מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

מסכת יבמות - דיוקים ורמזים ברש"י

הערות, בירורים וחידושים במרחבי התלמודים. לומדי דף היומי וכל חבורות הלומדים
שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת יבמות - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » ב' אפריל 18, 2022 10:57 pm

מב.

רש״י ד״ה בהילוכה - מוליכין אותה בעפר תיחוח אי מעוברת היא פסיעותיה ניכרות ומעמיקות יותר משאר נשים שהולד מכבידה כך מצאתי בתשובת הגאונים

לא הבנתי, הרי גם אשה שמינה פסיעותיה מעמיקות יותר משאר נשים וצ״ע בגדר בדיקה זו.

ועיין ריב״ן שהביא מתשובת הגאונים בע״א.

סמל אישי של המשתמש
אהרן תאומים
הודעות: 2563
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: בארא פארק
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת יבמות - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ג' אפריל 19, 2022 12:56 am

מוליכין ליד נשים שנראות בגדלם לאורך ורוחב כמותה, והוולד מכביד גם שהגודל זהה כך לכאורה קים להו בימיהם

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת יבמות - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » ג' אפריל 19, 2022 2:02 am

ייש״כ !

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת יבמות - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » ג' אפריל 26, 2022 7:20 am

שמואל דוד כתב:כה.-כה:
רב מנשה כו׳
האם רב מנשה ורב מנשיא שם אחד?
עיין רש״י כה: בתחילת העמוד שכתב רב מנשה, ובהמשך העמוד כתב רב מנשיא.

https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=7&t=38792

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת יבמות - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » א' מאי 01, 2022 6:24 am

נד: רש״י ד״ה המערה בבהמה - שלא גמר ביאתו

צ״ע שהרי כבר פירש במשנה המערה - שלא גמר ביאתו, ואולי יש מקום לטעות שיש חילוק בין אדם לבהמה.

ועיין ישרש יעקב (בהגהה מחתנו רב ברוך מאיר ז״ל) שכנראה הרגיש בזה וכתב לעיין בסוף הספר.

חיפשתי בסוף הספר ולא מצאתי כלום.

אשמח בביאור כוונתו.

באמונתו
הודעות: 3239
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: מסכת יבמות - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי באמונתו » א' מאי 01, 2022 5:37 pm

שמואל דוד כתב:כה.-כה:
רב מנשה כו׳
האם רב מנשה ורב מנשיא שם אחד?
עיין רש״י כה: בתחילת העמוד שכתב רב מנשה, ובהמשך העמוד כתב רב מנשיא.

בפירוש רש"י - כ"י: https://www.nli.org.il/he/discover/manu ... FL48561703, הרי אף בתחילה נמצא: "מנשיא".

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת יבמות - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » ג' מאי 03, 2022 4:10 am

מז.

רש״י ד״ה צריך להביא ראיה - שבב"ד נתגייר שמא גבעוני מהול הוא ומשום שבחא דא"י הוא דקאמר הכי ומשקר

צ״ע קצת מדוע השמיט ״ערבי מהול״ הנזכר בגמרא עא. ועיין לעיל מו: ד״ה אין מטבילים שבאמת נקט תרווייהו.

סמל אישי של המשתמש
אהרן תאומים
הודעות: 2563
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: בארא פארק
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת יבמות - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ג' מאי 03, 2022 5:25 am

אכן אחר שהזכיר רש"י בתחילת הסוגיא ערבי וגבעוני אינו צריך לחזור על שתיהם, וחדא מינייהו נקט ובעיקר את המחודש גבעוני שנוהגים במילה, וערבי זה ישמעאלים שמלים מכבר, וגם במסכתינו בדף עח ידובר הרבה בעניין הגבעוניים, ובהם יותר שייך עניין השקר משום שבחא דא"י, וכפי שרש"י מפרש בדף לז נתיני. גבעונים שנתגיירו בימי יהושע בערמה ויש בהן צד עבדות דכתיב (יהושע ט) ויתנם יהושע חוטבי עצים ושואבי מים לעדה:

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת יבמות - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » ג' מאי 03, 2022 6:20 am

נפלא ביותר

יישר כח!

באמונתו
הודעות: 3239
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: מסכת יבמות - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי באמונתו » ג' מאי 03, 2022 2:56 pm

שמואל דוד כתב:מז.
רש״י ד״ה צריך להביא ראיה - שבב"ד נתגייר שמא גבעוני מהול הוא ומשום שבחא דא"י הוא דקאמר הכי ומשקר
צ״ע קצת מדוע השמיט ״ערבי מהול״ הנזכר בגמרא עא. ועיין לעיל מו: ד״ה אין מטבילים שבאמת נקט תרווייהו.

לענ"ד, הברייתא לעיל בסתם מיירי: הרי שבא ואמר מלתי ולא טבלתי... היינו בכל מקום, אך כאן הלא מדובר בא"י, שם מצוי גבעוני, שישבו בא"י כידוע. ערבי מאידך, לא שכיח בא"י (שבימיהם), מפני שא"י אין היא ארצם ומקומם, אלא ערביא.

סמל אישי של המשתמש
אהרן תאומים
הודעות: 2563
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: בארא פארק
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת יבמות - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ג' מאי 03, 2022 4:18 pm

באמונתו כתב:
שמואל דוד כתב:מז.
רש״י ד״ה צריך להביא ראיה - שבב"ד נתגייר שמא גבעוני מהול הוא ומשום שבחא דא"י הוא דקאמר הכי ומשקר
צ״ע קצת מדוע השמיט ״ערבי מהול״ הנזכר בגמרא עא. ועיין לעיל מו: ד״ה אין מטבילים שבאמת נקט תרווייהו.

לענ"ד, הברייתא לעיל בסתם מיירי: הרי שבא ואמר מלתי ולא טבלתי... היינו בכל מקום, אך כאן הלא מדובר בא"י, שם מצוי גבעוני, שישבו בא"י כידוע. ערבי מאידך, לא שכיח בא"י (שבימיהם), מפני שא"י אין היא ארצם ומקומם, אלא ערביא.

