דף ועוד דף (מתעדכן)

[אהרן תאומים]

עירובין ס. פירא דבי תורי
בבא מציעא פ.: השוכר את הפרה ... הלוהו פירות שומר שכר

[אהרן תאומים]

עירובין סא. אמר רב יוסף אמר רמי בר אבא אמר רב הונא עיר שיושבת על שפת הנחל אם יש לפניה דקה ארבעה מודדים לה משפת הנחל ואם לאו אין מודדין לה אלא מפתח ביתו אמר ליה אביי דקה ארבע אמות אמרת לן עלה מאי שנא מכל דקי דעלמא דארבעה א''ל התם לא בעיתא תשמישתא הכא בעיתא תשמישתא אמר רב יוסף מנא אמינא לה דתניא התיר ר' שיהו בני גדר יורדין לחמתן ואין בני חמתן עולין לגדר מאי טעמא לאו משום דהני עבוד דקה והני לא עבוד דקה (רש"י) שפת הנחל. עמוק: אם יש לפניה דקה. מחיצה ארבע אמות גובה על פני העיר כולה משפת הנחל מודד משפת הנחל שהיא כלה שם כשאר עיירות: ואם לאו. כיון דבעיתא תשמישתייהו לא הוי ישוב קבוע והוו להו כיושבי צריפין ואין מונין לכל אחד אלא מפתח ביתו:
בבא מציעא פא: ההוא גברא דאוגר ליה חמרא לחבריה אמר ליה חזי לא תיזול באורחא דנהר פקוד דאיכא מיא זיל באורחא דנרש דליכא מיא אזיל באורחא דנהר פקוד ומית חמרא

[אהרן תאומים]

עירובין סב. ועכו''ם לא מוגר מ''ט אילימא משום דסבר דלמא אתי לאחזוקי ברשותו הניחא למ''ד שכירות בריאה בעינן אלא למ''ד שכירות רעועה בעינן מאי איכא למימר דאתמר רב חסדא אמר שכירות בריאה ורב ששת אמר שכירות רעועה מאי רעועה מאי בריאה אילימא בריאה בפרוטה רעועה פחות משוה פרוטה מי איכא למאן דאמר מעכו''ם בפחות משוה פרוטה
בבא מציעא פב: ואף אבא שאול לא אמר אלא במרא ופסל וקרדום הואיל ונפיש אגרייהו וזוטר פחתייהו:

[אהרן תאומים]

עירובין סג. רבינא איקלע למחוזא אייתי אושפיזכניה סכינא וקא מחוי ליה אמר ליה זיל אמטייה לרבא (רש"י) למחוזא. אתריה דרבא:
בבא מציעא פג. ההוא גברא דהוה קא מעבר חביתא דחמרא בריסתקא דמחוזא ותברה בזיזא דמחוזא אתא לקמיה דרבא

[אהרן תאומים]

עירובין סד: (רש"י) בעל בנכסי אשתו. בעי למיעבד בהו מצוה דמילתא דתווהו בה אינשי נמי היא ושלטא בהו עינא בישא:
בבא מציעא פד. ר' יוחנן הוה אזיל ויתיב אשערי טבילה אמר כי סלקן בנות ישראל מטבילת מצוה לפגעו בי כי היכי דלהוו להו בני שפירי כוותי גמירי אורייתא כוותי אמרו ליה רבנן לא מסתפי מר מעינא בישא אמר להו אנא מזרעא דיוסף קאתינא דלא שלטא ביה עינא בישא
ואפשר במי שיודע שהוא מיוסף לא צריך למעבד מצוה בנכסי אשתו

[אהרן תאומים]

עירובין סה. א''ר שמעון בן לקיש לא איברי סיהרא אלא לגירסא אמרי ליה לר' זירא מחדדן שמעתך אמר להו דיממי נינהו
בבא מציעא פה: שנאמר {ירמיה ט-יב} ויאמר ה' על עזבם את תורתי אשר נתתי לפניהם אמר רב יהודה אמר רב שלא ברכו בתורה תחילה
יש לדון לגבי ברכות התורה לניעור כל הלילה שנחלקו הפוסקים, ואולי כולם יודו שמי ששמועות הלילה פחות מחודדים וביום יותר על זה לבד ראוי לברכה

[אהרן תאומים]

