מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

הלכה כדברי המיקל בעירוב

הערות, בירורים וחידושים במרחבי התלמודים. לומדי דף היומי וכל חבורות הלומדים
בסתר המדריגה
הודעות: 53
הצטרף: ה' יוני 08, 2017 8:40 am

הלכה כדברי המיקל בעירוב

הודעהעל ידי בסתר המדריגה » ג' נובמבר 28, 2017 6:02 am

צ"ב בכלל הזה אימתי משתמשין בו ואימתי לא , כי ודאי לא ניתן להיאמר כי כל דין שיש בה מחלוקת המג"א וטו"ז או שאר גדולי הפוסקים או שכמה פוסקים מחימירים וא' מיקל לאמר הלכה כדברי המיקל בעירוב ועל הפוסקים עצמם היך החמירו או הקילו

עדיאל ברויאר
הודעות: 3480
הצטרף: ה' נובמבר 20, 2014 11:57 pm

Re: הלכה כדברי המיקל בעירוב

הודעהעל ידי עדיאל ברויאר » ג' נובמבר 28, 2017 5:07 pm

בנוגע לכלל עצמו, כתב הריב"ש סי' תה בעקבות הרשב"א שכלל זה אינו חל בדיני מחיצות שיש להם יסוד מדאורייתא, אלא רק בדיני עירוב שאין לו יסוד מדאורייתא. (נזכרו דבריהם בשו"ת תשובה מאהבה או"ח סי' רמה [על שו"ע סי' שסג]). והחלוקה העקרונית בין דבר שיש לו יסוד מדאורייתא או אין לו מופיעה במקורות נוספים בהקשרים אחרים.

בנוגע לשאלתך, יש סברה לומר שכאשר זו דעת יחיד לגמרי אין להחיל את הכלל, משום שדעת יחיד גמורה שכזאת נחשבת כדחויה לגמרי וכאילו אין כאן מיקל. וכמובן שלא כל דעת יחיד נחשבת דחויה עד כדי כך, ותלוי מי עומד כנגד דעה זו וכו'.

פלוריש
הודעות: 2386
הצטרף: ה' ינואר 15, 2015 6:17 pm
שם מלא: אריאל דוד

Re: הלכה כדברי המיקל בעירוב

הודעהעל ידי פלוריש » ה' נובמבר 30, 2017 9:19 am


פלוריש
הודעות: 2386
הצטרף: ה' ינואר 15, 2015 6:17 pm
שם מלא: אריאל דוד

Re: הלכה כדברי המיקל בעירוב

הודעהעל ידי פלוריש » ש' דצמבר 02, 2017 7:40 pm

עדיאל ברויאר כתב:בנוגע לכלל עצמו, כתב הריב"ש סי' תה בעקבות הרשב"א שכלל זה אינו חל בדיני מחיצות שיש להם יסוד מדאורייתא, אלא רק בדיני עירוב שאין לו יסוד מדאורייתא. (נזכרו דבריהם בשו"ת תשובה מאהבה או"ח סי' רמה [על שו"ע סי' שסג]). והחלוקה העקרונית בין דבר שיש לו יסוד מדאורייתא או אין לו מופיעה במקורות נוספים בהקשרים אחרים...

כך כתב גם הריטב"א, אך הרא"ש הביא כמה דעות ומסקנתו בסוף שהכלל חל גם במחיצות.

עדיאל ברויאר
הודעות: 3480
הצטרף: ה' נובמבר 20, 2014 11:57 pm

Re: הלכה כדברי המיקל בעירוב

הודעהעל ידי עדיאל ברויאר » ש' דצמבר 02, 2017 8:44 pm

תודה. כיוון שכך, אציין את המקורות שרשמתי לעצמי אגב אורחא, שנוקטים את החלוקה העקרונית בין דבר שיש לו יסוד מדאורייתא ובין דבר שאין לו, גם אם זה נאמר אצלם בהקשרים אחרים (ומן הסתם יש עוד ראשונים שכתבו כך, כגון בדיון של נסיובי דחלבא) -
וכעניין זה שכל דבר שיש לו יסוד בתורה לא אומרים בו ספק דרבנן לקולא, כתב גם הר"ש מפלייזא (הו"ד באו"ז פסחים סי' רנו) וכתב שכן קיבל גם מר' חיים, ויעוי' בחידושי הר"ן פסחים מ' ע"א, וחידושי ר' דוד. ועי' גם תרוה"ד סי' עג. פסקי מהר"ם (לעירובין?) בשני מקומות. וב"י בנידון. ובאנצ"ת בערך הלכה. שו"ת רדב"ז מכת"י ח"ח, סי' נ. לעי' גם בפסקי ר"א מלונדריש (מוריה פד, טו א-ב [מנחם-אב תשמ"ו], עמ' יט).