זה רעיון יפה ונחמד, אבל לא מדוייק כי בדף ע"א נאמר בגמרא ורבי עקיבא האי תושב ושכיר מאי עביד ליה אמר רב שמעיא לאתויי ערבי מהול וגבעוני מהול והני מולין נינהו , וזה פשוט שמדובר על גר תושב ושכיר בארץ ישראל לגבי קרבן פסח!
ובשבת דף קלה. הביא רש"י כדוגמא רק ערבי מהול, ד"ה על גר. דליכא שום ספק ערלה כגון ערבי מהול:
כי זה לכאורה הפשוט והידוע יותר כי מילתם הוא מפני ישמעאל אביהם שמל, ובוודאי זה גם היה בבחינת חדא מנייהו נקט כי תוס' שם מביא לשון הברייתא ערבי מהול וגבעוני מהול.
וכן איתא במאירי להדיא ערבי מהול או גבנוני מהול ר"ל אחד מבני קטורה שהם אומות שמקיימין מצות מילה , ועל פי דבריו בודאי אין קשר לענין זה לערביא דווקא.
עוד לגבי ענינו שכתב ערבי מערביא, אינני יודע מקורו שערבי שכתוב "כאן" הוא ערבי מערביא ולא כל ישמעאלי וכפי הנקראים ג"כ טייעא שרש"י פעמים מסביר סוחר ערבי ופעמים סוחר ישמעאלי(אגב ברוב המקומות מה שבטוח מרש"י פירש ערבי, ומיעוט ממש ישמעאלי, משא"כ בספיקות הייחוס לרש"י תענית מועד קטן והרשב"ם בבא בתרא, פרק חלק בסנהדרין פירש ישמעאלי)
ובטח הרב באומנתו יוכיח דבריו מתי היו ומתי לא היו, ובכל אופן לאו כרוכלא אני ימנה את כל המקומות שמוזכר בש"ס ערביים בארץ ישראל, ולאיזה זמן כבוד הרב התכווין שלא היו ערביים בארץ ישראל, רק כמה לדוגמא:
1) כתובות סו: ת''ר מעשה ברבן יוחנן בן זכאי שהיה רוכב על החמור והיה יוצא מירושלים והיו תלמידיו מהלכין אחריו ראה ריבה אחת שהיתה מלקטת שעורים מבין גללי בהמתן של ערביים
2) כתובות קיב. ארץ פרי למלחה מרעת יושבי בה רבי יהושע בן לוי איקלע לגבלא חזנהו להנהו קטופי דהוו קיימי כי עיגלי אמר עגלים בין הגפנים אמרו ליה קטופי נינהו אמר ארץ ארץ הכניסי פירותייך למי את מוציאה פירותייך לערביים הללו שעמדו עלינו בחטאתינו
עוד אוסיף על עצם העניין האם יש הבדל בין ערבי מערביא דווקא או כל ישמעאלי, והאם זה לא בבחינת ה"ה, שגם מיקומו של ערביא הוא לכאורה על חלקים מארץ ישראל ובכל אופן בצמידות להם ולאורך גבול ארץ ישראל והיו כל הזמן באים וסוחרים בארץ ישראל וראה כאן https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=30343

באמונתו
הודעות: 3239
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: מסכת יבמות - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי באמונתו » ג' מאי 03, 2022 5:11 pm

ק"ק לי להתייחס אל הכול, אך כמובן, לשון רש"י שבת קל"ה, הלא מחדד הערת רבי שמואל דוד, והרי כאן רש"י מזכיר רק גבעוני, היפך דוגמתו בשבת.
כדבריך בטעם רש"י שבת שם, משמע ברש"י יבמות עא, א:
לאיתויי ערבי וגבעוני מהול - שלא יאכל בפסח. גבעוני - שם אומה שמוהלין עצמן.
הפשטות, ש"ערבי מהול" מאידך, ידוע בלי צורך לפרש.
בכל אופן, הלא בשבת שם, אין המדובר בארץ דווקא. ממילא, לא סותר דברינו הנ"ל.
מ"מ, מיבמות שם, אין ראיה לענ"ד. הרי יכול ערבי גוי גם מחו"ל להגיע לאכול מן הפסחים בירושלים, ראה הגמרא בפסחים ג, ב:
ההוא ארמאה דהוה סליק ואכיל פסחים בירושלים, אמר, כתיב כל בן נכר לא יאכל בו, כל ערל לא יאכל בו ואנא הא קאכילנא משופרי שופרי.
אמר ליה רבי יהודה בן בתירא: מי קא ספו לך מאליה? - אמר ליה: לא. - כי סלקת להתם אימא להו: ספו לי מאליה. כי סליק אמר להו: מאליה ספו לי. אמרו ליה: אליה לגבוה סלקא.
אמרו ליה: מאן אמר לך הכי? אמר להו: רבי יהודה בן בתירא, אמרו: מאי האי דקמן? בדקו בתריה ואשכחוהו דארמאה הוא, וקטלוהו.
שלחו ליה לרבי יהודה בן בתירא: שלם לך רבי יהודה בן בתירא! דאת בנציבין ומצודתך פרוסה בירושלים.

באמונתו
הודעות: 3239
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: מסכת יבמות - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי באמונתו » ג' מאי 03, 2022 6:27 pm

שמואל דוד כתב:נד: רש״י ד״ה המערה בבהמה - שלא גמר ביאתו
צ״ע שהרי כבר פירש במשנה המערה - שלא גמר ביאתו, ואולי יש מקום לטעות שיש חילוק בין אדם לבהמה.
ועיין ישרש יעקב (בהגהה מחתנו רב ברוך מאיר ז״ל) שכנראה הרגיש בזה וכתב לעיין בסוף הספר.
חיפשתי בסוף הספר ולא מצאתי כלום.
אשמח בביאור כוונתו.

ונוסיף עוד עפ"י התוספות:
בזכור מהו - הא דלא יליף זכור ובהמה מהקישא דרבי יונה, משום דאת מקורה הערה כתיב, והנהו לא שייך בהו מקור... אי נמי, משום דזכור ובהמה לא חשיב ביאה, דאין דרך ביאה בכך, ולהכי בפרק ארבע מיתות (סנהדרין נד:) צריך אזהרה ועונש לשוכב ונשכב בזכור, אף על גב דבעלמא לא בעי קרא לחייב האשה הנשכבת.
נערך לאחרונה על ידי באמונתו ב ד' מאי 04, 2022 11:45 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

סמל אישי של המשתמש
אהרן תאומים
הודעות: 2563
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: בארא פארק
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת יבמות - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ג' מאי 03, 2022 7:12 pm

באמונתו כתב:ק"ק לי להתייחס אל הכול, אך כמובן, לשון רש"י שבת קל"ה, הלא מחדד הערת רבי שמואל דוד, והרי כאן רש"י מזכיר רק גבעוני, היפך דוגמתו בשבת.
כדבריך בטעם רש"י שבת שם, משמע ברש"י יבמות עא, א:
לאיתויי ערבי וגבעוני מהול - שלא יאכל בפסח. גבעוני - שם אומה שמוהלין עצמן.
הפשטות, ש"ערבי מהול" מאידך, ידוע בלי צורך לפרש.
בכל אופן, הלא בשבת שם, אין המדובר בארץ דווקא. ממילא, לא סותר דברינו הנ"ל.
[/quote]
הענין כשאומרים חדא מנייהו נקט זה בדר"כ הראשון ובלשון הברייתא ערבי הוא הראשון וע"כ בשבת נקט הראשון השאילה אכן התחדדה למה כאן נקט השני, ובכל אופן גם לגבי מה שדחית בענין הפסח, הרי אותו הדבר ממש יכול להדחות מה שכתבת כאן שהגבעונים "היו" בא"י, גם אותו ערבי "מערביה" שהוא בגבולה של א"י יכול לבוא לא"י ופשוט

באמונתו
הודעות: 3239
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: מסכת יבמות - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי באמונתו » ג' מאי 03, 2022 9:00 pm

"יכול לבוא" אינה חכמה, הרי גם ממדי או מאספמיא יכולים לבוא.
אבל בפסח היו "באים", לא יכולים לבוא, מכל הארצות, כל עולי הרגל בהמוניהם, אף מסתננים מבין האומות, כדוגמת מעשה נציבין הנ"ל.