עירובין סו: אמר רב יוסף לא שמיע לי הא שמעתא אמר ליה אביי את אמרת ניהלן ואהא אמרת ניהלן דאמר.
בבא מציעא פו. קא מיפלגי במתיבתא דרקיעא אם בהרת קודמת לשער לבן טמא ואם שער לבן קודם לבהרת טהור ספק הקב''ה אומר טהור וכולהו מתיבתא דרקיעא אמרי טמא ואמרי מאן נוכח נוכח רבה בר נחמני דאמר רבה בר נחמני אני יחיד בנגעים אני יחיד באהלות שדרו שליחא בתריה לא הוה מצי מלאך המות למקרב ליה מדלא הוה קא פסיק פומיה מגרסיה אדהכי נשב זיקא ואויש ביני קני סבר גונדא דפרשי הוא אמר תינח נפשיה דההוא גברא ולא ימסר בידא דמלכותא כי הוה קא ניחא נפשיה אמר טהור טהור יצאת בת קול ואמרה אשריך רבה בר נחמני שגופך טהור ויצאתה נשמתך בטהור נפל פתקא מרקיעא בפומבדיתא רבה בר נחמני נתבקש בישיבה של מעלה נפקו אביי ורבא וכולהו רבנן לאיעסוקי ביה(רש"י) רבה בר נחמני. בר פלוגתיה דרב יוסף:

[אהרן תאומים]

עירובין סז: ההוא ינוקא דאשתפיך חמימיה אמר להו רבה נייתו ליה חמימי מגו ביתאי א''ל אביי והא לא ערבינן א''ל נסמוך אשיתוף א''ל הא לא שתפינן נימרו ליה לנכרי ליתי ליה (רש"י) דאישתפך חמימיה. שהיו רוצין למולו והחמו לו חמין מבערב ונשפכו היום:
בבא מציעא פז. אמר רבי לוי אותו היום שגמל אברהם את יצחק בנו עשה סעודה גדולה היו כל אומות העולם מרננים ואומרים, תוספות בשבת פט מביא מפרקא דר"א ביום הגמל זה הוא סעודת הברית ונרמז הא וגימל

[אהרן תאומים]

עירובין סח. דתניא אחד מבני מבוי שביקש יין ושמן
בבא מציעא פח: כי קאמר רבי ינאי בזיתים וענבים דלאו בני גורן נינהו (תוספות) כי קאמר רבי ינאי בזיתים וענבים דלאו בני גורן נינהו. ואע''ג דתירוש ויצהר כתיב (דברים יד) והיינו לאחר שדרכן לעשותם יין ושמן ר' ינאי מיירי בשאין דעתו לדרכן אלא לאוכלן כך דחייב לעשר מן התורה בראיית פני הבית אע''ג דבפסוק לא מצינו אלא תירוש ויצהר אבל דגן אין רגילות לאוכלו בשבלים ולכך לא מחייב לעשר אלא עד שתמרח:

[אהרן תאומים]

עירובין סט: ישראל נוטל רשות ונותן רשות
בבא מציעא פט: אלא אם כן נטלו רשות מבעה''ב
ואין דומים זה לזה

[אהרן תאומים]

עירובין ע: תא שמע ישראל וגר שרויין במגורה אחת (רש"י) מגורה. גורן הוא וחלוק בחדרים והיה לכל אחד פתחו בחצר ואוסרין זה על זה:
בבא מציעא צ. והדשות בתרומה ומעשר עובר משום בל תחסום ונכרי הדש בפרתו של ישראל אינו עובר משום בל תחסום וישראל הדש בפרתו של נכרי עובר משום בל תחסום (רש"י)תרומה ומעשר. דסתם דייש לאו בתרומה ומעשר משתעי קרא דאין תרומה ומעשר סתם אלא מן המירוח ואילך כדכתיב (במדבר. ח) כדגן מן הגורן:

[אהרן תאומים]

עירובין עא. מ''ט דב''ה נעשה כאומר כלך אצל יפות
בבא מציעא צא: תא שמע אבל מונע את עצמו עד שמגיע למקום היפות ואוכל

[אהרן תאומים]

עירובין עב: האחין שהיו אוכלין על שלחן אביהם וישנים בבתיהם
בבא מציעא צב: על מנת שאוכל אני ובני או שיאכל בני בשכרי הוא אוכל ופטור ובנו אוכל וחייב...קא סלקא דעתך במעלה להן מזונות אי אמרת בשלמא משל שמים הוא אוכל משום הכי אינו קוצץ אלא אי אמרת משלו הוא אוכל קטנים נמי נקוץ להו הכא במאי עסקינן בשאין מעלה להן מזונות