פלוריש
הודעות: 2386
הצטרף: ה' ינואר 15, 2015 6:17 pm
שם מלא: אריאל דוד

Re: הבדל בין דרבנן שיש לו או שאין לו עיקר מן התורה

הודעהעל ידי פלוריש » ש' דצמבר 02, 2017 9:43 pm

תודה!
עוד זכור לי,
בשולחן ערוך (או"ח שכח, יז - כמדומני דעה רביעית) כתב שעושים לחולה שאין בו סכנה איסור דרבנן שאין לו עיקר מן התורה, אך לא איסור דרבנן הנסמך לאיסור תורה.
הגרשז"א (שולחן שלמה סי' שכח, ומקורו בהערות על הצבא כהלכה לרב קופמן) כתב שבפיקו"נ ראוי לעשות שינוי בדרבנן שיש לו עיקר מן התוורה, ובשאין לו א"צ.
ובדבר חברון או"ח סי' שפו: "פעולת מוליד כגון ריסוק ברד וקרח, שרש"י כותב (שבת נא ע"ב ד"ה 'כדי שיזובו') "ודמי למלאכה שבורא המים האלו", לענ"ד שזה מקרי 'אין לו עיקר', שרש"י אינו כותב: 'גזירה שמא יעשה מלאכה', אלא זה דומה למלאכה... ולכן נראה שמוליד בשבת אינו נסמך למלאכה ויהיה מותר במקום המותר גם ללא שינוי".

עושה חדשות
הודעות: 12562
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הלכה כדברי המיקל בעירוב

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' יולי 26, 2019 12:58 am

יש בראש' שכ' להדיא דהאי כללא נאמר רק על המחלוקות שהיו קודם לרבי יהושע בן לוי, אבל אלו שאחריו לא נכללו בזה.

אולי אפשר לומר שבאמת אין טעם מעיקה"ד לפסוק כהמיקל, אלא שריב"ל חישב את כל המחלוקות, ועלה לו בחשבונו שבכולם 'במקרה' נפסק כהמיקל. אבל לכאו' אין בזה טעם.

אולי אפשר לומר דהמחלוקות שעד זמנו בהכרח ראה בהם ריב"ל פנים לכאן ולכאן, ומכיון שיש מקום לשני הצדדים ראוי לפסוק כהמיקל. אבל מחלוקות שהתחדשו אחריו, שמא יסבור שאין בכלל צד להמיקל, (כעין שכ' ר' עדיאל), והמיקל אין לו על מה לסמוך.

ולב' הדרכים דלעיל יש מקורות בס' האחרונים, עי' עליהם.

והילך לש' הרשב"א בזה, "דדוקא במתניתין וברייתא אבל בדברי האמוראין שלא שמע הוא מחלקותן לא, דמה שלא שמע היאך פסק שלא כמותם דדילמא אי הוה שמע ליה הא דר' יוחנן הוה מודי בה דלא מיסתר כלליה משום הא וכדאמרינן לעיל גבי כללי דר' יוחנן ודילמא היכא דאיתמר איתמר והיכא דלא איתמר לא איתמר", אולי אפשר להעמיס בלשונו כהדרכים הנ"ל.

יותר נראה לבאר כמו ששמעתי מחכ"א שליט"א. הן אמת שהכלל של ריב"ל מבוסס על הטעם הכללי שראוי להקל בדיני עירוב, ולפיכך בהרבה מקומות אפשר להקל מהאי טעמא. אבל בדברי ריב"ל מונח גם 'הכרעה' לפסוק כך, ומעבר להיגיון הכללי (שאולי לא תקף ממש בכל המקרים, כגון היכא דנראים דברי האוסר, וכיו"ב), בא ריב"ל והכריע הכרעה גמורה לפסוק כדברי המיקל. ובזה ודאי י"ל דהמחלוקות שלא שמע עליהם אינם בכלל הכרעה זו.