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת יבמות - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » ג' מאי 03, 2022 10:19 pm

יישר כח גדול רב אהרן ורב באמונתו !!

בפשטות יש לומר, שבשבת נקט רש״י ערבי משום שהוא קודם בברייתא, וכאן ביבמות נקט ערבי, גבעוני, ואח״כ גבעוני כדרכו שפתח במאי דסליק ודו״ק.

באמונתו
הודעות: 3239
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: מסכת יבמות - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי באמונתו » ד' מאי 04, 2022 11:07 pm

שמואל דוד כתב:מב.
רש״י ד״ה בהילוכה - מוליכין אותה בעפר תיחוח אי מעוברת היא פסיעותיה ניכרות ומעמיקות יותר משאר נשים שהולד מכבידה כך מצאתי בתשובת הגאונים
לא הבנתי, הרי גם אשה שמינה פסיעותיה מעמיקות יותר משאר נשים וצ״ע בגדר בדיקה זו.
ועיין ריב״ן שהביא מתשובת הגאונים בע״א.

עיין המצורף פה:
קבצים מצורפים
אוצר החכמה_תשובות רבי עקיבא איגר -אחיזה בעקב- ב - מהדו-ק, אבהע-ז א - איגר, עקיבא - שורקין יעקב משה_90.pdf
(2.27 MiB) הורד 87 פעמים
אוצר החכמה_אוצרות משה נדה ומקואות - קווי הסוגיא - נידאם, משה בן מכלוף_101.pdf
(1.64 MiB) הורד 93 פעמים

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת יבמות - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » ה' מאי 05, 2022 3:11 am

נח:

רש״י ד״ה ובגרה - וכהן גדול אסור בבוגרת כדאמרינן במתניתין ומצותו בקטנה או בנערה.

צ״ע, הרי מצותו בנערה כמבואר לקמן סא: בתולה, יכול קטנה ת״ל אשה וכו׳ ועיין רמב״ם פרק יז איסורי ביאה הלכה יג שכהן גדול אסור בקטנה.

סמל אישי של המשתמש
אהרן תאומים
הודעות: 2563
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: בארא פארק
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת יבמות - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי אהרן תאומים » א' מאי 15, 2022 7:53 am

נא.
רש"י ד"ה הלזו. כמו הארץ הלזו הנשמה:
מה שכתבתי כאן
http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=62742
קבצים מצורפים
הלזו.pdf
(588.85 KiB) הורד 71 פעמים
נערך לאחרונה על ידי אהרן תאומים ב ב' מאי 16, 2022 6:24 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

באמונתו
הודעות: 3239
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: מסכת יבמות - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי באמונתו » א' מאי 15, 2022 8:14 pm

שמואל דוד כתב:נח:
רש״י ד״ה ובגרה - וכהן גדול אסור בבוגרת כדאמרינן במתניתין ומצותו בקטנה או בנערה.
צ״ע, הרי מצותו בנערה כמבואר לקמן סא: בתולה, יכול קטנה ת״ל אשה וכו׳ ועיין רמב״ם פרק יז איסורי ביאה הלכה יג שכהן גדול אסור בקטנה.

הרי מדובר בסוגיה ערוכה לקמן ס"א ב', שם מבואר שנחלקו בדין הכהן גדול בקטנה.

ארון הקודש
הודעות: 20
הצטרף: ג' ינואר 05, 2021 4:01 pm

Re: מסכת יבמות - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי ארון הקודש » ג' מאי 17, 2022 2:16 pm

ס"ג:
בגמרא: אשה יפה אשרי בעלה מספר ימיו כפלים וכו'.
וברש"י: מספר ימיו כפלים - כלומר שמח בחלקו ודומה לו כאילו ימיו כפלים.


ואולי סמך לזה מהמדרש הידוע (קהלת רבה א, לב) "יש לו מנה רוצה מאתיים" [הלשון שם: אין אדם יוצא מן העולם וחצי תאותו בידו, אלא אן אית ליה מאה, בעי למעבד יתהון תרתין מאוון, ואן אית ליה תרתי מאוון, בעי למעבד יתהון ארבעה מאה וכו'].

והיינו דמי שלא מרוצה, תמיד רוצה כפול, ואילו מי ששמח בחלקו דומה שיש לו כפול.

באמונתו
הודעות: 3239
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: מסכת יבמות - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי באמונתו » ג' מאי 17, 2022 2:50 pm

ארון הקודש כתב:ס"ג:
בגמרא: אשה יפה אשרי בעלה מספר ימיו כפלים וכו'.
וברש"י: מספר ימיו כפלים - כלומר שמח בחלקו ודומה לו כאילו ימיו כפלים.
ואולי סמך לזה מהמדרש הידוע (קהלת רבה א, לב) "יש לו מנה רוצה מאתיים" [הלשון שם: אין אדם יוצא מן העולם וחצי תאותו בידו, אלא אן אית ליה מאה, בעי למעבד יתהון תרתין מאוון, ואן אית ליה תרתי מאוון, בעי למעבד יתהון ארבעה מאה וכו'].
והיינו דמי שלא מרוצה, תמיד רוצה כפול, ואילו מי ששמח בחלקו דומה שיש לו כפול.

לענ"ד להוסיף עפ"י קידושין טו, א:
ואידך? מכי משנה שכר שכיר נפקא; דתניא: כי משנה שכר שכיר עבדך - שכיר אינו עובד אלא ביום, עבד עברי עובד בין ביום ובין בלילה; וכי תעלה על דעתך שעבד עברי עובד בין ביום ובין בלילה? והלא כבר נאמר: כי טוב לו עמך, עמך במאכל, עמך במשתה! וא"ר יצחק: מכאן, שרבו מוסר לו שפחה כנענית.
אף במגילה יג, ב:
אמר רבי יוחנן: בגתן ותרש שני טרסיים הוו, והיו מספרין בלשון טורסי, ואומרים: מיום שבאת זו - לא ראינו שינה בעינינו וכו'
וברש"י. כיו"ב עירובין נג, ב.
כי משנה שכר שכיר עבדך - כיו"ב בעניינינו: מספר ימיו כפליים.

