מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

מסכת ראש השנה - הערות והארות פנינים ומרגליות

הערות, בירורים וחידושים במרחבי התלמודים. לומדי דף היומי וכל חבורות הלומדים
עושה חדשות
הודעות: 8035
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

מסכת ראש השנה - הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' אוקטובר 01, 2019 9:38 pm

ראש השנה לב.

וכולל מלכיות עמהן ואינו תוקע וכו' דברי רבי יוחנן בן נורי וכו'
אמר לו רבי עקיבא: אם אינו תוקע למלכיות - למה הוא מזכיר? - למה הוא מזכיר? רחמנא אמר אידכר! - אלא: למה עשר? - לימא תשע, דהואיל ואשתני - אשתני.


כבר עמדו על כך שדברי הגמ' לפי פשטן מחוסרים ביאור. וכי מה יש בפסוק העשירי שהוא תלוי בדוקא בתקיעות.

ויש שכ' בזה ביאורים נפלאים ע"ד פלפול ודרוש, עי' הג' חת"ס וצל"ח וכו' וכן בס' קובץ על הרמב"ם, מעשה רוקח על המשניות, שם משמואל, ועוד.

ויש שפי' את דברי הגמ' באופן הקרוב יותר לפשט, (עי' פחד יצחק, הערות הגריש"א, ועוד), אבל לכאו' אי"ז מתיישב בלש' הגמ' "הואיל ואשתני אשתני".

אולי בכל זאת יש בידי מי לבאר הגמ' באופן מרווח.

עושה חדשות
הודעות: 8035
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ר"ה לב. למה עשר לימא תשע דהואיל ואשתני אשתני

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' אוקטובר 01, 2019 9:52 pm

ולחיבת הענין אעתיק דבר נפלא שכ' מהר"י ברונא בענין נוסח הברכה על קריאת 'איכה', ז"ל -

ויש אומרים לקרא מגילת איכה, והמנהג שיאמר על מקרא מגילה דמ"ש ברכה זו מברכת מגילה ממש, וי"א שיש לשנות לפי שנשתנה עלן סדרי בראשית נשתנו ברכותיה דהכי אשכחן גבי ברכות של ר"ה.

דרופתקי דאורייתא
הודעות: 877
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:05 pm

ר"ה ט"ז א', תבואה שנקצרת לפני הפסח, מתי נידונת?

הודעהעל ידי דרופתקי דאורייתא » ה' אוקטובר 03, 2019 9:29 am

מבואר בגמרא כי התבואה נידונת פעמיים, על הזריעה ועל הקצירה, על הזריעה בפסח הקודם לזריעה, ועל הקצירה בפסח שלפני הקצירה.

מה הדין תבואה שמזדרז לקצור אותה לפני פסח, כגון עומר, האם היא נידונת בפסח הקודם גם על הזריעה וגם על הקצירה?

האם יש מי שדיבר בזה?

דרופתקי דאורייתא
הודעות: 877
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:05 pm

ר"ה ט"ז א', אי הכי קשיא אדם?!

הודעהעל ידי דרופתקי דאורייתא » ה' אוקטובר 03, 2019 9:35 am

תנן במתני'
בארבעה פרקים העולם נידון: בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בראש השנה - כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון, שנאמר היצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם, ובחג נידונין על המים.


בגמרא
מני מתני'?... לא רבי יהודה... רבי יהודה אומר: הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם כל אחד ואחד בזמנו; בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בחג נידונין על המים, ואדם נידון בראש השנה וגזר דין שלו נחתם ביום הכפורים....
וכי תימא לעולם רבי יהודה היא, וכי קתני מתניתין אגזר דין - אי הכי, קשיא אדם!


פרש"י, קשיא אדם, דתני מתניתין בראש השנה, ורבי יהודה ביום הכפורים אמר.

אמר רבא: האי תנא דבי רבי ישמעאל היא. דתנא דבי רבי ישמעאל: בארבעה פרקים העולם נידון: בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בחג נידונין על המים, ואדם נידון בראש השנה וגזר דין שלו נחתם ביום הכפורים. וכי קתני מתניתין - אתחלת דין.


ואינני מבין פשט גמרא, הרי אם הגמרא מעמידה המשנה כתנא דבי רבי ישמעאל, ו"כי קתני מתני' אתחילת דין", הרי שיש להעמיד המשנה גם אליבא דרבי יהודה, ומאי קשיא קושית הגמרא "קשיא אדם"

והפלא הגדול שחיפשתי ולא מצאתי גם מי שעורר על שהתעורר בשאלה פשוטה זו, מה שמביאני לחשוב שיש לי כאן טעות בפשט ממש,
אודה למי שיעמידני על האמת.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17500
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: ר"ה ט"ז א', אי הכי קשיא אדם?!

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ה' אוקטובר 03, 2019 10:05 am

לפי ר' יהודה אי אפשר להעמיד שהמשנה מדברת על תחילת דין כי תחילת דין לתבואה הוא בר"ה ובמשנה כתוב בפסח ולר' יהודה אז רק גמר דין. וכן בכולם חוץ מאדם.

דרופתקי דאורייתא
הודעות: 877
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:05 pm

Re: ר"ה ט"ז א', אי הכי קשיא אדם?!

הודעהעל ידי דרופתקי דאורייתא » ה' אוקטובר 03, 2019 11:06 am

אני מבין שאם כבר הוצאנו את המשנה מידי פשוטה, נחלק ונאמר שאדם איירי בתחילת דין, ותבואה בגמ"ד.

אולם לכאו' אין מוצא לפרש דברי הגמרא אם לא שנפרש שהגמרא לא רוצה להדחק לחלק את המשנה לכמה חלקים.

ולפי זה מה השאלה שהגמרא שואלת "קשיא אדם" הגם שהייתה הגמרא צריכה לשאול, "קשיא תבואה..." וגם להוסיף ולהקשות מאדם (כי עדיין לא נודע לנו התירוץ שבמסקנא דהיינו תחילת דין), אבל עכ"פ לא להקשות דוקא מאדם.

הטעם הוא, כי ס"ד דגמרא דאה"נ דברי רבי יהודה בכולהו בגמ"ד, אלא ש"קשיא אדם" שא"א לפרש דהיינו גמ"ד, דבזה ודאי אתחילת דין.

איברא, דאדהכי מצאתי בירושלמי כאן שאכן מעמיד את המשנה כרבי יהודה ! [ולא מקשה על זה כלל].
מתני' כמאן דאמר כולהם נידונין בר"ה, וגזר דינו של כל אחד ואחד מתחתם בזמנו. דתנינן ובחג נידונין על המים.


וזה שיטת רבי יהודה.

ובהכרח דהירושלמי לא היה קשה לו קושיא זו, דקשיא אדם, ובאמת מפרש דכיון דחילקנו והצאנו המשנה מידי פשוטה, דאדם קאי אתחילת דין, ולא כפשטו גמ"ד, אז תפרש בשאר הדברים ההיפך, דהם גמ"ד בפסח וכו', ותחילת דינם בר"ה.


חזור אל “בית התלמוד”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 8 אורחים