פורום אוצר החכמה

דברים יפים כדרכו בקודש.

אולם ע״פ פשטות נראה כמו שכתבתי.

קל:

רש"י ד"ה המזיק מתנות כהונה - קודם שנתנן לכהן השליכם לאור או לים

צע"ק בכוונת רש"י, וכי לא ידעינן הכוונה ב"מזיק"?

אפשר למעוטי היזק שאינו ניכר כגון שמערבו עם בשר נבילה וכד'
ומה נפלא שבמסכתינו בדף מא מזכיר רש"י ....המטמא. טהרות של חבירו: והמדמע. תרומה בחולין של חבירו דמוזיל להו דמיבעי ליה לזבונינהו לכהנים בדמי תרומה דהיינו בזול דלא חזו אלא לכהנים: והמנסך. יין של חבירו לעבודת כוכבים: בשוגג. שלא ידע שהיא תרומה ולא ידע שהוא נאסר בניסוך זה או כסבור יין שלו הוא: פטור מלשלם. ואע''ג דמזיק בשוגג חייב כדקיימא לן (ב''ק דף כו.) אדם מועד לעולם בין ער ובין ישן בין שוגג ובין מזיד הכא היזק שאינו ניכר הוא ולא שמיה היזק ובמזיד חייב לשלם דקנסוה רבנן ומשום דקם ליה בדרבה מיניה לא מיפטר ואע''ג דחייב מיתה משום עבודת כוכבים ואפילו לא התרו בו דלא מיקטיל קיימא לן (כתובות דף לד:) חייבי מיתות שוגגין פטורין מלשלם הכא חייב אפי' אתרו ביה כדאוקימנא טעמא במסכת גיטין (דף נב:) משעה דאגבהיה ע''מ לאוסרו מיחייב לשלומי ומתחייב בנפשו לא הוי עד שעת ניסוך:

אהרן תאומים כתב:

שמואל דוד כתב:קל:
רש"י ד"ה המזיק מתנות כהונה - קודם שנתנן לכהן השליכם לאור או לים
צע"ק בכוונת רש"י, וכי לא ידעינן הכוונה ב"מזיק"?

אפשר למעוטי היזק שאינו ניכר כגון שמערבו עם בשר נבילה וכד'

יישר כח.
ועיין רש"י ד"ה דכתיב בהו זה - דמשמע בעודן קיימות חייב ליתנן כו' ומבואר מדבריו דדוקא כשאינו קיים לא חייב ליתנן, ולפי"ז מובן לשון אש ומים דנקט רש"י.
ועיין קל: אמאי ליהוי כמזיק מתנות כהונה או שאכלן שאני התם דאיתנהו בעיניהו

קלא.

רש"י ד"ה חטיף מתנתא - כשהיו התינוקות מוליכין כו'

צ"ע מדוע פירש שחטף מן התינוקות ולא מן הבעה"ב עצמו?

שמואל דוד כתב:דברים יפים כדרכו בקודש. אולם ע״פ פשטות נראה כמו שכתבתי.

למרות הפשטות הנפלאה, מוכרחני שלא לקבלה
וכפי שנראה הרבה פעמים שרש"י לא חוזר על דברים פשוטים שפירש באותה מסכתא שלא לצורך ובודאי שהפסק 2 פרקים בתוך רצף של פרקים שפותחים באותו לשון כמעט אינו סיבה לפרש כזה דבר פשוט פעמיים, מה גם שבפירוש זה אין הסבר לשינוי הלשון, ועוד שדבר פשוט כזה רש"י לא היה צריך לפרש כלל וראה למשל במסכת קידושין כמה פעמים הלשון בפני הבית ואינו מפרש כלום כי זה בודאי משמעות פשוטה, משא"כ לפי מה שכתבתי דברי רש"י מחזקים את החידוש שבכל דבר

שמואל דוד כתב:קלא.רש"י ד"ה חטיף מתנתא - כשהיו התינוקות מוליכין כו'.
צ"ע מדוע פירש שחטף מן התינוקות ולא מן הבעה"ב עצמו?

ראה גם בדך קלג שוב דחטיף מתנתא. מתינוקות שנושאין אותם לכהנים:
וזה גילה על זה שענינו חביבות מצוה וראה סוכה נו ע"א וב' במשנה בגמרא וברש"י מיד התינוקות שומטין וכו' אורחא דמילתא. שאין דרך לשמוט מיד הגדולים את אתרוגיהם:

אהרן תאומים כתב:וזה גילה על זה שענינו חביבות מצוה וראה סוכה נו ע"א וב' במשנה בגמרא וברש"י מיד התינוקות שומטין וכו' אורחא דמילתא. שאין דרך לשמוט מיד הגדולים את אתרוגיהם:

מענינא דיומא עי' או' ה

שמואל דוד כתב:צ"ע מדוע פירש רש"י שחטף מן התינוקות ולא מן הבעה"ב עצמו?

