל מסיני [וכך הביאו ראשונים על תרגום אונקלוס מהגמרא דידן] א"כ איך יש עוד פירושים עה"ת וחולקים על תרגום אונקלוס?

ועוד צ"ב הלשון "שלא תרבה מחלוקת בישראל" ולא אמר "שלא תיעשה תורה כהרבה תורות".

והתשובה בס"ד לכל זה, דשבעים פנים לתורה, וכשניתן פירוש בסיני אין זה אומר שאין עוד פירושים, אלא שזהו פירוש הפשט, ובאופן אחד, שתוכל התורה להיות מובנת עכ"פ, אבל לא שולל עוד פירושים. ומיפרשא מילתא היינו שהמילים עצמן מובנות [כולל מילה יחידאית כמו "פענח" שמובנת מההקשר ל"צפנת"], וכל מה שיש לדון הוא מה המשמעות ואל מה הכוונה, היינו מה רוצה התורה לומר בזה ואיך הקשר לכלל הפסוק והפרשה ומהו הלימוד כאן, וזה לומדים מתוך ההקשר או בהוכחות אחרות. וממילא אין זה נקרא מחלוקת, אלא אדרבה, כך היא דרכה של תורה.

כלומר, כאשר המילים מובנות, אלא שנחלקו מה כוונתן – ייתנו עידיהם ויצדקו, אפשר להוכיח ולדון ולראות מי צודק, ועכ"פ כל אחד מביא ראיות ונימוקים לשיטתו כפי טעמו והבנתו ואינו מתעקש סתם לעמוד על דעתו, וכך היא דרכה של תורה ומעולם לא שמענו שדבר כזה נקרא מחלוקת. ואדרבה, היא מחלוקת לש"ש שסופה להתקיים.

אבל כשגוף פירוש המילים לא ידוע [וכמו בדוגמה שהביאה הגמרא מהנביא], אזי כל אחד יחליט לעצמו מה הכוונה, ואי אפשר להביא ראיות, וכאן לא תהיה זו אלא "מחלוקת", שכל אחד עומד על דעתו רק משום שהוא אמר אותה.

וזהו לימוד גדול מהי "מחלוקת".

צופה_ומביט
הודעות: 4524
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: מסכת מגילה - הערות וביאורים

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ג' יולי 26, 2022 1:50 pm

ג, א

השאלה הגדולה כיצד יש ראשונים שקוראים לתרגום כתובים "תרגום יונתן בן עוזיאל" נגד הגמרא המפורשת במגילה ג, א שהוא לא תרגם כתובים כי יצאה בת קול ומנעה אותו מזה.

והתשובה בס"ד פשוטה, ואדרבה, דבריהם לקוחים מתוך הגמרא גופא. [ועד כדי שלכאורה השאלה מעידה על חוסר שימת לב במה עוסקת הסוגיה]:

הרי מפורש בגמרא שיב"ע תרגם נביאים מפי חגי זכריה ומלאכי, והוא לא ראה אותם אלא עבר אליו פירושם/תרגומם איש מפי איש. וכלומר שאצל חכמי ישראל גדולי הדור היה מסור הפירוש/תרגום הזה, אלא שלא פרסמו אותו לרבים, לכן לא יצאה בת קול לא עליהם ולא על חגי זכריה ומלאכי עצמם "מי גילה" וכו', כי רק היה בידם אבל לא פרסמוהו/גילוהו לרבים. וכך תרגום אונקלוס מפורש בסוגיה שהוא מפי ר"א ור"י והם מפי עזרא ובגמרות אחרות מבואר שעזרא מפי משה מפי הגבורה.

וכלומר שכל הסוגיה "תרגום של תורה מי אמרו, תרגום של נביאים מי אמרו" היינו מי פרסמו, מי גילה אותו לרבים, אבל לא "מי חיבר אותו". [וכך מבואר גם בפירוש ר"ח עיי"ש].

