מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

מסכת יומא - דיוקים ורמזים ברש"י

הערות, בירורים וחידושים במרחבי התלמודים. לומדי דף היומי וכל חבורות הלומדים
סמל אישי של המשתמש
אהרן תאומים
הודעות: 2563
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: בארא פארק
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

מסכת יומא - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי אהרן תאומים » א' אפריל 25, 2021 7:08 pm

י. שמשים את הארץ כשחיתות. בפסיעותיו: וששי. לשון השאת והשבר (איכה ג) והשי''ן אחד לבדו שורש בתיבה:
בסוטה דף לד: כתב רש"י שעושה את הארץ כשחיתות. שמקום רגליו מעמיק בארץ מרוב כובדו וניכר שם כגומא וכשחת ולשון ששי לא פורש לנו מאי דמי לשחיתות ונראה לשון עמודי שש שהם כבדים ומקום מעמדם ניכר:
הפסוק באיכה (ג -מז) פַּחַד וָפַחַת הָיָה לָנוּ הַשֵּׁאת וְהַשָּׁבֶר.(רש"י)"פחד ופחת" - כשנסנו מפני הפחד נפלנו אל הפחת שוחה"השאת" - לשון שאייה כמו השאת: (מדרש לקח טוב)פחד ופחת היה לנו. ראה ירמיהו ארך הגלות אחזנו פחד ורעדה מן האומות הצרות שהן כמו השוחות והפחתים השאת והשבר שנאה ושברון שאיתם של אומות העולם משבר את לבנו שעומדים עלינו בכל יום ויום להוציאנו מתחת תורת אלהינו. ועל אלה.
(ר' יוסף קרא) פחד ופחת היה לנו – הנסכב מקול הפחד יפול אל הפחת (ישעיהו כ״ד:י״ח).ומה הם הפחד והפחת – הם השאת והשבר.השאת – מגיזרת שאו ערים (ישעיהו ו׳:י״א), שהוא מגזרת שואה ומשואה (צפניה א׳:ט״ו, איוב ל״ח:כ״ז).

שאיה הוא מלשון הפסוק בישעיהו כד-יב נִשְׁאַר בָּעִיר שַׁמָּה וּשְׁאִיָּה יֻכַּת שָׁעַר (רש"י) "ושאיה יוכת שער" - על ידי שאיית גלמוד שיהו הבתים שואין מאין יושב יוכתו השערים ע"י שדים ומזיקין (וראה בבא קמא כא ע"א צז ע"א)

עוד הלשון שרש"י מוסיף שש מלשון כבדם כדברי עצמו וכעין זה נמצא באופן אחר קצת במדרש רבה (שלח יא) "וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם עֲלוּ זֶה בַּנֶּגֶב" עם שהם עולים א"ר ברכיה הכהן ברבי מצאו שלשה בני ענקים "ושם אחימן ששי ותלמי" למה נקרא שמו "אחימן" שהיה אומר אחי מן יבא עלי "שֵׁשַׁי" שהיה בריא כשיש "תַּלְמַי" שהיה עושה תלמים בארץ "יְלִידֵי הָעֲנָק" שראוהו שהיה עונק את השמש
הסתירה התמוהה הזאת ברש"י ולאחר שסדר פירוש מסכתות אלו מוכחת מדברי רש"י (במסכת ראש השנה ג) רש"י - פז''ר קש''ב. כבר פירשתיו במס' יומא [ד' ג.] ומסכת סוכה [ד' מח.] וכו' (בכתב יד שבדקתי כבר פירשתיו ביומא ובסוכה)
ובסוטה טז: דדריש. כל התורה כולה בכלל ופרט כדאמרינן בשבועות בפ''ג (דף כו.) רבי ישמעאל שימש את רבי נחוניא בן הקנה שהיה דורש את כל התורה בכללי ופרטי ור''ע שימש את נחום איש גם זו שהיה דורש כל התורה בריבויי ומיעוטי וכבר פירשתי כל משמעות כלל ופרט וריבוי ומיעוט וחילוקן במס' סוכה בפ' החליל (דף נ:):
על פי זה נראה שפירש את יומא אח"כ סוכה ואח"כ סוטה וצ"ע

סמל אישי של המשתמש
אהרן תאומים
הודעות: 2563
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: בארא פארק
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת יומא - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי אהרן תאומים » א' אפריל 25, 2021 7:32 pm

י.ושם אחימן וגו'. איידי דדריש שמהתא נקט נמי להאי:
בגבורת ארי תמה על רש"י, ורש"י לא גרס שההמשך אחימן בנה וכו' זה דבר אחר לא גרסינן המופיע גם בסוטה ל"ד ללא המילים דבר אחר ושם יש המשך בגמרא דוקא לענין בנין נינוה ועוד וע"כ שם הובא המאמר מפני זה, וכאן הובא המאמר מפני תחילתו בעניני שמות וע"כ כתב רש"י דהוא מפני השמות

סמל אישי של המשתמש
אהרן תאומים
הודעות: 2563
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: בארא פארק
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת יומא - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ב' אפריל 26, 2021 6:27 pm

יא.בארטבין. שם האיש ואמרי לה על שם האומנות:
אפשר שהוא מלשון אטבא דספרי (מנחות לב ושבת פח)
ובתולדות תנאים ואמוראים ערך ארטבון - (בירושלמי פאה רפ"א-ג: וב"ר ספל"ה) ארטבלון שלח לרבינו הקדוש חד מרגלי טבא אטימיטון (הון רב) ורבי שלח ליה חד מזוזה, ורבי כתב ליה שהמזוזה היא חשובה יותר מן המרגליות שהמרגליות צריך הוא לשמור אותה, והמזוזה שומרת את בעליה, ופי' הפני משה שהוא שם יהודי חשוב. והיטב כיון הגאון שי"ד בערך מלין ערך ארטבן שהוא היה מלך פרס בזמן אנטונינוס קומודוס בנו של אנטונינוס אוהבו דרבי.
ובליקוט זכריה יא' אמרו שרבי ואנטונינוס וחרבן מתו בירח אחד וזה חרבן הוא ארטבן, והוא נפטר תק"ד לשטרות, וביומא יא. אר"י מעשה בארטבן אחד (ופרש"י שם האיש) שהיה בודק מזוזות בשוק העליון של צפורי ומצאו קסדור אחד ונטל ממנו אלף זוז, וזה ארטבון איש אחד הוא והמעשה משמע שהיה ישראל כשר.
עכ"ד
ויתכן שמפני המעשה בארטבון המלך והמזוזה נוצר שם האומנות הסופר