[אולי לפ"ז יתיישב יותר מה התוספת שיש בכללא דריב"ל מעבר לדין הידוע לילך בדרבנן אחר המיקל, ודו"ק].

אגב - יש שם פלוג' האם הכלל לילך כהמיקל נכון גם ביחיד כנגד רבים. על פלוג' זו כ' הרמב"ן לפסוק "שאין פוסקין כדברי המיקל בעירוב ביחיד במקום רבים וכו' כיון דרבי יוחנן ורב ושמואל כולהו לית להו הכי הוה ליה ר"י בן לוי יחיד לגבי רבים והלכה כרבים". ויל"ד דהלא אליבא דהחולקים אין להתחשב ביחיד ורבים אלא לעולם להכריע כדברי המיקל, ומה הכריע נגדם הרמב"ן מכח הרבים החולקים. ויל"פ.

הרשב"א כותב עוד "ואף על גב דלגבי יחיד ורבים קיי"ל כרבים ואפ"ה לגבי עירוב עבדינן כיחיד וכדאמרי' לעיל וכדכתיבנא לה, איכא למימר דיחיד ורבים לאו כללא הוא אלא משום דכתיב באורייתא אחרי רבים להטות פסקינן כוותייהו בשל תורה אבל ליתיה כלל ידוע דנימא כללא הוא בין בשל תורה בין בשל סופרים, והרבה פעמים פסקו כיחיד ולא אקשי' והא אמרינן יחיד ורבים הלכה כרבים כדאקשינן הכא והאמרינן שמואל ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן".

והביאור כנ"ל, אמנם ראוי לפסוק כרבים נגד יחיד, אבל לא נקבעה כך ההלכה בתור כלל גורף, ולפיכך יתכן יוצאים מן הכלל, ולא מקשינן עלייהו. משא"כ כללא דריב"ל שהוא הכרעה גמורה בכל גווני, וכנ"ל.

מה דעתכם?

דורש טוב לעמו
הודעות: 215
הצטרף: ד' יוני 12, 2019 4:44 pm

Re: הלכה כדברי המיקל בעירוב

הודעהעל ידי דורש טוב לעמו » א' יולי 28, 2019 12:02 pm

יש גם כלל ידוע "שהלכה כדברי המקל באבל" כמבואר במו"ק בכמה מקומות. וגם בזה לא ברור מתי אומרים כלל זה. יש ראשונים ואחרונים שרצו להגיד שכלל זה נאמר דווקא
במחלוקת בגמרא אך לא בראשונים, ויש שרצו לומר שגם בראשונים אומרים כלל זה. גם הב"י בעצמו במספר מקומות בהל' אבלות פוסק למעשה כדעות ראשונים מסוימים, ואז
כותב: "ועוד שהלכה כדברי המקל באבל", כלומר מוכח שגם במחל' ראשונים אומרים כלל זה. בנוסף, יש מקומות שהשו"ע פוסק לחומרא, אע"פ שהלכה כדברי המקל באבל.
לכן גם בהל' אבלות לא ברור מתי אומרים או לא אומרים כלל זה.

יואל שילה
הודעות: 1687
הצטרף: ג' דצמבר 26, 2017 2:01 am

Re: הלכה כדברי המיקל בעירוב

הודעהעל ידי יואל שילה » א' יולי 28, 2019 12:58 pm

הערתי פעם לרב עיר אחד שבעירוב שלהם הגביהו את העמוד ע"י חיבור מקל מטאטא לחלק העליון של העמוד, אך המטאטא לא הגיע לרצפה, כמובן, ואמרתי לו שצריכים לחי.
ואמר שהנה הלחי - והראה לי חוט משתלשל מהמקל
ואמרתי לו שהחוט צריך להתחיל מהרצפה
והוא התכופף והוריד את החוט לרצפה
כשעזב - החוט ניתר למעלה
אמרתי לו שפסול
ואמר שהלכה כדברי המיקל בעירוב
ואמרתי לו שבעקרון זה לא נאמר על מחיצות אלא על תחומין ועירוב
וגם אם היה נאמר על מחיצות - אבל אין מי שמיקל...
ואמר לי - אתה לא מבין בעירובין...
[מאה אלף איש בעיר שלו, אמנם מאז הוא כבר נפטר, וכיום צוה"פ זו לא קיימת]

