מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י

הערות, בירורים וחידושים במרחבי התלמודים. לומדי דף היומי וכל חבורות הלומדים
נוריאל עזרא
הודעות: 1854
הצטרף: א' אפריל 12, 2020 1:00 am
שם מלא: נוריאל עזרא

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי נוריאל עזרא » א' יולי 12, 2020 1:51 pm

שמואל דוד כתב:קכז.

רבי בנפשיה עימר - בתמיה וכי אורחיה דנשיא בהכי. לכאורה קשה, הרי בגמרא מבואר שהיה אותו מעשה עם ר׳ חייא ור״ח לא היה נשיא. וצ״ע.

הגמרא אמרה את הקושיא רק על המעשה עם רבי כך שאפשר להניח שבמעשה של ר' חייא הבינה שזה כפשוטו שהוא עימר הכל, לא?

נוריאל עזרא
הודעות: 1854
הצטרף: א' אפריל 12, 2020 1:00 am
שם מלא: נוריאל עזרא

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי נוריאל עזרא » א' יולי 12, 2020 3:05 pm

שמואל דוד כתב:קכז.

רש״י ד״ה ועיון תפלה - לכוין בתפלתו. ק״ק מדוע לא פירש כן לעיל קיח: על הגמרא ׳אמר רב יהודה תיתי לי דקיימית עיון תפלה׳ ועיין שם בתוספות וצ״ע.

אולי לפני רש"י לא היה כן בגמרא. ראה כאן https://daten.digitale-sammlungen.de/bs ... =&seite=63 אומנם זה מופיע(אלא שכתוב בשם ר' יוחנן) אבל דברים אחרים שכתוב תיתי לי חסרים.

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » א' יולי 12, 2020 4:13 pm

ezranuriel כתב:אולי לפני רש"י לא היה כן בגמרא. ראה כאן https://daten.digitale-sammlungen.de/bs ... =&seite=63 אומנם זה מופיע(אלא שכתוב בשם ר' יוחנן) אבל דברים אחרים שכתוב תיתי לי חסרים.

לכאורה לא מסתבר שלא היה לפני רש״י והרי הוא לפני התוספות. אגב הגירסא ׳רב יוחנן׳ מתאים עם גמרא דידן ׳ר׳ יוחנן׳ - יישר כח!

סמל אישי של המשתמש
אהרן תאומים
הודעות: 2563
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: בארא פארק
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי אהרן תאומים » א' יולי 12, 2020 5:53 pm

שמואל דוד כתב:קכז.

רש״י ד״ה ועיון תפלה - לכוין בתפלתו

ק״ק מדוע לא פירש כן לעיל קיח: על הגמרא ׳אמר רב יהודה תיתי לי דקיימית עיון תפלה׳ ועיין שם בתוספות וצ״ע.

מובן מאוד למה רש"י לא פירש כי תיתי לי ועיון תפילה זה סותר אחד את השני וברצות ה' ארחיב את הדברים ע"פ מה שרש"י מסביר בעיון תפילה מעיין בה פעמיים בברכות דף לב ודף נה ושוב חוזר ומסביר בראש השנה

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » א' יולי 12, 2020 6:14 pm

אז מה יענו התוספות לה׳סתירה׳ בין תיתי לי לעיון תפלה?

סמל אישי של המשתמש
אהרן תאומים
הודעות: 2563
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: בארא פארק
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי אהרן תאומים » א' יולי 12, 2020 6:35 pm

שמואל דוד כתב:אז מה יענו התוספות לה׳סתירה׳ בין תיתי לי לעיון תפלה?

על זה באמת רציתי להרחיב שיש כמה דרגות בענין הזה ועל כן במקרים כאלו רש"י נזהר מלפרש כי מדובר על האמורא עצמו, כי הרי המשנה מפורש אומרת שאלו שפרותיהם אוכלים בעולם הזה זה עיון תפילה ומכאן ברור שכוונה בתפילה מביא פרות ובוודאי יש להאמין בזה, והרעיון שמכווין בתפילין ומאמין שתקוים זה טוב ויפה וראוי ונכון, אלא שהצפה שיקוים ובזמן הציפוי מפסיק להתפלל ומעיין שוב ושוב באותה תפילה שהתפלל כבר זה מביאו לכאב לב וכפי שרש"י מסביר בברכות

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » ג' יולי 14, 2020 8:41 am

קכט.