[אהרן תאומים]

עירובין עג. הרועים והקייצין והבורגנין ושומרי פירות בזמן שדרכן ללין בעיר הרי הן כאנשי העיר בזמן שדרכן ללין בשדה יש להם אלפים לכל רוח התם אנן סהדי דאי ממטו להו ריפתא התם טפי ניחא להו (רש"י)קייצין. שומרי תאנים השטוחים בשדה ליבשן לקציעות: בזמן שדרכן ללין בעיר. במקום שאוכלין אע''פ שקדש עליהן היום בשדה יש להן מן העיר אלפים לכל רוח וכל העיר להן כד' אמות: בזמן שדרכן ללין בשדה. אע''פ שאוכלין בעיר אין מודדין להן אלא מן השדה: ה''ג דאי ממטו להו ריפתא להתם טפי ניחא להו. הואיל וצריכין לשמור שהרי ישנים שם כל הלילה
בבא מציעא צג. שומרי פירות אמר רב לא שנו אלא שומרי גנות ופרדסין אבל שומרי גיתות וערימות אוכלין מן התורה.. ההוא רעיא דהוה קא רעי חיותא אגודא דנהר פפא

[אהרן תאומים]

עירובין עד. בתים וחצירות פתוחות לתוכו. בתים לחצירות שני בתים לכל חצר ושתי חצירות למבוי והנך כיון דכולן פתוחין זו לזו ומערבות יחד דרך פתחיהם חדא תשיב להו ולית ליה לרב הא דתניא לעיל אב ובנו מבוי שלהן ניתר בלחי וקורה דכל היכא דלא בעי לערובי אי נמי בעי לערובי ומצי לערובי בלא שיתוף מבוי לא משתרי ההוא מבוי בלחי וקורה עד שתהא שם חצר אחת שאינה פתוחה לחברותיה או שתי שורות של חצירות אחד לצידו זה ואחת לצידו אחר והמבוי ביניהן שאינן יכולות להתערב אלא על ידי מבוי:
בבא מציעא צד: איש אשר יקלל את אביו ואת אמו אין לי אלא אביו ואמו אביו בלא אמו אמו בלא אביו מנין
וכן לגבי עירוב וקורה מה לי אב מה לי אם משא"כ עירובי תחומים שיש חילוק

[אהרן תאומים]

עירובין עה: אמר רב יוסף תני רבי היו ג' אסורין אמר להו רב ביבי לא תציתו ליה אנא אמריתה ניהלה ומשמיה דרב אדא בר אהבה אמריתה ניהלה הואיל ואני קורא בהן רבים בחיצונה אמר רב יוסף מריה דאברהם רבים ברבי איחלף לי ושמואל אמר לעולם מותרות עד שיהו שנים בפנימית ואחד בחיצונה
בבא מציעא צה: איבעית אימא כדמחליף רבה בר אבוה ותני שוכר כיצד משלם ר' מאיר אומר כשומר שכר ר' יהודה אומר כשומר חנם

[אהרן תאומים]

עירובין עו: רבי יוחנן אמר כי דייני דקיסרי ואמרי לה כרבנן דקיסרי (תוספות) ורבי יוחנן אמר כדייני דקיסרי כו'. דקסבר אמתא בריבועא תרי אמתא באלכסונא וליתא להך דדייני דקיסרי כדאמר בפ''ק דסוכה (דף ח:) דהא קא חזינא דלאו הכי הוא שכל האורך והרוחב לא הוי אלא תרי אמה ואע''ג דהתם מפרש שפיר מילתיה דר' יוחנן הכא לא מצי לאוקומי אלא כדייני דקיסרי וכי היכי דאמר התם דליתא לדייני דקיסרי ה''נ ליתא לדרבי יוחנן דהכא וקשה היאך טעו דייני דקיסרי וכו'
בבא מציעא צו: אמר רבא לפום חורפא שבשתא
ואפשר לתרץ שהטעות או של רב יוחנן בהבנת דבריהם או שלהם הייתה לפום חורפא

[אהרן תאומים]

עירובין עז. וחכמים עשו חיזוק לדבריהם יותר משל תורה
בבא מציעא צז. אמרו ליה רבנן לרבא שאיל לן מר אקפיד אמר להו לאפקועי ממונאי קא בעיתו אדרבה אתון שאילתון לי דאילו אנא מצי אישתמוטי לכו ממסכתא למסכתא אתון לא מציתו לאישתמוטי ולא היא איהו שאיל להו ביומא דכלה אינהו שאילו ליה בשאר יומי
ובדרך דרש זהו חיזוק לדבריהם שמלמדים את המסכתא "דבריהם" יכולים להחליף ממסכת למסכת אבל תורה הוראה הלכות חג בחג לא

[לענין]

מזל טוב למסיימי מסכת בבא מציעא!
כה לחי!

