י. אברהם כתב:עורכי עוז והדר הוסיפו הרבה במסורת הש"ס באותיות מרובועות כדי להבדיל בין הישן להחדש.
עי' בארוכה בהקדמה למס' ברכות
מיללער כתב:הגהה זו שאני שואל עליה לא נדפסה באותיות מרובעות אלא באותיות רש"י
י. אברהם כתב:במהדורא שלפני נדפס באותיות מרובעות
י. אברהם כתב:עורכי עוז והדר
מיללער כתב:דבר מעניין מצאתי בלמדי מס' בבא בתרא דף קס"ו ע"א ברשב"ם ד"ה ואין השאר עליה חובה, שהרשב"ם כ' שם שחטאת העוף הבאה על הספק לקבורה אזלא עיי"ש. והתקשיתי בדבריו וחפשתי למקור הדין ומצאתי משנה מפורשת סוף תמורה דלא כדבריו שכ' שם חטאת העוף הבא על הספק ישרף כמו כל פסולי המוקדשין.
וכיון עיינתי על הגליון ולא ראיתי מישהו שמציין לזה, גם בהגהות בסוף המסכת ולא מצאתי, עד שפתחתי גמרא מהדורת עוז ומצאתי שציינו לזה (במסורת הש"ס אות ב') הערה שלא מצאתי במהדורות אחרות.
מעניין לידע מבטן מי יצא הערה הזו ואם יש כמה הערות שהוסיפו והכניסו בתוך מסורת הש"ס בלי לציין מי הוא כותב ההגהה?
עובר ושב כתב:בדפוס באזיליאה שונה שם החיבור למסורת הש"ס, יש הסבורים שהדבר נעשה מחמת הצנזורה הנוצרית, ושם זה נותר לחיבור עד היום
אליהו חיים כתב:מיללער כתב:דבר מעניין מצאתי בלמדי מס' בבא בתרא דף קס"ו ע"א ברשב"ם ד"ה ואין השאר עליה חובה, שהרשב"ם כ' שם שחטאת העוף הבאה על הספק לקבורה אזלא עיי"ש. והתקשיתי בדבריו וחפשתי למקור הדין ומצאתי משנה מפורשת סוף תמורה דלא כדבריו שכ' שם חטאת העוף הבא על הספק ישרף כמו כל פסולי המוקדשין.
וכיון עיינתי על הגליון ולא ראיתי מישהו שמציין לזה, גם בהגהות בסוף המסכת ולא מצאתי, עד שפתחתי גמרא מהדורת עוז ומצאתי שציינו לזה (במסורת הש"ס אות ב') הערה שלא מצאתי במהדורות אחרות.
מעניין לידע מבטן מי יצא הערה הזו ואם יש כמה הערות שהוסיפו והכניסו בתוך מסורת הש"ס בלי לציין מי הוא כותב ההגהה?
לעיקר הקושיא לפו"ר לא נראה דקשה,
במשנה בתמורה שם נחלקו ת"ק ורבי יהודה, דלת"ק ישרף ולר"י יטילנה לאמה, דדומה לקבורה [ועוד עדיפי מיניה וכמבואר ברש"י שם, ומפורש כן בפי' רבינו גרשום].
וכיון דהרשב"ם בא לבאר דלא מקריבין על הספק אלא המעכב לטהרה בלבד ולא יביא קדשים לאיבוד לכן נקט 'קבורה' כדי לכלול אף לרבי יהודה דלכל הפחות נקברת וכ"ש לת"ק דגם מצריך איבוד אך דרך שריפה דאין מקריבין יותר מהנצרך.
אליהו חיים כתב:מיללער כתב:דבר מעניין מצאתי בלמדי מס' בבא בתרא דף קס"ו ע"א ברשב"ם ד"ה ואין השאר עליה חובה, שהרשב"ם כ' שם שחטאת העוף הבאה על הספק לקבורה אזלא עיי"ש. והתקשיתי בדבריו וחפשתי למקור הדין ומצאתי משנה מפורשת סוף תמורה דלא כדבריו שכ' שם חטאת העוף הבא על הספק ישרף כמו כל פסולי המוקדשין.
וכיון עיינתי על הגליון ולא ראיתי מישהו שמציין לזה, גם בהגהות בסוף המסכת ולא מצאתי, עד שפתחתי גמרא מהדורת עוז ומצאתי שציינו לזה (במסורת הש"ס אות ב') הערה שלא מצאתי במהדורות אחרות.
מעניין לידע מבטן מי יצא הערה הזו ואם יש כמה הערות שהוסיפו והכניסו בתוך מסורת הש"ס בלי לציין מי הוא כותב ההגהה?
לעיקר הקושיא לפו"ר לא נראה דקשה,
במשנה בתמורה שם נחלקו ת"ק ורבי יהודה, דלת"ק ישרף ולר"י יטילנה לאמה, דדומה לקבורה [ועוד עדיפי מיניה וכמבואר ברש"י שם, ומפורש כן בפי' רבינו גרשום].
וכיון דהרשב"ם בא לבאר דלא מקריבין על הספק אלא המעכב לטהרה בלבד ולא יביא קדשים לאיבוד לכן נקט 'קבורה' כדי לכלול אף לרבי יהודה דלכל הפחות נקברת וכ"ש לת"ק דגם מצריך איבוד אך דרך שריפה דאין מקריבין יותר מהנצרך.
"כמדומה שהרב פיק ברלין העיר והוסיף הגהות גם על "עין משפט - נר מצוה" שחיבר רבי יהושע בועז, מצ"ב דוגמא, שהיא בבחינת "לכבוש את המלכה עמי בבית"... (שרבי יהושע עמל ויגע בכתיבת ספרו, והמדפיסים הכניסו בתוך ספרו את דברי החולק, ועוד על גיליון הגמ')
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 28 אורחים