מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

מסכת ברכות - דיוקים בלשון רש"י

הערות, בירורים וחידושים במרחבי התלמודים. לומדי דף היומי וכל חבורות הלומדים
שמואל דוד
הודעות: 4808
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

מסכת ברכות - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » ב' ינואר 06, 2020 7:38 am

ב.

רש״י ד״ה עד סוף האשמורה הראשונה – שליש הלילה כדמפרש בגמרא (דף ג.) ״ומשם ואילך עבר זמן דלא מקרי תו זמן שכיבה ולא קרינן ביה בשכבך״ ״ומקמי הכי נמי לאו זמן שכיבה לפיכך הקורא קודם לכן לא יצא ידי חובתו״ כו׳

צ״ע קצת מדוע לא כתב גם אצל הקורא לאחר האשמורה שלא יצא ידי חובתו?
נערך לאחרונה על ידי שמואל דוד ב ג' ינואר 07, 2020 6:55 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

אהרן תאומים
הודעות: 652
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת ברכות - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ב' ינואר 06, 2020 3:00 pm

כי לקרוא קודם לזמן זה היה מציאות כפי שרש"י הביא במשנה

שמואל דוד
הודעות: 4808
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת ברכות - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » ג' ינואר 07, 2020 4:04 am

ג.

רש״י ד״ה ושמר – והמתין, כמו לא יאמר אדם לחברו שמור לי בצד עבודה זרה פלוני (סנהדרין סג ב) ובבא קמא בפרק החובל (דף צ' ב') שמרה עומדת על פתח חצרה וכן ואביו שמר את הדבר(בראשית לז)שומר אמונים (ישעיהו כו)

צ״ע מדוע הביא כ״כ הרבה דוגמאות.
גם צ״ע בסדר דנקט רש״י, דהכי הול״ל בראשית, ישעיה, בבא קמא וסנהדרין.

אהרן תאומים
הודעות: 652
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת ברכות - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ג' ינואר 07, 2020 5:41 am

וכן מדוע רק בב"ק ציין מ"מ מדויק על כך ועוד בקובץ המצו"ב
נ.ב. לא טוב אשכול נפרד
קבצים מצורפים
ברכות ג.docx
(17.9 KiB) הורד 42 פעמים

שמואל דוד
הודעות: 4808
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת ברכות - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » ג' ינואר 07, 2020 7:01 am

יישר כח!
ועיין בספר שפתי חכמים וחק משה. וע״ע בספר ישועת אליהו.

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 5010
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: מסכת ברכות - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי מיללער » ג' ינואר 07, 2020 1:09 pm

שמואל דוד כתב:ג.

רש״י ד״ה ושמר – והמתין, כמו לא יאמר אדם לחברו שמור לי בצד עבודה זרה פלוני (סנהדרין סג ב) ובבא קמא בפרק החובל (דף צ' ב') שמרה עומדת על פתח חצרה וכן ואביו שמר את הדבר(בראשית לז)שומר אמונים (ישעיהו כו)

צ״ע מדוע הביא כ״כ הרבה דוגמאות.
גם צ״ע בסדר דנקט רש״י, דהכי הול״ל בראשית, ישעיה, בבא קמא וסנהדרין.

ע"ע כאן בענין לשונות רש"י בענין הזה במס' יבמות ומס' סוטה והמסתעף


viewtopic.php?p=196519#p196519

חיס
הודעות: 1113
הצטרף: ב' יולי 18, 2011 2:03 pm

Re: מסכת ברכות - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי חיס » ג' ינואר 07, 2020 1:31 pm

ו.
יש לדייק ברש"י בדף ו. ד"ה מה כתיב בה.
כותב רש"י את הסדר של ארבע פרשיות של תפילין שמע, והיה אם שמוע, קדש לי כל בכור, והיה כי יביאך. והרי הם לא לפי הסדר שכתוב בתורה ?

שמואל דוד
הודעות: 4808
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת ברכות - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » ג' ינואר 07, 2020 1:37 pm

מיללער כתב:ע"ע כאן בענין לשונות רש"י בענין הזה במס' יבמות ומס' סוטה והמסתעף
viewtopic.php?p=196519#p196519

יישר כח הרב מיללער שליט״א

עיינתי באשכול הנ״ל ונהניתי. ועיין עוד במהרצ״ח כאן.

