יומא ד"ט - ג"ע וביטול פו"ר

[עושה חדשות]

יומא ד"ט - אמר רבי יוחנן בן תורתא: מפני מה חרבה שילה - מפני שהיו בה שני דברים, גלוי עריות ובזיון קדשים. גלוי עריות - דכתיב ועלי זקן מאד ושמע את כל אשר יעשון בניו לכל ישראל ואת אשר ישכבון את הנשים הצבאות פתח אהל מועד. ואף על גב דאמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן: כל האומר בני עלי חטאו - אינו אלא טועה, מתוך ששהו את קיניהן מיהא מעלה עליהן הכתוב כאילו שכבום.

רש"י - שהיו מביאות במלאות ימי לידתן ליטהר לאכול בקדשים, והם היו בעלי גיאות והיו מתרשלין בהקרבתן, והנשים ממתינות שם עד שיקריבום, ומשתהות מלחזור למקומן אצל בעליהן, ומבטלין את הנשים מפריה ורביה.

-

מהו הקו המחבר בין ביטול פו"ר לגילוי עריות של אשת איש,
האם אפשר ללמוד מכאן שהאיסור של א"א הוא מפני הפגיעה בקשר עם הבעל לענין פו"ר,
והאם יש לומר בשאר דברים כה"ג
שאם (לדוג') הרב מתרשל להשיב מהר על מראות דמים וכד', ומתוך כך נגרם ביטול פו"ר, יש כאן סרך של חומר א"א?

[ברית_מלח]

ראה ערוך לנר יבמות עד: ד"ה: ימי

[עושה חדשות]

ראה ערוך לנר יבמות עד: ד"ה: ימי

אבל הגמ' ביומא מוסיפה על הגמ' בשבת שזה היה בגדר גילוי עריות, ולזה ל"ס בדברי הראש' שהביא שם בערול"נ.

[עזריאל ברגר]

והאם יש לומר בשאר דברים כה"ג
שאם (לדוג') הרב מתרשל להשיב מהר על מראות דמים וכד', ומתוך כך נגרם ביטול פו"ר, יש כאן סרך של חומר א"א?

כמדומני שהאריך בזה הרב יקותיאל פרקש בהקדמת ספרו "טהרה כהלכה".

[אליהו חיים]

ראה ערוך לנר יבמות עד: ד"ה: ימי

איני מבין השייכות בין דברי הערול"נ לשאלת השואל

[עזריאל ברגר]

והאם יש לומר בשאר דברים כה"ג
שאם (לדוג') הרב מתרשל להשיב מהר על מראות דמים וכד', ומתוך כך נגרם ביטול פו"ר, יש כאן סרך של חומר א"א?

כמדומני שהאריך בזה הרב יקותיאל פרקש בהקדמת ספרו "טהרה כהלכה".

לא בהקדמה ולא ממש האריך.
מצו"ב צילום (חתוך) מעמוד ק של ח"א.

[פלוריש]

יומא ד"ט - אמר רבי יוחנן בן תורתא: מפני מה חרבה שילה - מפני שהיו בה שני דברים, גלוי עריות ובזיון קדשים. גלוי עריות - דכתיב ועלי זקן מאד ושמע את כל אשר יעשון בניו לכל ישראל ואת אשר ישכבון את הנשים הצבאות פתח אהל מועד. ואף על גב דאמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן: כל האומר בני עלי חטאו - אינו אלא טועה, מתוך ששהו את קיניהן מיהא מעלה עליהן הכתוב כאילו שכבום.
רש"י - שהיו מביאות במלאות ימי לידתן ליטהר לאכול בקדשים, והם היו בעלי גיאות והיו מתרשלין בהקרבתן, והנשים ממתינות שם עד שיקריבום, ומשתהות מלחזור למקומן אצל בעליהן, ומבטלין את הנשים מפריה ורביה.
-
מהו הקו המחבר בין ביטול פו"ר לגילוי עריות של אשת איש,
האם אפשר ללמוד מכאן שהאיסור של א"א הוא מפני הפגיעה בקשר עם הבעל לענין פו"ר,
והאם יש לומר בשאר דברים כה"ג
שאם (לדוג') הרב מתרשל להשיב מהר על מראות דמים וכד', ומתוך כך נגרם ביטול פו"ר, יש כאן סרך של חומר א"א?

ראיתי דבר מעניין במאמרו של הרב יעקב מדן בספר 'משפחה: מפעל חיים'. הוא מביא את דברי חנה לה', שאם לא יתן להילד, היא תגרום לכך שאלקנה יקנא לה לחינם ותתחייב לשתות כסוטה וכך תתברך בזרע של קיימא.
והוא מפרש שבגלל שבני עלי שיהו את קרבנות הנשים, לא רק שביטלו את הזוגות מפריה ורביה, אלא גם גרמו לנשים להיחשד לחינם שעברו על איסור אשת איש (שהרי האשה הלכה בסה"כ להקריב קרבן, ומדוע חזרה רק למחרת).