מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

הערות והארות במסכת יומא

הערות, בירורים וחידושים במרחבי התלמודים. לומדי דף היומי וכל חבורות הלומדים
ביקורת תהיה
הודעות: 2514
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: הערות והארות במסכת יומא

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ה' אפריל 29, 2021 11:23 pm

פולסברג כתב:תוספות ישנים: ומה שכתוב 'וישא לו יהוידע נשים שתים ויולד בנים ובנות', שמא ביוהכ"פ היה מגרש אחת מהן, וצ"ע.
אגב אורחא, רבי זלמלה מוולוז'ין טוען (מביאו בעל 'מנחת חינוך' במצוה רעב), כי המקרא מתפרש בפשטות כי יהוידע (פטרונו וממליכו של המלך יואש) לקח למלך הצעיר שתי נשים:
בֶּן־שֶׁבַע שָׁנִים יֹאָשׁ בְּמָלְכוֹ וְאַרְבָּעִים שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ צִבְיָה מִבְּאֵר שָׁבַע:
וַיַּעַשׂ יוֹאָשׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְיָ כָּל־יְמֵי יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן:
וַיִּשָּׂא־לוֹ יְהוֹיָדָע נָשִׁים שְׁתָּיִם וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת:
ומיישב בכך השגת הראב"ד על הרמב"ם שכתב: וְאֵינוֹ נוֹשֵׂא שְׁתֵּי נָשִׁים לְעוֹלָם כְּאַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר 'אִשָּׁה' - אַחַת וְלֹא שְׁתַּיִם.

באמונתו
הודעות: 3239
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: הערות והארות במסכת יומא

הודעהעל ידי באמונתו » ו' אפריל 30, 2021 1:24 am

ביקורת תהיה כתב:
פולסברג כתב:תוספות ישנים: ומה שכתוב 'וישא לו יהוידע נשים שתים ויולד בנים ובנות', שמא ביוהכ"פ היה מגרש אחת מהן, וצ"ע.
אגב אורחא, רבי זלמלה מוולוז'ין טוען (מביאו בעל 'מנחת חינוך' במצוה רעב), כי המקרא מתפרש בפשטות כי יהוידע (פטרונו וממליכו של המלך יואש) לקח למלך הצעיר שתי נשים:
בֶּן־שֶׁבַע שָׁנִים יֹאָשׁ בְּמָלְכוֹ וְאַרְבָּעִים שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ צִבְיָה מִבְּאֵר שָׁבַע:
וַיַּעַשׂ יוֹאָשׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְיָ כָּל־יְמֵי יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן:
וַיִּשָּׂא־לוֹ יְהוֹיָדָע נָשִׁים שְׁתָּיִם וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת:
ומיישב בכך השגת הראב"ד על הרמב"ם שכתב: וְאֵינוֹ נוֹשֵׂא שְׁתֵּי נָשִׁים לְעוֹלָם כְּאַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר 'אִשָּׁה' - אַחַת וְלֹא שְׁתַּיִם.

מסתבר שהדברים מיוחסים בטעות אל ר"ז זצ"ל, עיין המקור בספר תולדות אדם בפנים, שהמחבר ריח"פ ציין הדברים בשם "חכם אחד רב מובהק וגדול הדור", ולא בשם ר"ז זצ"ל.

כוונתו היא לפי הנראה, הנזכר בחומת אנך דברי הימים ב פרק כד
וישא לו יהוידע נשים שתים. הרמב"ם ז"ל פי"ז דאסורי ביאה ופ"ה דכלי המקדש פסק דכהן גדול לא ישא שתי נשים והשיג עליו הראב"ד ז"ל מהך קרא דכתיב וישא לו יהוידע נשים שתים ושמעתי שהרב הגדול שארינו כמהר"ר אברהם יצחקי ז"ל היה תמיה על הראב"ד ז"ל דקרא לפניו ואחריו מדבר ביואש וא"כ מאי דכתיב וישא לו היינו שיהוידע לקח ליואש נשים שתים בכלל מה שעשה לו ואין כוונת הכתוב דיהוידע נשא נשים שתים כאשר חשב הראב"ד והרב ז"ל היה תמיה ומתחזק בקושיא זו.
ואני בעניי אומר דאין כאן תימה כלל דודאי כוונת הכתוב כמו שפירש הראב"ד גם הרב המגיד ז"ל עינו ראה כי טוב פתר וכן כתבו תוספות ישנים ביומא דף י"ג והדבר ברור דכונת הכתוב על יהוידע דאי כונת הכתוב כמו שפירש הרב הנזכר דיהוידע השיא ליואש נשים שתים מאי רבותיה ותו דהמלך נושא י"ח נשים ומאי איריא שתים ותו דהכתוב הול"ל וישיא לו יהוידע. וכן המפרש פירש כונת הכתוב כהתוס' והראב"ד.
ואפשר דשמע השומע ממורינו הרב הנזכר ולא כיוין שמועתו דכוונת מורינו הרב ז"ל לא היתה להקשות על הראב"ד ז"ל רק דהיה אומר דהרמב"ם ז"ל פירש דיואש נשא שתי נשים ובא הכתוב לומר דיואש גם זה לא רצה לעשות מעצמו רק שיהוידע הוא יבחר לו נשים צדקניות שתים כהלכתן וז"ש וישא לו יהוידע והינו רבותא דיואש בתחילה היה עושה הכל ע"פ יהוידע ולא רצה לישא כי אם ע"פ יהוידע והו"ל כאלו כתיב וישיא לו יהוידע זה אפשר שהיה כוונת מורינו הרב לישב להרמב"ם ז"ל:

ברכי יוסף אבן העזר סימן לא ס"ק ז
ומורי הרב הגדול קרו'ב אחד המיוחד כמהרר"א יצחקי זלה"ה, היה תמיה עליהם, דקרא הכי כתיב ויעש יואש הישר בעיני ה' כל ימי יהוידע הכהן וישא לו יהוידע שתי נשים ויולד בנים ובנות ויהי אחרי היה עם לב יואש לחדש את בית ה' וכו'. הרי דקרא לפניו ואחריו איירי ביואש. וא"כ מאי דכתיב וישא לו, היינו שיהוידע לקח ליואש נשים שתים, בכלל חסדיו אשר עשה לו, ואין כונת הכתוב דיהוידע נשא נשים שתים, כאשר חשב הראב"ד. והרב הנזכר היה תמיה הרבה ומתחזק בקושיא זו.
והבן יקיר לי בני בכורי יוסף ה' ימיו ושנותיו [בהערה: הוא רבינו], כתב על קושית מורינו הרב הזו וז"ל, ואני אומר דאין כאן תימה כלל, דודאי כונת הכתוב כאשר פתר הראב"ד, וגם הה"מ עינו ראה כי טוב פתר, וכן כתבו תוספות ישנים ביומא דף י"ג, וחלילה לרבוותא קמאי רבנן סבוראי שנעלם מהם פירוש הכתוב, אבל הדבר ברור שכוונת הכתוב על יהוידע, דאי פירוש הכתוב כדמפרש לה הרב הנז', דיהוידע השיא ליואש נשים שתים, מאי רבותיה ומאי אהדרי'ה קרא השב'ח השבי'ח ליהוידע שלקח ליואש נשים שתים, ומי בכל גדולי ישראל אשר לא יחפוץ ונפשו אוותה לתת בתו למלך שתהיה מלכה והוא חותן המלך, ומה שבח זה שלקח לו שתי נשים (ו)אי אתא קרא להודיענו שעשה לו טובה זו יהוידע ליואש. ותו דהמלך לוקח י"ח נשים, ומדוע ככה עשה לקחת למלך שתים זו ותו לא. ועוד שאם הוא פועל יוצא שיהוידע לקח נשים למלך, הול"ל וישיא לו ליהוידע נשים שתים. ועוד יש הרי כתיב שם ויתחזק אביהו וישא נשים י"ד, והתם ודאי פירושו שאביה נשא נשים י"ד, והכא נמי פירושו הוא שיהוידע נשא ב' נשים, וכן המפרש בד"ה פירש הכתוב כהתוספות והראב"ד, כאשר יראה הרואה. עד כה דברי זה בני הי"ו. ונראין דבריו.