סמל אישי של המשתמש
אהרן תאומים
הודעות: 2563
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: בארא פארק
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת יומא - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ה' אפריל 29, 2021 6:03 pm

יח: כי מיקלע לדרשיש. שם היה רגיל לילך: מאן הויא ליומא. יש אשה שתנשא לי ליומא שאתעכב כאן ותצא לאחר מכאן: זה אצל זה. בן שיוליד במדינה זו עם בת שיוליד במדינה אחרת: רבנן קלא אית להו. ושמם קרוי על בניהם: צריכה לישב שבעה נקיים. מיום שנתרצית שמא מחמת חימוד ראתה דם: יחודי בעלמא. ואין נזקקין להן אלא שהנשוי אשה אין מתאוה כמי שאין לו אשה:
יבמות לז: מאן הויא ליומי. מי חפצה לינשא לימים שאתעכב כאן: דפקיעי. כ''ע בשמייהו וקוראין לבתו על שמו ואם יבא בנו ממקום אחר ישמע שהיא בת אביו ויפרוש: שבעה נקיים. שמא מחמת חימוד פרסה נדה בשעה שנתפייסה: שלוחייהו הוו משדרי. שבעה יומי קודם ביאתן:

נראה שיש כמה הבדלים בהרחבות של רש"י בהסבריו בכל סוגיא ולדוגמא הבדל מהותי ביומא מסביר רש"י ליומא יום אחד ומדגיש "ותצא לאחר מכאן" וכאן כותב לימים שאתעכב ולא מפרט שתצא לאחר מכו
ע"כ נראה חילוק יסודי בין הסוגיות שעל פיו אפשר להבין את החילוקים ברש"י ואולי קצת להבין את תורף הענין שהוא תמוה, מטרת הבאת הסיפור לכאורה ביומא הוא בהקשר לענין שמירת הכהן גדול מקרי וע"כ עיקר הסיפור בא לומר את ענין השמירה כשיש פת בסלו וע"כ רש"י הדגיש את ענין שיוצאת לאחר מכן וזה רק ליום אחד וכו' (ורמז מסכת יומא ליומא)
לעומת זאת המטרה ביבמות בהבאת הסיפור היא מניעת זיווג שמביא ממזרים על כן רש"י העדיף לפרש את הסיפור באופן שזאת הייתה אישה שקבועה לו באותו מקום לימים שהיה מתעכב שם ולא דווקא שהיה מגרשה לאחר מכן כי באופן שמדברים על שיוולדו לו ילדים קשה קצת מבחינה הסתברותית להעמיד את זה על משהוא חד פעמי ליום אחד ויש מקום להאריך בהסבר מפורט יותר על פי הדיוקים הנוספים וההבדלים ברש"י והשי"ת יעזור שאתפנה לכך,
ואפשר שהדברים נאמרו רק בכדי ללמד את הציבור על החשיבות של נישואים ולו רק מפני שמצילות אותנו מן החטא, שלשניהם מצאנו שנשותיהם היו דעתניות/קשות
על אשתו של רב מסופר - ביבמות סג ע"א רב הוה מיפטר מרבי חייא אמר ליה רחמנא ליצלך ממידי דקשה ממותא ומי איכא מידי דקשה ממותא נפק דק ואשכח {קהלת ז-כו} ומוצא אני מר ממות את האשה וגו' רב הוה קא מצערא ליה דביתהו כי אמר לה עבידי לי טלופחי עבדא ליה חימצי חימצי עבדא ליה טלופחי כי גדל חייא בריה אפיך לה אמר ליה איעליא לך אמך אמר ליה אנא הוא דקא אפיכנא לה אמר ליה היינו דקא אמרי אינשי דנפיק מינך טעמא מלפך את לא תעביד הכי שנאמר {ירמיה ט-ד} למדו לשונם דבר שקר העוה וגו' רבי חייא הוה קא מצערא ליה דביתהו כי הוה משכח מידי צייר ליה בסודריה ומייתי ניהלה אמר ליה רב והא קא מצערא ליה למר א''ל דיינו שמגדלות בנינו ומצילות אותנו מן החטא וברש"י מן החטא. הרהור עבירה:
על אשתו של רב נחמן ילתא מסופר - בברכות נא ע"ב עולא אקלע לבי רב נחמן כריך ריפתא בריך ברכת מזונא יהב ליה כסא דברכתא לרב נחמן א''ל רב נחמן לישדר מר כסא דברכתא לילתא א''ל הכי א''ר יוחנן אין פרי בטנה של אשה מתברך אלא מפרי בטנו של איש שנאמר {דברים ז-יג} וברך פרי בטנך פרי בטנה לא נאמר אלא פרי בטנך תניא נמי הכי ר' נתן אומר מנין שאין פרי בטנה של אשה מתברך אלא מפרי בטנו של איש שנאמר וברך פרי בטנך פרי בטנה לא נאמר אלא פרי בטנך אדהכי שמעה ילתא קמה בזיהרא ועלתה לבי חמרא ותברא ד' מאה דני דחמרא א''ל רב נחמן נשדר לה מר כסא אחרינא שלח לה כל האי נבגא דברכתא היא שלחה ליה ממהדורי מילי ומסמרטוטי כלמי וברש"י שמעה ילתא. שלא ישגר לה כוס של ברכה: קמה בזיהרא. עמדה בכעס: כל האי נבגא דברכתא היא. כל יין שבחבית ככוס של ברכה הוא שתי ממנו: נבגא. כוס כמו לשתי מר אנבגא: ממהדורי מילי. ממחזירי בעיירות ירבו תמיד דברים: ומסמרטוטי כלמי. וממשחקי בגדים בלויים וממורטים ירבו כנים. כנים מתרגמי' כלמתא:
נ.ב. ביומא דף עב ברש"י נושא אשה. ניצול מהרהור עבירה:
על אנשי שכנציב נאמר בפסחים קיב: ארבעה דברים צוה רבינו הקדוש את בניו אל תדור בשכנציב משום דליצני הוו ומשכו לך בליצנותא, ומועד קטן כח: רבא מספר על חכמתן של נשי שכנציב, ויתכן שלכן דווקא במקום זה היה ראוי להכריז את ההכרזה הזו, בגלל הליצנות של הגברים והחכמה\דעתניות של הנשים, ויעויין בבן יהוידע

