מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

מסכת ברכות - הערות על פרק שישי

הערות, בירורים וחידושים במרחבי התלמודים. לומדי דף היומי וכל חבורות הלומדים
קמצן_קדוש
הודעות: 169
הצטרף: ו' מאי 06, 2016 12:15 am

מסכת ברכות - הערות על פרק שישי

הודעהעל ידי קמצן_קדוש » ג' נובמבר 05, 2019 8:05 pm

לה.
א. המשנה בתחילת הפרק:
כיצד מברכין על הפירות על פירות האילן הוא אומר בורא פרי העץ חוץ מן היין שעל היין הוא אומר בורא פרי הגפן ועל פירות הארץ הוא אומר בורא פרי האדמה.

אפשר לדקדק מדוע כתב התנא "על פירות האילן מברך בורא פרי העץ" ולא כתב "על פירות האילן מברך בורא פרי האילן" או "על פירות העץ מברך בורא פרי העץ".
וכן אפשר להקשות לגבי "הארץ" ו"האדמה".
וראיתי מסבירים שהמילה "אילן" היא על פי ניב הלשון העברית בזמן המשנה ולכך נכתבה המשנה עם מילה זו, אך בגלל שהתורה עושה שימוש במילה "עץ" - חכמים כשקבעו את מטבע הלשון של הברכות העדיפו להשתמש בלשון התורה.
וכן פירשו ע"ז הדרך לגבי "בורא פרי האדמה" (ש"אדמה" היא לשון התורה ואילו המילה "ארץ" היא לשון תקופת המשנה).
אך מכ"מ יש להקשות שהרי על הפת מברך "המוציא לחם מן הארץ", וע"פ דבריהם היה לו לכתוב "המוציא לחם מן האדמה". וכן יש להקשות שהרי גם בתורה מצאנו את המילה "ארץ").

ב. המשנה מביאה:
על פירות האילן הוא אומר בורא פרי העץ חוץ מן היין שעל היין הוא אומר בורא פרי הגפן.

יש קצת להקשות שהרי יין הוא אינו פרי אלא משקה, וא"כ צריך להזכיר "חוץ מן היין" לגבי משקין ולא לגבי פירות.

ג. הגמרא:
מנא הני מילי דתנו רבנן קדש הלולים לה' מלמד שטעונים ברכה לפניהם ולאחריהם [...] האי מיבעי ליה חד דאמר רחמנא אחליה והדר אכליה.

וברש"י כתב: "האי מיבעי ליה: הלולים לשון חלולים".
ויש לומר שהכוונה היא שאותיות ה' וח' מתחלפות.
וכן בגמרא לעיל (ל:) "השתחוו לה' בהדרת קדש אל תקרי בהדרת אלא בחרדת".
בגיליון הש"ס הביא דוגמא נוספת מירושלמי שבת שם דורשים "אל"ה הדברים" - "אל"ה" בגימטריא ל"ט מלאכות שבת (כך שאת האות ה' במילה "אלה" מחליפים עם האות ח').

וברשב"א כתב ע"ז:
אחליה לקדושתיה והדר אכליה. פירוש; לא שנחליף את האותיות ונעשה הלולים כמו חלולים, אלא פירושא בעלמא הוא שההלול הזה שאמרה הגמרא כאן היינו הלול של חלול כשמחללין קדושתו על פדיונו.

ע"כ.

ד. מסקנת הגמרא:
אלא סברא הוא אסור לו לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה.

וכתב ברש"י: " אלא סברא הוא דכיון דנהנה צריך להודות למי שבראם".
ואולי אפשר לדייק מלשון רש"י שהסברא היא לברך לאחר שאכל ולא קודם שאכל.
אכן לפי"ז יש להקשות מדוע התורה היתה צריכה לצוות "ואכלת ושבעת וברכת"?
והלא הכל פשוט ומובן מסברא (?!).
ובאמת ברש"י במסכת סוכה (כו:) כתב בלשון קצת שונה וז"ל:
ולא בעי ברכת המזון לאחריו דדריש כרבי יהודה "ואכלת ושבעת וברכת" - אכילה שיש בה שביעה, והיינו כביצה. אבל לפניו בכל דהו בעי ברכה שהרי נהנה ואסור ליהנות מן העוה''ז בלא ברכה

(ושמא אפשר שוב לדקדק הפוך - שהסברא מדברת רק קודם אכילה, ולאחר אכילה נלמד מברכת המזון. אך באמת א"א לומר דבר כזה שא"כ יהיה חייב בברכה מדאורייתא כמו שמשמע בתוס' כאן דב"ה לפניו).

מכאן נוסף

לה:
ה.
בגמרא:
דורות הראשונים היו מכניסין פירותיהן דרך טרקסמון כדי לחייבן במעשר.

רש"י הסביר: "דרך טרקסמון: דרך שערי החצר והבית".
ובגיטין (פא.) כתב:
דרך טרקסמון: דרך הכבושה מחוץ ליכנס לפנים ודומה לי שהוא לשון יוני כמו טרקסין.

ועל המילה טרקסין כתב רש"י (יומא נב.):
טרקסין: לשון פנים וחוץ הוא כך ראיתי בתלמוד ירושלמי וראיה לדבר חסידים הראשונים היו מכניסין פירותיהן דרך טרקסמון כדי לחייבם במעשר (ברכות דף לה:) למדנו שהטרק לשון כניסת פנים הוא.