שמואל דוד
הודעות: 4808
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת ברכות - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » ג' ינואר 07, 2020 1:44 pm

חיס כתב:ו.
יש לדייק ברש"י בדף ו. ד"ה מה כתיב בה.
כותב רש"י את הסדר של ארבע פרשיות של תפילין שמע, והיה אם שמוע, קדש לי כל בכור, והיה כי יביאך. והרי הם לא לפי הסדר שכתוב בתורה ?

עיין דברים נחמדים (בני יששכר) ועיין בספר אות חיים ושלום סימן כה סעיף קטן ט. וע״ע דברי ישראל (וולץ) סימן כד.
viewtopic.php?f=17&t=20444

אהרן תאומים
הודעות: 652
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת ברכות - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ג' ינואר 07, 2020 6:30 pm

חיס כתב:ו.
יש לדייק ברש"י בדף ו. ד"ה מה כתיב בה.
כותב רש"י את הסדר של ארבע פרשיות של תפילין שמע, והיה אם שמוע, קדש לי כל בכור, והיה כי יביאך. והרי הם לא לפי הסדר שכתוב בתורה ?

מה שנמצא אצלי ופורסם כאן https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=17687
רש"י ד"ה מה כתיב בהו – בשלמא בתפילין דידן כתיב שמע והיה אם שמע קדש לי כל בכור והיה כי יבאך פרשיות שנצטוו וכו' עס"ה:
סדר הפרשיות ברש"י דורש הסבר דהרי סדר הפרשיות וכן סדר כתיבתן הוא א. קדש ב. והיה כי יבאך ג. שמע ד. והיה אם שמע, ומדוע רש"י שינה ונראה דמאחר וההקבלה הראשונה שמביאה הגמרא היא לפרשת שמע ישראל --- אחד = דאצל קוב"ה כתוב ומי כעמך ישראל גוי אחד, וזו גם ההקבלה העיקרית בין תפילין שלנו לתפילין של קוב"ה, כמו שנאמר בהמשך בגמרא אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם ואני אעשה אתכם וכו'.

איקטורין
הודעות: 114
הצטרף: ג' פברואר 14, 2017 12:26 am

Re: מסכת ברכות - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי איקטורין » ד' ינואר 08, 2020 8:48 pm

ג, ב
דף ג: רש"י ד"ה "ותרתי דיממא" וז"ל: "... הוו להו תרתי משמרות של שמונה שעות".
ואינני מבין - לכאורה היה צריך לומר שתי משמרות שכל אחת מהן של ארבע שעות.
ולפי הגירסא שלפנינו כוונת רש"י - שתי משמרות שביחד הן שמונה שעות.
האם קיימת גירסא ברש"י הגורסת "ארבע" במקום "שמונה"?

נ.ב.
אינני מבין את ה"של" של רש"י. אני לכאורה הייתי כותב "שהם".
ושמא "של" בלשון רש"י זה "שהם" בלשוננו.

אהרן תאומים
הודעות: 652
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת ברכות - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ב' ינואר 13, 2020 6:36 am

י:
רש"י יהנה. ואין איסור בדבר: אל יהנה. ואין בדבר לא משום גסות רוח ולא משום שנאה:
לגבי יהנה כתב רש"י ואין איסור בדבר, כי לכאורה הנאנה משל אחרים יכול להיות שנחשב שמשמש בתגא, ולגבי אל יהנה שאין בודאי איסור להנות כפי שנאמר קודם, אולי להיפך יש חשש איסור בכיוון השני וצריך להבין את כל זה והצדדים לכאן ולכאן, והאם מצינו שהתנהגות כעין זו יש בה משם גסור הרוח ושנאה שלפיכך רש"י פירש שאין וכו'.

אהרן תאומים
הודעות: 652
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת ברכות - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ג' ינואר 14, 2020 6:15 pm