דבר זה העיר כבר ר"מ מזוז שליט"א, שמאריך בעניין. גם בדעת מקרא מציין ליוסף בן מתתיהו = הוא יוסיפון, הכותב מפורשות כדעת ר"א יצחקי, קדמוניות ט' ז' ה':
And all the time that Jehoiada lived Jehoash was careful that the laws should be kept, and very zealous in the worship of God; and when he was of age, he married two wives, who were given to him by the high priest, by whom were born to him both sons and daughters
ועיין המצורף בזה, עמ' 130-131
באמת, כבר ראינו באחד הראשונים, אשר כ"כ בפירוש. ר' יוסף כספי: וישא לו יהוידע נשים שתים - כענין 'וישיא', והכל נכון [ר"ל שאף צורת "וישא" יכולה להתפרש באופן הזה]. והטעם, כי יהוידע הרים מכלל הבנות שתים, ונתנם ליואש לאשה...
קבצים מצורפים
המגיד - וישא לו יהוידיע נשים שתים.pdf
(1.44 MiB) הורד 185 פעמים
נערך לאחרונה על ידי באמונתו ב ד' מאי 05, 2021 12:50 am, נערך 6 פעמים בסך הכל.

א מבקש
הודעות: 326
הצטרף: ב' אפריל 05, 2021 8:50 pm

Re: הערות והארות במסכת יומא

הודעהעל ידי א מבקש » ו' אפריל 30, 2021 1:26 am

אליעזר בלוי כתב:לא זוכר איזה דף
ואני עכשיו בדרך
מה הפירוש של קידה
ראיתי אומרים שזה מה שאנחנו קוראים היום שכיבת בטן בלעז..
ומצד שני משמע ברשי הק לא כך
ששוחה פניו ושצריך לסמוך על גודליו
למי פתרונים

מדובר בדף יט ע"ב, ורש"י הק' מפרש כמו שמפורש במסכת סוכה נג, א.

טור תלגא
הודעות: 453
הצטרף: ו' אוגוסט 26, 2016 11:16 pm

Re: הערות והארות במסכת יומא

הודעהעל ידי טור תלגא » ו' אפריל 30, 2021 3:23 am

ביקורת תהיה כתב:
פולסברג כתב:תוספות ישנים: ומה שכתוב 'וישא לו יהוידע נשים שתים ויולד בנים ובנות', שמא ביוהכ"פ היה מגרש אחת מהן, וצ"ע.
אגב אורחא, רבי זלמלה מוולוז'ין טוען (מביאו בעל 'מנחת חינוך' במצוה רעב), כי המקרא מתפרש בפשטות כי יהוידע (פטרונו וממליכו של המלך יואש) לקח למלך הצעיר שתי נשים:
בֶּן־שֶׁבַע שָׁנִים יֹאָשׁ בְּמָלְכוֹ וְאַרְבָּעִים שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ צִבְיָה מִבְּאֵר שָׁבַע:
וַיַּעַשׂ יוֹאָשׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְיָ כָּל־יְמֵי יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן:
וַיִּשָּׂא־לוֹ יְהוֹיָדָע נָשִׁים שְׁתָּיִם וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת:
ומיישב בכך השגת הראב"ד על הרמב"ם שכתב: וְאֵינוֹ נוֹשֵׂא שְׁתֵּי נָשִׁים לְעוֹלָם כְּאַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר 'אִשָּׁה' - אַחַת וְלֹא שְׁתַּיִם.


viewtopic.php?f=7&t=3606&start=40#p328910

סמל אישי של המשתמש
נהר שלום
הודעות: 3042
הצטרף: ב' יוני 09, 2014 6:56 pm
מיקום: דע מאין באת ולאן אתה הולך

Re: הערות והארות במסכת יומא

הודעהעל ידי נהר שלום » ו' אפריל 30, 2021 3:58 am

י. אברהם כתב:
נהר שלום כתב:אשמח אם תוכל להעלות מעוז והדר (במהדורה שלפני עדיין בטעות, ומה שהובא בשם רי"א חבר אצלי גם אינו נכון)

יומא יז עא עב.pdf

תודה רבה

באמונתו
הודעות: 3239
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: הערות והארות במסכת יומא

הודעהעל ידי באמונתו » ו' אפריל 30, 2021 4:04 am

יח, א

תניא, רבי יהודה בן נקוסא אומר: מאכילין אותו סלתות וביצים, כדי למסמסו...
רש"י: מאכילין אותו - ערב יום הכפורים שחרית סלתות וביצים, כדי למסמס אכילה שבמעיו, לשלשלו, שלא יצטרך לנקביו למחרת.
תוספות הרא"ש: מאכילים אותו סלתות וביצים כדי למסמסו. פרש"י כדי למסמס אכילה שבמעיו לשלשלו שלא יהא צריך לנקביו למחרת, ולא נהירא, דסלת וביצים לא משלשלי, ועוד אם יהיה היום משלשל שמא לא יפסוק למחרתו, הילכך נראה לפרש לחמם האכילה שבמעיו, ויתעצר, ויוציא מעט.

חידוש, שנחלקו רבותינו הראשונים נ"ע בדבר של מציאות, מן הקצה ולקצה, האם סלתות וביצים, משלשלים או עוצרים!
נערך לאחרונה על ידי באמונתו ב ו' אפריל 30, 2021 4:24 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

סמל אישי של המשתמש
נהר שלום
הודעות: 3042
הצטרף: ב' יוני 09, 2014 6:56 pm
מיקום: דע מאין באת ולאן אתה הולך

Re: הערות והארות במסכת יומא

הודעהעל ידי נהר שלום » ו' אפריל 30, 2021 4:13 am

כנראה המחלוקת אם זה אפוי או מטוגן...

[לעצם מה שחוששים כ"כ שיצטרך לנקביו ביו"כ, כנראה מפני המבואר בזבחים כ: כל המיסך רגליו טעון טבילה]

באמונתו
הודעות: 3239
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: הערות והארות במסכת יומא

הודעהעל ידי באמונתו » ו' אפריל 30, 2021 4:23 am

יח, ב

אמר רב גידל אמר רב: אכסנאי לא יאכל ביצים, ולא יישן בטליתו של בעל הבית.
רש"י: לא יאכל ביצים - שמביאין לידי קרי, ומתגנה על בני הבית. לא יישן בטליתו של בעל הבית - שהוא מתכסה בה ביום, שלא ימצא עליה קרי.
רבינו חננאל: אכסנאי לא יאכל ביצים וישן בטלית בעה"ב, שמא יראה קרי ויטנף הטלית, ויחשדהו בעה"ב על אשתו.