סמל אישי של המשתמש
אהרן תאומים
הודעות: 2563
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: בארא פארק
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת יומא - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי אהרן תאומים » א' מאי 02, 2021 8:44 am

יח.: (ע"א) רש"י ד"ה אישי. אדוני:
(ע"ב) מסרוהו זקני בית דין. שקראו לפניו בסדר היום:אישי. אדוני:
רש"י חוזר ומסביר באותם מילים בעמוד א וב' בשני המשניות ובדרך כלל רש"י אינו חוזר להסביר ללא צורך מיוחד אפילו לא באותה מסכת וכאן חוזר בסמיכות כל כך?
ונראה לומר שבכך רש"י מורה לנו שהאומרים לו כך אין הם אותם האומרים בשני המשניות, במשנה הראשונה (ע"א) האומרים הם זקני בית דין, ובשניה(ע"ב) האומרים הם המשביעין והם זקני כהונה, דהיא שבועת רשות ואינה חובה כשבועה שעל ידי בית דין, ועל כן גם רש"י מסביר בתחילת המשנה מסרוהו זקני בית דין - שקראו לפניו בסדר היום, וכוונתו שרק לימוד ההלכות בלבד - זה מה שזקני בי"ד עושים, ולאחר מכן הם הולכים וזקני כהונה ממשיכים, ומכאן שהיה אפשר לומר שהמשמעות אישי שונה כשהיא נאמרת ע"י זקני בי"ד שמשמעותה לשון של כבוד, או כשנאמר ע"י חבריו הכהנים שיכולה להתפרש כלשון חיבה, וכעין דאיתא בנביא (הושע פרק ב פסוק יח)וְהָיָה בַיּוֹם-הַהוּא נְאֻם-יְהוָה, תִּקְרְאִי אִישִׁי; וְלֹא-תִקְרְאִי-לִי עוֹד, בַּעְלִי. ומפרש רש"י תקראי אישי וגו'. תעבדוני מאהבה ולא מיראה אישי לשון אישות וחיבת נעורים : בעלי. לשון אדנות ומורא ורבותינו פירשו ככלה בבית חמיה ולא ככלה בבית אביה :

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת יומא - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » ה' מאי 06, 2021 3:45 am

כד:

למה מפיסין למה מפיסין כדאמרן אלא למה מפיסין וחוזרין ומפיסין כו׳

רש״י ד״ה כדאמרן - שהיו באים לידי *מחלוקת*

לכאורה הול״ל שבאו לידי *סכנה* וכמבואר במתני׳ וצ״ע

סמל אישי של המשתמש
אהרן תאומים
הודעות: 2563
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: בארא פארק
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת יומא - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ה' מאי 06, 2021 4:55 am

רש"י למד זאת מזה שכתוב במשנה ראו שבאין לידי סכנה, וזה משמע לשון הוה, והויא ליה למימר ראו שבאו ליד סכנה(לשון עבר מפני שכך היה מעשה) אלא הכוונה שראו שנהיה מחלוקת שהיא עלולה להביא לסכנה, ואפשר שבשביל רק למנוע סכנה יכלו לעשות חוקים מה מותר לעשות למשל רק לרוץ ולדחוף אסור

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת יומא - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » ה' מאי 06, 2021 4:08 pm

דיוק יפה. יישר כח

סמל אישי של המשתמש
אהרן תאומים
הודעות: 2563
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: בארא פארק
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת יומא - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ב' מאי 10, 2021 5:51 am

כח: אפילו עירובי תבשילין. שאינו הלכה למשה מסיני אלא תקנת סופרים שעתידין לתקן:
עֵ֕קֶב אֲשֶׁר-שָׁמַ֥ע אַבְרָהָ֖ם בְּקֹלִ֑י וַיִּשְׁמֹר֙ מִשְׁמַרְתִּ֔י מִצְוֹתַ֖י חֻקּוֹתַ֥י וְתֽוֹרֹתָֽי : (פרק כ"ו פסוק ה')

ותורתי. להביא תורה שבעל פה הלכה למשה מסיני: (רש"י)

בגמרא (יומא דף כח:) איתא, אמר רב ואיתימא רב אשי קיים אברהם אבינו אפילו עירוב תבשילין שנאמר תורתי אחת תורה שבכתב ואחת תורה שבעל פה.

וברש"י: אפילו עירובי תבשילין. שאינו הלכה למשה מסיני אלא תקנת סופרים שעתידין לתקן:

והרא"ם הקשה דלכאורה מרש"י כאן נשמע שתורה שבע"פ הוא דבר לחוד ואינו כולל הלכה למשה בסיני, והמהרש"א מסביר באופן אחר , שתורה שבע"פ הוא שם כולל לדברי סופרים וגם הלכה למשה מסיני, ורש"י חד מינייהו נקט,

והנה הם פירשו את רש"י בפרשה שתורתי אלו שתי תורות אחת תורה שבע"פ והשני הלכה למשה בסיני, ואפשר לפרש דברי רש"י באופן אחר שלא יקשה כלל, שרש"י שמפרש בתורה הכתובה עצמה שבה כתוב פסוק זה, מכוון לפרש רק את לשון הריבוי תורתי, שבא להביא להוסיף על התורה עצמה, עוד תורה - תורה שבע"פ, וכן נכלל בלשון הריבוי הלכה למשה מסיני, ואין פירוש זה סותר לגמרא שפירשה לא רק את ענין הריבוי, אלא כל התיבה תורתי = שמשמעות שתי תורות, תורה שבכתב, תורה שבעל פה, ומאחר שהגמרא מוסיפה על כך שאברהם אבינו קיים אפילו עירוב תבשילין אז בוודאי שכוללת בתורה שבעל פה גם את ההלכות למשה מסיני שהם בחיוב יותר מדברי סופרים כעירוב תבשילין.

והנה אם נדייק בדברי רש"י שבגמרא נמצא דברים האומרים דרשוני:

א. מדוע היה צריך לפרש "שאינו הלכה למשה מסיני" היה יכול לומר שהוא תקנת סופרים וממילא מובן שזה לא הלכה למ"מ.

ב. מדוע כתב תקנת סופרים ולא כתב דברי סופרים.

ג. אחר שכתב שזה "תקנת" סופרים מדוע הוסיף שעתידין לתקן, הרי פשוט הוא.