ו. הגמרא מביאה את מחלוקת ר' ינאי ור' יוחנן האם פירות טבל מתחייבים בהפרשת מעשרות משעה שמכניסם דרך פתח הבית דווקא או גם כשמכניסם דרך החצר (שבד"כ נמצאת מאחורי הבתים) הם באים לכלל חיוב.
דא''ר ינאי אין הטבל מתחייב במעשר עד שיראה פני הבית שנאמר בערתי הקדש מן הבית ור' יוחנן אמר אפי' חצר קובעת שנאמר ואכלו בשעריך ושבעו.

על פניו לא ברור מאיפה בדיוק לומד ר' ינאי בפסוק שצריך להכניס את הפירות דרך כניסת הבית ("ביערתי הקדש מן הבית" - איפה מוזכר פתח?!).
ובאמת בגמרא בב"מ (פח.) מובא שר' ינאי לומד זאת משני הפסוקים גם יחד:
ורבי ינאי נמי הכתיב בשעריך ההוא מיבעי ליה דמעייל ליה דרך שער לאפוקי דרך גגות וקרפיפות.

וק"ל.

ז.
ר' חנינא בר פפא רמי כתיב ולקחתי דגני בעתו וגו' וכתיב ואספת דגנך וגו' ל''ק כאן בזמן שישראל עושין רצונו של מקום כאן בזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום.

בתוס' (ד"ה כאן) הקשה שהרי בגמ' לעיל משמע ש"ואספת דגנך" הוא בזמן שאין עושים רצונו של מקום, דאילו בזמן שעושים רצונו של מקום - מלאכתם נעשית ע"י אחרים (כמו שהסביר רשב"י; שנאמר "ועמדו זרים ורעו צאנכם").
ובמהרש"א חידד עוד את השאלה, שהרי בפסוקים עצמם משמע שמדובר בזמן שעושים רצונו של מקום - "והיה אם שמוע תשמעו אל מצותי אשר אנכי מצוה אתכם היום [...] ונתתי מטר ארצכם [...] ואספת דגנך..".
ובתוס' תירץ שמדובר אמנם בזמן שעושים רצונו של מקום אלא כשאינם צדיקים גמורים.
ובמהרש"א מוסיף שישנם גם רשעים גמורים שעושים גם מלאכת אחרים (וע"ז נאמר "ועבדת את אויביך").
ולפי"ז יוצא שיש שלוש דרגות;
האחת: צדיקים גמורים שלא רק שאינם עושים מלאכה, אלא שאחרים עושים אותה למענם כמה שנאמר "ועמדו זרים ורעו צאנכם".
השניה: צדיקים שאינם גמורים שזורעים בשעת זריעה וקוצרים בשעת קצירה, ועליהם נאמר "ואספת דגנך".
השלישית: רשעים שנאלצים לעשות את מלאכת עצמם ואף לעבוד ולעשות את מלאכת אחרים. וזה מש"כ "ועבדת את אויביך".

ח. בגמרא מובא חילוק בין שמן זית (שמברך עליו "בורא פרי העץ") לבין יין (שמברך עליו "בורא פרי הגפן"):
חמרא זיין משחא לא זיין.

רש"י במסכת עירובין (ל. דב"ה באומר) כתב "כגון דאמר יאסר עלי כל הזן דמשמע כל דבר המשביע דכל מילי זייני חוץ ממים ומלח".
רוצה לומר ש"זיין" הכוונה דבר המשביע.
שוב פירש רש"י כאן (בד"ה אי הכי) "אי הכי: (-הכוונה ליין) דזיין וסעיד.. וגו'".

הגמרא בהמשך מביאה חילוק נוסף בין שמן ליין:
אלא חמרא סעיד ומשחא לא סעיד.


>> סופו של דבר; לא ברור מה ההבדל בין "זיין" ל"סעיד" כשהפירוש של שניהם הוא "דבר המשביע".
(ע"פ רש"י בעירובין ורש"י כאן).

ט. הגמרא מספרת על רבא:
וחמרא מי סעיד? והא רבא הוה שתי חמרי כל מעלי יומא דפסחא כי היכי דנגרריה ללביה וניכול מצה טפי.

יש כמה וכמה אזכורים בש"ס לגבי רבא ויין.
רבא אהב יין?!
זכורני כעת את הגמרא בסוכה (מט:) "אמר רבא צורבא מרבנן דלא נפישא ליה חמרא ליגמע גמועי. רבא אכסא דברכתא אגמע גמועי".
אם יש למישהו דוגמאות נוספות - אשמח לשמוע.
נערך לאחרונה על ידי קמצן_קדוש ב ש' נובמבר 09, 2019 10:46 pm, נערך 6 פעמים בסך הכל.

עקביה
הודעות: 3044
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: מסכות ברכות - הערות על פרק שישי

הודעהעל ידי עקביה » ג' נובמבר 05, 2019 10:03 pm

על הערה א' נ"ל שההבדל בין אדמה לארץ הוא שאדמה הוא שם החומר אותו ניתן למשש בידיים, ואילו ארץ הוא כינוי לקרקע, ולא לחומר.
לכן בברכת הירקות תיקנו לומר אדמה, כדי לתת הבדל ברור בין החומר ממנו יוצאים פירות האילן (עץ) לבין החומר ממנו יוצאים הירקות, אבל בברכת הלחם אין עניין להזכיר שהחיטה יוצאת מהאדמה דייקא, ואדרבה, חיטה נחשבת לכמה עניינים כעץ, לפחות באגדה, לכן תיקנו לומר המוציא לחם מן הארץ.


על הערה ב' נ"ל שאלמלא תיקנו ליין את ברכת בפה"ג, היו מברכים עליו העץ, שכן זו צורת אכילת ענבי היין.