ללומדי הדף היומי מומלץ מאד להיעזר במהדורת שוטנשטיין.

אהרן תאומים כתב:אפשר לומר שבזמן שהבית קיים קיבלו הכהנים חלקם מכל הבהמות הן קרבנות והן חולין, ע"כ חידשו כשאין ביהמ"ק קיים ממשיכים הכהנים לקבל מן החולין חלקם.

הגמרא אומרת: 'כָּל הֵיכָא דִתְנַן בִּפְנֵי הַבַּיִת וְשֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַבַּיִת' - שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ', ומר אמר 'צורך יש בה'. אתמהה.

שמואל דוד כתב:קלא.
רש"י ד"ה חטיף מתנתא - כשהיו התינוקות מוליכין כו'. צ"ע מדוע פירש שחטף מן התינוקות ולא מן הבעה"ב עצמו?

עי' אמתחת בנימין.

ביקורת תהיה כתב:

שמואל דוד כתב:צ"ע מדוע פירש רש"י שחטף מן התינוקות ולא מן הבעה"ב עצמו?

ללומדי הדף היומי מומלץ מאד להיעזר במהדורת שוטנשטיין.

מדוע?

טור תלגא כתב:

שמואל דוד כתב:קלא.
רש"י ד"ה חטיף מתנתא - כשהיו התינוקות מוליכין כו'. צ"ע מדוע פירש שחטף מן התינוקות ולא מן הבעה"ב עצמו?

עי' אמתחת בנימין.

יישר כח!

ביקורת תהיה כתב:

אהרן תאומים כתב:אפשר לומר שבזמן שהבית קיים קיבלו הכהנים חלקם מכל הבהמות הן קרבנות והן חולין, ע"כ חידשו כשאין ביהמ"ק קיים ממשיכים הכהנים לקבל מן החולין חלקם.

הגמרא אומרת: 'כָּל הֵיכָא דִתְנַן בִּפְנֵי הַבַּיִת וְשֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַבַּיִת' - שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ', ומר אמר 'צורך יש בה'. אתמהה.

לא כתבתי על הצריכות של "המשנה" אלא מדוע רש"י חזר על פירושו בדבר פשוט כל כך, והוא מפני החיבור המיוחד שיש לעני זנ עם קדשים כשם שאותו ואת בנו כך הזרוע והלחיים שהמשנה עצמה כותבת מה החידוש בכך,

ביקורת תהיה כתב:

שמואל דוד כתב:צ"ע מדוע פירש רש"י שחטף מן התינוקות ולא מן הבעה"ב עצמו?

ללומדי הדף היומי מומלץ מאד להיעזר במהדורת שוטנשטיין.

הוא אשר הרגשתי שמר לומד כנראה לא באותה גמרא שאני לומד שהיא רק גמרא רש"י ומדיוק תיבותיו בלבד ללא שום חומר עזר מגיעים להבנה ולתשובות, ומה חבל שאנשים הרבה אינם מעיינים כלל ברש"י ואף ממלאים פיהם במרומז בייתור הצורך בלימוד עיוני ברש"י
והלכתי לבית הכנסת לבדוק בשוטנשטיין וראיתי בהערות את חידושו של החת"ס, אבל אחר העיון זה אינו מתרץ לגמרי את לשון רש"י "שהיו התינוקות" שמשמע שכך היה דרכם לשגר תינוקות, ויש הרבה מה להאריך גם גבי אתרוגים שזה לא היה נקרא גזילה שזה היה הדרך וכו'

טור תלגא כתב:עי' אמתחת בנימין.

מלה במלה מתוך חדושי חתם סופר (מובא במהדורת שוטנשטיין על אתר).

קלב.

רש״י ד״ה הלכתא כותיה דרב חסדא - דאמר לעיל המזיק מתנות או שאוכלי פטור מלשלם.

לכאורה צ״ע כוונת רש״י בזה, הרי כבר כתב כן לעיל בסוף קלא: ד״ה וכרב חסדא - דאמר מזיק מתנות כהונה או אוכלן פטור.

ועי׳ ר״ן.

קלב:

עשה סוכה עשה לולב עשה ציצית ואינו עושה

עיין רש״י דמשמע דל״ג לה.
וע״ע כתובות פו. דליתא שם תיבת ציצית. ועי׳ יעב״ץ שם שכתב שאין כופין על ציצית.

האם יש כאן ט״ס?

