במשנה וגמ' מבואר דאנשי גליל וירושלים היו נוהגין שאין היורשים יכולים לסלק את האלמנה מבית בעלה ע"י נתינת הכתובה, ואנשי יהודה נהגו להוציא את האשה מבית בעלה ע"י נתינת הכתובה.
מנהג העולם כפשוטו היא כאנשי גליל וירושלים, דהיא יושבת בביתו כל ימי אלמנותה, עד שתתבע כתובתה או שתנשא לאחר. והיו מקומות (ורנקורט) שנהגו כאנשי יהודה, אמנם הנהג המרווח אינו כן.
בספר הערות להגרי"ש אלישיב זצ"ל מביא שאמר לו הגאון ר' צ"פ פראנק שבזיווג שני נהגו כאנשי יהודה, ולא ביאר הכוונה.
האם יש מקורות אחרות לזה? האם יש סברא בזה? האם ידוע אם מדובר בזיוו"ש שלה או שלו?