רש״י ד״ה חיה ג' ימים וז' ימים ול' יום - הוזכרו בה לחילוק הלכות חילול שבת ל' מז' עד השלמת ל' וכן ז' מג' עד השלמת ז'

מה כוונת רש״י לפרש בזה, ומדוע מפרש ל׳ קודם ז׳ וצ״ע.

סמל אישי של המשתמש
אהרן תאומים
הודעות: 2563
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: בארא פארק
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ג' יולי 14, 2020 8:57 am

דף קכז. כלפי לייא. כנגד היכן פונה הדבר הזה האמור להיפך ר''ש מתיר מוקצה בכל מקום וכאן הוא מחמיר: לייא. היכן כגון חצבי לנהרא כגני לייא דברכות (דף נח.): ובדף צג ע"ב כלפי לייא. כלפי היכא נהפך דבר זה הא רבי שמעון הוא דפטר שנים שהוציאוהו: כאן רש"י כותב להיכן פונה כי אכן יש מוקצה שר"ש אינו פוטר כגון מחמת חיסרון כיס או שהקצה ממש את הדבר ודחאו בידיים ולכן כתב "פונה" ולא "נהפך" כשניים שעשוה, חילוק נוסף ששם לא הביא את לשון הגמרא בברכות וכאן שזה המקום השני במסכתא רש"י מביא, וכן ברוב מקומות בש"ס רש"י מביא את הגמרא בברכות חצבי לנהרא כגני לייאומפרש כפי שפירש שם - הכדים השלמים לנהר והשבורים לאן? והנראה מנפלאות רש"י שבכוונה לא כתב בראשונה כדי שנתבונן מדוע הביא בפעם השניה דווקא וכן לא פירש מה זה חצבי, כי את המילה "חצבי" ופירושה, נוכל למצוא בהמשך המסכתא שמובנו פשוט - כד (וכן מוזכר גם ברש"י קמח:) בדף קמח. הני נשי דמליין חצבייהו מיא מ''ט לא משנין משום דלא אפשר היכי לעבדי דמליין בחצבא רבא לימלו בחצבא זוטא הא קא מפשו בהילוכא דמליין בחצבא זוטא לימלו בחצבא רבא קא מפשו במשוי וכו'
וענינו ממש בדמיון להמשך הדף (קכ"ז) כאן, ויועיל להבין צדדי האיבעיה, למעוטי בהילוכא עדיף או דילמא למעוטי משוי עדיף ... אכדין קאי ולא קשיא הא דמשתקלי חד חד בקופה והא דמישתקלי תרי תרי והא דמשתקלי תלתא תלתא (רש"י) הא דמשתקלי חדא חדא בקופה. הך דתניא ד' וה' ולא נחת למניינא דכדין איירי בכדין גדולים דמשתקלי חדא בקופה והך דתנא בי' וט''ו איירי בכדים בינונים ובכדין קטנים עשר כדמשתקלי תרי תרי בקופה ט''ו כדמשתקלי תלתא תלתא בקופה דקטנים:

סמל אישי של המשתמש
אהרן תאומים
הודעות: 2563
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: בארא פארק
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ג' יולי 14, 2020 9:11 am

שמואל דוד כתב:קכט.

רש״י ד״ה חיה ג' ימים וז' ימים ול' יום - הוזכרו בה לחילוק הלכות חילול שבת ל' מז' עד השלמת ל' וכן ז' מג' עד השלמת ז'

מה כוונת רש״י לפרש בזה, ומדוע מפרש ל׳ קודם ז׳ וצ״ע.

שאין הכוונה שלשה ימים ואח"כ שבעה ימים ואח"כ שלושים יום, והיות ואת השלשה ימים לא צריך לפרט שזה מיום הראשון ועד השלמת שלישי, ורק את המשך ז' ול' צריך לפרש פתח מאחרון שבו סיים, (ולא רצה לפתוח בהסבר מהשני מיום ז' ולהסביר שזה מג לז)

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » ג' יולי 14, 2020 9:49 am

יישר כח! אבל לא הבנתי מדוע לא רצה לפתוח בז׳ ואולי פתח במאי דסליק.