מלבד המחלוקת שבין רש"י - ר"ח כאן, הנוגע לטעם איסור זה, האם משום ש"מתגנה על בני הבית", או משום שמא "יחשדהו בעה"ב על אשתו", הנה נחלקו בעצם נוסח המאמר, ובכוונתו;
רש"י גורס: ולא יישן, היינו דין נפרד, ושני איסורים שונים יש לשיטתו באכסנאי; שלא יאכל ביצים, ושלא יישן בטליתו של בעה"ב.
אך ר"ח ז"ל גרס: ויישן, היינו איסור אחד: לא יאכל ביצים ואח"כ יישן בטלית של בעה"ב, אך יכול לאכול ביצים, במידה ואח"כ לא יישן בטלית של בעה"ב. כיו"ב, אם לא יאכל ביצים, יכול לישן בטלית של בעה"ב. רק שניהם יחד דווקא אסורים. (ועיין הירחון מוריה ק"ז-ק"ח הגהות רד"ש זצ"ל).

שוב מצאתי גרסת דפוס ספרדי (משנת 1480 למניינם בערך): אמר רב גידל אמר <... ..>א לא יאכל ביצים, ואם אכל לא יישן <... ..>תו של בעל הבית, בסורא מתנו הכי. בפום בדיתא מתנו, אמר רב יהודה בריה דרב יהושע בר מרתא משמיה דרב, אכסנאי לא יאכל ביצים, ולא ישן בכילה, ולא יישן בטליתו של בעל הבית...
א"כ יוצא שהיא מחלוקת כבר בגמרא, בין לשון סורא לפומבדיתא.
נערך לאחרונה על ידי באמונתו ב א' מאי 02, 2021 6:01 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

סמל אישי של המשתמש
נהר שלום
הודעות: 3042
הצטרף: ב' יוני 09, 2014 6:56 pm
מיקום: דע מאין באת ולאן אתה הולך

Re: הערות והארות במסכת יומא

הודעהעל ידי נהר שלום » ו' אפריל 30, 2021 5:50 am

וכנראה שלמעשה סומכים על ר"ח

באמונתו
הודעות: 3239
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: הערות והארות במסכת יומא

הודעהעל ידי באמונתו » ש' מאי 01, 2021 11:19 pm

יט, ב

תנו רבנן: ודברת בם - בם ולא בתפלה, ודברת בם - בם יש לך רשות לדבר, ולא בדברים אחרים. רבי אחא אומר: ודברת בם - עשה אותן קבע, ואל תעשם עראי. אמר רבא: השח שיחת חולין - עובר בעשה, שנאמר ודברת בם - בם ולא בדברים אחרים, רב אחא בר יעקב אמר: עובר בלאו, שנאמר כל הדברים יגעים לא יוכל איש לדבר.

כל המפרשים והפוסקים ביארו דין השח שיחת חולין - עובר בעשה ובלאו, הכול כפשוטו, מלבד רבינו חננאל: בם יש לך רשות לדבר ולפסוק מן התלמוד ולא בדברים אחרים. אמר רב המפסיק בעת שקורא בתלמוד ושח שיחת חולין עובר בעשה שנאמר ודברת בם. בם יש לך להפסיק ולקרות ק"ש ולא בדברים אחרים. רב אחא אמר עובר בלאו שנאמר כל הדברים יגעים לא יוכל איש לדבר:
משם גם לערוך: בם יש לך רשות לדבר - ולפסוק מן התלמוד, ולא בדברים אחרים... אמר רבא המפסיק בשעה שקורא בתלמוד ושח שיחת חולין עובר בעשה, שנאמר "ודברת בם", בם יש לך רשות להפסיק ולקרוא קרית שמע ולא בדברים אחרים.
מקור דבריו, בחגיגה יב, ב: אמר רבי לוי: כל הפוסק מדברי תורה - ועוסק בדברי שיחה - מאכילין אותו גחלי רתמים, שנאמר הקטפים מלוח עלי שיח ושרש רתמם לחמם. מס' עבודה זרה ג, ב.
מפורש יותר במשנת רבי אליעזר פרשה יג: כל הפוסק מדברי תורה, כדי לעסוק בשיחת חולין, מאכילין אותו וכו'

ויש להעיר, שלכאורה הכתוב בקהלת: כל הדברים יגעים וגו', משם נדרש לאו בשח שיחת חולין, היכן נרמז שמדבר במפסיק תלמודו, והא בפשטות מדבר בכל שיחת חולין סתם. אכן, רש"י מפרש בקהלת: כל הדברים יגעים וכו' מוסב על מה יתרון, אם מחליף הוא עסק התורה לדבר בדברים בטלים, הרי הם יגעים, ולא יוכל להשיג את כולם וכו'
הרי שהכתוב מדבר במחליף עסק התורה לדבר דברים בטלים, מעין הפירוש ר"ח ז"ל ממש.
נערך לאחרונה על ידי באמונתו ב א' מאי 02, 2021 1:32 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

אליהו חיים
הודעות: 958
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 9:55 pm

Re: הערות והארות במסכת יומא

הודעהעל ידי אליהו חיים » ש' מאי 01, 2021 11:36 pm

נהר שלום כתב:
באמונתו כתב:יח, ב

אמר רב גידל אמר רב: אכסנאי לא יאכל ביצים, ולא יישן בטליתו של בעל הבית.
רש"י: לא יאכל ביצים - שמביאין לידי קרי, ומתגנה על בני הבית. לא יישן בטליתו של בעל הבית - שהוא מתכסה בה ביום, שלא ימצא עליה קרי.
רבינו חננאל: אכסנאי לא יאכל ביצים וישן בטלית בעה"ב, שמא יראה קרי ויטנף הטלית, ויחשדהו בעה"ב על אשתו.

מלבד המחלוקת שבין רש"י - ר"ח כאן, הנוגע לטעם איסור זה, האם משום ש"מתגנה על בני הבית", או משום שמא "יחשדהו בעה"ב על אשתו", הנה נחלקו בעצם נוסח המאמר, ובכוונתו;
רש"י גורס: ולא יישן, היינו דין נפרד, ושני איסורים שונים יש לשיטתו באכסנאי; שלא יאכל ביצים, ושלא יישן בטליתו של בעה"ב.
אך ר"ח ז"ל גרס: ויישן, היינו איסור אחד: לא יאכל ביצים ואח"כ יישן בטלית של בעה"ב, אך יכול לאכול ביצים, במידה ואח"כ לא יישן בטלית של בעה"ב. כיו"ב, אם לא יאכל ביצים, יכול לישן בטלית של בעה"ב. רק שניהם יחד דווקא אסורים.

