הערות ברש"י ב"מ עג: תריסר ירחי שתא > מוהרקייהו דהני בטפסא דמלכא

[שמואל דוד]

רב מרי בר רחל משכן ליה ההוא נכרי ביתא הדר זבנה לרבא נטר תריסר ירחי שתא שקל אגר ביתא אמטי ליה לרבא אמר ליה האי דלא אמטאי למר אגר ביתא עד האידנא דסתם משכנתא שתא כו'
רש"י נטר שתא- המתין רב מרי שנה שלימה
יש לעיין מדוע כתב רש"י שנה שלימה ומה כוון בזה

[שמואל דוד]

עיין תוספות ומהרש"א
שו"ר בספר לא תשיך (מאזוז) שדן בשנה מעוברת עיין שם

[מיללער]

במסכת בבא מציעא עג: הכי אמר רב ששת, מוהרקייהו דהני בטפסא דמלכא מנח ומלכא אמר מאן דלא יהיב כרגא לשתעביד למאן דיהיב כרגא וכו'

לשון הגמרא נמצא גם במסכת יבמות דף מו. ורש"י פירוש בב' מקומות שפירוש המלה של 'מוהרקייהו' הוא 'חותם עבדות' ופירוש של 'טפסא' הוא 'ארגז' עיי"ש.


ובערוך ערך 'מהרק' הביא פירושים שונים ע"ז (ואולי אין שורשם אחד): א. בנין (רבינו חננאל) ב. כלי הבית (רבינו גרשום) ג. כתיבה וחתימה (רבינו נסים) - ואח"כ הביא הגמרא דילן וכתב שמוהרקייהו היינו הכתב שיש בו כרגא שעל כל אחד ואחד (ולכאורה הוא כפי' הר"ן שהביא מקודם) - ואם כן מה שכתב רש"י חותם 'העבדות' שלהם הוא לאו דוקא, אלא התחייבות הכרגא שלהם וכיון שאינם משלמים כרגא בע"כ ישתעבדו.

אולם מה שקשה לי ביותר הוא הפירוש של רש"י על המלה 'טפסא' דבערוך ערך טפס (א' וד') הביא שפי' טפסא הוא כלי שיש לפני הזגגין שממנו מציירין צורות ע"ג כלים - והוא מלשון טופס ודפוס - וזה היה מאד מתאים לדברי הגמרא דילן שחותם הכרגא הוא נחתם בטפסא דמלכא, היינו בטבעתו ובחותמו.

אולם מה שפירש"י ארגז נראה שגרס בלשון הגמרא 'ספטא' דמלכא, וכן הוא גירסת הערוך (בערך מהרק הנ"ל ובערך ספט) שהוא לשון ישמעאל על ארגז וקמטרא בלשון המשנה. אבל לא מצינו בלשון ארמית 'טפסא' שמשמעו ארגז. ויש לבדוק בכת"י של רש"י ובדפוסים הקדומים אם אכן צדקו דברי.

[יהודה בן יעקב]

בנימוק"י יבמות טז, א העתיק [וכידוע דרכו להעתיק פירש"י]: ספטא. ארגז:

[מיללער]

בנימוק"י יבמות טז, א העתיק [וכידוע דרכו להעתיק פירש"י]: ספטא. ארגז:

מצוין! תודה רבה

מעניין שבנמוק"י בב"מ (מד. מדפי הרי"ף) הגירסא בטפסא.