קמצן_קדוש
הודעות: 169
הצטרף: ו' מאי 06, 2016 12:15 am

Re: מסכות ברכות - הערות על פרק שישי

הודעהעל ידי קמצן_קדוש » ג' נובמבר 05, 2019 10:20 pm

עקביה כתב:על הערה א' נ"ל שההבדל בין וכו'

יש"כ!
ד"א, שמעתי פעם הסבר מאבשלום קור על המשנה הנ"ל, הוא דן באותה השאלה אך אינני זוכר את תשובתו

עקביה כתב:על הערה ב' נ"ל שאלמלא תיקנו ליין את ברכת בפה"ג, היו מברכים עליו העץ, שכן זו צורת אכילת ענבי היין.

באמת בגמ' בע"ב מובא שעל שמן זית מברך בופה"ע.

אינני בקיא בהלכות ברכות (ואדרבא) אך לפי דבריך גם על מיץ תפוזים נברך בפה"ע וכן על מיץ תפוחים?
(לכה"פ אם אלו תפוזים ותפוחים שגודלו על מנת לעשות מהם מיץ וזוהי דרך אכילתם).

שמואל דוד
הודעות: 4768
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכות ברכות - הערות על פרק שישי

הודעהעל ידי שמואל דוד » ג' נובמבר 05, 2019 10:22 pm

עקביה כתב:על הערה א' נ"ל שההבדל בין אדמה לארץ הוא שאדמה הוא שם החומר אותו ניתן למשש בידיים, ואילו ארץ הוא כינוי לקרקע, ולא לחומר.
לכן בברכת הירקות תיקנו לומר אדמה, כדי לתת הבדל ברור בין החומר ממנו יוצאים פירות האילן (עץ) לבין החומר ממנו יוצאים הירקות, אבל בברכת הלחם אין עניין להזכיר שהחיטה יוצאת מהאדמה דייקא, ואדרבה, חיטה נחשבת לכמה עניינים כעץ, לפחות באגדה, לכן תיקנו לומר המוציא לחם מן הארץ..


כבר היה אשכול על החילוק בין אדמה לארץ.

עקביה
הודעות: 3044
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: מסכות ברכות - הערות על פרק שישי

הודעהעל ידי עקביה » ג' נובמבר 05, 2019 10:25 pm

קמצן_קדוש כתב:אינני בקיא בהלכות ברכות (ואדרבא) אך לפי דבריך גם על מיץ תפוזים נברך בפה"ע וכן על מיץ תפוחים?
(לכה"פ אם אלו תפוזים ותפוחים שגודלו על מנת לעשות מהם מיץ וזוהי דרך אכילתם).

אה"נ. אבל האם ישנם תפוזים ותפוחים שגידולם מיוחד עבור מיץ?

קמצן_קדוש
הודעות: 169
הצטרף: ו' מאי 06, 2016 12:15 am

Re: מסכות ברכות - הערות על פרק שישי

הודעהעל ידי קמצן_קדוש » ג' נובמבר 05, 2019 11:02 pm

צריך לשאול חקלאי...

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 4836
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: מסכת ברכות - הערות על פרק שישי

הודעהעל ידי מיללער » ד' נובמבר 06, 2019 2:32 am

על ההערה ג' בענין אחליה והדר אכליה אם זה מטעם חילוף אותיות הגרון אות ח' בה' עי' בגליוני הש"ס להגר"י ענגיל כאן שהאריך בענין זה.

ביקורת תהיה
הודעות: 1393
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: מסכת ברכות - הערות על פרק שישי

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ד' נובמבר 06, 2019 2:57 am

אנשי כנסת הגדולה יסדו את נוסח הברכות על לשון המקרא, ולפיכך:
א. 'בורא פרי האדמה' - על שם שבמקרא הכינוי הרווח של גידולי קרקע הוא 'פרי האדמה'.
ב. 'המוציא לחם מן הארץ' – על שם הכתוב 'מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבודת האדם, להוציא
לחם מן הארץ'. (ובדרך הרמז: י' תיבות במקרא זה, י' תיבות בברכת 'המוציא', ובי' אצבעות בוצעים.)

יהודה בן יעקב
הודעות: 1188
הצטרף: ה' יוני 16, 2016 7:55 am

Re: מסכת ברכות - הערות על פרק שישי

הודעהעל ידי יהודה בן יעקב » ד' נובמבר 06, 2019 2:03 pm

ביקורת תהיה כתב:אנשי כנסת הגדולה יסדו את נוסח הברכות על לשון המקרא, ולפיכך:
א. 'בורא פרי האדמה' - על שם שבמקרא הכינוי הרווח של גידולי קרקע הוא 'פרי האדמה'.
ב. 'המוציא לחם מן הארץ' – על שם הכתוב 'מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבודת האדם, להוציא
לחם מן הארץ'. (ובדרך הרמז: י' תיבות במקרא זה, י' תיבות בברכת 'המוציא', ובי' אצבעות בוצעים.)

כן כתב המאירי מסכת ברכות דף לה עמוד א
על פירות הארץ כגון קשואים ואבטיחים ודלועים ותותים מדבריות ומיני קטניות ותבואה ועל כיוצא בהן אומר בורא פרי האדמה וכלשון המקרא דכתיב מראשית כל פרי האדמה ולא אמר פרי הארץ חוץ מן הלחם שמתוך חשיבותו קבעו לו ברכה לעצמו והוא המוציא וכלשון המקרא להוציא לחם מן הארץ

כדכד
הודעות: 4163
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: מסכות ברכות - הערות על פרק שישי

הודעהעל ידי כדכד » ד' נובמבר 06, 2019 5:50 pm

עקביה כתב:
קמצן_קדוש כתב:אינני בקיא בהלכות ברכות (ואדרבא) אך לפי דבריך גם על מיץ תפוזים נברך בפה"ע וכן על מיץ תפוחים?
(לכה"פ אם אלו תפוזים ותפוחים שגודלו על מנת לעשות מהם מיץ וזוהי דרך אכילתם).