יב.רש"י לא מפרש כאן בר אורין, וראה למסורת הש"ס שציים שבשני מקומות רש"י פירש בן תורה ובשאר מקומות לא פירש כלום, אכן זה מנפלאות רש"י בכל המקומות שרש"י לא פירש מדובר שאומרים לאדם בפניו שהוא בר אוריין ואומרים לאותו אמורא דבר תורה מאביו שגם היה אמורא - חייא בר רב - רב יוסף בריה דרב יהושע, ורש"י לא פירש כי הכוונה לא רק שהוא בן תורה שהוא עצמו ת"ח אלא הוא גם בן של התורה כי אביו גם ת"ח וניכר מהדברים שאומר לו מילתא מעליותא שאביו אמר, משא"כ שני המקומות שרש"י פירש מדובר כשלא אומרים זאת בפניו בגיטין על גבינא שהתלבטו אם לקום מפניו מפני שהוא בר אוריין או לא מפני שציער את מר עוקבא, ובמנחות אמרו לרב פרידא שרב עזריא בן אבטולס דור עשירי לעזרה עומד בדלת ושאל אותם אם הוא בר אוריין יאי תתנו לו להיכנס ואם הוא בר אבהן ולא בר אוריין אישא תיכלא, ולכן רש"י הוצרך לפרש מה הוא בר אוריין שהכוונה "לכל הפחות" בן תורה, וזה לא נאמר כשבח אלא כתיאור מציאות שהוא בן תורה משא"כ במקומות שלא פירש שאומרים זאת לאדם עצמו לשבחו והכוונה שהוא בוודאי בן תורה ואף יותר מכך שהוא בן של התורה

אהרן תאומים
הודעות: 652
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת ברכות - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ו' ינואר 17, 2020 6:10 pm

יג : בר פחתי רש"י לא מפרש כאן בן גדולים.
מה שכתבתי בעניין זה
בר פחתי
מסכת שבת דף ג עמוד ב
רש"י ד"ה בר פחתי. בן גדולים:
בגליון רעק"א כאן בגמרא מציין מ"מ נוסף במסכת שבת דף כ"ט ע"א, ובעיון שם נראה שג"כ רש"י מסביר בן גדולים, (מה שבדרך כלל ברש"י באותו מסכת אינו, שלא חוזר שוב ללא צורך), ציון נוסף בגליון מציין רעק"א כאן ברש"י עצמו, ומביא מקור מהנביא שפחת הוא לשון מושל וכן בלשון המשנה, ונראה להסביר שאולי הגליון מתכוין לכך שהתמיהה על רש"י גדולה יותר, מדוע במסכת ברכות שהוזכר פעמיים לשון זה ע"י רב חייא לבן אחותו רב, כמו כאן, בברכות דף י"ג ע"ב א''ל רב לר' חייא לא חזינא ליה לרבי דמקבל עליה מלכות שמים אמר ליה בר פחתי בשעה שמעביר ידיו על פניו מקבל עליו עול מלכות שמים, ובדף מ"ג ע"א איתא רב ורבי חייא הוו יתבי קמיה דרבי בסעודתא א''ל רבי לרב קום משי ידך חזייה דהוה מרתת אמר ליה רבי חייא בר פחתי עיין בברכת מזונא קאמר לך, ובשני מקומות אלו לא כתב רש"י כלום, ואילו כאן במסכת שבת כתב פעמיים,
ונראה ליישב שמאחר ובמסכת ברכות בשני המקומות זה לא היה בדרך שאומר לו דבר הלכה, או שהעיר לו, אלא שבדף י"ג ע"ב רב אמר שהוא לא ראה שרבי מקבל מלכות שמיים ורב חייא אמר לו שמתי שרבי העביר ידיו על עיניו, באותו זמן קיבל, ובדף מ"ג שרב פחד לברך ורבי חייא עודדו לברך, משא"כ במסכת שבת אצלנו שהאמירה "בר פחתי" נוספה בדרך של הערה, כבר אמרתי לך פעם שכשרבי לומד במסכת אחת אל תשאלהו ממסכת אחרת, וכן בדף כ"ט ע"א שאמנם זה לא היה אמירה בתוספת הערה, אבל נאמרה בסיטואציה שרב אכל תמר וזרק את הגרעין לתנור ואמר לו רבי חייא שכך אסור לעשות ביו"ט הרי שיש כאן לכאורה קצת השפלה, וע"כ יכלנו לחשוב שהכוונה בר פחתי במשמעות אחרת (אולי בן פחותים), ולכך פירש רש"י בן גדולים, ועל זה הוסיף הגליון מהנביא שפחת היא לשון מושל ולשון גדולה, ובכל זאת כפי המפרשים בנביא שלמה נקרה "פחה" ולא "מלך" כשאר מלכי יהודה, ומפרשים כי אלו מושלים שמונו למשול ע"י הגוים וע"כ הם היו פחותים ממלך, ויתכן שלכן אמר לו בלשון זה שהיות ורב היה אחיינו של רבי חייא וכשאומר לו "בן גדולים" ממש הרי שמשבח גם את עצמו ובלשון ענווה אמר בן פחתי (יש שמפרשים שזה לשון נופל על לשון בר אחתי = בר פחתי).