ומדוע הגמרא נוקטת דווקא עירוב תבשילין,

ונראה שרש"י רצה להסביר את הרבותא שאברהם אבינו עליו השלום קיים "אפילו" עירוב תבשילין שאינו שייך כלל לסיני והוא דברים ש"עתידין לתקן", כי הרי כלפי המעלה המיוחדת באבות הקדושים שקיימו את כל התורה כולה לפני שניתנה בסיני, מה איכפת לן איך הדברים יהיו ניתנים בסיני, אם כדברים הכתובים ואם כהלכות הנאמרות על פה, ואם כן כלפי אברהם אבינו ע"ה אין נפקותא כי הרי שניהם עדיין לא ניתנו, אלא מה החידוש המיוחד שקיים אפילו עירוב תבשילין שהוא תקנת סופרים שעתידין לתקן מפני קילקול ומכשול שתיקנו וא"כ כלפי אברהם אבינו זה חידוש יותר גדול שמקיים דבר שתלוי בקילקול של הרואים שאינו שייך בכך כלל, ועוד שזו הייתה תקנה להתיר בישול המותר בעצם כי הרי הוא יו"ט ושבת קביע וקיימא אבל משום כבוד יו"ט שלא ידחו את הבישול לשבת מערב יו"ט ועשו תקנה זו, והרי הטעם לסיבת העירוב אינו שייך בביתו של מכניס אורחים כאברהם אבינו שהכינו ממילא כל יום הרבה אוכל שמא יבואו אורחים והיה בוודאי מותר לו לבשל ביום טוב לצורך השבת כי אולי יצטרך זאת לאורחים שיבואו היום, ובכל זאת קיים תקנת עירוב.

ואף לדברי הגאון מוילנא שגורס עירוב תחומין אפשר לומר שגם כן דבר שממילא היה מקיים אברהם אבינו שביתו בפרשת דרכים ופתוח לארבע רוחות (עירובי תחומין) וכולם יכולים להיכנס לביתו בלא רשות ולאכול (עירובי חצירות).

.השוחט
הודעות: 988
הצטרף: א' פברואר 17, 2019 7:23 pm

Re: מסכת יומא - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי .השוחט » ב' מאי 10, 2021 10:08 am

להעיר שבגמרות החדשות מביאים מקור לגירסת תחומין כבר משו"ת הרשב"א ומרבנו בחיי.

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת יומא - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » א' מאי 30, 2021 6:44 pm

מט.

רש״י ד״ה לשחוק - ולשתות. צ״ע בכוונתו, הרי כ״ה בפירוש בגמרא.

סמל אישי של המשתמש
אהרן תאומים
הודעות: 2563
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: בארא פארק
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת יומא - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי אהרן תאומים » א' מאי 30, 2021 7:16 pm

יכול להיות שלפי שיטת רש"י שאין לקחת לאכול/לשתות רפואה בשבת לשם רפואה אלא גם החולה צריך לאכלה לשם אכילה ושתיה לשם שתיה ובדרך אגב תבוא לו רפואה, אפשר ללמוד את הגמרא כך וע"כ ביאר רש"י (ובש"ס שברשותי אין נראה הבדל מה הוא ד"ה ומה פירושו){ראה בביאור חברותא בהערה 51} https://daf-yomi.com/DafYomi_Page.aspx?vt=7&id=1021
[שואלת הגמרא] פשיטא, דתנן כל האוכלין אוכל אדם לרפואה וכל המשקין שותה, [מתרצת הגמרא] אלא לשחוק, [מסביר רש"י לשחוק ולשתות].[שואלת הגמרא] ולשתות שחליים [לשם רפאה לפי רש"י] בשבת היכי דמי? וכו'

על פי ההסבר הרגיל המילים "שחליים בשבת" מיותרים, וחסר קצת הסבר לשאילה היכי דמי

או אפשר שרש"י מתכווין לומר שפה נגמר התירוץ אלא לשחוק ולשתות, וכפי שציינתי לעיל שזה נראה כדיבור אחד, ואח"כ שואלת הגמרא שחליים בשבת היכי דמי וכו' ואמנם יש גירסאות והיכי דמי וע"פ גירסא זו שייך התיבות שחליים בשבת לתירוץ ואז באמת לא מובן דברי רש"י
באתר הכי גרסינן https://bavli.genizah.org/ResultPages/D ... YomiP=True

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת יומא - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » א' יוני 06, 2021 5:37 am

נג:

רש״י ד״ה מתני' נביאים הראשונים - דוד ושמואל מפרש במס' סוטה מח:

יש לעיין קצת מדוע הקדים דוד לשמואל. ועיין מסכת סוטה מח: ובהגהות הגרי״פ שם במסורת הש״ס.

גם יש להעיר מדוע השמיט ״שלמה״.

ועיין גבורת ארי כאן.

סמל אישי של המשתמש
אהרן תאומים
הודעות: 2563
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: בארא פארק
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת יומא - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ב' יוני 07, 2021 4:15 am

רש"י ד"ה נביאים הראשונים. דוד ושמואל מפרש במס' סוטה (דף מח:):

במשנה - משניטל ארון אבן היתה שם מימות נביאים ראשונים ושתייה היתה נקראת.

רש"י פירש כגמרא בסוטה מי הם נביאים ראשונים שהם דוד ושמואל ובגמרא בסוטה איתא דוד שמואל ושלמה ועיין שם בהגהות וציונים על הדף דיש שגורסים דוד ושמואל בלבד כדברי רש"י כאן, ויש שמהפכים הגירסה שמואל ודוד ושלמה, ועכ"פ צריך להבין את דברי רש"י וגירסתו דוד ושמואל,

והנראה דהוא על פי הגמרא בתענית דף כז ע"א שנוקטת בסדר זה דוד ושמואל הנמשך מסדר הפסוק, בא דוד ושמואל והעמידן על עשרים וארבע שנאמר {דברי הימים א ט-כב} המה יסד דוד ושמואל הרואה באמונתם הכי קאמר מיסודו של דוד ושמואל הרמתי העמידום על עשרים וארבע.