נוריאל עזרא
הודעות: 1854
הצטרף: א' אפריל 12, 2020 1:00 am
שם מלא: נוריאל עזרא

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי נוריאל עזרא » ג' יולי 14, 2020 10:31 am

ייש"כ גדול להאי צורבא מרבנן הרב שמואל דוד שליט"א שמזכה אותנו בשאלותיו וחידושיו החכמים ומכניס לנו חשק ללמוד את הדף היומי שרבים(כגון אנא) מוצאים את עצמם לומדים רק בשביל לעמוד בקצב וכבודו מכניס טעם בלימוד תודה רבה!

נוריאל עזרא
הודעות: 1854
הצטרף: א' אפריל 12, 2020 1:00 am
שם מלא: נוריאל עזרא

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי נוריאל עזרא » ג' יולי 14, 2020 10:32 am

אהרן תאומים כתב:
שמואל דוד כתב:קכט.

רש״י ד״ה חיה ג' ימים וז' ימים ול' יום - הוזכרו בה לחילוק הלכות חילול שבת ל' מז' עד השלמת ל' וכן ז' מג' עד השלמת ז'

מה כוונת רש״י לפרש בזה, ומדוע מפרש ל׳ קודם ז׳ וצ״ע.

שאין הכוונה שלשה ימים ואח"כ שבעה ימים ואח"כ שלושים יום, והיות ואת השלשה ימים לא צריך לפרט שזה מיום הראשון ועד השלמת שלישי, ורק את המשך ז' ול' צריך לפרש פתח מאחרון שבו סיים, (ולא רצה לפתוח בהסבר מהשני מיום ז' ולהסביר שזה מג לז)

ייש"כ.

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » ג' יולי 14, 2020 5:59 pm

קכח:

7CA1F19F-DBEA-4BF6-9720-CD9CAF512FAF.jpeg
7CA1F19F-DBEA-4BF6-9720-CD9CAF512FAF.jpeg (20.29 KiB) נצפה 5846 פעמים

לכאורה ד״ה מסעדין וד״ה חכמה צ״ל אחר ד״ה אין מילדין (ועיין הגהות וציונים - עוז והדר). אולם עיין פרי מגדים סימן של״ב מש״כ לפרש בזה.

סמל אישי של המשתמש
אהרן תאומים
הודעות: 2563
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: בארא פארק
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ד' יולי 15, 2020 9:37 am

קכח:צער בעלי חיים דאורייתא. שנאמר עזוב תעזוב עמו ואיכא מאן דדריש טעמא דקרא משום צער בעלי חיים באלו מציאות (ב''מ דף לב:):
מדוע רש"י לא כותב את שמו? אלא בלשון נסתרת יש מי שדורש? ו אם בלשון זה כיוון על ר"ש דדריש טעמא דקרא כנאמר ביבמות כג ובעוד מקומות רבי שמעון דדריש טעמא דקרא מדוע לא כתב ר"ש

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » ד' יולי 15, 2020 4:01 pm

עי׳ שו״ת חת״ס חלק ז סימן יח

סמל אישי של המשתמש
אהרן תאומים
הודעות: 2563
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: בארא פארק
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ו' יולי 17, 2020 4:37 am

לא ראיתי מה כותב שם אך ראיתי משמו של החת"ס מהפסוק ורחמיו על כל מעשיו, ויש מן הראשונים שלומדים משילוח הקן ומפסוקים נוספים, ויש שאומרים שזה הלמ"מ, ובהקדם להסבר בדברי רש"י נציג קושיה נוספת שמדובר בה הן בראשונים והן באחרונים שלצורך אדם התירו צעב"ח, וכן בזמנינו בניסויים על תרופות, ואם זה איסור תורה איך התירו.
ומכאן נבוא להסבר דברי רש"י שלחינם תלו בדבריו שכוונתו שצעב"ח נלמד מהפסוק עזוב תעזוב, אלא שר"ל שמאחר שיש מ"ד שמבחינה רעיונית דורש טעמא דקרא, במקרה זה ר"ש ששם בגמרא הדיון הוא בדבריו , אלא שגם הגמרא שם לא תלתה בדבריו שדרש טעמא דקרא וע"כ כך לומד את עזוב תעזוב עמו, כי הרי הגמרא שם כותבת את הדבר הן לר"ש והן לרבנן מדבריהם למדנו וכו', והגמרא לא כותבת צעב"ח מנלן אלא האם זה מדאורייתא או מדרבנן, ורש"י רצה לומר שצעב"ח זו מצוה רעיונית העולה מתוך פסוק זה מצד אחד ומפסוק זה עצמו נראה שאכן משתמשים בבהמה כי כאן הרי החמור רבץ וכרע תחת נטל המשא, ובמקום שבע"ב התאכזר אליו ויתן לו מכות כבלעם על מנת שיקום, הרי שפורק את המשא ומעמיד את החמור וטענו מחדש, והמצוה הזו איננה כשאר מצוות אלא רוח הדברים מכווין למצוה זו