אהרן תאומים
הודעות: 652
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת ברכות - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי אהרן תאומים » א' ינואר 19, 2020 2:12 am

יד: כוך. קבר שחופרין בקירות מערה ארכו ד' ורחבו ז' טפחים:וסיפא בתרתי. והכי קאמר אם שנים הם מניח את חבירו חופר והוא עולה ומקיים מצות ק''ש ותפילין ותפלה וחוזר למלאכה וחבירו יעלה ויניח תפילין ויקרא ק''ש ויתפלל:
אחד מידידי הראה לי לדייק מה רש"י פירט גודל הכוך? ותירץ שאולי מפני תרתי שאינם בכל אופן יכולים לחפור ביחד בתוך הכוך מפני גודלו, ושמחתי על זה שבזה יובן למה הגמרא הביא דוגמא של חפירת קבר בכוך ולא שאר מצוות כגון סופר העסוק בכתיבת תפילין וכד'

אהרן תאומים
הודעות: 652
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת ברכות - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי אהרן תאומים » א' ינואר 19, 2020 2:29 am

יד.מים שהיחיד גומר בהן את ההלל. שהוא חובה לכל אדם והם אחד ועשרים יום בשנה כדאמרינן במסכת ערכין (ד' י.):
רש"י ציין המ"מ מסכת ערכין והרבה פעמים רש"י אינו מציין מקור, ובחלק שציין שם המסכתא זה כדי שנדע שציון זה שייך לנושא אותה מסכתא כגון שבת עניני שבת קידושין עניני קידושין וכד' ויש שמציין לפרק והוא על מנת שנעיין שם ונדע דברים נוספים, כאן ציין את שם המסכתא ולכאורה אינו נצרך כלל, אלא שבכך רש"י מסביר בעקיפין את הנאמר בגמרא שאני רב בר שבא דלא חשיב עליה דרבינא, דהרי אין דרכו להסביר סוגי לשונות כאלה המשמשים להבין את דעת ודברי האמוראים אחד על השני כשיש לכך משמעות שלילית, ולכך רמז מסכת "ערכין" ששייך להעריך אדם אחר וצריך מומחה ודיינים

החתן סופר
הודעות: 240
הצטרף: ב' מאי 11, 2015 9:58 pm

Re: מסכת ברכות - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי החתן סופר » א' ינואר 19, 2020 1:43 pm

יד, ב

ברש"י הראשון שבעמוד לכאורה אין לו הבנה כלל מה בא לומר ולחדש או להסביר כי הכל מפורש בגמרא, ויעויין שפ"ח שאולי כוונתו לפרש שרש"י בא לומר דווקא בין אלוקיכם לאמת לא יפסיק אבל בין אמת ליציב רשאי.

אהרן תאומים
הודעות: 652
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת ברכות - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי אהרן תאומים » א' ינואר 19, 2020 3:48 pm

לכאורה רצה להסביר שזה לא בגלל שכתוב אלקים ליד אמת אלא הרעיון שיקוק ואלוקים זה אמת שני הבחינות ולכן שאומרים אני יהוק אלקים צ"ל ששניהם אמת כי יקוק זה יחיד ואלקים זה רבים, ולכן הד"ה הוא וה' אלקים אמת, וראה כאן https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=31950
ולתוספת נאה , הפסוק בפרשת וארא וידעתם כי אני ה' אלקיכם המוציא אתכם מתחת וכו' סופי תיבות אמת
נערך לאחרונה על ידי אהרן תאומים ב ב' ינואר 27, 2020 6:50 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

אהרן תאומים
הודעות: 652
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת ברכות - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ג' ינואר 21, 2020 2:08 am

