כדכד כתב:לא הבנתי ההבדל בין שני הסעיפים שכתב מר.
לגופו של ענין כיוון שלשיטתו זה כן הידור אז יותר הידור ביותר גדול ומה אכפת לו שיש תנא שחולק עליו
אבל פותח הדיון טען שזאת נקראת שלימות מקסימלית. משמע, שאר התנאים לא שאפו לשלימות מקסימלית, בגלל שאתרוגיהם לא היו טעונים כתף (?)
לכן טענתי, לשיטת רבי עקיבא, שלאתרוג אין שיעור, ההדר הוא באתרוג גדול. לשיטת רבי יהודה, אין זה הדר, אלא דווקא בגדול שבקטנים (כזה שלא צריך לשאת בכתף), ואין שייכות לשלימות דווקא בשיטת רבי עקיבא .
אגב, במאמר המוסגר. זה שפוסקים כרבי עקיבא, לא אומר, בהכרח, שככל שהאתרוג גדול יותר, כך הוא מהודר יותר. זה רק אומר שהתורה לא פסלה אתרוג הנישא בכתפיים. אבל ייתכן שלהלכה, נפסוק כרבי יהודה, לכתחילה. כלומר, שצריך להיות לכתחילה גדול שבקטנים, רק אם לא מצא, אלא אתרוג הנישא בכתפיים, שפיר דמי.