וכנראה שלמעשה סומכים על ר"ח

ברמב"ם בפיה"מ יומא א' ד' 'ביצים המתובלין בתבלין' לענין כהן גדול בעיוה"כ ומסתמא גם כאן, וברש"י לענין טלית של בעל הבית לא יתכסה בשעת שנתו בטלית שבעל הבית מתכסה בו ביום.
ולפי זה יש לפרש על כל אחד בפני עצמו אך כל אחד רק כענין הנ"ל.
נערך לאחרונה על ידי אליהו חיים ב א' מאי 02, 2021 6:54 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

א מבקש
הודעות: 326
הצטרף: ב' אפריל 05, 2021 8:50 pm

Re: הערות והארות במסכת יומא

הודעהעל ידי א מבקש » א' מאי 02, 2021 12:13 am

‏‏‏יח, ב

על המעשה המבוא בגמ' דאכרזו מאן בעי ליומיה ישנו פירוש נפלא של ר' ראובן מרגליות [על פי גמרא בעבודה זרה] אם יש אותו למישהו ויכול להעלותו, יבורך מפי עליון

י. אברהם
הודעות: 2767
הצטרף: ש' ינואר 30, 2016 10:05 pm

Re: הערות והארות במסכת יומא

הודעהעל ידי י. אברהם » א' מאי 02, 2021 5:50 am

כב.

ברש"י ד"ה כיון. 'ולא אתו לאנצויי עלה'. עי' רש"ש דמשמע שנתחלף לו באתי לאנצויי דב"מ ח., והבין שרש"י מפרש לשון הגמ' ולא אתו, דלא אתי לאנצויי עלה.
אך נראה דרש"י מפרש שלא יבואו כדי לריב עליה, וכמש"כ להלן ד"ה סוף: לבא לריב עליה.

אִיךְ-מֶיְין
הודעות: 295
הצטרף: א' יוני 26, 2016 10:26 am

Re: הערות והארות במסכת יומא

הודעהעל ידי אִיךְ-מֶיְין » א' מאי 02, 2021 10:08 am

ביקורת תהיה כתב:
פולסברג כתב:תוספות ישנים: ומה שכתוב 'וישא לו יהוידע נשים שתים ויולד בנים ובנות', שמא ביוהכ"פ היה מגרש אחת מהן, וצ"ע.
אגב אורחא, רבי זלמלה מוולוז'ין טוען (מביאו בעל 'מנחת חינוך' במצוה רעב), כי המקרא מתפרש בפשטות כי יהוידע (פטרונו וממליכו של המלך יואש) לקח למלך הצעיר שתי נשים:
בֶּן־שֶׁבַע שָׁנִים יֹאָשׁ בְּמָלְכוֹ וְאַרְבָּעִים שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ צִבְיָה מִבְּאֵר שָׁבַע:
וַיַּעַשׂ יוֹאָשׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְיָ כָּל־יְמֵי יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן:
וַיִּשָּׂא־לוֹ יְהוֹיָדָע נָשִׁים שְׁתָּיִם וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת:
ומיישב בכך השגת הראב"ד על הרמב"ם שכתב: וְאֵינוֹ נוֹשֵׂא שְׁתֵּי נָשִׁים לְעוֹלָם כְּאַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר 'אִשָּׁה' - אַחַת וְלֹא שְׁתַּיִם.

מספר דרך חכמה להגרח"ק, (פ"ה מהל' כלהמ"ק, בבה"ל):
"והמגיה שם בראב"ד תמה, דכוונת הפסוק וישא לו יהוידע ליואש ב' נשים, אבל באמת דברי הראב"ד נכונים, שאם הכוונה ליואש, הו"ל לכתוב וישיא לו, דוישא משמע לעצמו, כדכתיב גבי מחלון וכליון וישאו להם נשים מואביות, ועל עצמן קאי, והרמב"ם יפרש שנשא השניה אחר שמתה הראשונה"

ביקורת תהיה
הודעות: 2514
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: הערות והארות במסכת יומא

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » א' מאי 02, 2021 2:48 pm

אִיךְ-מֶיְין כתב:אם הכוונה ליואש, הו"ל לכתוב וישיא לו, דוישא משמע לעצמו.
מבחינה לשונית אין זה נכון, כמו 'ותקח לו אמו אשה'.

אליהו חיים
הודעות: 958
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 9:55 pm

Re: הערות והארות במסכת יומא

הודעהעל ידי אליהו חיים » א' מאי 02, 2021 4:03 pm

באמונתו כתב:יט, ב

תנו רבנן: ודברת בם - בם ולא בתפלה, ודברת בם - בם יש לך רשות לדבר, ולא בדברים אחרים. רבי אחא אומר: ודברת בם - עשה אותן קבע, ואל תעשם עראי. אמר רבא: השח שיחת חולין - עובר בעשה, שנאמר ודברת בם - בם ולא בדברים אחרים, רב אחא בר יעקב אמר: עובר בלאו, שנאמר כל הדברים יגעים לא יוכל איש לדבר.

כל המפרשים והפוסקים ביארו דין השח שיחת חולין - עובר בעשה ובלאו, הכול כפשוטו, מלבד רבינו חננאל: בם יש לך רשות לדבר ולפסוק מן התלמוד ולא בדברים אחרים. אמר רב המפסיק בעת שקורא בתלמוד ושח שיחת חולין עובר בעשה שנאמר ודברת בם. בם יש לך להפסיק ולקרות ק"ש ולא בדברים אחרים. רב אחא אמר עובר בלאו שנאמר כל הדברים יגעים לא יוכל איש לדבר:
משם גם לערוך: בם יש לך רשות לדבר - ולפסוק מן התלמוד, ולא בדברים אחרים... אמר רבא המפסיק בשעה שקורא בתלמוד ושח שיחת חולין עובר בעשה, שנאמר "ודברת בם", בם יש לך רשות להפסיק ולקרוא קרית שמע ולא בדברים אחרים.
מקור דבריו, בחגיגה יב, ב: אמר רבי לוי: כל הפוסק מדברי תורה - ועוסק בדברי שיחה - מאכילין אותו גחלי רתמים, שנאמר הקטפים מלוח עלי שיח ושרש רתמם לחמם. מס' עבודה זרה ג, ב.
מפורש יותר במשנת רבי אליעזר פרשה יג: כל הפוסק מדברי תורה, כדי לעסוק בשיחת חולין, מאכילין אותו וכו'

ויש להעיר, שלכאורה הכתוב בקהלת: כל הדברים יגעים וגו', משם נדרש לאו בשח שיחת חולין, היכן נרמז שמדבר במפסיק תלמודו, והא בפשטות מדבר בכל שיחת חולין סתם. אכן, רש"י מפרש בקהלת: כל הדברים יגעים וכו' מוסב על מה יתרון, אם מחליף הוא עסק התורה לדבר בדברים בטלים, הרי הם יגעים, ולא יוכל להשיג את כולם וכו'
הרי שהכתוב מדבר במחליף עסק התורה לדבר דברים בטלים, מעין הפירוש ר"ח ז"ל ממש.