סמל אישי של המשתמש
אהרן תאומים
הודעות: 2563
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: בארא פארק
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת יבמות - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ג' מאי 17, 2022 3:25 pm

יפה! ,
וראה רש"י (?) בסנהדרין ק ע"א
כפליים. מרוב הנאה חשובין ככפליים:

ואכן חילוק זה בלשון יתכן שמהווה הוכחה נוספת שלפירוש רש"י בחלק נוספו דברים שאינם מרש"י אלא מתלמידיו או ריב"ן, כי על הפסוק בקהלת (ח טו)
וְשִׁבַּחְתִּי אֲנִי אֶת הַשִּׂמְחָה אֲשֶׁר אֵין טוֹב לָאָדָם תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ כִּי אִם לֶאֱכוֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׂמוֹחַ וְהוּא יִלְוֶנּוּ בַעֲמָלוֹ יְמֵי חַיָּיו אֲשֶׁר נָתַן לוֹ הָאֱלֹהִים תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ:

מפרש רש"י (ועיין בשפ"ח שם)
את השמחה. שיהא שמח בחלקו ועוסק בפקודים ישרים משמחי לב ולא יהא שטוף אחר הרבות הון בנשך ומרבית וגזל כל מי שאינו שמח בחלקו ושטוף אחר הממון בא לידי עבירות גזל ואונא' ורבית ושאינו שמח בחלקו לענין אהבת אשתו שטוף אחרי הנשים להרהר אחרי אשת איש : לאכול ולשתות. ממה שחנן לו הקב''ה ולשמח בחלקו, ומדרש אגדה כל אכילה ושתיה שבקהלת אינה אלא תלמוד תורה כענין שנאמר (ישעיה כח) לכו שברו ואכלו וגו' : והוא ילונו. יתחבר עמו כעניין שנאמר (שם נח) והלך לפניך צדקך : ימי חייו אשר נתן לו האלהים. יעשה כך וסוף המקרא מוסב על ראשו ומקרא מסורס הוא אין טוב לאדם ימי חייו אשר נתן לו האלהים כי אם לאכול ולשתות ולשמוח והוא ילוונו בעמלו :


ואפשר גם שהשטוף בזימה ימיו מתקצרים

סמל אישי של המשתמש
אהרן תאומים
הודעות: 2563
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: בארא פארק
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת יבמות - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ב' מאי 30, 2022 6:52 am

