פורום אוצר החכמה

ז"ל רש"י ד"ה במקום תפילין בא"ד: 'שאין כל הראש כשר להניח תפילין אלא קדקד לבד, וחריץ יש שם שהתפילין יושבים בו, ואינן בולטין כל כך, כדלקמן'. בדקתי את הראש שלי, ולא מצאתי שם חריץ שהתפילין יושבים בו ואינם בולטים כל כך. למישהו יש חריץ כזה? ומה כוונת רש"י 'כדלקמן', איפה זה כתוב לקמן? דמה שכתוב לקמן 'מקום יש בראש שראוי להניח בו שני תפילין', בפשטות הכוונה שבין העינים ובין מקום שתינוק רופס עד לסוף השער יש מקום לשני תפילין, אבל חריץ מאד דכר שמיה?

והנה תוך כדי שאני בודק את הראש שלי לחריצים, מצאתי מאחורי האזנים שני חריצים קטנים, במקום שסוף המשקפים שלי יושבים. דמכיון שאני לובש משקפים הרבה שנים כנראה שנהיה שמה חריץ. כך אני חושב, אבל עוד לא בדקתי בראשם של אנשים אחרים שהם ללא משקפים, לבדוק אם יש להם שם חריץ.

ולפי זה אולי כוונת רש"י שאנשים היו הולכים עם תפילין מאז בר מצוה כל היום למשך הרבה שנים, עד שנהיה שם חריץ? האם זה הפשט?

תוכן כתב:ז"ל רש"י ד"ה במקום תפילין בא"ד: 'שאין כל הראש כשר להניח תפילין אלא קדקד לבד, וחריץ יש שם שהתפילין יושבים בו, ואינן בולטין כל כך, כדלקמן'. בדקתי את הראש שלי, ולא מצאתי שם חריץ שהתפילין יושבים בו ואינם בולטים כל כך. למישהו יש חריץ כזה? ומה כוונת רש"י 'כדלקמן', איפה זה כתוב לקמן? דמה שכתוב לקמן 'מקום יש בראש שראוי להניח בו שני תפילין', בפשטות הכוונה שבין העינים ובין מקום שתינוק רופס עד לסוף השער יש מקום לשני תפילין, אבל חריץ מאד דכר שמיה?

והנה תוך כדי שאני בודק את הראש שלי לחריצים, מצאתי מאחורי האזנים שני חריצים קטנים, במקום שסוף המשקפים שלי יושבים. דמכיון שאני לובש משקפים הרבה שנים כנראה שנהיה שמה חריץ. כך אני חושב, אבל עוד לא בדקתי בראשם של אנשים אחרים שהם ללא משקפים, לבדוק אם יש להם שם חריץ.

ולפי זה אולי כוונת רש"י שאנשים היו הולכים עם תפילין מאז בר מצוה כל היום למשך הרבה שנים, עד שנהיה שם חריץ? האם זה הפשט?

תמיד למדתי כוונת רש"י (אם כי על פי דוחק קצת) שכוונתו לחריץ מאחור שבו הקשר יושב ואינו בולט כ"כ מאחוריו, וע"פ אותו החריצ ניתן לדעת היכן מושב התפילין מקדימה בקדקוד, ואם היה כל הראש כשר להנחת תפילין היה ניתן להניח הקשר בכל מקום שהוא ולאו דווקא מאחור. ועניין הנחת הקשר בחריץ ההוא מכוון כנגד הקדקוד מצאנו בהרבה מקומות

מה שכתב רש"י כדלקמן קאי על מש"כ חריץ יש שם שהתפילין יושבים בו, והוא כדלקמן בגמ' קדקד היכא מקום שמוחו של תינוק רופס (ועי' רש"י ע"ז מד, א ד"ה מקום תפילין). ולפי"ז אין כוונתו לחריץ מאחורי הראש.

נניח שפעם מקום שמוחו של תינוק רופס היה שקוע, אבל צריך תפילין מאד קטנות כדי שכל בית התפילין ישב באותו השקע [כדי שלא יבלטו התפילין כ"כ].

לצורך מה כתב רש"י בכלל את העניין הזה של החריץ? כדי להסביר משהו בסוגיה?
כי אם בלי הנקודה הזו משהו בסוגיה לא מובן, א"כ צ"ע לחלק בין זמנם לזמננו, אי נמי אצלנו ישתנה הדין.