אה"נ. אבל האם ישנם תפוזים ותפוחים שגידולם מיוחד עבור מיץ?

תפוחים לא ידוע לי אבל תפוזים יש ושמעתי בשם רב גדול אחד שסבר להלכה לברך בורא פרי העץ על מיץ תפוזים משום שרוב עשייתם לכך (ולאידועלי על רבניםנוספים שהורו כן) ואולי תליא במחלוקת הרא"ש והרשב"א למה אין מברכים בפה"ע על מיץ פירות

קמצן_קדוש
הודעות: 169
הצטרף: ו' מאי 06, 2016 12:15 am

Re: מסכות ברכות - הערות על פרק שישי

הודעהעל ידי קמצן_קדוש » ו' נובמבר 08, 2019 2:07 pm

כדכד כתב:
עקביה כתב:
קמצן_קדוש כתב:אינני בקיא בהלכות ברכות (ואדרבא) אך לפי דבריך גם על מיץ תפוזים נברך בפה"ע וכן על מיץ תפוחים?
(לכה"פ אם אלו תפוזים ותפוחים שגודלו על מנת לעשות מהם מיץ וזוהי דרך אכילתם).

אה"נ. אבל האם ישנם תפוזים ותפוחים שגידולם מיוחד עבור מיץ?

תפוחים לא ידוע לי אבל תפוזים יש ושמעתי בשם רב גדול אחד שסבר להלכה לברך בורא פרי העץ על מיץ תפוזים משום שרוב עשייתם לכך (ולאידועלי על רבניםנוספים שהורו כן) ואולי תליא במחלוקת הרא"ש והרשב"א למה אין מברכים בפה"ע על מיץ פירות

יישר כח!
נוסף עוד.

הפשטן
הודעות: 605
הצטרף: א' יוני 11, 2017 1:43 pm

Re: מסכת ברכות - הערות על פרק שישי

הודעהעל ידי הפשטן » א' נובמבר 10, 2019 11:56 pm

ביקורת תהיה כתב:'בורא פרי האדמה' - על שם שבמקרא הכינוי הרווח של גידולי קרקע הוא 'פרי האדמה'.

אמנם יש כמה פעמים גם "פרי הארץ" - בפרשת המרגלים, אך בפשטות י"ל דחז"ל לא רצו לנסח את לשון הברכה לפי לשון שנכתבה בהקשר שלילי של המרגלים, אלא חז"ל העדיפו את הלשון החיובית "פרי האדמה" שנכתבה בפרשת הביכורים (אמנם יש גם "ארור פרי בטנך ופרי אדמתך" ומיהו התם אין זה "פרי האדמה", ומעין זה - לגבי מנחת קין שלא התקבלה - לא כתוב "פרי האדמה" אלא "מפרי האדמה").

הפשטן
הודעות: 605
הצטרף: א' יוני 11, 2017 1:43 pm

Re: מסכת ברכות - הערות על פרק שישי

הודעהעל ידי הפשטן » ב' נובמבר 11, 2019 12:00 am

קמצן_קדוש כתב:יש קצת להקשות שהרי יין הוא אינו פרי אלא משקה, וא"כ צריך להזכיר "חוץ מן היין" לגבי משקין ולא לגבי פירות.


פשוט דה"ט משום, שכפי שמוכח ממטבע לשון הברכה, לפני שתיית היין מברכים - לא על "משקה" (הגפן) שהוא היין - אלא על "פרי" (הגפן) המניב את היין.
תדע, שהלא גם לפני שתיית שמן-זית מברכים - לא על משקה השמן ("בורא משקה הזית") - אלא על הפרי שממנו יוצא השמן, ולהכי קי"ל דברכתו בורא פרי העץ (כגון כששותהו עם מעט פת הטפלה לשמן כדי למעט את נזקו של השמן).
נערך לאחרונה על ידי הפשטן ב ב' נובמבר 11, 2019 10:11 am, נערך 2 פעמים בסך הכל.

לייטנר
הודעות: 4965
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: מסכות ברכות - הערות על פרק שישי

הודעהעל ידי לייטנר » ב' נובמבר 11, 2019 12:28 am

כדכד כתב:
עקביה כתב:
קמצן_קדוש כתב:אינני בקיא בהלכות ברכות (ואדרבא) אך לפי דבריך גם על מיץ תפוזים נברך בפה"ע וכן על מיץ תפוחים?
(לכה"פ אם אלו תפוזים ותפוחים שגודלו על מנת לעשות מהם מיץ וזוהי דרך אכילתם).

אה"נ. אבל האם ישנם תפוזים ותפוחים שגידולם מיוחד עבור מיץ?

תפוחים לא ידוע לי אבל תפוזים יש ושמעתי בשם רב גדול אחד שסבר להלכה לברך בורא פרי העץ על מיץ תפוזים משום שרוב עשייתם לכך (ולאידועלי על רבניםנוספים שהורו כן) ואולי תליא במחלוקת הרא"ש והרשב"א למה אין מברכים בפה"ע על מיץ פירות


ופשוט שיש לברך על מיץ תפוזים/תפוחים טבעי (כלומר, שאינו מבוסס על מים...) שהפרות ממנו נעשה נועדו למיץ: בפה"ע.אלא שיש לוודא שאכן נועדו מנטיעתם למיץ (בתפוחים מאוד קשה. גם אלה המוכרים מיץ תפוחים טבעי מוהלים אותו במים). בתפוזים אפשר לזהות לפי עובי הקליפה. וכפי שאמר לי אחד מגדולי הדור: "אם סחטת בבית, יש מקום לברך בפה"ע".

