''ירהבו במי שממולא מצוות כרימון''
צ"ב, שהלא כל ישראל מלאים מצוות ואפילו ריקנים שבהם וכמו שדרשו חז"ל "כפלח הרימון רקתך - אפילו ריקנין שבך מלאים מצוות כרימון"?
ונראה פשוט, שכן דרך חז"ל באגדות, לומר על ענין מסוים שהוא כך, אף שיש הרבה כמוהו, בכל אופן אמרו שהוא כך כיון שבו ניכר הדבר יותר,
וכמו כאן, שאמת הוא שכל ישראל מלאים מצוות כרימון, אבל ישנם כאלו שבהן ניכר יותר.
וכה"ג מצינו במגילה ו' א' שדרשו למה נקרא שמה רקת שאפילו ריקנין שבה מלאים מצוות כרימון, והק' בטו"א הלא כל ישראל מלאים מצות כרימון, ומאי רבותא דטבריה? ולהנ"ל פשוט, ודאי שכל ישראל מלאים מצוות כרימון, רק בטבריא היה יותר בולט.
וכן במגילה יד א' דרשו על דורה של דבורה שישראל שבאותו הדור אין להם אלא לב אחד לאביהם שבשמים, וקשה שבסוכה מה דרשו כן על כל ישראל, ומבואר, שודאי כל ישראל אין להם אלא לב אחד רק בישראל שבאותו הדור היה יותר בולט הדבר. ומסתמא שיבואו חכמי לב ויביאו כהנה רבות.
עי"ל, עפ"י מש"כ הפר"ח בהל' ר"ה, שהקשה איך מבקשים בר"ה שנרבה זכויות כרימון, הלא כך הוא רק ריקנין שבישראל? ותירץ, דריקנין שבישראל כל ימי חייהם יחד מלאים מצוות כרימון, ואנו מבקשים כל שנה ושנה להיות מלאים מצוות כרימון. (וע"ד זה מתורץ גם קו' הטו"א וכ"מ שכ' הגר"ע יוסף בספרו על מגילה)וה"נ כאן מיירי מאלו שמלאים כל שנה ושנה.
ויש לדייק הלשון שכתוב ''ממולא'' ולא כתוב סתם מלא, ואולי הוא יותר ממלא. ודו"ק.