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » ו' יולי 17, 2020 5:37 am

קלא:

רש״י ד״ה ולמאי איצטריך לרבויי - להאי ואפילו בשבת אי נימא לטלטל כדמשמע קרא לקיחה טלטול בעלמא הוא ועדיין במתן תורה לא נאסר טלטול דאיצטריך קרא למישרי להאי

לכאורה קשה מדוע נקט רש״י בלשון זה ולא כתב ״אינו מדאורייתא״ א״נ ״מדרבנן״ הוא. וצ״ע בזה.

סמל אישי של המשתמש
אהרן תאומים
הודעות: 2563
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: בארא פארק
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ו' יולי 17, 2020 7:24 am

כל דרבנן יש לו בסיס אסמכתא מדאורייתא ורק טלטול היה גזירה משום כבוד השבת וע"כ רש"י מדייק שבמתן תורה לא נאסר כלל ואפי' לא מדרבנן

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » ו' יולי 17, 2020 7:27 am

ואם נאסר ממתן תורה מדרבנן איצטריך קרא ?

סמל אישי של המשתמש
אהרן תאומים
הודעות: 2563
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: בארא פארק
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ו' יולי 17, 2020 7:30 am

לא הבנתי דבריך, בכל אופן אסביר את דברי הרעיון שלא נאסר במתן תורה פי' שאפילו רמז לאיסור לא היה, כי אם היה רמז לאיסור מן התורה היו יכולים להשתמש עם הבמה מצינו להתיר את הדרבנן
נערך לאחרונה על ידי אהרן תאומים ב ו' יולי 17, 2020 8:08 am, נערך 2 פעמים בסך הכל.

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » ו' יולי 17, 2020 7:35 am

גז״ש מאן דכר שמיה?

הגמרא שואל: לענין איזה הלכה לולב דוחה שבת, אילימא טלטול, איצטריך קרא למישרי טלטול??

כוונת הגמרא שטלטול איסור דרבנן הוא ולא איצטריך קרא להתיר איסור דרבנן.

עכשיו אני שואל מדוע כתב רש״י לשון מוזר ׳במתן תורה לא נאסר׳ וצ״ע

סמל אישי של המשתמש
אהרן תאומים
הודעות: 2563
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: בארא פארק
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ו' יולי 17, 2020 7:46 am

קרא עכשיו אחר התיקון

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » ו' יולי 17, 2020 8:01 am

איזה גזירה שוה?

סמל אישי של המשתמש
אהרן תאומים
הודעות: 2563
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: בארא פארק
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ו' יולי 17, 2020 8:07 am

שמואל דוד כתב:איזה גזירה שוה?

סליחה טעות - אי מעומר ושתי הלחם. וגמר במה מצינו: החלפתי גז"ש בב"מ ותיקנתי

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » א' יולי 19, 2020 5:34 am

קלג.

רש״י ד״ה קטן - דלא ידע לכווני מאי איכא למימר ועל כרחיך בתרוייהו כתיב בשר כדאמרי' לעיל ובשר דכתיב גבי קטן ביום השמיני ל"ל

לכאורה לשון רש״י תמוה במש״כ ׳ועל כרחיך׳ ׳כדאמרינן לעיל׳ שהרי מקרא מפורש הוא וא״צ גמרא לזה.

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » א' יולי 19, 2020 9:06 am

קלד.

רש״י ד״ה יבטלו - דהאי נמי חולה הוא

לכאורה הלשון צ״ע והול״ל ׳ומר׳ נמי חולה הוא

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » א' יולי 19, 2020 9:37 am

קלד.

רש״י ד״ה לייתו כסא דגומרי - תשטח גחלים על דף או על כלי. פתח בכסא (דהיינו כוס) וסיים בדף וכלי?