עכשיו בדקתי, ואכן חריץ מאחורי האזנים במקום המשקפים הוא דבר רגיל. עכשיו צריך לחשוב אם לבישה יום יומית של תפילין יכולה לעשות חריץ בראש.

יש הבדל בין שקע הנוצר בשערות, לשקע הנוצר בעור, לבין "חריץ בראש".

ועאכו"כ חריץ בעומק כזה שתפילין היושבות שם אינן בולטות כל כך.

את שאלת השקע הנוצר מלבישת תפילין כל יום כל היום אפשר לברר אצל הזילברמנים.

זה ברור שאין כזה שקע בעצם או אפילו בשער, רק משכיב השערות. אפילו המשקפיים עושים אולי שקע בעור אבל לא יותר מזה. (אני מרכיב משקפיים 25 שנים ואין לי שום שקע)
נראה לי יותר שהכוונה לחריץ מאחור המוזכר בכמה ראשונים. (אם לא שהתפילין היו בגודל של התפילין מקומראן ואז באמת הם יכולים לשקוע אפילו בשקע קטן הנוצר מחבישה של המקום שמוחו של תינוק רופס.

נראה לי שכוונת רש"י שהתפילין מונחים לא על המצח ממש, שאז הם בולטים כלפי הצד, ולא על גובה הגולגולת, שאז הם בולטים כלפי מעלה, אלא על שיפוע הגולגולת מקדימה, והיינו אותו חריץ, דהוא מקום שמוחו של תינוק רופס, שאז הם מונחים במשופע על הראש, ואינם בולטים לא לכאן ולא לכאן, והנקל גם להסתירם בטלית או בסודרא (שאם יהיו על מצחו, אז צריך יהיה לשלשל טליתו עד מצחו. ואם יהיו על גובה הגולגולת, אז יבלטו מתחת לטליתו. ודווקא כשהם משופעים על קדקדו, אין בליטתם ניכרת, ובפרט מתחת לטלית שעל ראשו).

HaimL כתב:נראה לי שכוונת רש"י שהתפילין מונחים לא על המצח ממש, שאז הם בולטים כלפי הצד, ולא על גובה הגולגולת, שאז הם בולטים כלפי מעלה, אלא על שיפוע הגולגולת מקדימה, והיינו אותו חריץ, דהוא מקום שמוחו של תינוק רופס, שאז הם מונחים במשופע על הראש, ואינם בולטים לא לכאן ולא לכאן, והנקל גם להסתירם בטלית או בסודרא (שאם יהיו על מצחו, אז צריך יהיה לשלשל טליתו עד מצחו. ואם יהיו על גובה הגולגולת, אז יבלטו מתחת לטליתו. ודווקא כשהם משופעים על קדקדו, אין בליטתם ניכרת, ובפרט מתחת לטלית שעל ראשו).

יפה מאד! יישר כוח!
וכך משמע בתוספות רבינו פרץ שם כשמביא את רש"י, וזה לשונו:

פירש רש"י דשלא במקום התפילין הראש גבוה ובולטים התפילין יותר מדי ולא הוו תכשיט ומלבוש כשמניחם שם.

אך דוחק קצת, שרש"י הכותב "חריץ יש שם שהתפילין יושבים בו", מתכוון לכלל מורד הקדמי של הראש.

לשון התוספות ר"פ, מתאים להמשך לשון רש"י שם: ובשבת נמי, באתרא דלא חזו ליה [וברש"י כ"י איתא: ביה] - לאו תכשיט הוא, שבולטין יותר מדאי, והוי כמשאוי.

מ"מ, אולי כוונת רש"י היא עפ"י הידוע במבנה הגולגולת, אשר מקום ה"מרפס" של תינוק, שנקרא אח"כ במבוגרים בשם "ברגמה", הוא אכן עמוק קצת משאר הגולגולת, ראה לדוגמא: https://www.nature.com/articles/s41398-022-01812-5

עמוק במידה כזו ששם התפילין לא בולטות כ"כ?
ומהו גודל תפילין שייכנסו שם כולן כדי שלא יבלטו?
והגמרא לא חילקה בדין בין תפילין בגדלים שונים.