וממילא הכל מבואר. הרי מפורש בגמרא שיב"ע רצה לתרגם כתובים, וכלומר שהיה בידו גם תרגום כתובים מפי חגי זכריה ומלאכי [כולל תרגום דניאל, וכך כתוב בדניאל "חתום הדברים וכו' והמשכילים יבינו"], וכלומר שיש תרגום כזה בעולם, שעבר איש מפי איש מחגי זכריה ומלאכי עד יב"ע, אלא שלפרסם אותו לרבים לא הניחוהו משמים. [בגלל קץ משיח שבספר דניאל, והמפרשים נתנו טעמים למה לא תרגם כל הכתובים חוץ מדניאל, כפי שהוא בתרגום כתובים שבידינו].

ממילא, כאשר יש בידינו תרגום כתובים, האם נניח שזהו תרגום מסוג חדש, מה שלא מצינו לא בתורה ולא בנביא – היינו תרגום שהמפרסם [המאוחר] אותו הוא גם המחבר שלו? למה להניח כך, בזמן שלא שמענו סוג תרגום כזה [המקובל ברבים כתרגום אותו חלק במקרא] בלתי היום, ובזמן שידוע לנו שיש תרגום לכתובים עוד מפי חגי זכריה ומלאכי והיה בידו של יב"ע?

לכן הניחו אותם ראשונים בפשיטות שאותו תרגום כתובים שפרסם מי שפרסם בדור מאוחר, היה זה אותו התרגום שהיה ביד יב"ע מפי חגי זכריה ומלאכי, וכשם שהגיע ליד יב"ע כך המשיך ועבר בין גדולי הדורות והגיע לאותו אחרון, שהוא פרסמו ברבים [כנראה משום עת לעשות לה' הפרו תורתך, נגד הב"ק, ורק את תרגום דניאל לא פרסם].

וממילא: אם היתה ידועה לנו זהותו של המפרסם – היינו קוראים תרגום זה על שמו, כמו אונקלוס עה"ת ויב"ע על נביאים. אבל מכיוון שלא ידועה לנו זהותו, אנו הולכים לאחרון שידענו שהיה בידו תרגום זה, ואף רצה לפרסמו – והוא יב"ע.

וכלומר, כוונת הראשונים האלה לומר שתרגום זה על כתובים הוא הוא התרגום שהיה ביד יב"ע ורצה לפרסמו ולא הניחוהו משמים. וכשם שהגיע ליד יב"ע מפי חגי זכריה ומלאכי כך המשיך והגיע ליד האחרון שפרסמו, אבל הוא הוא.

וכוונתם לומר תרתי: א. ליתן שם וזהות לתרגום זה, ומשום שאין יודעים מי פרסמו לכן מייחסים אותו לאחרון שידענו בבירור ובשמו שהיה תרגום זה בידו, והוא יב"ע [מפי חגי זכריה ומלאכי]. ב. לומר לך שאל תזניח תרגום זה, שאין הוא המצאה של אחרון, אלא הוא הוא התרגום שרצה יב"ע לפרסם שהיה בידו מפי חגי זכריה ומלאכי כתרגום של נביאים.

ולענ"ד הדברים נהירים ומצהירים בס"ד.

באמונתו
הודעות: 3239
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: מסכת מגילה - הערות וביאורים

הודעהעל ידי באמונתו » ד' יולי 27, 2022 8:57 pm

צופה_ומביט כתב:ה, ב
אמר רבי יוחנן כי הוינא טליא אמינא מלתא דשאילנא לסבייא ואישתכח כוותי

הוקשה לי הלשון, הול"ל ושאילנא, ולא דשאילנא.
שהרי הכוונה: "אמרתי דבר [מדעתי], ושאלתי לזקנים ונמצא כמוני" [אמרו כמוני, אישרו את דבריי]. ולגרסה שלפנינו כתוב: "אמרתי דבר ששאלתי לזקנים" והוא לשון שאינו צח/מדוקדק.
ובדקתי בדפו"ר [שונצינו] ואשתכח כוותי...
משום מה זה לא הובא בעוז והדר אפילו לא בהגהות וציונים.
אף בעין יעקב כן הוא.
אגב, לשון הגמרא כאן [גם בשונצינו] "כי הוינא טליא", אבל ברש"י גרס כמו בשא"מ "כד הוינא טליא", מעניין שבפנים לא תוקן כוותיה.
לא מצאנו בחז"ל בשאר מקומות כי/כד הוינא טליא.