[אהרן תאומים]

עירובין עח. אמר שמואל ולא ידע אבא טעמא דהא מלתא מידי דהוה אאיצטבא על גבי איצטבא אמר רבה אמר רבי חייא דקלים שבבבל אינן צריכין קבע
בבא מציעא צח. (תוס' שייך לעמוד קודם ונמשך לעמוד זה) התם דרבותינו שבבבל רב ושמואל וה''ק רבותינו שבבבל רב ושמואל

שבת נג אזל ר' חייא בר יוסף אמרה לשמעתא דרב קמיה דשמואל א''ל אי הכי אמר אבא לא ידע במילי דשבתא ולא כלום כי סליק ר' זירא אשכחיה לר' בנימין בר יפת דיתיב וקאמר ליה משמיה דר' יוחנן נותנין מרדעת על גבי חמור בשבת א''ל יישר וכן תרגמה אריוך בבבל אריוך מנו שמואל והא רב נמי אמרה אלא שמעיה דהוה מסיים ביה ואין תולין טרסקל בשבת א''ל יישר וכן תרגמה אריוך בבבל

[אהרן תאומים]

מזל טוב למסיימי מסכת בבא מציעא!
כה לחי!

ייש"כ אני במירוץ להספיק עד מחר לסגור את הפער

[לענין]

בשביל זה מחשיבים גם את דף קי"ט... כדי שיהיה זמן להשלים.

[אהרן תאומים]

עירובין עט: כיצד משתתפין במבוי מניח את החבית ואומר הרי זו לכל בני מבוי ומזכה להן על ידי בנו ובתו הגדולים וע''י עבדו ושפחתו העברים וע''י אשתו אבל אינו מזכה לא ע''י בנו ובתו הקטנים ולא ע''י עבדו ושפחתו הכנענים מפני שידן כידו
בבא מציעא צט. מיתיבי השואל הפרה ושלחה לו ביד בנו ביד שלוחו חייב ביד עבדו פטור
ויש לדון מדין שליחות או מדין ידו ומה ההבדל בין עירובין לשאילה

[אהרן תאומים]

עירובין פ: אפילו מאפה סאה והוא פרוסה אין מערבין בה
בבא מציעא ק: ועשו פחות מרביעית לסאה

[אהרן תאומים]

עירובין פא. נותן אדם מעה לחנוני ולנחתום כדי שיזכה לו עירוב (רש"י)ותן אדם מעה לחנוני. שהוא מוכר יין ודר עמו במבוי: או לנחתום. מוכר ככרות ודר עמו בחצר שיזכה לו בעירוב עם חבריו אם יבואו בני המבוי לקחת ממך ככר לעירוב או יין לשיתוף יהא לי חלק בו:
בבא מציעא קא: רשב''ג אומר חנות של נחתומים (רש"י) חנות של נחתומין. מוכרי ככרות:

[אהרן תאומים]

עירובין פב. והא תנן ואלו הן הפסולים המשחק בקוביא ומלוה בריבית ומפריחי יונים וסוחרי שביעית (רש"י)הפסולין. לעדות דכולן גזלנין מדבריהן הן דאסמכתא לא קנייא ומגזל גזיל ליה: בקוביא. בעירבון: מפריחי יונים. אי תיקדמה יונך ליוני:
בבא מציעא קב: מיתיבי יוני שובך ויוני עלייה חייבות בשילוח ואסורות בגזל מפני דרכי שלום

[אהרן תאומים]

עירובין פג: פשיטא לזה בפתח ולזה בפתח היינו חלון שבין שתי חצירות
בבא מציעא קג. אחד לא יעשנו שנים שנים לא יעשנו אחד לא יפחות מן החלונות ולא יוסיף עליהם אלא מדעת שניהם

[אהרן תאומים]