לייטנר
הודעות: 4965
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: מסכת ברכות - הערות על פרק שישי

הודעהעל ידי לייטנר » ב' נובמבר 11, 2019 12:58 am

קמצן_קדוש כתב:ב. המשנה מביאה:
על פירות האילן הוא אומר בורא פרי העץ חוץ מן היין שעל היין הוא אומר בורא פרי הגפן.

יש קצת להקשות שהרי יין הוא אינו פרי אלא משקה, וא"כ צריך להזכיר "חוץ מן היין" לגבי משקין ולא לגבי פירות.

זה מבנה המשנה (שגם מקל על אמירתה בע"פ), וכך בהמשך: "על פרות האדמה אומר בפה"א, חוץ מן הפת וכו'".

קמצן_קדוש כתב:ג. הגמרא:
מנא הני מילי דתנו רבנן קדש הלולים לה' מלמד שטעונים ברכה לפניהם ולאחריהם [...] האי מיבעי ליה חד דאמר רחמנא אחליה והדר אכליה.

וברש"י כתב: "האי מיבעי ליה: הלולים לשון חלולים".
ויש לומר שהכוונה היא שאותיות ה' וח' מתחלפות.
וכן בגמרא לעיל (ל:) "השתחוו לה' בהדרת קדש אל תקרי בהדרת אלא בחרדת".
בגיליון הש"ס הביא דוגמא נוספת מירושלמי שבת שם דורשים "אל"ה הדברים" - "אל"ה" בגימטריא ל"ט מלאכות שבת (כך שאת האות ה' במילה "אלה" מחליפים עם האות ח').

וברשב"א כתב ע"ז:
אחליה לקדושתיה והדר אכליה. פירוש; לא שנחליף את האותיות ונעשה הלולים כמו חלולים, אלא פירושא בעלמא הוא שההלול הזה שאמרה הגמרא כאן היינו הלול של חלול כשמחללין קדושתו על פדיונו.


הדגש בגיליון הש"ס הוא הכלל שלא מימנעי רבנן מלהחליף ה' וח' בדרשות.
קמצן_קדוש כתב:מכאן נוסף

לה:
ה.
בגמרא:
דורות הראשונים היו מכניסין פירותיהן דרך טרקסמון כדי לחייבן במעשר.

רש"י הסביר: "דרך טרקסמון: דרך שערי החצר והבית".
ובגיטין (פא.) כתב:
דרך טרקסמון: דרך הכבושה מחוץ ליכנס לפנים ודומה לי שהוא לשון יוני כמו טרקסין.

ועל המילה טרקסין כתב רש"י (יומא נב.):
טרקסין: לשון פנים וחוץ הוא כך ראיתי בתלמוד ירושלמי וראיה לדבר חסידים הראשונים היו מכניסין פירותיהן דרך טרקסמון כדי לחייבם במעשר (ברכות דף לה:) למדנו שהטרק לשון כניסת פנים הוא.



באוצר הגאונים הובא ש'טרקסמון' זה מלשון 'טרכסימה' שהוא פרי, וא"כ 'טרקסמון' הוא 'דרך הפרות'.
ובעיני, עדיף לשאול מי שיודע יוונית...

קמצן_קדוש כתב:ח. בגמרא מובא חילוק בין שמן זית (שמברך עליו "בורא פרי העץ") לבין יין (שמברך עליו "בורא פרי הגפן"):
חמרא זיין משחא לא זיין.

רש"י במסכת עירובין (ל. דב"ה באומר) כתב "כגון דאמר יאסר עלי כל הזן דמשמע כל דבר המשביע דכל מילי זייני חוץ ממים ומלח".
רוצה לומר ש"זיין" הכוונה דבר המשביע.
שוב פירש רש"י כאן (בד"ה אי הכי) "אי הכי: (-הכוונה ליין) דזיין וסעיד.. וגו'".

הגמרא בהמשך מביאה חילוק נוסף בין שמן ליין:
אלא חמרא סעיד ומשחא לא סעיד.


>> סופו של דבר; לא ברור מה ההבדל בין "זיין" ל"סעיד" כשהפירוש של שניהם הוא "דבר המשביע".
(ע"פ רש"י בעירובין ורש"י כאן).


זיין הכוונה למזין, כלומר בעל ערך קלורי (ואכן, למים ולמלח אין ערך קלורי).
סעיד הוא קיצור של 'סעד את לבו', כלומר עזר לליבו. כאן כבר לא מדובר על ערך קלורי בלבד, אלא גם על הרגשת השובע.

קמצן_קדוש כתב:ט. הגמרא מספרת על רבא:
וחמרא מי סעיד? והא רבא הוה שתי חמרי כל מעלי יומא דפסחא כי היכי דנגרריה ללביה וניכול מצה טפי.

יש כמה וכמה אזכורים בש"ס לגבי רבא ויין.
רבא אהב יין?!
זכורני כעת את הגמרא בסוכה (מט:) "אמר רבא צורבא מרבנן דלא נפישא ליה חמרא ליגמע גמועי. רבא אכסא דברכתא אגמע גמועי".
אם יש למישהו דוגמאות נוספות - אשמח לשמוע.


ראה ב"ב צז ע"ב (?), ברכות מד ע"ב, שבת עו ע"ב (?), יומא יג ע"א (?), יומא ע"ו ע"ב, שבת קט ע"א (?), שבת קכט ע"א, [עירובין סד ע"א], נדרים נה ע"א, ב"ק צב ע"ב (?), ב"מ ס ע"א, ע"ז סו ע"א (?).