באמונתו
הודעות: 3239
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: מסכת מגילה - הערות וביאורים

הודעהעל ידי באמונתו » ד' יולי 27, 2022 9:02 pm

צופה_ומביט כתב:ו, ב
אמר רבי טבי טעמא דרבי שמעון בן גמליאל מסמך גאולה לגאולה עדיף

אין לי מושג למה, אבל בדפוסים [עוז והדר, וגשל] כתוב כאן "רבי" ולא "רבן", בניגוד לתוארו הידוע ובניגוד לכתוב בכל העמוד, ואפילו לא העירו על זה.
בכת"י מינכן ובדפו"ר [שונצינו] בכלל לא מופיעות המילים "טעמא דרשב"ג" אחרי "אמר רבי טבי", וכן העיר שם בדק"ס שבכל הכת"י ובדפוס פיזרו הנ"ל אין תיבות אלו.

דווקא בהוספות מאוחרות שכיחות טעויות כאלה.

באמונתו
הודעות: 3239
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: מסכת מגילה - הערות וביאורים

הודעהעל ידי באמונתו » ד' יולי 27, 2022 9:20 pm

צופה_ומביט כתב:ג, א
השאלה הגדולה כיצד יש ראשונים שקוראים לתרגום כתובים "תרגום יונתן בן עוזיאל" נגד הגמרא המפורשת במגילה ג, א שהוא לא תרגם כתובים כי יצאה בת קול ומנעה אותו מזה....

האם תוכל לפרט יותר, מי הם ראשונים אלו?

צופה_ומביט
הודעות: 4524
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: מסכת מגילה - הערות וביאורים

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ד' יולי 27, 2022 9:25 pm

באמונתו כתב:
צופה_ומביט כתב:ה, ב
אמר רבי יוחנן כי הוינא טליא אמינא מלתא דשאילנא לסבייא ואישתכח כוותי

הוקשה לי הלשון, הול"ל ושאילנא, ולא דשאילנא.
שהרי הכוונה: "אמרתי דבר [מדעתי], ושאלתי לזקנים ונמצא כמוני" [אמרו כמוני, אישרו את דבריי]. ולגרסה שלפנינו כתוב: "אמרתי דבר ששאלתי לזקנים" והוא לשון שאינו צח/מדוקדק.
ובדקתי בדפו"ר [שונצינו] ואשתכח כוותי...
משום מה זה לא הובא בעוז והדר אפילו לא בהגהות וציונים.
אף בעין יעקב כן הוא.

כעת ראיתי בדק"ס שעמד בזה והביא שכ"ה בכל הכת"י ובדפוסי פיזרו ויניציא קושטא וקראקא.

אגב, לשון הגמרא כאן [גם בשונצינו] "כי הוינא טליא", אבל ברש"י גרס כמו בשא"מ "כד הוינא טליא", מעניין שבפנים לא תוקן כוותיה.
לא מצאנו בחז"ל בשאר מקומות כי/כד הוינא טליא.