הגרי"א חבר זצ"ל בספרו אור תורה על מעלות התורה [לאח של הגר"א זצ"ל] אות ס' (על מה שהובא שם במעלות התורה מגמ' זו) כתב 'כונתם בזה שמי ששח שיחת חולין עושה שני דברים, אחד, שבאותו העת הוא מתבטל מדברי תורה, והשני ששיחת חולין ודברים בטלים בעצמו הוא עון גדול, ולכן עובר בעשה ד'ודברת בם' ר"ל שמבטל מדברי תורה, וגם בלאו על דברים בטלים עצמם, ומביא ראיה דכתיב כל הדברים יגעים לא יוכל איש לדבר והוא כמו שכתבתי (אות ט) שכמו שכל העולם נברא בדבור פיו יתברך והוא מתקיים גם כן ע"י הבל פיהם של העוסקים בתורה, כמו כן בהפוך ממש כל בניני הסטרא אחרא [שהוא קומה שלימה כמו כל סטרא דקדושה כמו שכתוב זה לעומת זה עשה האלקים] היא מתבנה ע"י דבורים בטלים והבלי שוא וכו' עכ"ל, עיי"ש בהמשך דמבאר המשך הפסוקים בקהלת איך ש'הבלי שוא ודברים בטלים נותנים כח ובנין לס"א' ר"ל.
הרי דמפרש באמת דרשא זו לא במפסיק תלמודו אלא במדבר דברים בטלים בפנ"ע.
[ונתגלה גם רמז עבה בדף היומי של יום שנהפך ממחול לאבל ל"ע על מה עלינו להתחזק בהילקח בני ישיבה ותלמידים צעירים תינוקות של בית רבן לומדי תורה בטהרה, ד' יצילנו ויחזקנו].

באמונתו
הודעות: 3239
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: הערות והארות במסכת יומא

הודעהעל ידי באמונתו » א' מאי 02, 2021 4:41 pm

אליהו חיים כתב:
באמונתו כתב:יט, ב

הגרי"א חבר זצ"ל בספרו אור תורה על מעלות התורה [לאח של הגר"א זצ"ל] אות ס' (על מה שהובא שם במעלות התורה מגמ' זו) כתב 'כונתם בזה שמי ששח שיחת חולין עושה שני דברים, אחד, שבאותו העת הוא מתבטל מדברי תורה, והשני - ששיחת חולין ודברים בטלים בעצמו הוא עון גדול, ולכן עובר בעשה ד'ודברת בם' ר"ל שמבטל מדברי תורה, וגם בלאו על דברים בטלים עצמם, ומביא ראיה דכתיב כל הדברים יגעים לא יוכל איש לדבר והוא כמו שכתבתי (אות ט) שכמו שכל העולם נברא בדבור פיו יתברך והוא מתקיים גם כן ע"י הבל פיהם של העוסקים בתורה, כמו כן בהפוך ממש כל בניני הסטרא אחרא [שהוא קומה שלימה כמו כל סטרא דקדושה כמו שכתוב זה לעומת זה עשה האלקים] היא מתבנה ע"י דבורים בטלים והבלי שוא וכו' עכ"ל, עיי"ש בהמשך דמבאר המשך הפסוקים בקהלת איך ש'הבלי שוא ודברים בטלים נותנים כח ובנין לס"א' ר"ל...
[ונתגלה גם רמז עבה בדף היומי של יום שנהפך ממחול לאבל ל"ע על מה עלינו להתחזק בהילקח בני ישיבה ותלמידים צעירים תינוקות של בית רבן לומדי תורה בטהרה, ד' יצילנו ויחזקנו].

אולי יש מחלוקת כאן, ראה המצ"ב, מהגאון ר"ז וולוזי'ן זצ"ל.
(לעניין הרמז, שהוא אמת ויציב, אף יש להוסיף על מה להתחזק, גם מאותו דף עצמו: הוא פורש ובוכה - שחשדוהו צדוקי, והם פורשין ובוכין - דאמר רבי יהושע בן לוי: כל החושד בכשרים לוקה בגופו...
ועוד: דאמר ליה אליהו לרב יהודה אחוה דרב סלא חסידא: אמריתו, אמאי לא אתי משיח, והא האידנא, יומא דכיפורי הוא, ואבעול כמה בתולתא בנהרדעא. - אמר ליה: הקדוש ברוך הוא מאי אמר? - אמר ליה: לפתח חטאת רבץ...
עוד רמזים חזקים אחרים יש שם, ואכמ"ל).
קבצים מצורפים
תולדות אדם - ודברת בם.pdf
(145.97 KiB) הורד 119 פעמים

אליהו חיים
הודעות: 958
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 9:55 pm

Re: הערות והארות במסכת יומא

הודעהעל ידי אליהו חיים » א' מאי 02, 2021 7:39 pm

באמונתו כתב:אולי יש מחלוקת כאן, ראה המצ"ב, מהגאון ר"ז וולוזי'ן זצ"ל.

מסתבר דאין סתירה ובפרט לפי המצורף
קבצים מצורפים
אורחות יושר.png
אורחות יושר.png (38.99 KiB) נצפה 4630 פעמים

באמונתו
הודעות: 3239
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: הערות והארות במסכת יומא

הודעהעל ידי באמונתו » א' מאי 02, 2021 10:44 pm

כ, ב

מאי קריאת הגבר? רב אמר קרא גברא, רבי שילא אמר: קרא תרנגולא...
תניא כותיה דרב, תניא כותיה דרבי שילא.
תניא כותיה דרב: גביני כרוז מהו אומר - עמדו כהנים לעבודתכם ולוים לדוכנכם וישראל למעמדכם, והיה קולו נשמע בשלש פרסאות. מעשה באגריפס המלך שהיה בא בדרך ושמע קולו בשלש פרסאות, וכשבא לביתו שיגר לו מתנות...
תניא כוותיה דרבי שילא: היוצא לדרך קודם קריאת הגבר - דמו בראשו. רבי יאשיה אומר: עד שישנה, ויש אומרים: עד שישלש. ובאיזה תרנגול אמרו - בתרנגול בינוני.
רש"י: קרא גברא - מכריז, הממונה על הכרוז, ואומר: עמדו כהנים לעבודתכם, כדקתני בברייתא בשמעתין.

לא אבין, היכן היא "תניא כוותיה דרב". אטו רבי שילא חולק נגד הברייתא בזה, ואינו סובר שגביני כרוז מכריז "עמדו כהנים לעבודתכם" וכו' והלא בפשטות אין חולק נגד דבר זה, ובמשנת שקלים ה, א: אלו הן הממונין שהיו במקדש... גביני כרוז... ובמשנת תמיד ג, ח: מיריחו היו שומעין קול גביני כרוז... וכי יש מי שחולק נגד סתם משניות אלה, אלא בכוונת "קריאת הגבר" דמתניתין נחלקו דווקא?!

שוב מצאתי שכבר דברו בו המפרשים. אמנם בירושלמי מופיע סוגיה הזו בנ"א, ע"ש. מ"מ, בלשון רש"י הנ"ל: קרא גברא - מכריז, הממונה על הכרוז, ואומר: עמדו כהנים לעבודתכם, כדקתני בברייתא בשמעתין. נוכל להבין הפירוש, ש"תניא כוותיה" האמור כאן, היא לא "ראיה" אלא "ביאור", ויש להאריך בכללי ש"ס, דוגמאות והוכחות כיוצא בו.
ובפסקי רי"ד כאן: מאי קרות הגבר, רב אמ' קרא גברא, ורב שילא אמ' קרא תרנוגלא. פי' קרא גברא - זהו גביני כרוז. כדתניא, גביני כרוז מהו אומ', עמדו כהנים לעבודתכם ולוים לדוכנכם וישראל למעמדכם... בפשטות לשונו, זו הברייתא אמנם משמשת כביאור דברי רב, אך לא בתורת ראיה, ועיין.
נערך לאחרונה על ידי באמונתו ב ג' מאי 04, 2021 4:37 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: הערות והארות במסכת יומא

הודעהעל ידי שמואל דוד » ב' מאי 03, 2021 3:12 am

כא.