וכך נאמר בפסוק בדברי הימים א (פרק ט פסוק כב) כֻּלָּם הַבְּרוּרִים לְשֹׁעֲרִים בַּסִּפִּים מָאתַיִם וּשְׁנֵים עָשָׂר הֵמָּה בְחַצְרֵיהֶם הִתְיַחְשָׂם הֵמָּה יִסַּד דָּוִיד וּשְׁמוּאֵל הָרֹאֶה בֶּאֱמוּנָתָם: רש"י המה יסד דוד ושמואל הרואה באמונתם. בקיומם :

על פי פסוק זה וכן על פי מה שנאמר בפסוק נוסף בדברי הימים ובהסבר רש"י שם (דב"ה א פרק כט פסוקים יא - יב) וַיִּתֵּן דָּוִיד לִשְׁלֹמֹה בְנוֹ אֶת תַּבְנִית הָאוּלָם וְאֶת בָּתָּיו וְגַנְזַכָּיו וַעֲלִיֹּתָיו וַחֲדָרָיו הַפְּנִימִים וּבֵית הַכַּפֹּרֶת: וְתַבְנִית כֹּל אֲשֶׁר הָיָה בָרוּחַ עִמּוֹ לְחַצְרוֹת בֵּית יְהוָה וּלְכָל הַלְּשָׁכוֹת סָבִיב לְאֹצְרוֹת בֵּית הָאֱלֹהִים וּלְאֹצְרוֹת הַקֳּדָשִׁים:
רש"י תבנית האולם. ארכו ורחבו וגבהו כדכתיב (במלכים א' ו') והאולם על פני היכל הבית וגו' : וגנזכיו. מקום שאוצרות הקדשים מונחים : אשר היה ברוח עמו. כאשר הראהו שמואל הרואה כדכתיב לקמן המה יסד דוד ושמואל הרואה ורבותינו אמרו וישאל ויאמר איפה שמואל ודוד ויאמר הנה בניות ברמה עוסקין היו בבניינו של עולם הוא ב''ה ולמד לו אותה שעה מה שאין תלמיד ותיק יכול ללמוד בכמה שנים : סביב לאוצרות בית האלהים ולאוצרות הקדשים. ולא מפרש איזה מהקדשים אשר הקדיש דוד וראשי האבות שבאותו פרק היה ממונים עליו עד שיבנו בית המקדש אבל אוצרות אלו תמיד היו כל עוד שהבניין קיים :

הרי שיובן ביותר מה שרש"י נקט דווקא דוד ושמואל ובסדר זה, וכן התבאר היטב מדוע לשון המשנה אבן הייתה שם מימות נביאים הראשונים, והרי הייתה שם מבריאת העולם, אלא שמימות נביאים הראשונים הלא הם לצורך זה דוד מתכנן הבית ושמואל הרואה ובנבואה נקבעה שתהיה בתחומו של קודש הקדשים.

סמל אישי של המשתמש
אהרן תאומים
הודעות: 2563
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: בארא פארק
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת יומא - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ד' יוני 09, 2021 6:49 am

נ. דלא מייתי כהנים פר בהוראה. כלומר בבעיין ודאי מודינן דמתרצי בין אי איקרי חטאת צבור בין אי איקרי חטאת השותפין אבל לא ניחא ליה לרבא לקרותן צבור כדי שלא יאמרו התלמידים שאם הורו בית דין של כהנים לעבור על אחת מן המצות ועשו כהנים על פיהם שיהו מביאין פר העלם דבר כאחד מכל השבטים דקיימא לן (הוריות דף ה:) שבט אחד איקרי קהל כהנים ודאי לאו איקרו קהל אלא אותן שנטלו נחלה:
רש"י כתב כדי שלא יאמרו התלמידים, כי בגמרא נאמר - א''ל רבין בר רב אדא לרבא אמרי תלמידיך

סמל אישי של המשתמש
אהרן תאומים
הודעות: 2563
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: בארא פארק
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת יומא - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ג' יוני 15, 2021 7:14 am

נד. מתעסק. בטיול ושחוק:
רש"י כותב טיול ושחוק, ולכאורה מניין לו לרש"י דבר זה שזה הכוונה מתעסק? והפלא הוא שבכל הש"ס כתב רש"י עוד פעם אחד בלבד את המילה טיול , וזה אצלנו כאן במסכתא בדף יט: בקש להתנמנם פרחי כהונה מכין לפניו באצבע צרדא ואומרים לו אישי כ''ג עמוד והפג אחת על הרצפה ומעסיקין אותו עד שיגיע זמן השחיטה:
מסביר רש"י - והפג. טייל להפיג שינה מעיניך עמוד והפג אחת שחוק לנו פעם אחת על הרצפה להפיג שינתך ובגמרא מפרש מאי היא: ומעסיקין אותו. בהפיגותם ובטיוליהם שלא יישן עד שמגיע זמן שחיטת תמיד של שחרית שהוא בהאיר המזרח:
וא"כ נראה שעל פי זה רש"י מסביר גם כאן ואולי גם כאן מדובר בכהן גדול אחד שבשעה שהפיג אחת על הרצפה לטיול ושחוק שם לב לשינוי, וכפי שנראה מלשון הגמרא מעשה בכהן אחד שהיה מתעסק וראה רצפה משונה מחברותיה

ביקורת תהיה
הודעות: 2514
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: מסכת יומא - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ג' יוני 15, 2021 11:28 am

אהרן תאומים כתב:מדובר בכהן גדול אחד, שבשעה שהפיג אחת על הרצפה לטיול ושחוק שׂם לב לשינוי.
מַאי הֲוָה עָבֵד? אָמַר רַבִּי חֶלְבּוֹ: מִתְעַסֵּק בְּקַרְדֻּמּוֹ הָיָה.

סמל אישי של המשתמש
אהרן תאומים
הודעות: 2563
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: בארא פארק
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת יומא - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ג' יוני 15, 2021 2:45 pm