צודק. התחלף לי עם "נהירנא" שבב"ב צא, ב, ששם הכל הוא "כד הוו/הוה" ולא "כי".
אבל עדיין יש להראות משם שזהו הלשון הרגיל. כד הוינא.
הלשון "כד הוינא טליא" מצוטט לרוב במפרשים ומחברים, עשרות מונים יותר מ"כי הוינא טליא".
כעת ראיתי שבעין יעקב הלשון גם בגמרא וגם בד"ה של רש"י הוא "כי הוינא".
הדק"ס [סוף ה, ב הערה ח בתוה"ד] מביא מכת"י את ב' הגרסאות [כד/כי].
ושם שבכת"י פארמה מתחילים דברי רבי יוחנן ב"נהירנא". [וא"כ קשור עוד יותר לב"ב צא, ב].
כמדומה שזה הכת"י שהיה לפני העין יעקב, כי כל הנוסחאות שיש בע"י במימרא זו בסוגריים - הן מכת"י זה [לפי מה שראיתי בדק"ס].
ואכן שם גורס "כי".


יישר כוח!

צופה_ומביט
הודעות: 4524
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: מסכת מגילה - הערות וביאורים

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ד' יולי 27, 2022 9:54 pm

באמונתו כתב:
צופה_ומביט כתב:ג, א
השאלה הגדולה כיצד יש ראשונים שקוראים לתרגום כתובים "תרגום יונתן בן עוזיאל" נגד הגמרא המפורשת במגילה ג, א שהוא לא תרגם כתובים כי יצאה בת קול ומנעה אותו מזה....

האם תוכל לפרט יותר, מי הם ראשונים אלו?

כתבתי מהזיכרון, ואולי לא דייקתי.

הרי"ח סופר בספרו יגדיל תורה ח"א סימן סו כתב:
ראיתי לרבים רבים מגדולי רבנן ז"ל שמיחסים תרגום ספרי הכתובים ליונתן בן עוזיאל

ומתחיל באברבנאל ורבי אברהם סבע.

התוספות הרא"ש בסוגיה כותב שנראה כי יונתן תרגם ספרי אמ"ת שהרי הם מתורגמים בידינו. ולדבריו יש לומר כן בכל הכתובים שיש להם תרגום בידינו.
והרי"ח סופר שם מתפלא על התוספות הרא"ש ממה שיש בידינו תרגומים לכל הכתובים [חוץ מדניאל ועזרא], ועוד מה ראיה היא שיב"ע תרגמו.
ובדבריי מיושבת בס"ד קושייתו.

באמונתו
הודעות: 3239
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: מסכת מגילה - הערות וביאורים

הודעהעל ידי באמונתו » ד' יולי 27, 2022 10:18 pm

באמונתו כתב:
אגב, לשון הגמרא כאן [גם בשונצינו] "כי הוינא טליא", אבל ברש"י גרס כמו בשא"מ "כד הוינא טליא", מעניין שבפנים לא תוקן כוותיה.



בעניין גרסת רש"י, ראה המצורף ובשינויי הנוסח. אף במחזור ויטרי: כד.
קבצים מצורפים
אוצר החכמה_פירוש רש-י למסכת מגילה - שלמה בן יצחק (רש-י)_126.pdf
(1.74 MiB) הורד 75 פעמים

צופה_ומביט
הודעות: 4524
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: מסכת מגילה - הערות וביאורים

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ד' יולי 27, 2022 10:22 pm

היכן ראית שם משהו לענייננו? [הכתוב שם "ובמקורות בי" היינו ציונים למקורות: מקור ב' ומקור י']

את המחזור ויטרי ראיתי כבר, יישר כוח.

באמונתו
הודעות: 3239
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: מסכת מגילה - הערות וביאורים

הודעהעל ידי באמונתו » ד' יולי 27, 2022 10:34 pm

צופה_ומביט כתב:התוספות הרא"ש בסוגיה כותב שנראה כי יונתן תרגם ספרי אמ"ת שהרי הם מתורגמים בידינו. ולדבריו יש לומר כן בכל הכתובים שיש להם תרגום בידינו.
והרי"ח סופר שם מתפלא על התוספות הרא"ש ממה שיש בידינו תרגומים לכל הכתובים [חוץ מדניאל ועזרא], ועוד מה ראיה היא שיב"ע תרגמו.
ובדבריי מיושבת בס"ד קושייתו.