עושה חדשות
הודעות: 12562
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הלכה כדברי המיקל בעירוב

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' אוגוסט 07, 2019 1:59 am

הלכה כדברי המיקל בעירוב ובאבילות וכו', האם יש הסוברים שזה סיבה לנקוט לקולא גם בספק מציאותי?
(כמובן זה יהיה נפק"מ רק אחרי שנגדיר מה הוסיפו הכללים הנ"ל מעבר לכלל של ספק דרבנן לקולא).

עזריאל ברגר
הודעות: 12952
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: הלכה כדברי המיקל בעירוב

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ד' אוגוסט 07, 2019 9:54 am

עושה חדשות כתב:הלכה כדברי המיקל בעירוב ובאבילות וכו', האם יש הסוברים שזה סיבה לנקוט לקולא גם בספק מציאותי?
(כמובן זה יהיה נפק"מ רק אחרי שנגדיר מה הוסיפו הכללים הנ"ל מעבר לכלל של ספק דרבנן לקולא).

ספק העירוב כשר.

יואל שילה
הודעות: 1687
הצטרף: ג' דצמבר 26, 2017 2:01 am

Re: הלכה כדברי המיקל בעירוב

הודעהעל ידי יואל שילה » ד' אוגוסט 07, 2019 10:27 am

אתה בטוח שאמרו כן גם בספק אם בכלל הניחו עירוב, או שרק במקרים המבוארים בגמ' שבודאי הניחו - אך יש ספק האם בזמן הנכון או שמא לא חל [כלומר, המציאות שהונח היא ברורה, ולגבי סיבת הפסול יש ספק]?

עזריאל ברגר
הודעות: 12952
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: הלכה כדברי המיקל בעירוב

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ד' אוגוסט 07, 2019 12:00 pm

יואל שילה כתב:אתה בטוח שאמרו כן גם בספק אם בכלל הניחו עירוב, או שרק במקרים המבוארים בגמ' שבודאי הניחו - אך יש ספק האם בזמן הנכון או שמא לא חל [כלומר, המציאות שהונח היא ברורה, ולגבי סיבת הפסול יש ספק]?

לא בטוח. רק ציטטתי.

יואל שילה
הודעות: 1687
הצטרף: ג' דצמבר 26, 2017 2:01 am

Re: הלכה כדברי המיקל בעירוב

הודעהעל ידי יואל שילה » ד' אוגוסט 07, 2019 3:36 pm

הרשה לי לצטט מספר שבשם השולחן ערוך יקרא
'ספק עירוב, כגון ספק אם היה קיים בין השמשות אם לאו, מותר; והוא שהיה לו חזקת כשרות כגון שהניחו שם ואירע בו ספק, אבל אם לא היה לו חזקת כשרות כגון ספק אם הונח שם אם לאו, לא'.
ומעוד ספר שחיברו הכהן מראדין (שצ"ד ב')
'ואף דפסק לעיל בסימן שצ"ג ובסימן רס"א דמערבין ע"ח בין השמשות דאין לו חזקת כשרות ע"כ צ"ל דספק אם הונח כלל גרע טפי'

עזריאל ברגר
הודעות: 12952
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: הלכה כדברי המיקל בעירוב

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ד' אוגוסט 07, 2019 7:46 pm

לכאורה "ספק העירוב כשר" ו"הלכה כדברי המיקל בעירוב" הן שתי הלכות שמגיעות משורש אחד: ספק דרבנן לקולא, ובפרט בעירוב לא אמרו חכמים להחמיר אלא להקל.
אבל יש גבולות גם לכללים האלו, כגון:
ספק העירוב - רק אם היתה לו חזקת כשרות וכדו'.
הלכה כדברי המיקל - אם איננו דחוי לגמרי (כגון: ב"ש במקום ב"ה אינה משנה, אפילו במקומות שהלכה כדברי המיקל, כדברי הגמרא בברכות לגבי צלף).