נו! ורש"י לא ידע שזה מה שרב חלבו יגיד? אין סתירה בין הדברים,
פירוש רש"י כדרכו על "משנה" (אולי כהוא אמינא) סיפור זה הוא משנה בשקלים (פרק ו' ב') מַעֲשֶׂה בְּכֹהֵן אֶחָד שֶׁהָיָה מִתְעַסֵּק וְרָאָה הָרִיצְפָּה שֶׁהִיא מְשׁוּנָּה מֵחֲבֵרוֹתֶיהָ. בָּא וְאָמַר לַחֲבֵירוֹ. לֹא הִסְפִּיק לִגְמֹר אֶת הַדָּבָר עַד שֶׁיָּֽצְתָה נִשְׁמָתוֹ, וְיָדְעוּ בְיִיחוּד שֶׁשָּׁם הָאָרוֹן גָּנוּז:
בכל אופן רבי חלבו לא הביא ראיה ממשנה א' או מחלקה הראשון של המשנה ששם כתוב שהיתה השתחוויה של דבי רבי חנניה סגן הכהנים כנגד דיר העצים, אלא שכנראה מאחר שזו הייתה מסורת "בידם" בלבד, לא יכל להביא ראיה מכך , ועל כן רצה להביא דווקא ראיה מהחלק שכתוב סתם ללא ציון מקום ולהניח הנחה על סיפור זה "שהוא כעין אותו סיפור" שנאמר בברייתא על "שני" כהנים שהיו מתליעים, ויתכן שהמשנה שסתמה את המעשה באופן זה, פירושה הפשוט הוא כעין אותו הלשון שציינתי את המשנה בדף יט:
אמנם גם בירושלמי מציין רב הושעיה שאומר שסוף המעשה שיצא אש ושרפתו, וזה בוודאי לא נכתב ולא משמע מלשון המשנה, ועל כן רש"י פירש את הפשוט כדי שיובן שרבי חלבו זה החידוש, ועיין ביפה עינים כאן שכותב שהורכבו שני מעשיות וכמובן לעיין היטב בירושלמי ששם מעשה זה שבמשנה ב' צורף למשנה אחת - שְׁלֹשָׁה עָשָׂר שׁוֹפָרוֹת שְׁלֹשָׁה עָשָׂר שֻׁלְחָנוֹת שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה הִשְׁתַּחֲוָיוֹת הָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ.
שֶׁל בֵּית רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְשֶׁל בֵּית רַבִּי חֲנַנְיָה סְגַן הַכֹּהֲנִים הָיוּ מִשְׁתַּחֲוִים בְּאַרְבַּע עֶשְׂרֵה. וְהֵיכָן הָֽיְתָה יְתֵרָה כְּנֶגֶד דִּיר הָעֵצִים שֶׁכֵּן מָסוֹרֶת בְּיָדָן מֵאֲבוֹתֵיהֶן שֶׁשָּׁם הָאָרוֹן גָּנוּז׃
מַעֲשֶׂה בְּכֹהֵן אֶחָד וכו', ואם כן זה הבירור האם המעשה אכן מצורף למסורת של ההשתחוויה של בית רבי חנינא סגן הכהנים לכנגד לשכת העצים ומעשה לראיה או שהוא מעשה לסתור או שהוא מעשה נפרדת ולכך רש"י רמז להתכנות פירוש מעשה זה באופן אחר, ואפשר להוסיף שהלשון כהן "אחד" ולא מעשה בכהן סתם, ירמוז גם כן לכהן מיוחד, וכעין לשון הגמרא בדף הקודם מעשה "בכהן גדול אחד"
ויישר כחכם שעזרת בביקורת לבירור וליבון הדבר שנדע בייחוד דבר זה הנסתם והנגנז עד ביאת גואל צדק במהרה יבוא המבשר אליהו ויפתור הדבר ויבוא גואלינו אמן כן יהי רצון
הרחבת הדברים בקובץ המצורף
קבצים מצורפים
טיול ושחוק.pdf
(166.78 KiB) הורד 86 פעמים
נערך לאחרונה על ידי אהרן תאומים ב א' יולי 11, 2021 8:11 am, נערך 3 פעמים בסך הכל.

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת יומא - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » ד' יוני 16, 2021 3:53 am

יומא סה.

רש״י ד״ה נמצאו - קאי אאבדו. החזירום הגנבים - קאי אנגנבו. פשיטא, ומה כוונתו בזה, וצ״ע.

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת יומא - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » ד' יוני 16, 2021 3:56 am

יומא סה:

רש״י ד״ה ומשום גזירה ימותו - בתמיה דיו אם ירעה. מדוע לא פירש כן לעיל בתחילת הגמרא?

טור תלגא
הודעות: 453
הצטרף: ו' אוגוסט 26, 2016 11:16 pm

Re: מסכת יומא - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי טור תלגא » ד' יוני 16, 2021 4:04 am


שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת יומא - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » ד' יוני 16, 2021 5:06 am

יישר כח גדול!

סמל אישי של המשתמש
אהרן תאומים
הודעות: 2563
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: בארא פארק
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת יומא - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ד' יוני 16, 2021 3:03 pm

שמואל דוד כתב:יומא סה.

רש״י ד״ה נמצאו - קאי אאבדו. החזירום הגנבים - קאי אנגנבו. פשיטא, ומה כוונתו בזה, וצ״ע.

מפני שבסדר המשנה פתח בגנבים ואח"כ נאבד

סמל אישי של המשתמש
אהרן תאומים
הודעות: 2563
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: בארא פארק
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת יומא - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ד' יוני 16, 2021 3:10 pm

שמואל דוד כתב:יומא סה:

רש״י ד״ה ומשום גזירה ימותו - בתמיה דיו אם ירעה. מדוע לא פירש כן לעיל בתחילת הגמרא?

מהאחרון התחיל מו"מ, אבל שמא קיבלת כבר תירוצים יותר טובים כפי שציינו מספר שיח יצחק לעיל עדיין לא ראיתי שם

סמל אישי של המשתמש
אהרן תאומים
הודעות: 2563
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: בארא פארק
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת יומא - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ו' יוני 18, 2021 2:55 pm

סו.
ואם נתעברה נתעברה למוכר. ולא תחלט עד שיגיע באותו יום באותו חדש שמכרה לו ולרבי משכחת לה כגון שהקדישו ביום שמיני ללידתו בערב יום הכפורים בשנה פשוטה וכי מטי יום הכפורים הבא אכתי לא מלו ליה שס''ה ימים אלא שס''ד:
ושאל השואל
אTKH כתב:בגמ' מבואר דמשכחת לה שעיר שהופרש ליוהכ"פ זה, ואבד, דיכול להביאו ליוהכ"פ אחר, וכדעת רבי דלא עברה שנתו, מפני דמונין שנה תמימה למנין שנות החמה, עיי"ש. וברש"י (דף סו ע"א ד"ה ואם), כתב וז"ל, כגון שהקדישו ביום שמיני ללידתו בערב יום הכיפורים, וכו' עכ"ל.