המשך לשון הרא"ש שם: ויש מפרשים שאחד מן התנאים שלאחר יונתן בן עוזיאל תרגמו וכו'

צופה_ומביט
הודעות: 4524
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: מסכת מגילה - הערות וביאורים

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ד' יולי 27, 2022 10:37 pm

נכון, ולכן?

באמונתו
הודעות: 3239
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: מסכת מגילה - הערות וביאורים

הודעהעל ידי באמונתו » ד' יולי 27, 2022 10:45 pm

צופה_ומביט כתב:היכן ראית שם משהו לענייננו? [הכתוב שם "ובמקורות בי" היינו ציונים למקורות: מקור ב' ומקור י']
את המחזור ויטרי ראיתי כבר, יישר כוח.

הנה צבעתי הקשור אלינו. "אבי" הם סימני כתבי יד וכדומה. המופיע למעלה, הינו נוסח הרוב והעיקר.
קבצים מצורפים
אוצר החכמה_פירוש רש-י למסכת מגילה - שלמה בן יצחק (רש-י)_126.pdf
(1.74 MiB) הורד 72 פעמים
נערך לאחרונה על ידי באמונתו ב ד' יולי 27, 2022 11:40 pm, נערך 2 פעמים בסך הכל.

באמונתו
הודעות: 3239
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: מסכת מגילה - הערות וביאורים

הודעהעל ידי באמונתו » ד' יולי 27, 2022 11:05 pm

צופה_ומביט כתב:נכון, ולכן?

הרי שאין הרא"ש ז"ל מכריע בדבר.
אגב, בקשר גודל (לחיד"א) סימן כ אות ה: חקר מהר"ד אבודרהם מה טעם בקדושה דסידרא קבעו פסוק ה' ימלוך לעולם ועד שאמרו משה רבע"ה ובקדושה קבעו פסוק ימלוך ה' לעולם כו' ותירץ דלפי שמתרגם סדר קדושה נקטי הפסוק שאמר משה רבינו לתרגמו לפי שאין תרגום בכתובים ושמע בשם הרא"ש שאמר כי קבלה בידו שעל תרגום פסוק ימלוך ה' לעולם יצאת בת קול ואמרה ליונתן ב"ע מי הוא זה שמגלה סתרי לבני אדם מפני שיש בו קץ משיח עכ"ל והרב אליהו רבא כתבו משם הרא"ש בפשיטות וקשה דהרא"ש עצמו בתוספותיו פ"ק דמגילה כתב וז"ל ונראה שתרגם איוב משלי תהלים שהרי הם מתורגמים בידינו וגם ביקש לתרגם דניאל ואמרה לו בת קול דייך דאית ביה קץ משיח וי"מ שאחד מן התנאים שלאחר יונתן בן עוזיאל תרגמו ולא תרגם דניאל משום דאית ביה קץ משיח עכ"ל הרי להדיא דסבר הרא"ש דבת קול יצא על דניאל לבד וזה היפך מה ששמע משם הרא"ש הר"ד אבודרהם:

צופה_ומביט
הודעות: 4524
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: מסכת מגילה - הערות וביאורים

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ד' יולי 27, 2022 11:10 pm

גם אם לא מכריע די לי שהוא מביא צד כזה. וביותר שזו דעתו שלו [וכמו שגם הבאתם מהחיד"א], ורק מוסיף שיש מפרשים אחרת.

צופה_ומביט
הודעות: 4524
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: מסכת מגילה - הערות וביאורים

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ד' יולי 27, 2022 11:13 pm

באמונתו כתב:
צופה_ומביט כתב:היכן ראית שם משהו לענייננו? [הכתוב שם "ובמקורות בי" היינו ציונים למקורות: מקור ב' ומקור י']
את המחזור ויטרי ראיתי כבר, יישר כוח.

הנה צבעתי הקשור אלינו. "אבי" הם סימני כתבי יד וכדומה. הרשום למעלה, הינו נוסח הרוב והעיקר.

תודה רבה.