ביקורת תהיה
הודעות: 1393
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: מסכת ברכות - הערות על פרק שישי

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ב' נובמבר 11, 2019 2:08 am

הפשטן כתב:יש כמה פעמים גם "פרי הארץ" - בפרשת המרגלים.
'פרי הארץ' האמור בענין המרגלים (ג' פעמים) משמעו פרי המדינה (פרי ארץ כנען), ולא פרי הקרקע.

ביקורת תהיה
הודעות: 1393
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: מסכת ברכות - הערות על פרק שישי

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ב' נובמבר 11, 2019 2:12 am

הפשטן כתב:יין לא נחשב משקה אלא פרי, תדע שהלא כך הוא גם נוסח לשון ברכתו, שאיננו מברכים "בורא משקה היין".
'בורא פרי הגפן' – פירושו בורא ענבים, ולא בורא יין.

ביקורת תהיה
הודעות: 1393
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: מסכת ברכות - הערות על פרק שישי

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ב' נובמבר 11, 2019 2:22 am

קמצן_קדוש כתב:כתב רש"י: "אלא סברא הוא דכיון דנהנה צריך להודות למי שבראם".
ואולי אפשר לדייק מלשון רש"י שהסברא היא לברך לאחר שאכל ולא קודם שאכל.
רש"י אומר 'דְּכֵיוָן דְּנֶהֱנֶה', ולא 'דְּכֵיוָן דְּנֶהֱנָה'.

הפשטן
הודעות: 605
הצטרף: א' יוני 11, 2017 1:43 pm

Re: מסכת ברכות - הערות על פרק שישי

הודעהעל ידי הפשטן » ב' נובמבר 11, 2019 10:12 am

ביקורת תהיה כתב:
הפשטן כתב:יש כמה פעמים גם "פרי הארץ" - בפרשת המרגלים.
'פרי הארץ' האמור בענין המרגלים (ג' פעמים) משמעו פרי המדינה (פרי ארץ כנען), ולא פרי הקרקע.


אה"נ, אלא שפותח האשכול התכוון לענ"ד להקשות, למה לא נברך "בורא פרי הארץ" (כמובן ארץ במשמעות של חבל-ארץ כדבריך), מעין מה שמצינו שמברכים - בברכת המזון "על שהנחלת לאבותינו ארץ...על הארץ ועל המזון" - ומעי"ז בברכת מעין שלוש "ועל ארץ" וכו', לזה תירצתי דה"ט משום שלשון "פרי הארץ" בתורה נאמר בהקשר שלילי של המרגלים.

ביקורת תהיה כתב:
הפשטן כתב:יין לא נחשב משקה אלא פרי, תדע שהלא כך הוא גם נוסח לשון ברכתו, שאיננו מברכים "בורא משקה היין".
'בורא פרי הגפן' – פירושו בורא ענבים, ולא בורא יין.


אה"נ, אלא שאני קיצרתי בלשוני, ולמעשה התכוונתי, כי לפני שתיית היין מברכים - לא על "משקה" (הגפן) שהוא היין - אלא על "פרי" (הגפן) המניב את היין, וכי למעשה זאת כוונת ברכת "בורא פרי הגפן". אח"כ גם הבאתי ראי' לזה, מהברכה על שמן זית.
עכ"פ, בעקבות הערתך, דייקתי יותר את נוסח תגובתי הראשונה אשר אלי' הגבת (ע"ש בנוסח המתוקן הנוכחי).

הפשטן
הודעות: 605
הצטרף: א' יוני 11, 2017 1:43 pm

Re: מסכת ברכות - הערות על פרק שישי

הודעהעל ידי הפשטן » ב' נובמבר 11, 2019 10:26 am

קמצן_קדוש כתב:לא ברור מה ההבדל בין "זיין" ל"סעיד" כשהפירוש של שניהם הוא "דבר המשביע".

מניין לך ש"סעיד" פירושו משביע?
מדברי גאונים (שגם נפסקו להלכה) מוכח כי, "סעיד" משמעותו - שיכול לשמש כסעודה. תדע, דהא קי"ל [ש"ע או"ח רעג ה בשם גאונים] - דאי קידש ואח"כ שתה יין כשיעור-סעודה - יצא ידי חובת "קידוש במקום סעודה", אלמא "סעיד", וזה לא שייך אלא בלחם וביין [כמובא שם וה"ה במיני תרגימא מחמשת מיני דגן כמובא במשנ"ב שם], אבל לא בשמן שכן - למרות שהוא מאד משביע - אף אחד לא קובע סעודה על שמן (ולענ"ד גם אין בעולם שום בר שבו מתאספים חברים כדי לרוקן בקבוקי שמן המספיקים כדי לשמש שם כארוחת ערב). ודוק.
נערך לאחרונה על ידי הפשטן ב ב' נובמבר 11, 2019 11:10 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

כדכד
הודעות: 4163
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: מסכות ברכות - הערות על פרק שישי

הודעהעל ידי כדכד » ב' נובמבר 11, 2019 11:00 am

לייטנר כתב:
כדכד כתב:
עקביה כתב:
קמצן_קדוש כתב:אינני בקיא בהלכות ברכות (ואדרבא) אך לפי דבריך גם על מיץ תפוזים נברך בפה"ע וכן על מיץ תפוחים?
(לכה"פ אם אלו תפוזים ותפוחים שגודלו על מנת לעשות מהם מיץ וזוהי דרך אכילתם).

אה"נ. אבל האם ישנם תפוזים ותפוחים שגידולם מיוחד עבור מיץ?