סמל אישי של המשתמש
אהרן תאומים
הודעות: 2563
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: בארא פארק
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי אהרן תאומים » א' יולי 19, 2020 10:36 am

אולי לשטוח כוס של גחלים על דף או על כלי

יהודי רגיל
הודעות: 162
הצטרף: ד' מאי 06, 2020 11:54 am

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי יהודי רגיל » א' יולי 19, 2020 10:54 am

גם אני הבנתי כך.
אמנם בשוטנשטיין טוענים שנראה שהיתה לרש"י גירסא אחרת

יהודי רגיל
הודעות: 162
הצטרף: ד' מאי 06, 2020 11:54 am

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי יהודי רגיל » א' יולי 19, 2020 10:56 am

שבת קמא. ד"ה מכבש
...מנוקבין בארבע הפיאות של התחתונות, והעליונה מנוקבת בארבע זויותיה

מעניין שבלוח התחתון נקט 'פיאות' ובעליון 'זויות' אף שלכאורה זה ממש אותו דבר

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » א' יולי 19, 2020 11:01 am

יהודי רגיל כתב:
אהרן תאומים כתב:אולי לשטוח כוס של גחלים על דף או על כלי

גם אני הבנתי כך.
אמנם בשוטנשטיין טוענים שנראה שהיתה לרש"י גירסא אחרת

עיין דקדוקי סופרים ותמצא נחת.

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » ג' יולי 21, 2020 2:16 am

קלו.

רש״י ד״ה מחתך בבשר - ‘שחוטה’ הוא ולא חבורה היא. לשון שחוטה צ״ע, הרי מדברים במילת קטן.

סמל אישי של המשתמש
אהרן תאומים
הודעות: 2563
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: בארא פארק
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ו' יולי 24, 2020 7:16 am

קלט: ד"ה בסודרין ובכפיפה מצרית. העשויה מצורי דקל:
נ"ל דצירף רש"י בד"ה בסודרין לכפיפה מצרית אף שאינה מפרש כלום על סודרים, ונראה דכיוון להשוותם על פי הנאמר בגמרא שלא יהיה באופן של חשש סחיטה כפי שכפיפה מצרית העשויה מצורי דקל לא שייך לסחטה וגם שלא יניח במרחק טפח כפי הנאמר בגמ' על כפיפה
נערך לאחרונה על ידי אהרן תאומים ב א' יולי 26, 2020 6:01 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » א' יולי 26, 2020 5:09 am

קלט:

רש״י ד״ה וסייר פירי - ומשמר שם פירות כרמו ונמצא שהנכרי מעבירו במים בשבת. צ״ע ׳כרמו׳ מאן דכר שמיה?

סמל אישי של המשתמש
אהרן תאומים
הודעות: 2563
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: בארא פארק
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי אהרן תאומים » א' יולי 26, 2020 6:06 am

אולי מפני שהמעשה עם השום היה בחבית יין, כנראה היה מתעסק בכך ולכן גם הפירות הם בכרם היין

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » ג' יולי 28, 2020 1:54 am

קמג.

רש״י ד״ה כל צרכו - משתמש בו ואין כאן משום בזיון וממחהו בתבשיל

מה כוונת רש״י במש״כ ׳וממחהו בתבשיל׳

ביקורת תהיה
הודעות: 2514
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ד' יולי 29, 2020 2:52 am

שמואל דוד כתב:מה כוונת רש״י במש״כ ׳וממחהו בתבשיל׳?
כוונתו מבוארת לעיל בפרק במה טומנין.

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » ו' יולי 31, 2020 6:26 am

קמה:

רש״י הדיח - קולייס מאי. מדוע נקט רש״י קולייס וצ״ב

סמל אישי של המשתמש
אהרן תאומים
הודעות: 2563
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: בארא פארק
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ו' יולי 31, 2020 6:48 am

הציטוט של הגמרא מהמשנה הוא מתחילתה, והגמרא פותחת הדיח מאי, והיה אפשר לומר שהשאילה את מה הדיח ועל כן כתב רש"י כדוגמא הדיח קולייס מאי - כלומר מה החיוב של הדחה,

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » ו' יולי 31, 2020 6:51 am

הבנתי, אבל מדוע לא נקט דג מליח?


חזור אל “בית התלמוד”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 44 אורחים