באמונתו
הודעות: 3239
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: מסכת מגילה - הערות וביאורים

הודעהעל ידי באמונתו » ד' יולי 27, 2022 11:35 pm

צופה_ומביט כתב:גם אם לא מכריע די לי שהוא מביא צד כזה. וביותר שזו דעתו שלו [וכמו שגם הבאתם מהחיד"א], ורק מוסיף שיש מפרשים אחרת.

לענ"ד ההיפך, כי קושיית רבינו החיד"א ז"ל, מוכיחה היא על דעת הרא"ש ז"ל, שהעיקר כיש מפרשים.

צופה_ומביט
הודעות: 4524
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: מסכת מגילה - הערות וביאורים

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ד' יולי 27, 2022 11:37 pm

באמונתו כתב:לענ"ד ההיפך, כי קושיית רבינו החיד"א ז"ל, מוכיחה היא על דעת הרא"ש ז"ל, שהעיקר כיש מפרשים.

נו נו, רבינו החיד"א לא סבר שהיא מוכיחה זאת, אלא כתב "הרי להדיא דסבר הרא"ש" וכו'.
די לי בזה.

צופה_ומביט
הודעות: 4524
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: מסכת מגילה - הערות וביאורים

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ה' יולי 28, 2022 4:42 pm

ג, א - ועניינא דיומא:

איתא בשולחן ערוך (או"ח תקנא, יח):
צריך ליזהר מי"ז בתמוז עד ט' באב, שלא לילך יחידי מד' שעות עד ט' שעות (משום שבהם קטב מרירי שולט).


וכתב על זה האשל אברהם מבוטשאטש (שם):
מה שכתב בשו"ע שלא לילך יחידי וכו' פשוט שאין זה במקום שהאנשים מצויים, אין צריך לומר בבניינים שיש בהם מזוזה, אך גם באחורי הבתים כל שהוא עדיין בכלל שם העיר או הכפר או אולי גם עיבורו, נראה שאין חשש. וכמ"ש בכמה דוכתי דהבא להוסיף בכגון זה חשש עליו הראיה, וכל הספקות הם בכלל דלא ידע שומר פתאים ה'.


והנה מה שהסתפק לגבי עיבור העיר, יש לכאורה לפשוט מגמרא מגילה ג, א:
(יהושע ה, יג-יד) ויהי בהיות יהושע ביריחו וישא עיניו וירא והנה איש עומד לנגדו וגו' וישתחו. והיכי עביד הכי והאמר רבי יהושע בן לוי אסור לאדם שיתן שלום לחבירו בלילה חיישינן שמא שד הוא, שאני התם דאמר ליה כי אני שר צבא ה'. ודלמא משקרי, גמירי דלא מפקי שם שמים לבטלה.

הנה המקום בו היה אז יהושע הוא עיבורה של העיר, כמש"כ רש"י ביהושע שם: "מכאן לעיבורה של עיר שהיא מן העיר, שאי אפשר לומר בתוך יריחו" והוא מגמרא נדרים (נו, ב). ומבואר בגמרא כאן שהיה ליהושע לחשוש שמא הוא שד [אלמלא הזכיר האיש שם שמים].

ועל זה כתבו שם התוספות כעין דברי האשל אברהם הנ"ל:
חיישינן שמא שד הוא. פירש ריב"א דדוקא חוץ לעיר [היכא דשכיחי מזיקין] כגון בשדה ובלילה, וכן היה יהושע צר על יריחו בשדה רחוק ממחנה ישראל. אבל במקום שבני אדם מצויין אין לחוש, דאל"כ אדם שאמר לנו [בלילה בעיר] כתבו גט לאשתי היכי כתבינן, ניחוש שמא שד הוא [ולא נכתוב] עד דנחזי ליה בבואה דבבואה, ולא אשכחן דפריך ליה גמרא אלא גבי מי שהושלך בבור פרק התקבל (גיטין דף סו. ושם)".