דף לז.
רש"י ד"ה באורתא אמר רבא הכי. כדקאמרת: לצפרא הדר ביה. ושמעתי מפיו שאינה חולצת:
בגמרא נאמר (מתחיל בדף לו:) ואיתמר מת בתוך ל' יום ועמדה ונתקדשה רבינא משמיה דרבא אמר אם אשת ישראל היא חולצת ואם אשת כהן היא אינה חולצת רב משרשיא משמיה דרבא אמר אחת זו ואחת זו חולצת אמר ליה רבינא לרב משרשיא באורתא אמר רבא הכי ובצפרא הדר ביה א''ל שריתו יהא רעוא דתשתרו אף תרבא.
במסכת שבת דף קלו: מובא גם כן כל מהלך הסוגיא דכאן והשקלא וטריא שבין רבינא לרב שרביא/משרשיא גבי דברי רבא, וכן מצאנו בעוד כמה מקומות כעין זה באורתא אמר הכי ובצפרא הדרי ביה, בש"ס בביצה כד: ובב"ק עא., בביצה מנמק את סיבת אי ידיעת החזרה מפני שלא היה בבית המדרש כשחזר בו, ובב"ק רב נחמן עצמו מנמק את העניין שחזר בו כי בבקר היה מיושב יותר דעתו שאכל בשר, בכל אופן בענין המחלוקת מה אמר רבא הן כאן והן בשבת רש"י לא מרחיב או מנמק סיבה, וכן לגבי אמירתו של רבינא לרב שרביא מסביר רש"י בשבת וכאן לא חזר על פירושו, ועוד שינויים באופן של דברים שפירש שם וחזר עליהם בשינוי כאן, וכך פירש רש"י :
לאורתא אמר רבא הכי. כדקאמרת דאחת זו ואחת זו חולצת: ולצפרא הדר ביה. ואמר אשת כהן אינה חולצת: אמר ליה. רב שרביא לרבינא: שריתוה. בלא חליצה ועבריתו אדרבן שמעון יהא רעוא דתשרון חלב באכילה:
החילוקים הראשון, שבשבת רש"י מפרש מה רבא אמר לאורתא, ולא כפי שמקצר כאן - כדקאמרת. החילוק השני ששם מפרש בדיוק מה אמר כשחזר בו, אשת כהן אינה חולצת, וכאן קיצר שאינה חולצת. ולמעשה רש"י היה יכול לשתוק מלפרש כלל את החזרה שהיא מאוד ברורה ומובנת מאליה, אחר שמפרש מה אמר לערב, אלא שיש חילוק רש"י נוסף באופן שמסביר שחר בו, בשבת כתב ואמר אשת כהן וכו', וכאן כתב שמעתי מפיו, והחילוק האחרון שנכתב לעיל שבשבת מתרגם מה פירוש המילים אמר ליה שריתוה יהא רעוא דתשרו תרבא, וכאן לא פירש,
הנראה שיסוד הדברים כפי שנראה כמה פעמים מדרכו של רש"י הסותם ומפרש במקום אחד כך ובמקום אחד משנה לשונו, הוא להאיר את השקו"ט וביטויי הלשונות באופנים האפשריים שיתכן להעמיד את הדברים ולסבר את האוזן, מאחר והגמרא סתמה בשונה ממסכת ביצה ששם נאמר נימוק בגמרא מדוע החולק לא ידע שהרב חזר בו מפני שלא היה בבית מדרש בבקר, וכן בב"ק רב נחמן מנמק לרבא מדוע הוא חזר מדבריו שאמר בערב, והאי דלא אמרי לך באורתא דלא אכלי בשרא דתורא, ומפרש רש"י דלא אכלי בשרא דתורא. לא דקדקתי טעמו של דבר:, והתוספות פירשו - דלא אכלי בשרא דתורא. שרוי בתענית היה:
ונראה שרב נחמן היה מקפיד לאכול בשרא דתורא שיהיו לימודו מיושב וזה מה שענה לתלמידו רבא, שככל הנראה למד ממנו הנהגה זאת, וכדאיתא בברכות מד: א''ל רבא לשמעיה כי מייתית לי אומצא דבישרא טרח ואייתי לי מהיכא דמקרב לבי ברוך, והיה רוצה לאכול אומצא בשביל לימוד מיושב, וכן איתא בבא בתרא כב. אביי אמר אנא ענישתיה דאמר להו לרבנן אדמגרמיתו גרמי בי אביי תו אכלו בישרא [שמינא] בי רבא, עוד מאמר של רבא בענין בשר ותורה (בעירובין כא:) מתקיף לה רבא מי כתיב לעג להג כתיב אלא כל ההוגה בהן טועם טעם בשר,
כאן יכול להיות שרבינא משתמש בלשון לאורתא אמר הכי ולצפרא הדר ביה, לא כדי לומר שכך באמת היה אלא כביטוי, וכנראה רבא כבר נתבקש לישיבה של מעלה, ולכן לא יכלו לחזור לשואלו מה סבר, וזה רומז רש"י כאן "שמעתי מפיו" על פי דברי הגמרא במסכתינו (דף צז ע"א) דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי כל ת''ח שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה שפתותיו דובבות בקבר, וכן המילה "שמעתי" נמצאת כמה וכמה פעמים במסכת יבמות בענין שמועה מהרב, והיא היא הסיבה לכך בגלל שמימרא זו של הרשב"י נכתבה במסכת זו, כמוה הייבום שהוא שם ושארית לנפטר בעולם כך דברי התורה, לעומת זאת במסכת שבת הגדולה נמצא פעם אחת בלבד הלשון שמעתי זו ולא שמעתי זו, אבל הלשון "אמר" שרש"י פירש שם היא גם מפני שמצאנו את מעלת האמירה במסכת שבת (קה ע"א) אנכי נוטריקון אנא נפשי כתיבת יהבית רבנן אמרי אמירה נעימה כתיבה יהיבה, ונראה שרש"י בעקבות לשון זה (לשון נופל על לשון) מסביר בסמיכות בדף קח ע"א ואין דנין ערלתו מערלת. דאין זו אמירה תמה שאינו מפורש בתוך התיבה ערלת מה: וזה מה שרש"י לומד מכך דקדוק לדעת מה נאמר ואיך נאמר, כי הרי בהדר ביה שנאמר בביצה המחלוקת היא בחילוף תיבה אחת וכן היא הדיעות לא רחוקות כל כך, מתירין בטלטול, מתירין באכילה, כאן גבי החליצה התוצאה היא חילוק גדול מאוד האם יכולה להינשא לכהן או לא, ועל כן דקדק רש"י בהסברו לכתוב בדיוק מה אמר באורתא ומה אמר בצפרא, ואמנם כאן ביבמות סמך רש"י כבר על דבריו בשבת אלא שהוסיף הלשון שמעתי מפיו שבזה יובן למה לא יכלו לשוב ולשאולו.
ומכאן נבוא להסביר מדוע בשבת תירגם רש"י את הביטוי שריתוה יהא רעו דתשרו תרבא, וכאן סתם כדרכו של רש"י בביטוים היכולים להתפרש באופן של פגיעה או ח"ו זלזול שלא מפרש כלל, ובכל זאת כאן ביבמות הביטוי היה מובן יותר כפשוטו מפני תוספת המילה "אף" - דתשרו אף תרבא, אבל בשבת מפני שלא נאמר אף, וכן בדף קח ע"א (באותו ענין שאוזכר לעיל) איתא שמואל וקרנא הוו יתבי אגודא דנהר מלכא וכו' א''ל מאי שמך קרנא א''ל יהא רעוא דתיפוק ליה קרנא בעיניה, ורש"י לא מפרש מה בדיוק אמר, והדבר ברור שהוא באופן שלילי, אלא שרומז לכך בדבריו תיפוק קרנא בעיניה. הבין בו שלנסותו בא: לפיכך היינו יכולים לחשוב כאן שיש פה אמירה הקשורה בשמותם מפני שהגייתם דומה, רבינא, שרביה, רבא, תשרו תרבא, לכך הסביר רש"י מה תרגום הדבר, ובכל זאת קשה לפרש הדבר אם אומר רב שרביא זאת בלשון שלילית, ואפשר להוסיף שהרי פסיקת ההלכה היא להיתר שאשת כהן אינה חולצת, ועל כן יתכן שרב שרביא קיבל את דברי רבינא, ואמר יהי רצון שכח דהיתרא שלכם יהיה כל כך חזק כמו שהבאתם את דברי רבא להתיר אותה לכהן, כך על פי תורה תוכלו למצוא היתר באכילת חלב, וכפי שכתב רבי שמשון פינקוס זצ"ל בספרו תפארת תורה על הפסוק הבה נתחכמה לו, ובלשונו, ונראה שזהו עומק בדברי חז"ל (ברכות ס) כח דהתירא עדיף ליה, משום שעל ידי איסור קיימת מצוה פלוני, ובהיתר קיימת חידוש בתורה שהוא ענין גדול מהכל, וכן א"ל שריתו יהא רעוה דתשרו אף תרבא, (הלואי שתתירו גם איסור חלב), משום שבאיסור חלב יש לך קיום לאו של חלב, ואם תתיר, אין הכי נמי שלא תוכל לקיים לאו של חלב, אבל יש לך כנגדו חידוש בתורה שהוא עולה על לאו דחלב הרבה, ועושה נחת רוח לפניו יתברך, שכן ההלכה - תלמוד תורה כנגד כולם,
ואפשר להטעים הדבר באופן נוסף, על פי דברי רב נחמן (בביצה) בנימוק שחזר בבקר מדבריו כפי שרש"י מסביר ביטוי לשונו דלא אכלתי בשרא דתורא לא דקדקתי טעמו של דבר, ושם היה הדבר שעל ידי שדקדק החמיר, ודימה זאת לאכילת בשר, כאן הרי החזרה הייתה שדיקדק והתיר, כח דהתירא עדיף זה הוא דימוי אכילת החלב, שהוא המובחר, וכפי שרש"י אומר (בראשית מח יח) חלב הארץ. כל חלב לשון מיטב הוא: וכן ב(ויקרא ג ט) חלבו. המובחר שבו, ומהו, זה האליה תמימה:

באמונתו
הודעות: 3239
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: מסכת יבמות - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי באמונתו » ב' מאי 30, 2022 2:34 pm

יש לענ"ד להוסיף, עפ"י כריתות יט, ב:
אמר רב נחמן אמר שמואל: מתעסק בחלבים ועריות - חייב, שכן נהנה...
הוי אומר שדוגמאות איסורים אלה "חלבים ועריות" מיוחדים בחומרם, שאפילו מתעסק שבהם חייב - שכן נהנה, וע"כ כאן הלא מדובר בחשש ערווה היא "עריות", ומאחר שהתיר רבינא, שהקל בדבר, א"ל רב משרשיא: שריתו? יהא רעוא דתשתרו אף תרבא - "חלבים", ר"ל שדווקא באיסורים אלו יש לסַייג יותר - שכן נהנה!

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת יבמות - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » ה' יוני 09, 2022 3:39 am

צג.

רב דאמר רב הונא אמר רב האומר לחברו שדה זו שאני לוקח לכשאקחנה קנויה לך מעכשיו קנה

רש״י ד״ה קנה - והויא מתנה, אלמא מרב שמיע ליה.

לא הבנתי כוונת רש״י ז״ל, הרי בגמרא איתא להדיא אמר רב הונא אמר רב ומה זה שהוסיף רש״י אלמא מרב שמיע ליה וצ״ע.