ולא באתי לחלוק על מישהו כאן, אלא רק לסכם את ההלכה.

דורש טוב לעמו
הודעות: 215
הצטרף: ד' יוני 12, 2019 4:44 pm

Re: הלכה כדברי המיקל בעירוב

הודעהעל ידי דורש טוב לעמו » ב' אוגוסט 12, 2019 4:06 pm

לא מדויק לומר שזה מהכלל של ספק דרבנן לקולא. עובדה שאף שבאבלות אומרים הלכה כדברי המקל באבל, אמרו בגמרא במו"ק 'אבלות לחוד וקריעה לחוד', וביאר הרמב"ן,

שבאבלות הולכים לפי הכלל הלכה כדברי המקל באבל, ובקריעה הולכים לפי הכללים הרגילים של ספק דרבנן לקולא.

עזריאל ברגר
הודעות: 12952
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: הלכה כדברי המיקל בעירוב

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' אוגוסט 12, 2019 4:14 pm

אכן. השתדלתי לא לכתוב שזה אותו דבר בדיוק, אלא רק שזה מגיע מהשורש של סד"ל.

עושה חדשות
הודעות: 12562
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הלכה כדברי המיקל בעירוב

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' נובמבר 03, 2019 7:21 pm

עושה חדשות כתב:יש בראש' שכ' להדיא דהאי כללא נאמר רק על המחלוקות שהיו קודם לרבי יהושע בן לוי, אבל אלו שאחריו לא נכללו בזה.

אולי אפשר לומר שבאמת אין טעם מעיקה"ד לפסוק כהמיקל, אלא שריב"ל חישב את כל המחלוקות, ועלה לו בחשבונו שבכולם 'במקרה' נפסק כהמיקל. אבל לכאו' אין בזה טעם.

אולי אפשר לומר דהמחלוקות שעד זמנו בהכרח ראה בהם ריב"ל פנים לכאן ולכאן, ומכיון שיש מקום לשני הצדדים ראוי לפסוק כהמיקל. אבל מחלוקות שהתחדשו אחריו, שמא יסבור שאין בכלל צד להמיקל, (כעין שכ' ר' עדיאל), והמיקל אין לו על מה לסמוך.

ולב' הדרכים דלעיל יש מקורות בס' האחרונים, עי' עליהם.

והילך לש' הרשב"א בזה, "דדוקא במתניתין וברייתא אבל בדברי האמוראין שלא שמע הוא מחלקותן לא, דמה שלא שמע היאך פסק שלא כמותם דדילמא אי הוה שמע ליה הא דר' יוחנן הוה מודי בה דלא מיסתר כלליה משום הא וכדאמרינן לעיל גבי כללי דר' יוחנן ודילמא היכא דאיתמר איתמר והיכא דלא איתמר לא איתמר", אולי אפשר להעמיס בלשונו כהדרכים הנ"ל.

יותר נראה לבאר כמו ששמעתי מחכ"א שליט"א. הן אמת שהכלל של ריב"ל מבוסס על הטעם הכללי שראוי להקל בדיני עירוב, ולפיכך בהרבה מקומות אפשר להקל מהאי טעמא. אבל בדברי ריב"ל מונח גם 'הכרעה' לפסוק כך, ומעבר להיגיון הכללי (שאולי לא תקף ממש בכל המקרים, כגון היכא דנראים דברי האוסר, וכיו"ב), בא ריב"ל והכריע הכרעה גמורה לפסוק כדברי המיקל. ובזה ודאי י"ל דהמחלוקות שלא שמע עליהם אינם בכלל הכרעה זו.

[אולי לפ"ז יתיישב יותר מה התוספת שיש בכללא דריב"ל מעבר לדין הידוע לילך בדרבנן אחר המיקל, ודו"ק].

