"טעות סופר" או "שגגת המחבר" ברש"י עירובין קד:

[צופה_ומביט]

כתב רש"י בשלהי עירובין (קד, ב) "המכניס טמא שרץ - כלי שנטמא בשרץ: חייב - חטאת בשוגג וכרת על זדונו משום כי את מקדש ה' טמא (במדבר יט, כ)".

רעק"א בגהש"ס במקום מציין לתוי"ט בפ"ד נדה מ"א שהקשה ע"ז מתו"כ שהביאה רש"י בעצמו בפרשת אחרי מות (ויקרא יז, טז) שעל הכנסת בגדים [כלים] טמאים למקדש חייב רק מלקות ולא כרת וקרבן, ונשאר התוי"ט בצ"ע.

וכן הקשה הגר"א בהגהתו על הדף שם, וכתב שהוא "טעות סופר", וז"ל הגר"א: "חייב חטאת בשוגג - הוא ט"ס, דבהדיא אמרינן בתו"כ (פ' א"מ) דאינו אלא בארבעים, והביאו רש"י בעצמו (שם יז, טז), וכ"כ הראב"ד (בפ"ג מהלכות ביאת המקדש) וכ"ה בירושלמי [נזיר פרק כ"ג]".

הגר"א מגדיר זאת כ"טעות סופר", אבל קשה עד מאד לומר שאיזה סופר או מעתיק כתב בטעות דיבור שלם שלא היה ולא נברא ברש"י [הן הדין והן הפסוק שהובא בסוף הדיבור שעוסק בחיוב כרת]. איזו מין טעות סופר היא זו. [מה עוד שבפשטות נצטרך גם לומר שאותו סופר גם מחק את הדיבור האמיתי ברש"י שהיה "חייב - מלקות", והכניס במקומו את דיבור הטעות].

ולכאורה כוונת הגר"א שרש"י כתב אגב שיטפיה ולא דק לפי שעה, או נשמט ממנו לפי שעה, והוא שגגת רש"י בעצמו. ובכ"ז כינה הגר"א את הדבר "טעות סופר". כמו"כ תמוה איך לא העירו הראשונים על רש"י זה שהוא טעות, אבל אם זוהי רק ט"ס מאוחרת א"ש. אבל כאמור, צ"ב איזו "טעות סופר" ניתן לומר כאן. וצ"ע.

אגב, הנצי"ב במרומי שדה שם כתב די"ל שהט"ס הוא בדיבור הקודם של רש"י, וצ"ל "אדם שנטמא בשרץ" תחת "כלי שנטמא בשרץ" ותהיה אז שיטת רש"י כשיטת הרמב"ם [שהביאה התוי"ט הנ"ל]. אבל הגר"א ודאי שאי"ז כוונתו, שהעמיד את התיקון על רש"י השני [וכך מוכח מגוף ההגהה], ואכן המרומי שדה פותח ואומר שהגר"א מחק את כל הדיבור הזה ברש"י.

[אהרן תאומים]

באר חפרוה שרים
עיין שם משמעון באר אברהם ואחרוני זמנינו תוכל לראות באופן מסודר באוצר המדהים שנקרא מפרשי האוצר

[צופה_ומביט]

חוששני שלא הבנת מה הערתי. לא ביקשתי יישוב לדברי רש"י, אלא הערתי על מה שהגר"א - לשיטתו שזו טעות - מכנה כ"טעות סופר" - דיבור טעות שלם ברש"י.

אגב, בעקבות הפנייתך למפרשי האוצר [חשבתי שמצאת שם התייחסות להערתי הנ"ל] ראיתי שבספר "דף על הדף" כאן הבינו/כתבו שכוונת הגר"א להגיה "חייב מלקות" במקום "חייב חטאת" [ולפי"ז הוא ט"ס רגילה], אבל לענ"ד פשוט שלא זו כוונת הגר"א, אלא כמו שכתב בצדק המרומי שדה שהכוונה למחוק את כל הדיבור, שהרי לא רק "חייב חטאת" צ"ע אלא גם מש"כ ברש"י שבמזיד חייב כרת וגם הפסוק שהביא.

[ביקורת תהיה]

קשה עד מאד לומר שאיזה סופר או מעתיק כתב בטעות דיבור שלם שלא היה ולא נברא ברש"י.