טז: אין עומדין עליהם בשורה. כשחוזרים מבית הקברות היו עושים שורות סביב האבל ומנחמין אותו ואין שורה פחותה מעשרה:
לכאורה למה פירש רש"י פרט זה ששורה אינה פחות מעשרה,
ונראה שהיות ובין כך היה רש"י צריך לפרש בדף הבא תחילת פרק מי שמתו ענין השורה שזה "עשרה" ולא כדאיתא בביצה יד תנא אין שורה פחותה משלשה בני אדם לגבי שליחת דורון ביו"ט, וכן הביא רש"י זאת ביומא פז גבי בקשת מחילה, אבל לגבי ניחום אבלים שורה זה עשרה, כדאיתא בסנהדרין יז אמר רב מנשיא בר עות שאילית את רבי יאשיה רבה בבית עלמין דהוצל ואמר לי אין שורה פחותה מעשרה בני אדם, והביאה רש"י גם במגילה כג: ותנחומי אבלים. כשחוזרין מן הקברות עומדין ומנחמין את האבל ואין שורה פחותה מעשרה במסכת סנהדרין (דף יט.):
ואולי חידוש יותר גדול הוא שגם שורה שהם עשרה בפני עצמם וראויים למנין להתפלל והם "עדה" בפני עצמם פטורים מן התפילה כשרואים האבל וצריכים לדבר עמו ולנחמו. ורש"י הקדים לפרש כאן ששורה היא עשרה מפני שרצה להאדיר את רבי אליעזר שהיה לו שם לפחות עשרה תלמידים, ובפרט שבתווך בין ה"שורה" שמוזכרת כאן לדין השורה המוזכרת בדף הבא, נאמרו כמה דברים בעניני תלמידים, ר' אלעזר בתר דמסיים צלותיה אמר הכי יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתשכן בפורינו אהבה ואחוה ושלום וריעות ותרבה גבולנו בתלמידים, ....ובין התלמידים העוסקים בתורתך, ... שלא יהא לנו בן או תלמיד שמקדיח תבשילו ברבים.

אהרן תאומים
הודעות: 652
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת ברכות - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ג' ינואר 21, 2020 8:08 pm

יח: רש"י ד"ה ונחת וטבל לקריו. כדי לעסוק בתורה: ראו בגליון ובמסורת הש"ס שהפנו לתוספות בבא קמא פב: ד"ה אתא, תוספות בסופו דן שהרי היה לפני עזרא ותקנתו ולמאי טבל? ומסיק אלא לאכול חולין בטהרה, ולכאורה לא מובן מה תמיהת תוס' וכי ספרא דבי רב כן היה לו? אלא מחוורתא כרש"י שהכל שבח בעניני תורה כמו שהגמרא מסבירה את תחילת הפסוק, ולכאורה גם יש קצת חיסרון ולא מעלה ששבר קרח ע"מ לאכול, יכל לחכות ולא לאכול ולמחרת היה טובל ואוכל,
וראה שרש"י בסמיכות מקום לכאן בדף כ וכא וכ"ב הזכיר טבילה זו כמה פעמים "לעסוק בתורה" בהקשר לנאמר במשנה גבי בעל קרי לענין קר"ש ובדף כ ע"ב רש"י כדאשכחן בסיני. שהפרישן מאשה דכתיב אל תגשו אל אשה (שמות יט) ועל פרישה זו סמך עזרא לתקן טבילה לבעלי קריין קודם שיעסקו בתורה דכתיב (דברים ד) והודעתם לבניך וסמיך ליה יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך בחורב כדאמרינן לקמן בפרקין (דף כא:): ואפשר שגם בניהו על סמך זה נהג כן אף שהיה לפני "תקנת" עזרא

אהרן תאומים
הודעות: 652
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת ברכות - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ד' ינואר 22, 2020 7:25 am

יט. המספר אחר המת. בגנותו של מת אחר מיתתו: מה רצה לומר אם מדובר בגנותו של אדם "מת" הרי זה בוודאי אחר מיתתו, ואולי צ"ל מיטתו
כפי המשך הגמרא אחר מיטתן של תלמידי חכמים, או שאפשר שהיות וגבי תלמידי חכמים שנקראים חיים גם במיתתן, דקדק הגמרא לומר אחר "מיטתן", ואחר שלמדנו שיש רשעים שגם בחייהן נקראים מתים הוצרך רש"י לפרש שהכוונה "אחר המת" אחר מיתתו ולא אחר אדם שנחשב למת, והכוונה על אדם רגיל משא"כ בתלמיד חכם הקפידה הגמרא לומר אחר מיטתן.

רש"י ד"ה קניא מטללא. קנה גדול וכבד נפל מן הגג: הסביר "גדול וכבד" כי קנה זה דבר קל בדרך כלל, ועוד ירמוז ע"ש הכתוב ויספדו שם מספד גדול וכבד מאד, ואפשר להוסיף גם שכל ביטוי זה בגמרא נסמך על הפסוק - עתה הנה בטחת לך על־משענת הקנה הרצוץ הזה על־מצרים אשר יסמך איש עליו ובא בכפו ונקבה כן פרעה מלך־מצרים לכל־הבטחים עליו: (מלכים ב פרק יח פסוק כא)
תרגום יונתן: כְּעַן הָא אִתרְחֵיצתָּא לָך עַל סְמָך קַניָא רְעִיעָא הָדֵין עַל פַּרעֹה מַלכָּא דְמִצרַיִם דְּאִם יִסתְּמֵיך גֻּברָא עֲלוֹהִי וְיֵיעוֹל בִּידֵיהּ וְיִבזְעִנַהּ כֵּין מִצרַיִם לְכָל דְּמִתרַחצִין עֲלוֹהִי
(וכן זה מתקשר למחצלת של "קנים" שהייתה אותה ריבה קבורה בה)