רב יהודה אמר רב בשעה שישראל עולין לרגל עומדין צפופין ומשתחוים רווחים נמשכין אחת עשרה אמה אחורי בית הכפורת

רש״י ד״ה צפופים - לשון צף מרוב העם היו נדחקים איש באחיו ואין לו מקום לנטות על צדו לכאן ולכאן וזקוף כקורה אף רגליו ניטלים מעל הארץ

צ״ע קצת מדוע לא חששו לסכנה, ועיין פסחים סד: תנו רבנן מעולם לא נתמעך אדם בעזרה חוץ מפסח אחד שהיה בימי הלל שנתמעך בו זקן אחד והיו קוראין אותו פסח מעוכין

באמונתו
הודעות: 3239
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: הערות והארות במסכת יומא

הודעהעל ידי באמונתו » ב' מאי 03, 2021 3:39 am

שפיל לרישיה, היינו בפסחים שם: משנה. הפסח נשחט בשלש כתות... נכנסה כת הראשונה, נתמלאה העזרה, נעלו דלתות העזרה, תקעו הריעו ותקעו... איתמר, אביי אמר: ננעלו תנן, רבא אמר: נועלין תנן. מאי בינייהו? איכא בינייהו למסמך אניסא. אביי אמר: ננעלו תנן, כמה דעיילו מעלו - וסמכינן אניסא. רבא אמר: נועלין תנן, ולא סמכינן אניסא...

אליהו חיים
הודעות: 958
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 9:55 pm

Re: הערות והארות במסכת יומא

הודעהעל ידי אליהו חיים » ב' מאי 03, 2021 9:10 am

באמונתו כתב:כ, ב

מאי קריאת הגבר? רב אמר קרא גברא, רבי שילא אמר: קרא תרנגולא...
תניא כותיה דרב, תניא כותיה דרבי שילא.
תניא כותיה דרב: גביני כרוז מהו אומר - עמדו כהנים לעבודתכם ולוים לדוכנכם וישראל למעמדכם, והיה קולו נשמע בשלש פרסאות. מעשה באגריפס המלך שהיה בא בדרך ושמע קולו בשלש פרסאות, וכשבא לביתו שיגר לו מתנות...
תניא כוותיה דרבי שילא: היוצא לדרך קודם קריאת הגבר - דמו בראשו. רבי יאשיה אומר: עד שישנה, ויש אומרים: עד שישלש. ובאיזה תרנגול אמרו - בתרנגול בינוני.
רש"י: קרא גברא - מכריז, הממונה על הכרוז, ואומר: עמדו כהנים לעבודתכם, כדקתני בברייתא בשמעתין.

לא אבין, היכן היא "תניא כוותיה דרב". אטו רבי שילא חולק נגד הברייתא בזה, ואינו סובר שגביני כרוז מכריז "עמדו כהנים לעבודתכם" וכו' והלא בפשטות אין חולק נגד דבר זה, ובמשנת שקלים ה, א: אלו הן הממונין שהיו במקדש... גביני כרוז... ובמשנת תמיד ג, ח: מיריחו היו שומעין קול גביני כרוז... וכי יש מי שחולק נגד סתם משניות אלה, אלא בכוונת "קריאת הגבר" דמתניתין נחלקו דווקא?!

כיוונתם לה'שושנים לדוד' משניות יומא, אשרי חלקכם
קבצים מצורפים
שושנים לדוד גביני כרוז.docx
(142.23 KiB) הורד 93 פעמים

פי האתון
הודעות: 692
הצטרף: ה' יוני 25, 2015 12:27 am

Re: הערות והארות במסכת יומא

הודעהעל ידי פי האתון » ב' מאי 03, 2021 10:27 am

יש לעיין איך נמשכו אחרי קוה"ק, וכי מותר לאדם מישראל לדרוך שם, הרי זה מקום הכהנים?

פי האתון
הודעות: 692
הצטרף: ה' יוני 25, 2015 12:27 am

Re: הערות והארות במסכת יומא

הודעהעל ידי פי האתון » ב' מאי 03, 2021 2:47 pm

פי האתון כתב:יש לעיין איך נמשכו אחרי קוה"ק, וכי מותר לאדם מישראל לדרוך שם, הרי זה מקום הכהנים?

אני רוצה להוסיף, דבמסכת כלים פרק א איתא: עשר קדושות הן וכו'
משנה ח: עזרת הכהנים מקודשת ממנה שאין ישראל נכנסים לשם אלא בשעת צרכיהם לסמיכה לשחיטה לתנופה:
משנה ט: בין האולם ולמזבח מקודש ממנה שאין בעלי מומין ופרועי ראש נכנסים לשם וכו' (ויש לעיין אם נמשכו גם בין האולם ולמזבח...).

אליהו חיים
הודעות: 958
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 9:55 pm

Re: הערות והארות במסכת יומא

הודעהעל ידי אליהו חיים » ב' מאי 03, 2021 5:01 pm


שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: הערות והארות במסכת יומא

הודעהעל ידי שמואל דוד » ב' מאי 03, 2021 5:52 pm

באמונתו כתב:שפיל לרישיה, היינו בפסחים שם: משנה. הפסח נשחט בשלש כתות... נכנסה כת הראשונה, נתמלאה העזרה, נעלו דלתות העזרה, תקעו הריעו ותקעו... איתמר, אביי אמר: ננעלו תנן, רבא אמר: נועלין תנן. מאי בינייהו? איכא בינייהו למסמך אניסא. אביי אמר: ננעלו תנן, כמה דעיילו מעלו - וסמכינן אניסא. רבא אמר: נועלין תנן, ולא סמכינן אניסא...

כוונתך שגם ה״עומדים צפופים״ היה בדרך נס?

באמונתו
הודעות: 3239
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: הערות והארות במסכת יומא

הודעהעל ידי באמונתו » ב' מאי 03, 2021 5:55 pm

פי האתון כתב:יש לעיין איך נמשכו אחרי קוה"ק, וכי מותר לאדם מישראל לדרוך שם, הרי זה מקום הכהנים?

יש ליישב;
מן האפשר שאמנם רק כוהנים נמשכים לשם, והלא אלפי רבבות כוהנים בין הקהל שם נמצאו.
ואף יש לומר שאונס שאני, כלשון רש"י: צפופים - לשון צף, מרוב העם היו נדחקים איש באחיו, ואין לו מקום לנטות על צדו לכאן ולכאן, וזקוף כקורה, ואף רגליו ניטלים מעל הארץ... נמשכין אחת עשרה אמה אחורי בית הכפורת - נמשכין מתוך דוחקן, ומתפזרין על פני אורך כל אחת עשרה אמה של מקום דריסת רגלי ישראל לצפון ולדרום, ויוצאין ממקום דריסת רגליהם, ונכנסין דרך בית החליפות בין צידי ההיכל לכותלי העזרה לצפון ולדרום, ומשם נמשכין למערב באחת עשרה אמה שיש אויר אחורי בית הכפורת עד כותל מערבי של עזרה... והכי קאמר: אף על פי שנמשכין אחורי בית הכפורת, והיו צריכין לעמוד צפופים מרוב דוחקן...
לשון משנת כלים: שאין ישראל נכנסים לשם, אלא בשעת צרכיהם, לסמיכה לשחיטה לתנופה: נוכל לומר שאף כאן נחשבת "שעת צורכיהם".