הרי מבואר כאן שכל חשש שדים הוא היכא שאין בני אדם מצויין, וכמו"כ שהיינו מחוץ לעיר [ובכל השנה היינו בשדה ובלילה, ובבין המצרים אף ביום, ואדרבה, בפרט בין ד' לט' שעות] אבל כל העיר נחשבת מקום שבני אדם מצויין. ומאידך מבואר כאן להדיא ש"חוץ לעיר" לעניין זה הוא אף בתוך עיבורה של עיר.

ואולי יש לחלק בין עיר של ישראל לעיר של גויים.
ודוק שכל דברי התוספות אמורים כלפי היכן היה יהושע ביחס למחנה ישראל, שהיה "בשדה רחוק ממחנה ישראל", אבל בעניין מקומו של יהושע ביחס ליריחו לא עסקו התוספות כלל, ואולי עיר של גויים אינה מעלה בעניין מזיקין כלל, ועכ"פ לא בעיבורה, וצ"ע.
[אך אולי מה שלא עסקו התוספות במקום יהושע ביחס ליריחו הוא כי בזה פשיטא שהיה מחוץ לעיר, ורק הבהירו את מקומו ביחס למחנה ישראל שזה אינו ברור למי שאינו יודע, וגם היה פשיטא לתוס' שעיבורה של עיר אינו מעלה בזה].

ואולי אף יש לדייק את לשון התוספות שביחס למחנה ישראל כתב שהיה יהושע "רחוק" מהמחנה, ולמה הוצרכו לומר "רחוק", ולא די לומר שהיה "מחוץ" למחנה ישראל? ומשמע מזה שהמזיקים לא מתקרבים למקום יישוב בני אדם גם מחוץ לו, עד מרחק מסוים שעוד נתפס כשייך למקום היישוב, ומינה שבעיר בכל עיבורה של עיר שנחשב להלכה כעיר עצמה בוודאי שאינם נמצאים.

וממילא נתבאר לן לפי דרכנו ספקו של האשל אברהם שכתב "אולי גם עיבורו". דמגוף הגמרא עם עיקר דברי התוספות משמע שחיישינן לשדים בעיבור העיר, אבל מדיוק לשון התוספות [בתרתי, ואולי רק בחדא, וכנ"ל] משמע שלא חיישינן שם.
אלא שעבור זה צריכים לחלק בעניין השדים בין מקום שמצויים בו [רוב] ישראל למקום שרובו או כולו גויים, וצ"ע.

באמונתו
הודעות: 3239
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: מסכת מגילה - הערות וביאורים

הודעהעל ידי באמונתו » ה' יולי 28, 2022 11:03 pm

צופה_ומביט כתב:ג, א - ועניינא דיומא:
איתא בשולחן ערוך (או"ח תקנא, יח):
צריך ליזהר מי"ז בתמוז עד ט' באב, שלא לילך יחידי מד' שעות עד ט' שעות (משום שבהם קטב מרירי שולט).


לענ"ד, היות: וִֽירִיחוֹ֙ סֹגֶ֣רֶת וּמְסֻגֶּ֔רֶת מִפְּנֵ֖י בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל - אֵ֥ין יוֹצֵ֖א וְאֵ֥ין בָּֽא: שהעיר סגורה הייתה "הרמטית", כבר אין לעיבורו מעלה ויתרון על פני השדה הרחוק, לפי שכאילו מנותקת ורחוק העיבור מהעיר, מאחר וכבר אין שיירות מצויות, כפי הרגיל בעיבור של עיר תמיד, מפני האנשים אשר יוצאים ובאים בכל עת.

צופה_ומביט
הודעות: 4524
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: מסכת מגילה - הערות וביאורים

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ה' יולי 28, 2022 11:25 pm

יישר כוח הרב באמונתו. אני שמח בך מאד, שאנת כבר לקישא ב"ה, ותמיד מאתגר אותי בקושיות והצעות לפירכא. חילך לאורייתא!