אהרן תאומים
הודעות: 652
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת ברכות - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ו' ינואר 24, 2020 7:47 am

כא.
רש"י ד"ה אמת ויציב דאורייתא היא. שמזכיר בה יציאת מצרים דחיובא דאורייתא היא דכתיב למען תזכר את יום צאתך מארץ מצרים (דברים טז):
ברש"י על התורה (בפרשת בא) (שמות י"ג ג)"זכור את היום הזה" - למד שמזכירין יציאת מצרים בכל יום, וזה נסמך על המכילתא בפסוק זה אלא שבמכילתא מובא גם הפסוק למען תזכור וכו' שמשם נדרש (וגם במסכת ברכות יב) ימי חייך הימים כל ימי חייך להביא הלילות, וראה במנחת חינוך מצוה כ"א אריכות גדולה בענין זה ונשאר בצ"ע על רש"י, והנראה דיסוד זכירת מצרים באופן תמידי נמצא בפסוק בשמות זכור את היום וכו' וכמו שפירש גם במזרחי, והפסוק בדברים נדרש לימים ואף ללילות אחר שפסוק זה גילה לנו את יסוד חיוב הזכירה באופן תמידי מהלשון "זכור" בקמ"ץ תחת הזיין, בא הפסוק למען לדרוש הימים והלילות כי ללא הפסוק הראשון היה אפשר שהפסוק "למען" תזכור הוא נתינת טעם לאכילת המצה בלבד, אבל אחר שלמדנו שיש ענין בזכירה תמידית "בכל יום" חוזר הפסוק לדרוש הימים והלילות, ולבן זומא אף ימות המשיח, וזה בנותן טעם שרש"י כאן בברכות כת דווקא את הפסוק המאוחר יותר מפני שלשו סיבות אפשריות א, שמוזכר פסוק זה לחיוב הזכירה כמה דפים קודם במסכתינו,
ב, שדורש מפסוק זה אף הלילות ורש"י רומז שאותו שאילה שיש על אמת ויציב ביום תהא באמת ואמונה בלילה,
ג. בגלל שמפסוק זה נזכר הלימוד לימות המשיח והרבה פעמים נמצא בש"ס שרש"י מחפש דימויים השייכם לירושלים משיח ובית המקדש מחמת גודל כיסופו וצפיתו לכך.

אהרן תאומים
הודעות: 652
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת ברכות - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ב' ינואר 27, 2020 1:26 am

כב.אינו נוהג אלא בארץ. בשחיטת חולין יליף טעמא בפרק הזרוע: לכאורה זה בפרק ראשית הגז? והנה בפרק ראשית הגז (קלו:) שמובאת סוגיתינו כתב רש"י כר' אלעאי בראשית הגז. וה''ה למתנות: איזה מתנות הכונה? ואולי הכוונה לזרוע לחיים וקיבה וע"פ זה ציין רש"י לפרק הזרוע ששם מצינו השוואה בין הזרוע לחיים וקיבה לראשית הגז, ושם גם איתא הטעם דילפינן מתנה מתנה, \
שוב מצאתי את כל הענין באור זרוע הלכות מתנות כהונה בשם רבינו שלמה ז"ל רש"י הקדוש והדברים מכוונים ומחוורים כמו שמדויק במ"מ
קבצים מצורפים
PRINTpage.pdf
(463.89 KiB) הורד 28 פעמים

אהרן תאומים
הודעות: 652
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת ברכות - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ג' ינואר 28, 2020 1:35 am

כד: רש"י ד"ה ותקילה לי ככולה וכו' http://www.daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=41766

אהרן תאומים
הודעות: 652
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת ברכות - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ג' פברואר 25, 2020 6:16 am


אהרן תאומים
הודעות: 652
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת ברכות - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ד' פברואר 26, 2020 8:27 am

דף נד ע"ב רש"י בגדתאה. שם עירו בגדד היא עיר החשובה שבבבל משחרבה בבל:
מה שכתבתי על זה:
https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=29960


חזור אל “בית התלמוד”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 35 אורחים