באמונתו
הודעות: 3239
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: הערות והארות במסכת יומא

הודעהעל ידי באמונתו » ב' מאי 03, 2021 6:49 pm

שמואל דוד כתב:
באמונתו כתב:שפיל לרישיה, היינו בפסחים שם: משנה. הפסח נשחט בשלש כתות... נכנסה כת הראשונה, נתמלאה העזרה, נעלו דלתות העזרה, תקעו הריעו ותקעו... איתמר, אביי אמר: ננעלו תנן, רבא אמר: נועלין תנן. מאי בינייהו? איכא בינייהו למסמך אניסא. אביי אמר: ננעלו תנן, כמה דעיילו מעלו - וסמכינן אניסא. רבא אמר: נועלין תנן, ולא סמכינן אניסא...

כוונתך שגם ה״עומדים צפופים״ היה בדרך נס?

לאביי אשר סמכינן אניסא, לק"מ כמובן. לרבא לא סמכינן אניסא, לכן: נתמלאה העזרה - נעלו/נועלין דלתות העזרה. הוי אומר שראו בדיוק כמה אנשים יכולים להיות שם בעזרה, ואחרי שנתמלאה, הם נעלו מיד דלתותיה, ולא יכול אף אחד להיכנס, לכן סכנה לא הייתה. הכול מדויק היה, ולא עברו המידה המקסימלית, אפילו באדם אחד.

מחולת המחנים
הודעות: 3246
הצטרף: ה' דצמבר 13, 2012 12:49 pm

פייס - מלשון פיוס?

הודעהעל ידי מחולת המחנים » ב' מאי 03, 2021 7:28 pm

משנה יומא דף כ"ב ע"א, "וכיון שראו בית דין שבאין לידי סכנה התקינו שלא יהו תורמין את המזבח אלא בפייס".
האם לאור זה ניתן לומר שפייס הוא מלשון פיוס ושורשם אחד?

אליהו חיים
הודעות: 958
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 9:55 pm

Re: פייס - מלשון פיוס?

הודעהעל ידי אליהו חיים » ב' מאי 03, 2021 7:57 pm

כן הוא במאירי כאן (סוד"ה ומעתה) ולשון פייס הכוונה בו כעין גורל אבל הלשון הוא שנעשה כדי שיתפייס דעתם בכך ולא תהא קנאה ביניהם.

לייטנר
הודעות: 5598
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: פייס - מלשון פיוס?

הודעהעל ידי לייטנר » ב' מאי 03, 2021 8:18 pm

מחולת המחנים כתב:משנה יומא דף כ"ב ע"א, "וכיון שראו בית דין שבאין לידי סכנה התקינו שלא יהו תורמין את המזבח אלא בפייס".
האם לאור זה ניתן לומר שפייס הוא מלשון פיוס ושורשם אחד?


פיס הוא מארמית, ואילו פיוס הוא מיוונית...

באמונתו
הודעות: 3239
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: פייס - מלשון פיוס?

הודעהעל ידי באמונתו » ב' מאי 03, 2021 9:45 pm

תוספות יום טוב - שבת כג, ב: ומפיס - כתב הר"ב מטיל גורל. שכן הוא בתרגום משלי (א') גורלך תפיל בתוכינו - פייסך תרמא בינתנא, ונ"ל שענינו כלשון להתחנן לו דאסתר (ד') שתירגמו לפייסא ליה. שעל ידי הגורל, מתפייסין ומתרצים זה לזה, לפי שהשוו המדות, ואין קנאה ומחלוקת:

לייטנר
הודעות: 5598
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: הערות והארות במסכת יומא

הודעהעל ידי לייטנר » ב' מאי 03, 2021 11:36 pm

ומה אמרת בזה?

באמונתו
הודעות: 3239
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: הערות והארות במסכת יומא

הודעהעל ידי באמונתו » ג' מאי 04, 2021 12:20 am

הרי שראשונים (מאירי) ואחרונים (תוי"ט) מפרשים פייס שלנו מלשון התפייסות, והינו מופיע אף בתרגום "ארמי" של אסתר.

באמונתו
הודעות: 3239
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

רמ"ח חדרים במקדש?

הודעהעל ידי באמונתו » ג' מאי 04, 2021 2:22 am

כא, ב

תוספות ישנים: חמשה דברים שיש בין מקדש ראשון למקדש שני כו'. בפיוט "לצור יעקב אתן מהלל ושירים" כתוב "ועודף אחרון כבוד לראשון באש וכרוב ועוד שלשה דברים", ותימה דאדרבה עזב ולא עדף, ועוד כי יש לו להיות שם חדרים רמ"ח - כנגד רמ"ח אברים שבאדם כמו שפייט שם "אתן את הודו בקרב עם מיחדו - למספר כל נתחים בי עצור", ואין כי אם רמ"ו וכו'

פיוט "לצור יעקב אתן מהלל ושירים" מצ"ב, וע"ע: https://maagarim.hebrew-academy.org.il/ ... 001&page=1

כוונתו בחדרים רמ"ח היא למספר רמ"ח חרוזים בפיוט, אך יש שהבינו הכוונה לחדרים במקדש, שהיו במספר רמ"ח! עיין ס' עזרת כוהנים, מצ"ב, ובס' דרכי האריה, המצורף, ואכן הדבר צריך לבדוק, כמה חדרים (אולמות, תאים ולשכות) נמצאו במקדש באמת?
קבצים מצורפים
לצור יעקב אתן מהלל ושירים.pdf
(1.06 MiB) הורד 126 פעמים
עזרת כהנים - חדרי המקדש.pdf
(1.24 MiB) הורד 120 פעמים
דרכי האריה - חדרי המקדש.pdf
(166.7 KiB) הורד 111 פעמים
נערך לאחרונה על ידי באמונתו ב ד' מאי 05, 2021 1:43 am, נערך 2 פעמים בסך הכל.

ביקורת תהיה
הודעות: 2514
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: פייס - מלשון פיוס?

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ג' מאי 04, 2021 3:10 am

לייטנר כתב:'פיס' הוא מארמית.
ששאבה אותו מן היוונית.

באמונתו
הודעות: 3239
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

איסור מספר בני ישראל בזמן הזה

הודעהעל ידי באמונתו » ג' מאי 04, 2021 3:55 am

כב, ב

רבינו חננאל: כל המונה ישראל עובר בב' לאוין, שנאמר לא ימד ולא יספר. והני מילי בזמן שישראל עושין רצונו של מקום. ואם לאו - נספרים, שנאמר והיה מספר בני ישראל. מכלל שיש מספר בהם...

לכאורה, חידוש גדול בלשון ר"ח ז"ל, שכל האיסור של מונה ישראל הוא אך בזמן שישראל עושים רצונו של מקום. ואם לאו, הרי אין איסור במנייתם, ויש לדחות.
שוב מצאתי שכבר דיברו בזה חכמי הדור, ראה הציץ אליעזר שמשיג על בעל עיניים למשפט בכוונת ר"ח ז"ל.