אגב - יש שם פלוג' האם הכלל לילך כהמיקל נכון גם ביחיד כנגד רבים. על פלוג' זו כ' הרמב"ן לפסוק "שאין פוסקין כדברי המיקל בעירוב ביחיד במקום רבים וכו' כיון דרבי יוחנן ורב ושמואל כולהו לית להו הכי הוה ליה ר"י בן לוי יחיד לגבי רבים והלכה כרבים". ויל"ד דהלא אליבא דהחולקים אין להתחשב ביחיד ורבים אלא לעולם להכריע כדברי המיקל, ומה הכריע נגדם הרמב"ן מכח הרבים החולקים. ויל"פ.

הרשב"א כותב עוד "ואף על גב דלגבי יחיד ורבים קיי"ל כרבים ואפ"ה לגבי עירוב עבדינן כיחיד וכדאמרי' לעיל וכדכתיבנא לה, איכא למימר דיחיד ורבים לאו כללא הוא אלא משום דכתיב באורייתא אחרי רבים להטות פסקינן כוותייהו בשל תורה אבל ליתיה כלל ידוע דנימא כללא הוא בין בשל תורה בין בשל סופרים, והרבה פעמים פסקו כיחיד ולא אקשי' והא אמרינן יחיד ורבים הלכה כרבים כדאקשינן הכא והאמרינן שמואל ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן".

והביאור כנ"ל, אמנם ראוי לפסוק כרבים נגד יחיד, אבל לא נקבעה כך ההלכה בתור כלל גורף, ולפיכך יתכן יוצאים מן הכלל, ולא מקשינן עלייהו. משא"כ כללא דריב"ל שהוא הכרעה גמורה בכל גווני, וכנ"ל.

מה דעתכם?



כיו"ב יל"ד בהא דאמרו בפרק כירה -
"כל מקום שאתה מוצא שנים חלוקין ואחד מכריע הלכה כדברי המכריע ... דילמא ה"מ במתניתין אבל בברייתא לא",
מה גדר הדבר שתהיה הלכה כדברי המכריע דוקא במתני' ולא בברייתא.

כחול הים
הודעות: 129
הצטרף: ב' יוני 24, 2019 4:28 pm

Re: הלכה כדברי המיקל בעירוב

הודעהעל ידי כחול הים » ב' נובמבר 04, 2019 11:00 am

עזריאל ברגר כתב:
דורש טוב לעמו כתב:
עזריאל ברגר כתב:לכאורה "ספק העירוב כשר" ו"הלכה כדברי המיקל בעירוב" הן שתי הלכות שמגיעות משורש אחד: ספק דרבנן לקולא, ובפרט בעירוב לא אמרו חכמים להחמיר אלא להקל.
אבל יש גבולות גם לכללים האלו, כגון:
ספק העירוב - רק אם היתה לו חזקת כשרות וכדו'.
הלכה כדברי המיקל - אם איננו דחוי לגמרי (כגון: ב"ש במקום ב"ה אינה משנה, אפילו במקומות שהלכה כדברי המיקל, כדברי הגמרא בברכות לגבי צלף).

ולא באתי לחלוק על מישהו כאן, אלא רק לסכם את ההלכה.


לא מדויק לומר שזה מהכלל של ספק דרבנן לקולא. עובדה שאף שבאבלות אומרים הלכה כדברי המקל באבל, אמרו בגמרא במו"ק 'אבלות לחוד וקריעה לחוד', וביאר הרמב"ן,

שבאבלות הולכים לפי הכלל הלכה כדברי המקל באבל, ובקריעה הולכים לפי הכללים הרגילים של ספק דרבנן לקולא.

אכן. השתדלתי לא לכתוב שזה אותו דבר בדיוק, אלא רק שזה מגיע מהשורש של סד"ל.


ועיין חזון איש קיב סק י מה שכתב בזה.
וכן משכ לגבי מחלוקות אחרונים בעירובין.

וכעת קשה לי קצת בסימן שסו סעיף י ברמא על פי ביוס בשם סמק ששם הלכה כדברי המיקל גם בראשונים.

בברכה המשולשת
הודעות: 14118
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: הלכה כדברי המיקל בעירוב

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ב' נובמבר 04, 2019 3:00 pm

עושה חדשות כתב:כיו"ב יל"ד בהא דאמרו בפרק כירה -
"כל מקום שאתה מוצא שנים חלוקין ואחד מכריע הלכה כדברי המכריע ... דילמא ה"מ במתניתין אבל בברייתא לא",
מה גדר הדבר שתהיה הלכה כדברי המכריע דוקא במתני' ולא בברייתא.