סמל אישי של המשתמש
אהרן תאומים
הודעות: 2563
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: בארא פארק
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת יבמות - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ה' יוני 09, 2022 6:56 am

לכאורה מאחר שהובא אותו דין במקרה אחר גם משמו של רב הונא לבד, ואח"כ אומר דין דומה בשם רב, זה סימן ששמע מרב וגם קיבל שמע וקיבל, וכיוון רש"י לומר שמכאן נלמד שגם את הדין הקודם שאמר בעצמו זה מפני שקיבל מרב, והוצרך להסביר זה מפני דברי רב נחמן בר יצחק רב הונא כרב ורב כרב ינאי וכו', ולא כתב רב הונא מרב וכו', ומזה מסיק שכל אחד שמע וקיבל ולא רק שאמר בשם רבו, וכפי שרש"י האריך להסביר בד"ה רב הונא כרב. כלומר מרב שהוא רביה קבלה ורב מרבי ינאי וכן כולם זה למעלה מדורו של זה היה: כי כמובן העיקר פה זה שקיבל, ולא רק שאמר בשמו ובפרט שנלמד בסמיכות את החשיבות להגיד דבר בשם אמרו וא"כ אין ראיה כל כך מזה שאומר בשם שאף סובר כך להלכה, (דף צז.)דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי כל ת''ח שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה שפתותיו דובבות בקבר אמר ר' יצחק בן זעירא ואיתימא שמעון נזירא מאי קראה {שיר השירים ז-י} וחכך כיין הטוב הולך לדודי למישרים דובב שפתי ישנים ככומר של ענבים מה כומר של ענבים כיון שמניח אדם אצבעו עליו מיד דובב אף תלמידי חכמים כיון שאומרים דבר שמועה מפיהם בעוה''ז שפתותיהם דובבות בקבר:

סמל אישי של המשתמש
אהרן תאומים
הודעות: 2563
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: בארא פארק
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת יבמות - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ו' יוני 10, 2022 8:09 am

דף מז:
רש"י ד"ה אסיר לן יחוד. להתייחד עם אשת איש: ב' קברים. אחד לנסקלים ולנשרפים שהרשיעו בעבירות חמורות ואחד לנהרגים ולנחנקים שאין מיתתן חמורה ואינם רשעים כל כך:
הנה רש"י ברות ( פרק א-טז) וַתֹּאמֶר רוּת אַל תִּפְגְּעִי בִי לְעָזְבֵךְ לָשׁוּב מֵאַחֲרָיִךְ כִּי אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין עַמֵּךְ עַמִּי וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי:
אל תפגע בי. אל תפצרי בי : כי אל אשר תלכי אלך. מכאן אמרו רבותינו ז''ל גר שבא להתגייר מודיעים לו מקצת עונשים שאם בא לחזור בו יחזור שמתוך דברים של רות אתה למד שאמרה לה נעמי אסור לנו לצאת חוץ לתחום בשבת א''ל באשר תלכי אלך, אסור לנו להתייחד נקבה עם זכר שאינה אישה אמרה לה באשר תליני אלין, עמנו מובדלים משאר עמים בשש מאות ושלש עשרה מצות עמך עמי, אסור לנו ע''א אלהיך אלהי, ארבע מיתות נמסרו לבית דין באשר תמותי אמות, שני קברים נמסרו לבית דין אחד לנסקלין ונשרפין ואחד לנהרגין ונחנקין אמרה לה ושם אקבר :
נראה שרש"י שינה מלשונו בגמרא ובנביא, היות ואמרה לה כנראה בהרחבה יותר את הדינים הקשורים בכל עניין, תפס רש"י בכל מקום חלק אחד, במסכת יבמות תפס רש"י את צד האיסור של הזכר שאסור להתייחד עם אשת איש, מפני המוזכר אשת איש הרבה במסכת, וכן בסמיכות בדף מה ובדף מט, ועוד נמצא הצירוף אשת איש במסכת יבמות ברש"י פעמים רבות יותר מכל מסכתות הש"ס, וכן גם מפני הנזכר בדף פו ע"א (ובדף ק.) אלא לימד על נשואה בת ישראל שנותנת רשות לתרום מר בריה דרבנא אמר לומר שאין חולקין לה מעשר בבית הגרנות הניחא למאן דאמר משום ייחוד, ובמגילת רות פירש כלפי הנקיבה, דהרי את רות עצמה שלחתה חמותה לגורן שהייתה פנויה, ועל כן תפס רש"י ורמז בדבריו שאמרה לה, אסור לנקבה (גם פנויה במשמע) עם זכר שאינה אישה, אבל בועז יהיה אישה, ובכל אופן נקט רש"י שאינה אישה משמע שהיא עצמה נשואה ולא פנויה, דבאמת בפנויה האיסור הוא רק מדבריהם.
אמנם יש שגרסו ברש"י להתייחד אשה עם איש, ובלשון זה נמצא בפירוש ר"א מן ההר, ולכאורה לא מפני שהגירסה אשת איש לא נכונה, שאיסור ייחוד הוא גם על הפנויה, כי הרי איסור ייחוד בפנויה נתחדש בימי דוד במעשה אמנון ותמר, אלא שלכאורה אזהרת נעמי לרות מתיישבת יותר שאומרת כלפי האישה שאסורה להתייחד אשה עם איש, אף ששניהם היו פנויות, ויתכן שזה הסיבה שרש"י מסביר במגילת רות בלשון נסתר שמשמע לשני צדדים ואף בפנויה, ויתכן שכבר בימיהם גדרו זאת מעצמם.
ובכל אופן נראה שיש להשאיר הגירסה במתכונתה אשת איש, דהיא הגירסה המתקבלת יותר בדרכו של רש"י שבכל מקום שנקט בש"ס איסור כלפי אשה ציין רש"י אשת איש, אף שלכאורה הוא גם בפנויה רש"י כתב החמור יותר, כן הוא בברכות (כד ע"ב) א''ר יצחק טפח באשה ערוה למאי אילימא לאסתכולי בה וכו', וברש"י לאסתכולי בה. אם אשת איש היא: ועוד שם שוק. באשת איש: (ובדף סא ע"ב) נזדמנה לו על הגשר. אשת איש והיא לפניו: אחורי אשה בנהר. אחורי אשת איש מגבהת בגדיה מפני המים וזה מסתכל בה: ובעירובין (יח ע"ב) בנהר. דמדליא למנא ומסתכל בבשרה ובאשת איש קאמר: ולא אחרי אשה. אשת איש: ובעוד מקומות.
וכן רואים שגם לגבי ב' קברים במגילת רות קיצר רש"י בדבריו, ונקט כלשון המשנה בסנהדרין (מו ע"א) שתי בתי קברות היו מתוקנין לבית דין אחת לנהרגין ולנחנקין ואחת לנסקלין ולנשרפין, כי לא רצה להאריך בעניין הסיבות לכך, רשעותם של רשעים וקבורתן, בתוך דברי הסבר על רצונה להתגייר וצדקתה של רות אם המלכות, וכאן בגמרא הרחיב כי דבר זה ממש עניין הרשעות, נכתב כבר במסכתינו (לב:)
אלא אמר רבא מעלה אני עליו כאילו עשה שתים ואינו חייב אלא אחת וכן כי אתא רבין א''ר יוחנן מעלה אני עליו כאילו עשה ב' ואינו חייב אלא אחת מאי נפקא מינה לקברו בין רשעים גמורים
אלא אמר רבא. לעולם לית ליה לר' יוסי איסור חל על איסור והא דקאמר לעיל חייב עלה משום אשת אח ומשום אחות אשה לאו בשוגג לחייבו שתי חטאות אלא במזיד וליעשות רשע גמור ולקברו בין רשעים גמורים שהרשע נקבר אצל רשעים דתנן בסנהדרין (דף מו.) שתי קברות היו מתוקנין לב''ד א' לנהרגין ולנחנקין וא' לנסקלין ולנשרפין והכא נמי אע''ג דהאי לאו מחייבי ב''ד הוא הואיל ועבד תרתי קברינן ליה גבי נסקלין ונשרפין:

