מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

מנהג אנשי יהודה בזיווג שני ואנשי גליל\ירושלים בזיווג ראשון

הערות, בירורים וחידושים במרחבי התלמודים. לומדי דף היומי וכל חבורות הלומדים
ליטוואק פון בודאפעסט
הודעות: 1509
הצטרף: ב' מאי 16, 2016 8:17 pm

מנהג אנשי יהודה בזיווג שני ואנשי גליל\ירושלים בזיווג ראשון

הודעהעל ידי ליטוואק פון בודאפעסט » ה' דצמבר 19, 2019 7:25 pm

במשנה וגמ' מבואר דאנשי גליל וירושלים היו נוהגין שאין היורשים יכולים לסלק את האלמנה מבית בעלה ע"י נתינת הכתובה, ואנשי יהודה נהגו להוציא את האשה מבית בעלה ע"י נתינת הכתובה.

מנהג העולם כפשוטו היא כאנשי גליל וירושלים, דהיא יושבת בביתו כל ימי אלמנותה, עד שתתבע כתובתה או שתנשא לאחר. והיו מקומות (ורנקורט) שנהגו כאנשי יהודה, אמנם הנהג המרווח אינו כן.

בספר הערות להגרי"ש אלישיב זצ"ל מביא שאמר לו הגאון ר' צ"פ פראנק שבזיווג שני נהגו כאנשי יהודה, ולא ביאר הכוונה.

האם יש מקורות אחרות לזה? האם יש סברא בזה? האם ידוע אם מדובר בזיוו"ש שלה או שלו?

עזריאל ברגר
הודעות: 8663
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: מנהג אנשי יהודה בזיווג שני ואנשי גליל\ירושלים בזיווג ראשון

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ה' דצמבר 19, 2019 9:32 pm

מסברא הדעת נוטה לומר שהכוונה בזיווג שני שלו, וכאשר יורשיו הם מאשתו הראשונה.
כגון אם קטורה האריכה ימים אחרי מות אברהם - יכול יצחק להוציאה מבית אביו.

וטעם הדבר, שהבנים רגילים למחול לאמם על ביתם, אבל לא לאשתו השניה של אביהם, ובד"כ הדבר מאוד קשה להם מבחינה רגשית לראות שאשה זרה שולטת על הבית שבו הם עצמם התגוררו בילדותם וכיו"ב.

וכל זה מסברת הכרס בלבד.

ליטוואק פון בודאפעסט
הודעות: 1509
הצטרף: ב' מאי 16, 2016 8:17 pm

Re: מנהג אנשי יהודה בזיווג שני ואנשי גליל\ירושלים בזיווג ראשון

הודעהעל ידי ליטוואק פון בודאפעסט » ו' דצמבר 20, 2019 12:28 am

למה יש להם זכות להוציא אותה מבית בעלה משום הרגשים שלהם? הבעל חייב לה את זה, והם לא ירשו יותר ממה שהיה לו לאביהם הזכות בזה.

עזריאל ברגר
הודעות: 8663
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: מנהג אנשי יהודה בזיווג שני ואנשי גליל\ירושלים בזיווג ראשון

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ו' דצמבר 20, 2019 1:02 pm

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:למה יש להם זכות להוציא אותה מבית בעלה משום הרגשים שלהם? הבעל חייב לה את זה, והם לא ירשו יותר ממה שהיה לו לאביהם הזכות בזה.

לא דיברתי על צידוק הזכות.
הזכות קיימת מכוח המנהג המובא בחז"ל.
הטעם לחלק בין זיווג ראשון לשני - אולי הוא כנ"ל.


חזור אל “בית התלמוד”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 18 אורחים