אולי שרבינו הקדוש דקדק להביא את דברי המכריע מוכח שראה בזה הכרעה, משא"כ בברייתא

כחול הים
הודעות: 129
הצטרף: ב' יוני 24, 2019 4:28 pm

Re: הלכה כדברי המיקל בעירוב

הודעהעל ידי כחול הים » ד' נובמבר 06, 2019 11:41 am

כחול הים כתב:
עזריאל ברגר כתב:
דורש טוב לעמו כתב:
עזריאל ברגר כתב:לכאורה "ספק העירוב כשר" ו"הלכה כדברי המיקל בעירוב" הן שתי הלכות שמגיעות משורש אחד: ספק דרבנן לקולא, ובפרט בעירוב לא אמרו חכמים להחמיר אלא להקל.
אבל יש גבולות גם לכללים האלו, כגון:
ספק העירוב - רק אם היתה לו חזקת כשרות וכדו'.
הלכה כדברי המיקל - אם איננו דחוי לגמרי (כגון: ב"ש במקום ב"ה אינה משנה, אפילו במקומות שהלכה כדברי המיקל, כדברי הגמרא בברכות לגבי צלף).

ולא באתי לחלוק על מישהו כאן, אלא רק לסכם את ההלכה.


לא מדויק לומר שזה מהכלל של ספק דרבנן לקולא. עובדה שאף שבאבלות אומרים הלכה כדברי המקל באבל, אמרו בגמרא במו"ק 'אבלות לחוד וקריעה לחוד', וביאר הרמב"ן,

שבאבלות הולכים לפי הכלל הלכה כדברי המקל באבל, ובקריעה הולכים לפי הכללים הרגילים של ספק דרבנן לקולא.

אכן. השתדלתי לא לכתוב שזה אותו דבר בדיוק, אלא רק שזה מגיע מהשורש של סד"ל.


ועיין חזון איש קיב סק י מה שכתב בזה.
וכן משכ לגבי מחלוקות אחרונים בעירובין.

וכעת קשה לי קצת בסימן שסו סעיף י ברמא על פי ביוס בשם סמק ששם הלכה כדברי המיקל גם בראשונים.


והאמת שבדברי הסמק לא קשה שפסק להקל כיון שהוא מידי דרבנן, ואדרבא לכתחילה פסק לחוש להחמיר כדברי שניהם, ועל הרמא קשה לי כעת שעל מה שכתב שוע להחמיר לכתחילה כדברי שניהם פסק שבדיעבד להקל כדברי שניהם כי הלכה כדברי המיקל בעירוב ואם כן קשה למה לכתחילה להחמיר וכן שבסמק הטעם מצד דרבנן לקולא ולא מצד עירוב להקל שלא נאמר במחלוקת ראשונים וכעת צעג.

עושה חדשות
הודעות: 12562
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הלכה כדברי המיקל בעירוב

הודעהעל ידי עושה חדשות » ש' דצמבר 28, 2019 6:44 pm

בברכה המשולשת כתב:
עושה חדשות כתב:כיו"ב יל"ד בהא דאמרו בפרק כירה -
"כל מקום שאתה מוצא שנים חלוקין ואחד מכריע הלכה כדברי המכריע ... דילמא ה"מ במתניתין אבל בברייתא לא",
מה גדר הדבר שתהיה הלכה כדברי המכריע דוקא במתני' ולא בברייתא.

אולי שרבינו הקדוש דקדק להביא את דברי המכריע מוכח שראה בזה הכרעה, משא"כ בברייתא

בהקשר אחר מצינו בעירובין מז:
"והא אמרת: רבי יהודה ורבי יוסי הלכה כרבי יוסי! - אמר אביי: איצטריך, סלקא דעתך אמינא: הני מילי - במתניתין, אבל בברייתא - אימא לא, קא משמע לן",
ופירש"י "במתניתין - דדוקא היא. אבל בברייתא - דילמא איחליף דר' יהודה לדר' יוסי, ודר' יוסי לדר' יהודה".


חזור אל “בית התלמוד”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 39 אורחים