והק' הלומדים מדוע לא העמיד רש"י דיום הכפורים עצמו היה יום השמיני ללידתו, וצ"ע.
ויש שר"ל דאסור להקדיש בשבת ויו"ט. ואינו נכון, דבגמ' בשבת (דף קמח ע"ב), אמר רבי יוחנן מקדיש אדם פסחו בשבת וחגיגתו ביו"ט. וכ"פ הרמב"ם להלכה בהל' שבת פכ"ג הי"ד. וז"ל, ומקדיש אדם פסחו בשבת וחגיגתו ביום טוב שזו מצות היום היא, עכ"ל. [וכן בהל' קרבן פסח פ"א הי"ט, עיי"ש].

ב' תשובות בדבר, א. מדוע להעמיד בדוחק נוסף שגם הוקדש בעצם יוה"כ, כי בוודאי הכינום קודם ליוה"כ וע"כ מעמידים בדוחק מסתבר יותר,
ב. נאמר במשנה (דף יח)ערב יום כפורים שחרית מעמידין אותו בשער מזרח ומעבירין לפניו פרים ואילים וכבשים כדי שיהא מכיר ורגיל בעבודה, ובפשטות היו מעבירין את הקרבנות עצמם, וכן פירש התוספות יום טוב על פי מה שיסד הפייט "נוי זבחי יום לפניו יעבירו", וכן ביאר המהרש"א בחידושי אגדות דף יח.
ויישר כח על דיוק זה ברש"י שזה באמת ראיה לפירושם

באמונתו
הודעות: 3239
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: מסכת יומא - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי באמונתו » ש' יוני 19, 2021 11:52 pm

אך ק"ל "מאי שייר דהאי שייר", דקתני "פרים אילים וכבשים", אבל "שעירים" לא קתני?!

סמל אישי של המשתמש
אהרן תאומים
הודעות: 2563
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: בארא פארק
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת יומא - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי אהרן תאומים » א' יוני 20, 2021 5:38 am

המג"ש שלי בשיעור ג' בישב"ק שפתי צדיק הרב שמחה גולדשמיט, היה אומר על שאילה כזאת, אתה שואל ממש כמו אחד מן האמוראים - (יומא יח:) תנא אף השעירים ותנא דידן מאי טעמא לא תנא שעירים כיון דעל חטא קא אתו חלשא דעתיה אי הכי פר נמי על חטא הוא דאתי פר כיון דעליו ועל אחיו הכהנים הוא דאתי באחיו הכהנים אי איכא איניש דאית ביה מילתא מידע ידע ליה ומהדר ליה בתשובה בכולהו ישראל לא ידע אמר רבינא היינו דאמרי אינשי אי בר אחתיך דיילא הוי חזי בשוקא קמיה לא תחליף:

באמונתו
הודעות: 3239
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: מסכת יומא - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי באמונתו » א' יוני 20, 2021 10:51 am

צודק! שכחתי הגמרא. אבל מ"מ לתנא דידן הדק"ל, אלא אם נאמר בדוחק שרש"י מבקש להעמיד וליישב גם לההוא תנא.
אמנם לענ"ד, כל התירוץ קשה, שהרי יכול להעביר אותם שעירים לפניו בלי להקדישם, ולהקדישם מחר ביוה"כ!

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת יומא - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » ב' יוני 21, 2021 3:32 am

סט:

שיודעים בהקב״ה שאמתי הוא כו׳ פירש״י מסכים על האמת ושונא את השקר. ק״ק מדוע הוסיף רש״י ששונא את השקר וצ״ע

סמל אישי של המשתמש
אהרן תאומים
הודעות: 2563
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: בארא פארק
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת יומא - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ב' יוני 21, 2021 7:39 am

אִיךְ-מֶיְין כתב:ע.

רש"י ד"ה עם תמיד של שחר "שנאמר במוספי כל הרגלים מלבד עולת הבקר, אלמא מוספין עם עולת הבקר נעשים בסמוך להן, וילמוד יוה"כ מהם".

הנה: פרשת המוספין היא בפרשת פנחס, (במדבר כח, וכט) ושם יש לשונות שונים בפסוקים, במוספי שבת כתיב: "עַל עֹלַת הַתָּמִיד" וכן בר"ח, ובפסח כתיב: "מִלְּבַד עֹלַת הַבֹּקֶר אֲשֶׁר לְעֹלַת הַתָּמִיד תַּעֲשׂוּ אֶת אֵלֶּה", וביום הכיפורים כתיב: "מִלְּבַד חַטַּאת הַכִּפֻּרִים וְעֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתָהּ וְנִסְכֵּיהֶם".

וא"כ: לשון רש"י שכתב "שנאמר במוספי כל הרגלים מלבד עולת הבקר" צ"ע, שהרי רק בפסח נאמר מלבד עולת הבוקר.

ובספר 'שמועת חיים'
רצה ליישב דאולי כוונת רש"י, דאין הבדל בין ב' הפסוקים הללו, וכמו דילפינן ממלבד עולת הבקר, ה"נ ממאי דכתיב מלבד עולת התמיד גם ילפינן, אף שלא כתיב 'בוקר' - בכל זאת - ודאי הכוונה שמיד אחר תמיד של בוקר היו עושין המוספין, כיון שבתמיד של ביה"ע נאמר 'עליה השלם', וא"א להקריב כלום אחריו.

וצע"ג בתירוץ זה
, דאם מה שנאמר בשאר רגלים מלבד עולת התמיד, היינו של בוקר, א"כ למאי נצרכא למילף יו"כ משאר רגלים הרי ביו"כ עצמו כתיב מִלְּבַד חַטַּאת הַכִּפֻּרִים וְעֹלַת הַתָּמִיד!!! (יעויין בספ' 'אור החמה' לר' זונדל קרויזר כאן) ועוד: דהא ר' אליעזר ס"ל, דכל המוספין קרבין עם תמיד של ביה"ע, ואי נימא דמאי דכתיב ביו"כ מלבד וכו', קאי על תמיד דבוקר, יוקשה על ר"א ממקרא הנ"ל!!! (ויעויין בספר 'אהלי יצחק'), אע"כ: דכונת רש"י רק על מה דכתוב בי' בפרוש מלבד עולת הבוקר, וזה נאמר רק במוספי הפסח כאמור, וא"כ שוב קשה, מדוע כתב רש"י במוספי כל הרגלים, וצ"ע.