עירובין פד. תינח סלע בור מאי איכא למימר אמר רב יצחק בריה דרב יהודה הכא בבור מלאה מים עסקינן (רש"י) אלא בור. שממלאים הימנו תשמישתו בשלשול הוא אפילו לבני מרפסת שהרי מקרקעיתו דולין וש''מ דהואיל ולבני חצר תשמישו בזריקה שאין יכולין למלאות אלא א''כ זורקין דלי למעלה מן החוליא יהבינן לה לבני מרפסת דבשלשול כשמואל:
בבא מציעא קד. איבעי לך לאתויי בדוולא [להביא מים בדי]

[אהרן תאומים]

עירובין פה: א''ר יוחנן מקום שאין בו ד' על ד' מותר לבני רה''ר ולבני רה''י לכתף עליו ובלבד שלא יחליפו התם רשויות דאורייתא הכא רשויות דרבנן וחכמים עשו חיזוק לדבריהם יותר משל תורה [אחת מן הרשויות רה"י שלא הוקף לדירה והוא יותר מבית סאתיים נדון ככרמלית מדרבנן]
בבא מציעא קה: (רש"י) ד' סאין [זרע] לכור. לבית קרקע כור והוא אלף וחמש מאות אמה אורך של נ' אמה רוחב דחצר המשכן הוי סאתים והוא מאה על נ' וכור ל' סאין ובין מרובע ובין ארוך וקצר לפי חשבון זה שיעורו:

[אהרן תאומים]

עירובין פו. רבי מכבד עשירים ר' עקיבא מכבד עשירים כדדרש רבא בר מרי {תהילים סא-ח} ישב עולם לפני אלהים חסד ואמת מן ינצרוהו אימתי ישב עולם לפני אלהים בזמן שחסד ואמת מן ינצרוהו (רש"י) אימתי ישב עולם. בזמן שיש בו עשירים שגומלין ומזמנין מזונות לענייםוהם ינצרוהו: מן. לשון מזונות:
בבא מציעא קו: מיתיבי מגבת פורים לפורים [מזון לסעודה] ואין מדקדקין בדבר ואין העני רשאי ליקח מהן רצועה לסנדלו

[אהרן תאומים]

עירובין פז: אמת המים שהיא עוברת בחצר אין ממלאין הימנה בשבת אלא אם כן עשו לה מחיצה גבוה י' טפחים בכניסה וביציאה ר' יהודה אומר כותל שעל גבה תידון משום מחיצה אמר רבי יהודה מעשה באמה של אבל שהיו ממלאין ממנה על פי זקנים בשבת אמרו לו מפני שלא היה בה כשיעור: (רש"י) של אבל. שם העיר והיתה עוברת בתוך החצירות וממלאין הימנה בחצירות דמהניא לה מחיצת כותל בחצר תלויה עליה ורבי יהודה לטעמיה דפליג נמי במתני' אבור:
בבא מציעא קז: א''ל רב יהודה לרב אדא משוחאה ד' אמות דאניגרא זלזל בהו דאנהרא לא תמשחנהו כלל רב יהודה לטעמיה דאמר רב יהודה ארבע אמות דאניגרא לבני אניגרא דאנהרא דכולי עלמא (רש"י) ארבע אמות דאניגרא. אמת המים שהמשיכוה מן הנהר הגדול אל השדות על פני הבקעה כולה ומניחין בעלי כל שדה ושדה מלזרוע את אגפיה רוחב ארבע אמות. שלא תתקלקל שפתה ומודדין אותם כולם ביחד ומציינים אותם שלא יחרשו מן הסימן ולחוץ:

[אהרן תאומים]

עירובין פח: והכי קתני חצר שהיא פחותה מד' אמות אין שופכין לתוכה מים בשבת הא ד' אמות שופכין שר''א בן יעקב אומר ביב הקמור ד' אמות ברה''ר שופכין לתוכו מים בשבת
בבא מציעא קח. וכן חמש חצרות שהיו מקלחות מים לביב אחד ונתקלקל הביב כולן מתקנות עם התחתונה נמצאת העליונה מתקנת עם כולן ומתקנת לעצמה (רש"י)המקלחות מים. מים סרוחין מי מטר: לביב אחד. חריץ מתוקן להוריד מי גשמים בו:

[אהרן תאומים]

עירובין פט: א''ר אלעזר כי הוינן בבבל הוה אמרינן בי רב משמיה דרב אמרו אין מטלטלין בו אלא בד' אמות והני דבי שמואל תנו אין להן אלא גגן [אמר זאת כשהיה בארץ ישראל כנאמר בחולין קי כי סליק ר"א אשכחיה לזעירי ]
בבא מציעא קט: ההוא שתלא דאמר להו הבו לי שבחאי דבעינא למיסק לארעא דישראל

