פלתי כתב:השאלה מדוע הוא פחות חוקה מפרה אדומה לא רלוונטית. הרבה מאד גזירות הכתוב אנחנו לא מבינים כשם שאין אנו מבינים פרה אדומה.
גם אני הקטן התפלאתי מאד על דין זה, ובפרט למשמעות רש"י שלאו דוקא הפקיר אלא אפילו אם מכרו לאחר ג"כ פטור. אך מצד שני מצינו בדיני נזיקין כמה וכמה גזירות הכתוב, וכדוגמא בעלמא בביער בשדה אחר, דבעינן דוקא שדה אחר, וכל שהיה לחבירו רשות להכניס שם פירותיו אע"ג דאסור היה לו להכניס שורו, אינו חשיב שדה אחר ופטור. או גבי שור פסולי המוקדשין דפטור בעל הבור מדכתיב והמת יהיה לו מי שהמת שלו. ועוד הרבה דינים שאין להם הסבר. כך שלדעתי המגיד שיעור בהחלט יכול להסתפק בהסבר שכך גזרה חכמתו יתברך.
דווקא בדברים אלו שייך להסביר סברא. ולעניין רשות להכניס פרותיו יתכן שהפוטר הוא מה שהניח פרותיו שלא ברשות, ועי' ר"מ ריש הל' נזקין. והדברים ידועים.
לעניין שור פסוה"מ עי' בחידושי רמ"ש שם, וכתב שיש בזה טעם מושכל, ועי' שם עוד שלדעתו יש לתת טעם בעניני נזיקין וא"א לתלות בגזיה"כ, [אבל השתכח מזיכרוני כעת ואינו תח"י כעת], ובפשיטות י"ל שלא חייבה התורה אלא כשלפחות "המת יהיה לו", או שחסר משהו בבעלות המחייבת, וזה כלל גדול כאן השייכות בין האדם לבהמתו וכדלהלן.
לעניין שאלת הרב עו"ח, יתכן שיש לומר עיקר המחייב של נזיקין הוא בקשר שבין האדם לבהמה שלו האחריות מלווה אותו כה"ז עד העמדה בדין והיא המחייבת אותו, וכשזה משתנה נפטר. ולעניין הפקר יש עוד לומר, שאומר לו אדרבא גש וקח ממנו, ואי לא איהו דאפסיד אנפשיה, אף שכמובן אין זה מספיק, אבל הרעיון שהוא מאבד את האחריות זה חוזר להיות חיובא דשור וע"ד שהוא בדינים של ב"נ כמש"כ הראב"ד.
אבל אצרף כאן עוד תמיה ידועה בדיני נזיקין, שור מועד- שמירה פחותה. שור תם -שמירה מעולה.
שמעתי מח"א בשם חזו"א שזה בא להגיד שגם דיני נזקין הן גזיה"כ.
וגם בזה י"ל שלפטור מעיקר חיובא דשור שהוא גם בדיני ב"נ, בעי שמירה מעולה ועוד יש להאריך.