קודם כל הערה זו כבר היה מקום להאיר בדף ג ע"ט בתחילת המסכת התם חד לחובת היום. ההוא דאחרי מות חובת היום ואינו קרוי מוסף ולא כתיב התם מלבד עולת הבקר כדכתיב בכל המוספין מלבד עולת הבקר דמשמע זה מוסיף על דבר יום ביומו:
ועיין רש"י ברכות נא: תדיר קודם. נפקא לן במסכת זבחים מהאי קרא דכתיב במוספין מלבד עולת הבקר אשר לעולת התמיד תעשו את אלה מלבד משמע לאחר שהקרבתם התמיד תקריבו המוספין וקא דרשינן אשר לעולת התמיד קרא יתירה למילף דבשביל שהיא תמיד הקדימה הכתוב ומכאן אתה למד לכל התמידין:
רש"י מסתמך על הגמרא בזבחים פט.
מתני' כל התדיר מחבירו קודם את חבירו התמידין קודמין למוספין מוספי שבת קודמין למוספי ר''ח מוספי ר''ח קודמין למוספי ר''ה שנאמר {במדבר כח-כג} מלבד עולת הבקר אשר לעולת התמיד תעשו את אלה:
גמ' מנא לן מנא לן כדקאמר טעמא מלבד עולת הבקר דילמא תמידין הן דקדמו למוספין משום דתדירי מוספין למוספין מנ''ל א''ר אילעא דאמר קרא {במדבר כח-כד} כאלה תעשו ליום שבעת ימים אלה כאלה וכו'
ויעויין שם ברש"י והנראה שמשמעות הפסוק נדרש ומדבר על כל המוספים - כאלה תעשו וגו'. בתר ההוא קרא דמלבד עולת הבקר תעשו את אלה כתיב כאלה תעשו משמע כסדר שאמרתי לך כאלה של מעלה כשם שהתדיר קודם כך סדר המוספין שאם יום שיש ב' מוספין כגון בשבת שבתוך הרגל יהא התדיר קודם: לגופיה. להטעין מוסף לז' הימים דמקרא קמא יום ראשון הוא דנפקא לן:

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 6308
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: מסכת יומא - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי מיללער » ה' יוני 24, 2021 5:59 am

עג: רש"י ד"ה גזירת נביא חוזרת. כגון של יונה בן אמיתי

נ.ב. עי' סנהדרין פט: יונה מעיקרא נינוה נהפכת אמרי ליה איהו לא ידע אי לטובה אי לרעה. ועיי"ש ברש"י

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת יומא - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » ה' יוני 24, 2021 6:36 am

עיין בספר בירך יצחק:
בירך יצחק.pdf
(311.45 KiB) הורד 123 פעמים

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 6308
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: מסכת יומא - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי מיללער » ה' יוני 24, 2021 7:58 am

שמואל דוד כתב:עיין בספר בירך יצחק:
C2181EEF-38D4-4B60-83FF-5710D890B062.png

יישר כח (חסר הסיום)

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת יומא - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » ו' יולי 02, 2021 8:21 am

יומא פ:

רש״י ד״ה אכילה גסה - שאכל לילי יום הכפורים על השבע שהיה שבע ״מסעודה שהפסיק בה״ וכל מה שאכל משחשיכה אכילה גסה היתה ושלא להנאה.

לכאורה יל״ע מה כוונת רש״י להוסיף במש״כ שהיה שבע מסעודה שהפסיק בה וצ״ע.

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת יומא - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » ו' יולי 02, 2021 8:21 am

יומא פ:

רש״י ד״ה פרט למזיק - לזה שאינו מבטל ממנו שום עינוי על ידי אכילה זו אלא מזיק הוא את האוכלין ואת עצמו

ובד״ה פרט למזיק (השני) - את התרומה

ק״ק מדוע שינה בלשונו ולא כתב ״את התרומה ואת עצמו״ וצ״ע.

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 6308
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: מסכת יומא - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי מיללער » ו' יולי 02, 2021 4:25 pm

בפשטות לגבי יוהכ"פ הפטור הוא משום שמזיק "את עצמו" ואין האכילה בכלל מייתבא דעתיה, (באמת יש לדייק למה הוסיף רש"י שמזיק את האוכלין, מה זה משנה) ולגבי תרומה הפטור הוא שאין זה בגדר אכילה, ועל מה שאינו משלם חומש הרי סוף סוף נאבדה התרומה, הוא מפני שהתורה חייבה חומש רק על האוכל ולא על המזיק.

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת יומא - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » ו' יולי 02, 2021 5:05 pm

יישר כח!

טור תלגא
הודעות: 453
הצטרף: ו' אוגוסט 26, 2016 11:16 pm

Re: מסכת יומא - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי טור תלגא » ו' יולי 02, 2021 5:26 pm

מיללער כתב:
שמואל דוד כתב:יומא פ:
רש״י ד״ה פרט למזיק - לזה שאינו מבטל ממנו שום עינוי על ידי אכילה זו אלא מזיק הוא את האוכלין ואת עצמו
ובד״ה פרט למזיק (השני) - את התרומה
ק״ק מדוע שינה בלשונו ולא כתב ״את התרומה ואת עצמו״ וצ״ע.

בפשטות לגבי יוהכ"פ הפטור הוא משום שמזיק "את עצמו" ואין האכילה בכלל מייתבא דעתיה, (באמת יש לדייק למה הוסיף רש"י שמזיק את האוכלין, מה זה משנה) ולגבי תרומה הפטור הוא שאין זה בגדר אכילה, ועל מה שאינו משלם חומש הרי סוף סוף נאבדה התרומה, הוא מפני שהתורה חייבה חומש רק על האוכל ולא על המזיק.


באיזהו מקומן העיר על שניהם, למה הוסיף מזיק את האוכלין, ולמה לא פי' כן בתרומה. ומציין שם לתוספות יום הכיפורים.

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת יומא - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » א' יולי 04, 2021 8:03 am

פג:

רש״י ד״ה מים ראשונים האכילו בשר חזיר - פונדק ישראל היה מוכר לישראל דברים המותרים ומאכילם ומוכר לנכרים בשר חזיר מבושל בא ישראל לפונדק וראהו שלא נטל ידיו כשהסב לאכול ונתן לפניו בשר חזיר

מדוע הוסיף רש״י תיבת מבושל?

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת יומא - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » ד' יולי 07, 2021 2:49 am

פו.

רש״י ד״ה ועביד חושבנא - וחוזרין ונותנין לו בשר כנגד מה שנטלו.

ק״ק מדוע לא פירש כפשוטו שחזרו ונתנו לו הזוז ששילם?


חזור אל “בית התלמוד”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 76 אורחים