תפוחים לא ידוע לי אבל תפוזים יש ושמעתי בשם רב גדול אחד שסבר להלכה לברך בורא פרי העץ על מיץ תפוזים משום שרוב עשייתם לכך (ולאידועלי על רבניםנוספים שהורו כן) ואולי תליא במחלוקת הרא"ש והרשב"א למה אין מברכים בפה"ע על מיץ פירות


ופשוט שיש לברך על מיץ תפוזים/תפוחים טבעי (כלומר, שאינו מבוסס על מים...) שהפרות ממנו נעשה נועדו למיץ: בפה"ע.אלא שיש לוודא שאכן נועדו מנטיעתם למיץ (בתפוחים מאוד קשה. גם אלה המוכרים מיץ תפוחים טבעי מוהלים אותו במים). בתפוזים אפשר לזהות לפי עובי הקליפה. וכפי שאמר לי אחד מגדולי הדור: "אם סחטת בבית, יש מקום לברך בפה"ע".

זו דעתו של אותו רב גדול
אך אין זה מוסכם ואין מנהג העולם כך
כפי שכתבתי, יתכן שזה תלוי במחלוקת הרא"ש והרשב"א
מה שהשתמש מר במלה "ופשוט" אן זה במקום

אליעזר בלוי
הודעות: 311
הצטרף: ד' מרץ 01, 2017 10:16 am
מיקום: גבעת זאב
שם מלא: אליעזר בלוי

Re: מסכות ברכות - הערות על פרק שישי

הודעהעל ידי אליעזר בלוי » ב' נובמבר 11, 2019 11:10 am

האם זה לא תלוי ברוב העולם או ברוב אנשי המקום ?

אליעזר בלוי
הודעות: 311
הצטרף: ד' מרץ 01, 2017 10:16 am
מיקום: גבעת זאב
שם מלא: אליעזר בלוי

Re: מסכות ברכות - הערות על פרק שישי

הודעהעל ידי אליעזר בלוי » ב' נובמבר 11, 2019 11:11 am

לייטנר כתב:
כדכד כתב:
עקביה כתב:
קמצן_קדוש כתב:אינני בקיא בהלכות ברכות (ואדרבא) אך לפי דבריך גם על מיץ תפוזים נברך בפה"ע וכן על מיץ תפוחים?
(לכה"פ אם אלו תפוזים ותפוחים שגודלו על מנת לעשות מהם מיץ וזוהי דרך אכילתם).

אה"נ. אבל האם ישנם תפוזים ותפוחים שגידולם מיוחד עבור מיץ?

תפוחים לא ידוע לי אבל תפוזים יש ושמעתי בשם רב גדול אחד שסבר להלכה לברך בורא פרי העץ על מיץ תפוזים משום שרוב עשייתם לכך (ולאידועלי על רבניםנוספים שהורו כן) ואולי תליא במחלוקת הרא"ש והרשב"א למה אין מברכים בפה"ע על מיץ פירות


ופשוט שיש לברך על מיץ תפוזים/תפוחים טבעי (כלומר, שאינו מבוסס על מים...) שהפרות ממנו נעשה נועדו למיץ: בפה"ע.אלא שיש לוודא שאכן נועדו מנטיעתם למיץ (בתפוחים מאוד קשה. גם אלה המוכרים מיץ תפוחים טבעי מוהלים אותו במים). בתפוזים אפשר לזהות לפי עובי הקליפה. וכפי שאמר לי אחד מגדולי הדור: "אם סחטת בבית, יש מקום לברך בפה"ע".

בזכרוני ששמעתי שיש תשובה מהגרי"א הענקין ע"ז

כדכד
הודעות: 4163
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: מסכות ברכות - הערות על פרק שישי

הודעהעל ידי כדכד » ב' נובמבר 11, 2019 11:14 am

השאלה הזו תלויה גם היא לענ"ד במחלוקת הרא"ש והרשב"א

אליעזר בלוי
הודעות: 311
הצטרף: ד' מרץ 01, 2017 10:16 am
מיקום: גבעת זאב
שם מלא: אליעזר בלוי

Re: מסכות ברכות - הערות על פרק שישי

הודעהעל ידי אליעזר בלוי » ב' נובמבר 11, 2019 11:18 am

אם לא קשה להביא הלשון או מראה מקום לכה"פ

כדכד
הודעות: 4163
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: מסכת ברכות - הערות על פרק שישי

הודעהעל ידי כדכד » ג' נובמבר 12, 2019 5:21 pm

חפשתי ובינתים לא מצאתי
היה זכור לי שהב"י בהלכ' ברכת הפירות מביא מח' הרא"ש והרשב"א אם ההבדל בין מי פירות שמברכים שהכל למי ירקות שמברכים כברכת היר אם תלוי במנהג העולם או תלוי בכך שמי פירות אינו עיקר הפרי ומי רקות זה עיקר הפרי. כעצת לא מצאתי זה

עזריאל ברגר
הודעות: 6278
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: מסכת ברכות - הערות על פרק שישי

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ג' נובמבר 12, 2019 5:57 pm

כדכד כתב:חפשתי ובינתים לא מצאתי
היה זכור לי שהב"י בהלכ' ברכת הפירות מביא מח' הרא"ש והרשב"א אם ההבדל בין מי פירות שמברכים שהכל למי ירקות שמברכים כברכת היר אם תלוי במנהג העולם או תלוי בכך שמי פירות אינו עיקר הפרי ומי רקות זה עיקר הפרי. כעצת לא מצאתי זה

בשו"ע זה סימן רב סעיף י.
לא פתחתי את הב"י.

