עמוד 2 מתוך 2

Re: מסכת סוכה - דיוקים ורמזים בלשון רש"י

פורסם: ו' ספטמבר 03, 2021 2:16 am
על ידי מיללער
נו:

רש"י ד"ה מרים בת בילגה. ממשמר בילגה היתה וכן שמה

מהו כוונת רשיז"ל ששמה היתה 'מרים' או ששם אמה היתה 'בילגה'?

לכאורה יש לפרש 'בת בילגה' שהיא היתה ממשמרת בילגה, ולא ששם אמה היתה בילגה, וכן מסתבר, ומנ"ל לרש"י שאכן שם אמה היתה בילגה כשם משמרת משפחתה?

Re: מסכת סוכה - דיוקים ורמזים בלשון רש"י

פורסם: ו' ספטמבר 03, 2021 2:47 am
על ידי באמונתו
מיללער כתב:נו:
רש"י ד"ה מרים בת בילגה. ממשמר בילגה היתה וכן שמה
מהו כוונת רשיז"ל ששמה היתה 'מרים' או ששם אמה היתה 'בילגה'?
לכאורה יש לפרש 'בת בילגה' שהיא היתה ממשמרת בילגה, ולא ששם אמה היתה בילגה, וכן מסתבר, ומנ"ל לרש"י שאכן שם אמה היתה בילגה כשם משמרת משפחתה?

המפרשים מדברים בכוונת רש"י.
אמנם לענ"ד, כוונת רש"י, ששם "אביה" הוא בילגה, ולא ס"ל לרש"י, שכל בנות כהני משמר מסוים, נקראו בנות אותו משמר: בת יהויריב, בת ידעיה, בת חרים, וכזה לא שמענו מעולם.

Re: מסכת סוכה - דיוקים ורמזים בלשון רש"י

פורסם: ו' ספטמבר 03, 2021 3:58 am
על ידי שמואל דוד
באמונתו כתב:מצ"ב.
מקור מ' אצל ארנד, מכוון לדפוס ראשון. הקטע לא מופיע באף אחד מכתבי היד.

יישר כח גדול! איני יכול לראות מש״כ בספר סוכה נאה. אפשר צילום?

Re: מסכת סוכה - דיוקים ורמזים בלשון רש"י

פורסם: ו' ספטמבר 03, 2021 4:00 am
על ידי שמואל דוד
מיללער כתב:נו:
רש"י ד"ה מרים בת בילגה. ממשמר בילגה היתה וכן שמה
מהו כוונת רשיז"ל ששמה היתה 'מרים' או ששם אמה היתה 'בילגה'?

בספר עבודה ברורה הביא מספר ברית יעקב שביאר דברי רש״י.

Re: מסכת סוכה - דיוקים ורמזים בלשון רש"י

פורסם: ו' ספטמבר 03, 2021 6:27 am
על ידי מיללער
ותמצית דבריו?

Re: מסכת סוכה - דיוקים ורמזים בלשון רש"י

פורסם: ו' ספטמבר 03, 2021 6:52 am
על ידי שמואל דוד
כמדומני שכתב שכוונת רש״י ״וכן שמה״ היינו שמו של המשמר.

Re: מסכת סוכה - דיוקים ורמזים בלשון רש"י

פורסם: ו' ספטמבר 03, 2021 12:33 pm
על ידי באמונתו
מיללער כתב:ותמצית דבריו?

ראה המצורף בזה, ואני הקטן, הנראה לענ"ד כבר כתבתי.

Re: מסכת סוכה - דיוקים ורמזים בלשון רש"י

פורסם: ג' ספטמבר 14, 2021 8:31 pm
על ידי אהרן תאומים
נא:
רש"י ד"ה הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל. כל מלאכת התבנית שהודיעו הקב''ה ע''י גד החוזה ונתן הנביא:
ראה המיוחס לרש"י בדברי הימים על פסוק זה - הכל בכתב. פתרון הכל בכתב סדר לו סכום משקל ומשקל של כל כלי וכלי שמואל הרואה : כל מלאכות התבנית. תבנית הבית חכמני והשכילני כמו תבנית אורך ורוחב וגובה והכל דרש שמואל מן התורה ברוח הקודש כמו ששנינו הר הבית היה חמש מאות אמה על חמש מאות אמה (שם כ''ז) דרש אורך החצר מאה באמה ורוחב חמשים בחמשים חמשים פעמים חמשים הם כ''ה מאות נ''ל חתכם לחמש רצועות להיות חמש מאות על חמש מאות והוא מיוסד בסילוק קרובץ של שבת חנוכה המתחיל מנשה את אפרים ואפרים את מנשה והכל דרש שמואל ברוח הקודש ולמד לדוד כן : (רש"י)
וראה מה שכתבתי כאן http://www.daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=57702
וצריך ליישב הדברים שהרי גם מהפסוקים עצמם משמע שזה היה על ידי דוד ושמואל (דב"ה א ט), ונראה ליישב שאת המידות וכו' קיבל משמואל אבל את ההוראה לא להוסיף קיבל מגד החוזה ונתן הנביא, וכן נאמר שגם את המקום עצמו היכן זה גילה לו גד החוזה כנאמר בפסוק וַיָּבֹא גָד אֶל דָּוִד בַּיּוֹם הַהוּא וַיֹּאמֶר לוֹ: עֲלֵה הָקֵם לַיְיָ מִזְבֵּחַ בְּגֹרֶן אֲרַוְנָה הַיְבֻסִי" (שמואל ב' כ''ד).
וכן איתא בגמרא "מאי דכתיב 'וילך דוד ושמואל וישבו בנויות ברמה' - וכי מה ענין נויות אצל רמה? אלא שהיו יושבין ברמה ועוסקין בנויו של עולם [רש"י: נויו של עולם - למצוא מקום לבית הבחירה מן התורה]" (זבחים נד:) ואפשר גם שרש"י רצה לרמוז כאן לעניין אחר שיובא בדף הבא מענינו של דוד ובת שבע, וגד החזה ונתן הנביא הם היו לעזרו כנאמר בתהילים פט פ' כ ראה רש"י על פרק זה,
וראה בפרק הבא בדברי הימים בסופו ובפירושים שם