ביקורת תהיה כתב:לא נחלקו אמוראי אלא בפירושא דרישא, אבל מציעתא – לכולי עלמא באשה שיש לה וסת משתעיא, שצריכה בדיקה (כאותה ששנינו: אע"פ שאמרו דיה שעתה, צריכה להיות בודקת) ולא בדקה.
ועסוקה בטהרות?
לא מסתבר:
א. משנת ר"מ היא לענין אשה לבעלה ומאי ענין טהרות לכאן.
ב. הלכה זו רחוקה מדאי מרישא וסיפא להוסיף חסורי מחסרא גדול כ"כ.
ג. 'טהורה' משמע שהאשה טהורה, ומאי קס"ד לטמאותה דמשמע לבעלה (דס"ד לחוש שמא הגיע וסתה), ולטהרות הו"ל לומר 'טהורין' על מה שכבר עשתה בלא בדיקה.
ד. מחיבור עם הסיפא 'הגיע שעת וסתה ולא בדקה טמאה' משמע שהוא כנגד ה'טהורה' - לבעלה.
ה. מסקינן: חסורי מחסרא והכי קתני:
כל י"א בחזקת טהרה
ושריא לבעלה ובימי נדה אסורה בד"א באשה שאין לה וסת אבל יש לה וסת מותרת וצריכה בדיקה ישבה ולא בדקה שגגה נאנסה הזידה ולא בדקה טהורה הגיע שעת וסתה ולא בדקה טמאה.
משמע להדיא שהכל סובב סביבה בעלה, דיש לה וסת מותרת לבעלה עם בדיקה ('וצריכה בדיקה') נגד אין לה וסת שבעלה מגרשה (יב:).