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת יבמות - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » א' יוני 19, 2022 5:48 am

קא.

רש״י ד״ה מתני' ואפילו שלשתן הדיוטות - שאינן (מסנהדרי עירן) ובגמרא פריך מאי דיינין

בדרך כלל בתחילת כל פרק ציין רש״י שם הפרק ואח״כ מתחיל לפרש וכאן השמיט ״מצות חליצה״ הלא דבר הוא.

באמונתו
הודעות: 3239
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: מסכת יבמות - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי באמונתו » א' יוני 19, 2022 7:35 pm

שמואל דוד כתב:קא.
רש״י ד״ה מתני' ואפילו שלשתן הדיוטות - שאינן (מסנהדרי עירן) ובגמרא פריך מאי דיינין
בדרך כלל בתחילת כל פרק ציין רש״י שם הפרק ואח״כ מתחיל לפרש וכאן השמיט ״מצות חליצה״ הלא דבר הוא.

עיין המצורף מרש"י - כ"י:
קבצים מצורפים
מצות חליצה.pdf
(124.79 KiB) הורד 72 פעמים

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת יבמות - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » ב' יוני 20, 2022 1:44 am

יישר כח!

גם בתחילת פרק בית שמאי (לקמן קז.) השמיט שם הפרק, וצריך בדיקה בכת״י. וע״ע viewtopic.php?t=50905#p628550

סמל אישי של המשתמש
אהרן תאומים
הודעות: 2563
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: בארא פארק
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת יבמות - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ב' יוני 20, 2022 7:10 am

נד:
ובשלישית. שרה לפי שרבקה לא היו קדושיה קידושין וביאתה באונס הוא ומותר בשרה אחותה דתנן (לקמן דף צז.) נושאין על האנוסה: ובחמישית. דינה ואע''פ שהיא אחות יוכבד הרביעית לפי שביאת יוכבד פיתוי היא ואינה קידושין מפני שהשלישית היו קידושיה קידושין:

מדוע רש"י שינה בלשונו?

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת יבמות - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » ב' יוני 20, 2022 8:30 am

אהרן תאומים כתב:[b]
מדוע רש"י שינה בלשונו?

עיין ישרש יעקב שהניח בקושיא. ועיין צפנת פענח על הרמב״ם (איני זוכר מקור מדויק)ודפח״ח.

באמונתו
הודעות: 3239
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: מסכת יבמות - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי באמונתו » ב' יוני 20, 2022 10:06 am

שמואל דוד כתב:יישר כח!
גם בתחילת פרק בית שמאי (לקמן קז.) השמיט שם הפרק, וצריך בדיקה בכת״י. וע״ע viewtopic.php?t=50905#p628550

ראה המצורף. בראשונים יש שמכנים שם פרק ההוא: בש"א אין ממאנין, גם "אין ממאנין" סתם.
לענ"ד, מן האפשר שביבמות נשמטו מן הדפוס שמות מקצת מהפרקים אחרונים, מאחר שבכתבי היד כמדומני קיים בלבול גדול בסדרי פרקים אחרונים ביבמות.
קבצים מצורפים
רש-י - כ-י.pdf
(131.84 KiB) הורד 97 פעמים

סמל אישי של המשתמש
אהרן תאומים
הודעות: 2563
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: בארא פארק
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת יבמות - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ב' יוני 20, 2022 6:18 pm

שמואל דוד כתב:
אהרן תאומים כתב:נד:ועיין צפנת פענח על הרמב״ם (איני זוכר מקור מדויק)ודפח״ח.

יישר כח, אנא בטובך תן כיוון בערך אפוא לחפש, והאם מיישב זאת

באמונתו
הודעות: 3239
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: מסכת יבמות - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי באמונתו » ב' יוני 20, 2022 6:35 pm

צפנת פענח - הלכות איסורי ביאה פרק כא הלכה ל:
והוא שהוחזקו ג"פ. זה הוה כמו הך דנדה דף ס"ג ע"ב. אך באמת הנה בירושלמי פ"ט דב"מ מבואר דבשדה מוחזקת להוציא מחזקתה צריך ג"פ וכאן גבי משפחה הרי מוחזקת היתה עד עכשיו לכך צריך ג"פ ועיין בהך מחלוקת דשביעית פ"ב גבי שדה בעל כמה פעמים ימנע ממנה מים ועיין בירושלמי דמאי פ"ב איזה הוא תגר כל ששילש ובמעשרות פ"א כיון שראה שלש שפירשו קליפתן וכ"מ בזה ועי' מש"כ בזה בהל' גזילה פ"ג ה"ו ועי' בתוס' שבת ד' ס"א ע"ב, וברש"י יבמות ד' נ"ד ע"ב ד"ה ובחמישית דנקט פיתוי וברישא נקט אונס - משום דהוה ליה למיבדק בפעם שלישי, כיון דאתחזק בשיקרא, וע"ש ד' ק"ח ע"ב כגון ששלשה בגיטין, ועיין בכתובות ד' צ"ז ע"א גבי אלמנה ששהתה מה דמחלק שם ועי' בירושלמי סנהדרין פ"ג דהוה פלוגתא שם גבי סוחרי שביעית אם די בחזרת פעם אחת או שתי פעמים ועי' תוס' ב"ק דף ק' ע"ב גבי מחיצת הכרם ושם ד' כ"ד ע"ב גבי עיזי דשוקא ועי' מכות ד' ה' ע"ב ובהך דתמורה ד' כ"ז ע"ב גבי איתחזקו באיסורא ובהך דגיטין ד' מ"ו ע"ב גבי המוכר עצמו ובניו כו' ור"ן נדרים ד' מ"ו ע"א וכ"מ בזה:

סמל אישי של המשתמש
אהרן תאומים
הודעות: 2563
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: בארא פארק
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת יבמות - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ב' יוני 20, 2022 7:22 pm