כיוצא בזה יש להשתאות לנוכח משנה שלמה השנויה בפרק קמא דמסכת עבודה זרה:

וְאֵין עוֹשִׂין תַּכְשִׁיטִין לַעֲבוֹדָה זָרָה, קַטְלָאוֹת וּנְזָמִים וְטַבָּעוֹת. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בְּשָׂכָר מֻתָּר.

שהגיה הגר"א 'כל זה נמחק', וכן כתבו התוספות ד'נראה דלא גרסינן':
הכיצד, מריה דאברהם, משתרבבת לה משנה שלא היתה ולא נבראה אל תוך סדר המשנה המסורה לנו מרבנו הקדוש?

[לבי במערב]

בשניהם יש לתרץ שהוא מסופר שכתב הגהתו על הגליון,
ובריבוי המעתיקים 'חדר' לגוף הטקסט.

[אהרן תאומים]

חוששני שלא הבנת מה הערתי. לא ביקשתי יישוב לדברי רש"י, אלא הערתי על מה שהגר"א - לשיטתו שזו טעות - מכנה כ"טעות סופר" - דיבור טעות שלם ברש"י.

הבנתי גם הבנתי אלא שהתלבטתי איך להעיר על הסגנון ולהתייחס לדברים שכתבת בניתוח הערת הגר"א בין טעות סופר לשגגה ואגב שיטפיה וכו' ועל זה באתי שמאחר ויש תירוצים אז יש מקום יותר לומר שגם לדברי הגר"א הוא רק ט"ס ולא להעמיס כוונות

[צופה_ומביט]

הבנתי גם הבנתי אלא שהתלבטתי איך להעיר על הסגנון ולהתייחס לדברים שכתבת בניתוח הערת הגר"א בין טעות סופר לשגגה ואגב שיטפיה וכו' ועל זה באתי שמאחר ויש תירוצים אז יש מקום יותר לומר שגם לדברי הגר"א הוא רק ט"ס ולא להעמיס כוונות

לא מבין מה מועיל זה לזה. אם כהתירוצים - אזי אין זו אפילו ט"ס. והגר"א שלא מצא תירוץ - איך זו ט"ס [ולא שגגה]? זה מה ששאלתי ונשארתי בצ"ע. שמחד - הגר"א כותב ט"ס ואכן חלילה מלומר שגגה, ומאידך קשה להבין ט"ס שכזו.

מה מצאת בסגנון של הודעתי שרצית להעיר עליו?

[ביקורת תהיה]

בשניהם יש לתרץ שהוא מסופר שכתב הגהתו על הגליון,
ובריבוי המעתיקים 'חדר' לגוף הטקסט.

תירוץ בלתי מספיק.

[לבי במערב]

דבר מצוי הוא,
ויש לו כמה ידים מוכיחות.

[י. אברהם]

תמוה איך לא העירו הראשונים על רש"י זה שהוא טעות, אבל אם זוהי רק ט"ס מאוחרת א"ש.

בתוס' הרי"ד חולק על רש"י אבל לא כתב שזה ט"ס

תוס ריד.PNG (112.01 KiB) נצפה 1736 פעמים

[צופה_ומביט]

תמוה איך לא העירו הראשונים על רש"י זה שהוא טעות, אבל אם זוהי רק ט"ס מאוחרת א"ש.

בתוס' הרי"ד חולק על רש"י אבל לא כתב שזה ט"ס

יישר כוח! [במפרשי האוצר לא הביאוהו...].

[אהרן תאומים]

יישר כוח! [במפרשי האוצר לא הביאוהו...].

הביאו גם הביאו על הגמרא ולא על רש"י שמא לא שמו לב שכתוב "המורה"
ומה שהתכוונתי להעיר על הסגנון לכתוב על מרנא ורבנא הגר"א שכך חשב שזה לא רק "ט"ס"

[י. אברהם]

אולי י"ל שכתב בדרך כבוד 'טעות סופר' שלא רצה לכתוב כמש"כ הרי"ד ואין נראה לי

ומצינו כעי"ז בגנזי ירושלים ח"א עמ' נח ע"ש

[צופה_ומביט]

אולי י"ל שכתב בדרך כבוד 'טעות סופר' שלא רצה לכתוב כמש"כ הרי"ד ואין נראה לי

ומצינו כעי"ז בגנזי ירושלים ח"א עמ' נח ע"ש

זה מה שהצעתי בתחילת האשכול, וצ"ע.