שמואל דוד כתב:קלב.

רש״י ד״ה הלכתא כותיה דרב חסדא - דאמר לעיל המזיק מתנות או שאוכלי פטור מלשלם.

לכאורה צ״ע כוונת רש״י בזה, הרי כבר כתב כן לעיל בסוף קלא: ד״ה וכרב חסדא - דאמר מזיק מתנות כהונה או אוכלן פטור.

ועי׳ ר״ן.

קבלתי תשובה מחכ״א שליט״א וז״ל יתכן שלעיל מה שדרש מרימר כרב חסדא היה מקום לפרש דווקא באופן של לוי שלקח, שפסק כרב ובצירוף דברי רב חסדא (וכן מדויק מלשון רש"י שם שגרס "וכרב חסדא" ולא "והלכתא כרב חסדא"), אבל כאן פסקו הלכה כרב חסדא בפני עצמו ("הלכתא כרב חסדא") והיינו בכל אחד שמזיק או אוכל, ולא רק בלוי שחטף.

קלג:

אין אמונה בעובד כוכבים כו'

לכאורה מבואר מן הגמרא שאין להם נאמנות כלל.

אולם עיין רש"י ד"ה אין אמונה בעובד כוכבים - אין ישראל רגילין להאמין בהם עכ"ל

וצ"ע בכוונתו.

יש לעיין מדוע סדר זה.

אגב, עיין חולין קלג: אמר רב הונא שותף בראש כו' הלחי...הזרוע...הקבה. וצ"ע בשינוי הסדר.
וע"ע שם מיתיבי הראש כו' היד כו' הבני מעיים כו' וצ"ע כנ"ל. אולם עיינתי בתוספתא ושם הגירסא כסידרא דקרא "היד, הראש, הבני מעיים" וכו נראה לדייק מרש"י קלג: ד"ה אפילו אחד ממאה "ביד" כו' שגרס יד בתחילה.

שמואל דוד כתב:יש לעיין מדוע סדר זה.

אולי יש לזה שייכות עם מה שאמרו חז"ל בחולין וכיו"ב בכמה מקומות במדרש:

הזרוע כנגד היד, וכן הוא אומר ויקח רומח בידו.
ולחיים כנגד תפלה, וכן הוא אומר ויעמוד פנחס ויפלל.
קבה כמשמעה, וכן הוא אומר ואת האשה אל קבתה.

אולי בשביל זה נשאר בסדר זה, הזרוע תחילה, ואח"כ הלחיים ואח"כ הקיבה. זכר למעשה פינחס.
ומוסיף בתו"ח:

ואתי נמי שפיר הא דנקט קרא הזרוע והלחיים והקבה בה"א הידיעה, רמז לזרוע של פנחס ולחיים של פנחס וקבה דמעשה פנחס, שעל ידיהן זכו הכהנים למתנות הללו.

יישר כח.
וע״ע שושנים לדוד במשניות.

קלג:

הלוקח גז צאנו של עכו"ם פטור מראשית הגז כו'

כ"ה במתני' לקמן קלה. (ובאמת ליתא בתוספתא)

ויש לעיין מדוע לא תני כהן וצ"ע

קלו:

אין והתנן היו לו ב' מינים שחופות כו'

צ"ע מדוע לא פירש"י "בניחותא" כמו שפירש לעיל ולקמן?

ועיין בדק"ס שיש גירסא בכת"י "דהא תניא" ואולי גי' זו הי' לפני רש"י...

קל''ח ע''א

רש''י ד''ה מכר לו שחופות
וכ' המהר''ם שדיבור זה שייך למתני',
אך מאידך רש''י כ' הא אוקימנא וכו' וא''כ לא שייך שיכתב על המשנה לפני שאוקימנא, ובכ''א אין כאן גמ' שעליה אפשר להצמיד דברי רש''י.

באמת צ"ע ועיין דק"ס
ולולי דמסתפינא הייתי אומר שיש כאן איזה ט״ס. עיין לעיל קלו: בגמרא ״מכר לו שחופות״ ״עצה טובה״ ״הא אוקימנא״ וצ״ע בזה.

קלט ע"ב
בכדי לא להשאיר חלילה הגליון חלק

שמואל דוד כתב:קלג:

הלוקח גז צאנו של עכו"ם פטור מראשית הגז כו'

כ"ה במתני' לקמן קלה. (ובאמת ליתא בתוספתא)

ויש לעיין מדוע לא תני כהן וצ"ע

הלוקח גז צאנו של גוי (עכו"ם זה שיבוש צנזורה)

ואין זה משיב על שאלת כתר"ה, אך לא יכול הייתי להתאפק מלתקן.