ועתה לדבריך דהשתא "על של עתה באתי":

א. אתה מחדש שעיבורה של עיר כהעיר דווקא משום השיירות והאנשים המצויים שם תמיד ושייכים להעיר. יש לך מקורות לזה או שהיא סברא דידך?

ב. כמדומה שאינו מתאים לדיני עיבור העיר דעירובין, שלא נמדדים לפי שיעור כזה כפי עיני הרואה, אלא ריבוע הבתים היוצאים חוץ לעיר.
והוא תלוי בבתים ולא בשיירות.
ואולי נאמר את סברתך בנוגע לבתים, שכל זה כשדרים בהם ולא כשהם נטושים מיושביהם אלא נכנסו כולם לתוך חומת העיר. וגם זה יש לבדוק בהלכות עירובין.

ג. עוד יש לדון במצב שהעיר סגורה באופן זמני, כמו כאן, ורק כעת אין אנשים מצויים שם, האם הדין משתנה לפי זה? כל יום וכל שבוע נצטרך לבדוק לפי המצב באותו יום או שבוע? גם זה חידוש נוסף.

ד. ועיקר: נוראות נפלאתי על דבריך. הרי כפי שהבאתי, את כל דין עיבור העיר למדו מכאן, ואתה אומר שכאן אין דין עיבור העיר? אתמהה.
הרי על אותו שטח נטוש דיריחו הסוגרת ומסוגרת אין יוצא ואין בא נאמר "ויהי בהיות יהושע ביריחו" דהיינו שנחשב הוא כנמצא בתוך העיר, אף שהיא סוגרת ומסוגרת - ועוד מפני מי היא מסוגרת כ"כ? מפניו דייקא....

באמונתו
הודעות: 3239
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: מסכת מגילה - הערות וביאורים

הודעהעל ידי באמונתו » ה' יולי 28, 2022 11:58 pm

צופה_ומביט כתב:יישר כוח הרב באמונתו. אני שמח בך מאד, שאנת כבר לקישא ב"ה, ותמיד מאתגר אותי בקושיות והצעות לפירכא. חילך לאורייתא!
ועתה לדבריך דהשתא "על של עתה באתי":
א. אתה מחדש שעיבורה של עיר כהעיר דווקא משום השיירות והאנשים המצויים שם תמיד ושייכים להעיר. יש לך מקורות לזה או שהיא סברא דידך?
ב. כמדומה שאינו מתאים לדיני עיבור העיר דעירובין, שלא נמדדים לפי שיעור כזה כפי עיני הרואה, אלא ריבוע הבתים היוצאים חוץ לעיר.
והוא תלוי בבתים ולא בשיירות.
ואולי נאמר את סברתך בנוגע לבתים, שכל זה כשדרים בהם ולא כשהם נטושים מיושביהם אלא נכנסו כולם לתוך חומת העיר. וגם זה יש לבדוק בהלכות עירובין.
ג. עוד יש לדון במצב שהעיר סגורה באופן זמני, כמו כאן, ורק כעת אין אנשים מצויים שם, האם הדין משתנה לפי זה? כל יום וכל שבוע נצטרך לבדוק לפי המצב באותו יום או שבוע? גם זה חידוש נוסף.
ד. ועיקר: נוראות נפלאתי על דבריך. הרי כפי שהבאתי, את כל דין עיבור העיר למדו מכאן, ואתה אומר שכאן אין דין עיבור העיר? אתמהה.
הרי על אותו שטח נטוש דיריחו הסוגרת ומסוגרת אין יוצא ואין בא נאמר "ויהי בהיות יהושע ביריחו" דהיינו שנחשב הוא כנמצא בתוך העיר, אף שהיא סוגרת ומסוגרת - ועוד מפני מי היא מסוגרת כ"כ? מפניו דייקא....

לגבי שדים ומזיקים, ודאי הכול תלוי בשכיחות ושיירות אינשי שם א"ל, וכי צריך ראיה לדבר?


חזור אל “בית התלמוד”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 33 אורחים