עבודת המקדש בזריזות

[חד ברנש]

היכן מצאנו שכל ענייני עבודת המקדש נעשו (ע"י הכהנים) בזריזות ובמהירות.
אכן ידוע המאמר "כהנים זריזים הם", אך שם ה'זריזים' משמעו: בקיאים, יודעים, ולא מהירים.
אודה לכל עזרה.

[עליך עיננו]

עי' פסחים סד ע"א ברש"י שהכהנים ממהרים במלאכתם

[חד ברנש]

ייש"כ!
אך שם מדובר על קרבן פסח, ואולי שאני הוא שמשום שהיו קרבנותיו מרובים נצרכו הכהנים להזדרז.

[שבענו מטובך]

על עבודת יום הכיפורים שנעשתה בזריזות ראה כאן: viewtopic.php?p=473383#p473383
אני יודע שאתה מחפש על הכלל כולו, לא רק על עבודת יוה"כ בלבד, בכל זאת מראה מקום אני לך על הפרט.

[עליך עיננו]

גם כאן דנו בזה גבי לכלוך בגדי כהונה ועי"ש מה שהביא מהנהגת הח"ח
viewtopic.php?t=40881

[אליהו חיים]

עי' ביאור הלכה סי' נ"ח ס"ד סוף ד"ה משעלה עמוד השחר לענין זריזות בעשיית התמיד בזמן מועט דכהנים זריזין (ועי' אג"מ או"ח ח"ד סי' ו').
(מסתמא יש מפורש יותר אך זה מה שזוכר כעת)

[באמונתו]

ייש"כ!
אך שם מדובר על קרבן פסח, ואולי שאני הוא שמשום שהיו קרבנותיו מרובים נצרכו הכהנים להזדרז.

אבל מפורש שם (פסחים סה, א) שזהו דבר אחד, עם אותו הכלל של "כוהנים זריזים הם" בכל הש"ס:

תניא, רבי יהודה אומר: כוס היה ממלא מדם התערובות, שאם ישפך דמו של אחד מהן נמצא זה מכשירו. אמרו לו לרבי יהודה: והלא לא נתקבל בכלי! - מנא ידעי? - אלא הכי קאמרי ליה: שמא לא נתקבל בכלי. - אמר להן: אף אני לא אמרתי אלא בנתקבל בכלי. - מנא ידע? - כהנים זריזין הן. - אי זריזין - אמאי משתפיך? - אגב זריזותייהו דעבדי משתפיך...

[אהרן תאומים]

מה שכתבתי על רש"י בפסחים דף פה אמנם אינו בדיוק הענין הנדון רק שזה מצטרף לחדד את דברי הרב פותח האשכול שכתב שזריזים משמעות בקיאים וחכמים, וע"פ דברי רש"י יש להוסיף שהזריזות היא זהירות, וכן יש להוסיף שהכהנים אכלו חי כדי להזדרז שלא יגיע לנותר, ושוב זוהי זריזות של זהירות.

רש"י ד"ה זריזין הן. שיש רבים ומזרזים זה את זה מלהוציא ולא איצטריך לאחמורי עלייהו שלא יבואו לידי יציאה:
עיין בתוספות בד"ה דבני חבורה זריזין הן כי קמיבעיא לן יוצא דקדשים. וא''ת דבפ' המוצא תפילין (עירובין קג.) משמע איפכא דקאמר כהנים זריזין הן אמרינן בני חבורה זריזין הן לא אמרינן ותירץ ר''י דלא דמי דגבי בני חבור' שייך למיגזר טפי שמא יחתה מלגבי כהנים דהא מילתא לא שייכא לפסח כלל אבל במידי דשייך לפסח כגון יוצא זריזין בני החבורה יותר מכהנים: עכ"ד,
שאילת התוספות היא רק לדברי אביי המחלק כך בגמרא בין בני חבורה לכהנים, אבל לרב ספרא לא פלגינן, וכפי דאיתא ברש"י שם ד"ה בני חבורה. הנמנין על הפסח זריזין הן דכל העוסקין בקדשים זריזין וחכמים הלכך לא מחתי: ואביי. דאישתיק סבר כהנים זריזין הן אמרינן בכמה דוכתי דכיון שנכנס לעבודה בידוע שלמדוהו הלכות קדש אבל בני חבורה זריזין הן לא אמרינן שאין לך אדם שאינו עושה פסח: ונראה לדייק בדברי רש"י כאן שמתורצת קושית התוס' דשם בעירובין שמדבר גבי חותה בגחלים מאחר שמדובר בעת צליית הקרבן ולכאורה לא כל בני החבורה נתעסקים בצליתו אלא אחד או שניים, וע"כ שייך לחלק ולומר בין כהנים שבידוע שלמדהו את ההלכות ובצליית קרבן פסח לאו כל אדם יודע את ההלכה, ובדרך כלל בעל הבית שאצלו נתאספים לאכול הוא מתעסק בצליית הקרבן ולא כל אחד יודע את ההלכות על בורים, אבל בשעת אכילת הקרבן שכל בני החבורה נאספים, וכדאיתא ברש"י "שיש רבים" בוודאי יש מי שיודעים את ההלכה ויזהירו אחד את השני לא להוציא, וממילא לגבי זה אף אביי יאמר בני חבורה זריזין.