פורום אוצר החכמה

במעשה של נקדימון בן גוריון המובא בגמ' [כתובות סז, א] מבואר שאף שעשה נקדימון צדקה וחסד, מכל מקום כלה ממונו היות ועשה זאת לשם כבוד. והקובץ שיעורים [כתובות אות רכד] כתב דוודאי נקדימון שהיה צדיק גדול עשה את המצוה גם לשם מצוה וגם לשם כבוד, ומאי שנא מהנותן צדקה על מנת שיחיה בני.
וכתב הגר"א וסרמן:

ושמא י"ל, דלכבודו גרע טפי ממכוין ע"מ שיחיה בני, דהוא כעובד בשיתוף כמ"ש בחובת הלבבות, וכן נראה מהא דחסד לאומים חטאת שאין עושין אלא להתפאר בהן, ב"ב י'.

ומבואר דהעושה מצוה לשם כבוד גרע טפי משלא לשמה.
ויש להבין, האם השערי תשובה לרבינו יונה [ג, קמז] מבואר סתירה ליסוד זה של הגרא"ו, היות וכותב הרביונ יונה שיש תועלת גדולה בכבוד חכמים:

והשנית - בראות בני אדם את כל כבודם ילמדו לקח לנחול כבוד ותרבה הדעת. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (פסחים נ, ב): לעולם יעסוק אדם בתורה ואפילו שלא לשמה, כי מתוך שלא לשמה בא לשמה.

ומבואר שגם תלמוד תורה לצורך כבוד חכמים, נאמר בזה מתוך שלא לשמה בא לשמה, וצ"ע.

ההוא דאמר כתב:במעשה של נקדימון בן גוריון המובא בגמ' [כתובות סז, א] מבואר שאף שעשה נקדימון צדקה וחסד, מכל מקום כלה ממונו היות ועשה זאת לשם כבוד. והקובץ שיעורים [כתובות אות רכד] כתב דוודאי נקדימון שהיה צדיק גדול עשה את המצוה גם לשם מצוה וגם לשם כבוד, ומאי שנא מהנותן צדקה על מנת שיחיה בני.
וכתב הגר"א וסרמן:

ושמא י"ל, דלכבודו גרע טפי ממכוין ע"מ שיחיה בני, דהוא כעובד בשיתוף כמ"ש בחובת הלבבות, וכן נראה מהא דחסד לאומים חטאת שאין עושין אלא להתפאר בהן, ב"ב י'.

ומבואר דהעושה מצוה לשם כבוד גרע טפי משלא לשמה.
ויש להבין, האם השערי תשובה לרבינו יונה [ג, קמז] מבואר סתירה ליסוד זה של הגרא"ו, היות וכותב הרבינו יונה שיש תועלת גדולה בכבוד חכמים:

והשנית - בראות בני אדם את כל כבודם ילמדו לקח לנחול כבוד ותרבה הדעת. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (פסחים נ, ב): לעולם יעסוק אדם בתורה ואפילו שלא לשמה, כי מתוך שלא לשמה בא לשמה.

ומבואר שגם תלמוד תורה לצורך כבוד חכמים, נאמר בזה מתוך שלא לשמה בא לשמה, וצ"ע.

לענ"ד, לא מבואר דבר כזה, ואדרבה, נמצאו ראיות רבות מפורשות, שכוונת כבוד מיקרי שלא לשמה, וכוונת רבי אלחנן היא אחרת, שבתורת מדריגה הרצויה, המתאימה לאנשים גדולים, אשר כבר אמורים לעבוד ה' לשמה, הנה "לכבודו גרע טפי ממכוין ע"מ שיחיה בני", כי "מתוך שלא לשמה" הרי שייכת אל נשים וקטנים והמון העם, ראה המפורש ברמב"ם, והלא עליהם מדבר שם רבינו יונה.

יש בספה"ק מאור עינים (ליקוטים עה"פ טוב לי תורת פיך) אריכות בזה בדרך עמוק, האיך שהלומד לשם כבוד, עדיף מהלומד לקנתר, כי הלומד לשם כבוד עדיין יש התלבשות וצמצום אלקות בתוך הכבוד, כי כל כבוד נברא נשתלשל מן הכבוד הנאצל, משא"כ הלומד לקנתר ולמחלוקת, שזה העדר והסתלקות שכינתו ית' שאינו שורה במקום מחלוקת, עיי"ש.

שבוע טוב

ולא זכיתי להבין את כל האריכות הזאת, אחר שכבר אמרו אבותינו על ה"ס והובאו דבריהם בס' תורת משה ע"ה "נעשה ונשמע" ו"כל אשר דיבר ה' נעשה", וגם חכמינו ז"ל באבות הדגישו "ולא המדרש עיקר, אלא המעשה". צריך לעשות !

גם מערכת החינוך לא בנויה על כך שבוגריה או אלה שיוצאים ממוסדותיה יכוונו כוונה זאת או אחרת בקיימם את מצוות ה', והראיה שבישיבות שלומדים ספרי מוסר, רק חצי שעה ותו לא מוקדשת לזה, וגמרנו.
רואים בחוש שהמערכת בנויה על "עושה/לא עושה" ולא על "כיוון/לא כיוון".

אשמח לבירור האריכות הנ"ל

בברכת שבוע טוב ושנה טובה ומבורכת וכוח"ט.