שמואל דוד כתב:קלו:

אין והתנן היו לו ב' מינים שחופות כו'

צ"ע מדוע לא פירש"י "בניחותא" כמו שפירש לעיל ולקמן?

ועיין בדק"ס שיש גירסא בכת"י "דהא תניא" ואולי גי' זו הי' לפני רש"י...

וכי רש"י תמיד מפרש בהדיא אין והתניא- בניחותא?

קל''ו:

רש''י כ' ''טריפה אינה בכלל מתנות, דכתיב ''תתן לכהן'' לו ולא לכלבו.''
ולכאורה נסתר ממנו דברי הספרי המצ''ב.
https://www.otzar.org/wotzar/getimg.asp ... 00-0-1-971

בברכה המשולשת כתב:

שמואל דוד כתב:קלו:
אין והתנן היו לו ב' מינים שחופות כו'. צ"ע מדוע לא פירש"י "בניחותא" כמו שפירש לעיל ולקמן? ועיין בדק"ס שיש גירסא בכת"י "דהא תניא" ואולי גי' זו הי' לפני רש"י...

וכי רש"י תמיד מפרש בהדיא אין והתניא- בניחותא?

בסוגיין פירש כן בכל פעם.

בברכה המשולשת כתב:

שמואל דוד כתב:קלג:
הלוקח גז צאנו של עכו"ם פטור מראשית הגז כו'. כ"ה במתני' לקמן קלה. (ובאמת ליתא בתוספתא) ויש לעיין מדוע לא תני כהן וצ"ע

הלוקח גז צאנו של גוי (עכו"ם זה שיבוש צנזורה)
ואין זה משיב על שאלת כתר"ה, אך לא יכול הייתי להתאפק מלתקן.

יש לך לתקן הגמרות

שמואל דוד כתב:

בברכה המשולשת כתב:

שמואל דוד כתב:קלג:
הלוקח גז צאנו של עכו"ם פטור מראשית הגז כו' כ"ה במתני' לקמן קלה. (ובאמת ליתא בתוספתא) ויש לעיין מדוע לא תני כהן וצ"ע

הלוקח גז צאנו של גוי (עכו"ם זה שיבוש צנזורה)
ואין זה משיב על שאלת כתר"ה, אך לא יכול הייתי להתאפק מלתקן.

יש לך לתקן הגמרות

יש ב"ה גמרות שתיקנו. כשאני לומד ממקור שלא תיקנו בו, אני מתקן לעצמי בע"פ, וכשאני מלמד אני מתקן לכולם בע"פ

שמואל דוד כתב:

בברכה המשולשת כתב:

שמואל דוד כתב:קלו:
אין והתנן היו לו ב' מינים שחופות כו' צ"ע מדוע לא פירש"י "בניחותא" כמו שפירש לעיל ולקמן? ועיין בדק"ס שיש גירסא בכת"י "דהא תניא" ואולי גי' זו הי' לפני רש"י...

וכי רש"י תמיד מפרש בהדיא אין והתניא- בניחותא?

בסוגיין פירש כן בכל פעם.

כמה פעמים?

בברכה המשולשת כתב:

שמואל דוד כתב:

בברכה המשולשת כתב:

שמואל דוד כתב:קלו:
אין והתנן היו לו ב' מינים שחופות כו' צ"ע מדוע לא פירש"י "בניחותא" כמו שפירש לעיל ולקמן? ועיין בדק"ס שיש גירסא בכת"י "דהא תניא" ואולי גי' זו הי' לפני רש"י...

וכי רש"י תמיד מפרש בהדיא אין והתניא- בניחותא?

בסוגיין פירש כן בכל פעם.

כמה פעמים?

כן

ועיין קרן ישי חולין קלו עמוד ב מש״כ בזה

מיני ומינך כתב:קלט ע"ב
בכדי לא להשאיר חלילה הגליון חלק

דברי המהרש"ם בענין מצא קן בראשו של אדם נידון כאן מצא קן בראשו של אדם-הכיצד?!

והנה קישור להערוך השלחן ודברי תורה המובאים בסוף האשכול שם.
ערוך השלחן יו"ד רצ"ב אות י"ז
דברי תורה מהדורא שתיתאה אות נ"ג

קלט ע''א

כ' רש''י בד''ה ובערת הרע שהעוף רשע ולכאורה הוא רע כיון שהרג אך היכן מצינו שנקרא רשע

קלז.

רש"י ד"ה וליטעמיך - אישתכח דבתרתי "ובחדא" נמי איכא שתי מצות בכורה ומתנות כו'

האם כוונת רש"י שבבהמה אחת שייך שבנה בכור ושיש לה מתנות כששוחטים אותה?