ישר כח, וצריך עיון ולימוד דהרי רק אחר שנשא החמישית הוברר דכולם חיות, ועל פי זה אמרו אח"כ דהשנייה "נחשבת" כאנוסה כי לא תפס קידושין בה וכן הרביעית נחשבת כמפותה, ומה שייך מוחזק בשקר למעשה
ואולי ע"פ יסוד דבריו זה אפשר דשינה רש"י בהגדרת מה שנחשבת, כי אחר השלישית שסיפרו לו שמתה, (והרי באופן הפוך נחשבת אישה לקטלנית לכל הדיעות ואסור לה להתחתן, ולכאורה ג"כ בצ"פ מזכיר זה, ודין זה רק באישה כפי דאיתא, והרי לגבר אין בודאי דין זה כשעדיין לא קיים פו"ר, וכן למשל אם הוא נשוי עוד אישה שעדיין חיה), ולכן היות שדבר לא שכיח הוא היה צריך להימנע להינשא ברביעית, ולברר היטב אם הולך לישא אחותה של שלישית, ובפרט שרואים לאחר מעשה שהיה חיסרון בבירור הדברים ונאמנותם של העדים, וא"כ נחשב כאילו שהוא נתפתה לדבר, והוי כעין שוגג קרוב למדיד, דהוי ברצונו והוא דומה לפיתוי שהוא רצון, יותר מהשניה שנחשבת שנאנס בטעות שנשאה, דהוי יותר דומה לשוגג הקרוב לאונס. ורש"י הקדוש השתמש בלשון מושאל אנוסה ופיתוי דאין כאן לא אונס ולא פיתוי אלא כעין בלבד.
ובכך יתורץ גם שאילת הראשונים למה נקטו חמישה הרי יוכלו להשמיע אותו דין בשלשה, ותירצו דחידוש המשנה דלא גזרינן דילמא אתי לאיחלופי בין המותרות לאסורות עקב ריבוי הנשים, ועל פי רש"י זה אפשר לתרץ דהחידוש שלא גזרו עליו להוציא החמישית דאף שכבר הרביעית נחשבת כאילו מפותה על אחת כו"כ שהחמישית ובכל זאת לא צריך להוציאה, ויתכן שגם לזה רומז הראגאטשווער שלאחר מעשה אחר נחשבת הרביעית והחמישית שסמכו על הוחזק שיקרא, ובכל זאת אין צריך להוציא החמישית.
אחר הדברים עיינתי שוב בחשוקי חמד שיש לו מהלך שיש קצת נקודות דמיון אבל אינו מביא הצ"פ ומגדיל את מורכבות המעשה במקרה שכולן היו נשים נשואות וכמו שאמרו שמתה אשתו אמרו שמת גיסו ועיין בדבריו
נערך לאחרונה על ידי אהרן תאומים ב ג' יוני 21, 2022 5:18 pm, נערך 2 פעמים בסך הכל.

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת יבמות - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » ג' יוני 21, 2022 2:44 am

ע״ע חשוקי חמד נד:

באמונתו
הודעות: 3239
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: מסכת יבמות - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי באמונתו » ד' יוני 22, 2022 2:42 pm

באמונתו כתב:צפנת פענח - הלכות איסורי ביאה פרק כא הלכה ל...
אמנם לענ"ד ע"פ פשוטו מסתבר שלק"מ, ואינו מן הצורך למצוא איזה הבדל בין "רבקה" ו"יוכבד" כלל, כי כוונת רש"י הוא שלא אונס ממש לפנינו, וכיו"ב איננו פיתוי ממש, וכדברי הספר אשל אברהם וז"ל:
כי באמת לא יהיה עליהם לא דין אונס ולא דין מפתה, כי אין כאן לא מאנס ולא מפתה, רק טועה, שלכאורה יפטור מקנס ומבו"פ ומולו תהיה לאשה...
וכוונת רש"י היא אך לומר שהינו מעין האונס והפיתוי, כלפי הִלכת "נושאין על האנוסה ועל המפותה", היות ומ"מ לא היו קידושה קידושין, ע"ד לשון רש"י גופו בהמשך קז, ב ד"ה דתני רמי בר יחזקאל:
קטנה שמיאנה בבעל, מותרת לינשא לאביו, דעקרתינהו לנשואין, והויא כאנוסה ומפותה...
וע"כ רש"י שינה לשונו במכֻוון מאונס ולפיתוי, כסדר משנה הנ"ל, שלא לטעות כאילו דינם בגדרי אונס או פיתוי ממש.

סמל אישי של המשתמש
אהרן תאומים
הודעות: 2563
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: בארא פארק
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת יבמות - דיוקים ורמזים ברש"י

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ד' יוני 22, 2022 5:23 pm

באמונתו כתב:
באמונתו כתב:צפנת פענח - הלכות איסורי ביאה פרק כא הלכה ל...
אמנם לענ"ד ע"פ פשוטו מסתבר שלק"מ, ואינו מן הצורך למצוא איזה הבדל בין "רבקה" ו"יוכבד" כלל, כי כוונת רש"י הוא שלא אונס ממש לפנינו, וכיו"ב איננו פיתוי ממש, וכדברי הספר אשל אברהם וז"ל:
כי באמת לא יהיה עליהם לא דין אונס ולא דין מפתה, כי אין כאן לא מאנס ולא מפתה, רק טועה, שלכאורה יפטור מקנס ומבו"פ ומולו תהיה לאשה...
וכוונת רש"י היא אך לומר שהינו מעין האונס והפיתוי, כלפי הִלכת "נושאין על האנוסה ועל המפותה", היות ומ"מ לא היו קידושה קידושין, ע"ד לשון רש"י גופו בהמשך קז, ב ד"ה דתני רמי בר יחזקאל:
קטנה שמיאנה בבעל, מותרת לינשא לאביו, דעקרתינהו לנשואין, והויא כאנוסה ומפותה...
וע"כ רש"י שינה לשונו במכֻוון מאונס ולפיתוי, כסדר משנה הנ"ל, שלא לטעות כאילו דינם בגדרי אונס או פיתוי ממש.

והן הן הדברים שכתבתי אחד לאחד, אלא שבסופו של דבר לא הסברתם מדוע רש"י תפס פעם לשון זה ופעם לשון זה, כי בוודאי אין כאן לא אונס ולא פיתוי, והנה לתועלת העניין אני מביא שוב את הדברים שכתבתי אצלי אח"כ, וכאמור שאי אפשר לפטור דבריו של בעל הצפנת פענח במה בכך, בנראה לענ"ד, דהרי בוודאי ידע מהרש"י במשנה, דאם אינו מן הצורך שיהיה הבדל על רש"י היה לחברם יחד כפי שהוא עצמו מפרש במשנה, ובפרט כשאינו סותר לעניין בכללות.
קבצים מצורפים
שניה אנוסה ורביעית מפותה.docx
(15.96 KiB) הורד 67 פעמים


חזור אל “בית התלמוד”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 33 אורחים