אמנם, ביערות דבש חלק א דרוש ב: והנה אמרו ביומא כתיב והיה מספר בני ישראל וכו', וכתיב אשר לא ימד ולא יספר, ומשני כאן בעושין רצונו וכאן באין עושין רצונו, ויש להבין למה תליא בזה מספר ישראל, וגם אסור לספור, והסופר מביא ח"ו קצף ונגף, כאשר היה בימי דוד שמנה ישראל...
אך זהו אם רוב ישראל צדיקים, אבל אם ח"ו נהפך, שרוב ישראל רשעים, אם כן אדרבה יש למנות, כי אם נדון בתר כלל ורובא, יצא חמת ה' אף על צדיקים, אמנם במספר יפרדו איש מעל רעהו, רשעים יהיה משפטם חרוץ, וצדיקים ינצלו:
ולכך אמרו כשעושין רצון ה', לא ימד ולא יספר, כי המספר אסור, משא"כ ח"ו באין עושין רצונו, אדרבה המספר צורך גדול, למלט צדיקים ונקיים שבדור, ולכך היה מספר בני ישראל...
ולכך כשישראל עושין רצון המקום וה' שורה אתם, אין לסופרם להורות על דבר פרידה ח"ו, כי צריך להיות ביחודא...

שוב מצאנו דברים מפורשים בחכמת תורה ל"ד, לגאון רבי שלמה קלוגר זצ"ל, מצ"ב ע"ש, שבאין עושים רצונו של מקום, מותרת מנייתם. ראה המאסף ד' מעמוד קס"ה א'. פני אריה ה' א'.

יסוד דעה הזו מופיע אף בספר "ולא עוד אלא" פרק מג, לבעל שבט מוסר: ראוי לתמוה על דוד חסיד שבחסידים, מה עלה בדעתו למנות לישראל, שהוא נגד דברו יתברך שאמר לאברהם אבינו ע"ה להרבות זרעו ככוכבי השמים, ודאי שבאיזה דבר טעה שנכנס למנותם, וצריך לחקור במה טעה בשוגג.
ונראה לתרץ בנקדים מאמר מדרש רבה שפרשתי בפירוש הפרשיות, וזה נוסחו, כתיב והיה מספר בני ישראל כחול הים, וכתיב אשר לא ימד ולא יספר דמשמע שאין מספר, אלא כשעושין רצונו של מקום אין בהם מספר, וכשאין עושין רצונו יש מספר.
וקודם בואי לפירוש מאמר זה, יש להשיב במאמר עצמו, שבזה טעה דוד למנותם, שכיון שכשאין עושים רצונו של מקום יש מספר, ודורו היו כולם בעלי דלוטורין כדברי רבותינו ז"ל, לכן עלה בדעתו למנותם, כי ידע שימצא מספרם... ובזה נבא לענין, שדוד המלך ע"ה כראות דורו בעלי דלטורין ולשונם חרב חדה, אמר כיון שאין עושים רצונו של מקום, יש בהם מספר, ואני יכול למנותם... וע"ע פנים יפות החדש - פנים חדשות ל"ח.

אמנם בס' עיון מנחם מצאנו דעה הפוכה, ומצ"ב. כדבריו בקהלת יעקב י"ב, מהגאון רש"ק גופו ז"ל.
קבצים מצורפים
חכמת התורה.pdf
(1.57 MiB) הורד 123 פעמים
עיון מנחם.pdf
(153.36 KiB) הורד 94 פעמים
נערך לאחרונה על ידי באמונתו ב ג' יולי 06, 2021 3:53 pm, נערך 7 פעמים בסך הכל.

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: הערות והארות במסכת יומא

הודעהעל ידי שמואל דוד » ג' מאי 04, 2021 4:01 am

באמונתו כתב:
שמואל דוד כתב:
באמונתו כתב:שפיל לרישיה, היינו בפסחים שם: משנה. הפסח נשחט בשלש כתות... נכנסה כת הראשונה, נתמלאה העזרה, נעלו דלתות העזרה, תקעו הריעו ותקעו... איתמר, אביי אמר: ננעלו תנן, רבא אמר: נועלין תנן. מאי בינייהו? איכא בינייהו למסמך אניסא. אביי אמר: ננעלו תנן, כמה דעיילו מעלו - וסמכינן אניסא. רבא אמר: נועלין תנן, ולא סמכינן אניסא...

כוונתך שגם ה״עומדים צפופים״ היה בדרך נס?

לאביי אשר סמכינן אניסא, לק"מ כמובן. לרבא לא סמכינן אניסא, לכן: נתמלאה העזרה - נעלו/נועלין דלתות העזרה. הוי אומר שראו בדיוק כמה אנשים יכולים להיות שם בעזרה, ואחרי שנתמלאה, הם נעלו מיד דלתותיה, ולא יכול אף אחד להיכנס, לכן סכנה לא הייתה. הכול מדויק היה, ולא עברו המידה המקסימלית, אפילו באדם אחד.

ייש״כ. וע״ע רבינו חננאל "יש מי ששונה ננעלו דלתות העזרה מעצמם בנס מן השמים, ויש מי ששונה נועלין דלתות העזרה, כלומר כיון שנתמלאת העזרה נועלין הדלתות דלא לירמסו אהדדי"

סמל אישי של המשתמש
נהר שלום
הודעות: 3042
הצטרף: ב' יוני 09, 2014 6:56 pm
מיקום: דע מאין באת ולאן אתה הולך

Re: הערות והארות במסכת יומא

הודעהעל ידי נהר שלום » ג' מאי 04, 2021 6:21 am

באמונתו כתב:כב, ב

רבינו חננאל: כל המונה ישראל עובר בב' לאוין, שנאמר לא ימד ולא יספר. והני מילי בזמן שישראל עושין רצונו של מקום. ואם לאו - נספרים, שנאמר והיה מספר בני ישראל. מכלל שיש מספר בהם...

לכאורה, חידוש גדול בלשון ר"ח ז"ל, שכל האיסור של מונה ישראל הוא אך בזמן שישראל עושים רצונו של מקום. ואם לאו, הרי אין איסור במנייתם, ויש לדחות.

לענ"ד לא מוכרח כלל להעמיס זאת בדבריו הכוונה שאפשר לסופרם

פי האתון
הודעות: 692
הצטרף: ה' יוני 25, 2015 12:27 am

Re: הערות והארות במסכת יומא

הודעהעל ידי פי האתון » ג' מאי 04, 2021 9:35 am

אליהו חיים כתב:
פי האתון כתב:
פי האתון כתב:יש לעיין איך נמשכו אחרי קוה"ק, וכי מותר לאדם מישראל לדרוך שם, הרי זה מקום הכהנים?

אני רוצה להוסיף, דבמסכת כלים פרק א איתא: עשר קדושות הן וכו'
משנה ח: עזרת הכהנים מקודשת ממנה שאין ישראל נכנסים לשם אלא בשעת צרכיהם לסמיכה לשחיטה לתנופה:
משנה ט: בין האולם ולמזבח מקודש ממנה שאין בעלי מומין ופרועי ראש נכנסים לשם וכו' (ויש לעיין אם נמשכו גם בין האולם ולמזבח...).


viewtopic.php?f=7&t=93&p=705823#p705795

יש"כ גדול על ההפניה - אמנם לא גילית שם מה כתוב 'בהגהה בדף נ"ה'...


חזור אל “בית התלמוד”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 46 אורחים