[אהרן תאומים]

עירובין צ: התם אי מיפחית מינכרא ליה מילתא הכא אי מיפחית לא מינכרא מילתא
בבא מציעא קי. התם מילתא דלא עבידא לאיגלויי היא הכא מילתא דעבידא לאיגלויי היא

[אהרן תאומים]

עירובין צא. אמר רבי יהודה מעשה בשעת הסכנה והיינו מעלין ס''ת מחצר לגג ומגג לחצר ומחצר לקרפף לקרות בו אמרו לו אין שעת הסכנה ראיה:
בבא מציעא קיא: מואליו הוא נושא את נפשו נפקא דבר המוסר נפשו עליו
לא נמצא בלשון הש"ס בגמרא מסירות נפש בדבר רוחני ונמצא ברש"י בסנהדרין עד בפרהסיא. לקמן מפרש כמה פרהסיא: לא תחללו. בפרהסיא איכא חלול השם וצריך לקדש את השם וזהו ונקדשתי שמוסר נפשו על אהבת יוצרו כך שהם גם כן מסרו נפשם לונקדשתי קריאת התורה ברבים

[אהרן תאומים]

עירובין צב: אשה בקטנה וגט בגדולה אינה מתגרשת
בבא מציעא קיב. אומן קונה בשבח כלי והלואה היא או אין אומן קונה בשבח כלי ושכירות היא
כסופר גיטין בביה"ד של התאחדות הקהילות מאנטריאל טהאש, כל גט וגט אחר שאני כותב אני מקנה אותו חזרה לבעל משום חשש אומן קונה בשבח כלי

[אהרן תאומים]

עירובין צג. לגבי כרם עבודת הכרם לגבי גדר כיון דלא מזדרען (רש"י) לפי שיש כרם מכאן ומכאן וצריך להרחיק וליתן ארבע אמות לכרם לכל צד לעבודתו כמלא בקר וכליו שהיו חורשין בשוורין ... כיון דלא מזדרען. משום דמקלקל ליה לכותל אבנים שהמחרישה מעלה עפר תיחוח והכותל נופל כשאין תחתיו קרקע חזקה והכי תנן בבבא בתרא (דף יט.) מרחיקין את הזרע כו'
בבא מציעא קיג. ואת המחרישה ביום

[אהרן תאומים]

עירובין צד. אמר להו שמואל שקולו גלימא (רש"י) שקולו גלימא נגידו. קחו טלית ופרסו אותה שם להיות מחיצה:
בבא מציעא קיד: אתייה לגלימיה סחט גלימא ריחא זבניה בתריסר אלפי דינרי (רש"י) סחט גלימא. נסחט ריח מתוך העלין לתוך טלית וקלטה טליתו את הריח: וזבני'. לגלימ' בי''ב אלפי דינרי:

[אהרן תאומים]

עירובין צה. המוצא תפילין מכניסן זוג זוג (רש"י)המוצא תפילין. בשדה במקום שנאבדין: מכניסן. לעיר ולבית: זוג זוג. אחד בראש ואחד בזרוע והיינו זוג כדרך שלובשן בחול וחוזר תמיד ומכניסן זוג אחר זוג עד שיכלו:
בבא מציעא קטו. לא תבא אל ביתו לעבוט עבוטו לביתו אי אתה נכנס אבל אתה נכנס לביתו של ערב וכן הוא אומר {משלי כ-טז} לקח בגדו כי ערב זר וגו'.. אלמנה בין שהיא ענייה בין שהיא עשירה אין ממשכנין אותה שנאמר {דברים כד-יז} לא תחבול בגד אלמנה:
יש לדון בתפילין כמשכון אם זה נחשב לכסות יום

[אהרן תאומים]

עירובין צו. ר' עקיבא דתניא {שמות יג-י} ושמרת את החקה הזאת למועדה מימים ימימה ימים ולא לילות מימים ולא כל ימים פרט לשבתות וימים טובים דברי רבי יוסי הגלילי ר' עקיבא אומר לא נאמר חוקה זו אלא לענין פסח בלבד
בבא מציעא קטז. אבל הכא כי אם צלי אש לאו יתירא הוא דמבעי ליה לכדתניא בשעה שישנו בקום אכול צלי ישנו {שמות יב-ט} בבל תאכל נא בשעה שאינו בקום אכול צלי אינו בבל תאכל