כדכד
הודעות: 4163
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: מסכת ברכות - הערות על פרק שישי

הודעהעל ידי כדכד » ג' נובמבר 12, 2019 6:00 pm

אני חושב שהב"י הוא בסימן ר"ה בהלכות ברכת הירקות מדוע על מיא דליפתא מברכים כברכת הליפתא ובמי פירות אין זה כך

אTKH
הודעות: 141
הצטרף: ש' ינואר 08, 2011 11:13 pm

Re: מסכת ברכות - הערות על פרק שישי

הודעהעל ידי אTKH » ד' נובמבר 20, 2019 12:50 pm

קמצן_קדוש כתב:ובמהרש"א חידד עוד את השאלה, שהרי בפסוקים עצמם משמע שמדובר בזמן שעושים רצונו של מקום - "והיה אם שמוע תשמעו אל מצותי אשר אנכי מצוה אתכם היום [...] ונתתי מטר ארצכם [...] ואספת דגנך..".

יעויין גם נפש החיים שער א' פ"ח.

קמצן_קדוש כתב:ח. בגמרא מובא חילוק בין שמן זית (שמברך עליו "בורא פרי העץ") לבין יין (שמברך עליו "בורא פרי הגפן"):
חמרא זיין משחא לא זיין.

רש"י במסכת עירובין (ל. דב"ה באומר) כתב "כגון דאמר יאסר עלי כל הזן דמשמע כל דבר המשביע דכל מילי זייני חוץ ממים ומלח".
רוצה לומר ש"זיין" הכוונה דבר המשביע.
שוב פירש רש"י כאן (בד"ה אי הכי) "אי הכי: (-הכוונה ליין) דזיין וסעיד.. וגו'".

הגמרא בהמשך מביאה חילוק נוסף בין שמן ליין:
אלא חמרא סעיד ומשחא לא סעיד.


>> סופו של דבר; לא ברור מה ההבדל בין "זיין" ל"סעיד" כשהפירוש של שניהם הוא "דבר המשביע".
(ע"פ רש"י בעירובין ורש"י כאן).

'סעיד' הוא בלב (תחושת רוגע), כלשון הפסוק ולחם לבב אנוש יסעד. והוא דרגא יותר משובע (תחושת מלאות).

איש ימיני
הודעות: 142
הצטרף: א' אפריל 10, 2016 12:40 am

Re: מסכת ברכות - הערות על פרק שישי

הודעהעל ידי איש ימיני » א' נובמבר 24, 2019 9:50 pm

קמצן_קדוש כתב:לה.
א. המשנה בתחילת הפרק:
כיצד מברכין על הפירות על פירות האילן הוא אומר בורא פרי העץ חוץ מן היין שעל היין הוא אומר בורא פרי הגפן ועל פירות הארץ הוא אומר בורא פרי האדמה.

אפשר לדקדק מדוע כתב התנא "על פירות האילן מברך בורא פרי העץ" ולא כתב "על פירות האילן מברך בורא פרי האילן" או "על פירות העץ מברך בורא פרי העץ".
וכן אפשר להקשות לגבי "הארץ" ו"האדמה".
וראיתי מסבירים שהמילה "אילן" היא על פי ניב הלשון העברית בזמן המשנה ולכך נכתבה המשנה עם מילה זו, אך בגלל שהתורה עושה שימוש במילה "עץ" - חכמים כשקבעו את מטבע הלשון של הברכות העדיפו להשתמש בלשון התורה.
וכן פירשו ע"ז הדרך לגבי "בורא פרי האדמה" (ש"אדמה" היא לשון התורה ואילו המילה "ארץ" היא לשון תקופת המשנה).
אך מכ"מ יש להקשות שהרי על הפת מברך "המוציא לחם מן הארץ", וע"פ דבריהם היה לו לכתוב "המוציא לחם מן האדמה". וכן יש להקשות שהרי גם בתורה מצאנו את המילה "ארץ").


שמעתי בשם אבשלום קור שהסביר את תקון הברכה "על נטילת לולב" ולא בלשון התורה "ולקחתם לכם" ועל פי זה לברך "על לקיחת לולב". והסביר, שבלשון חז"ל לקיחה היתה יותר במשמעות של קניה ולא של הרמה בעלמא. ולכן העדיפו חכמים לתקן ברכה בלשון חכמים "נטילה" ולא בלשון תורה "לקיחה", כדי להדגיש שהמצוה הינה הרמה וטלטול ולא קניה ורכישה של הלולב.

קמצן_קדוש
הודעות: 169
הצטרף: ו' מאי 06, 2016 12:15 am

Re: מסכת ברכות - הערות על פרק שישי

הודעהעל ידי קמצן_קדוש » ב' נובמבר 25, 2019 12:11 am

איש ימיני כתב:שמעתי בשם אבשלום קור שהסביר את תקון הברכה "על נטילת לולב" ולא בלשון התורה "ולקחתם לכם" ועל פי זה לברך "על לקיחת לולב". והסביר, שבלשון חז"ל לקיחה היתה יותר במשמעות של קניה ולא של הרמה בעלמא. ולכן העדיפו חכמים לתקן ברכה בלשון חכמים "נטילה" ולא בלשון תורה "לקיחה", כדי להדגיש שהמצוה הינה הרמה וטלטול ולא קניה ורכישה של הלולב.

הזכרתי בקטן:
קמצן_קדוש כתב:
עקביה כתב:על הערה א' נ"ל שההבדל בין וכו'

יש"כ!
ד"א, שמעתי פעם הסבר מאבשלום קור על המשנה הנ"ל, הוא דן באותה השאלה אך אינני זוכר את תשובתו



חזור אל “בית התלמוד”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 13 אורחים