מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

סנהדרין עה. - תספר עמו מאחורי הגדר

הערות, בירורים וחידושים במרחבי התלמודים. לומדי דף היומי וכל חבורות הלומדים
עזריאל ברגר
הודעות: 12990
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: סנהדרין עה. - תספר עמו מאחורי הגדר

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ג' פברואר 07, 2023 8:16 am

וכן שייך לסוגיית מציל עצמו בממון חברו, שכמדומני אם אינו יכול להשיב את הממון אחר כך - אסור לו לקחת את ממון חברו כדי להציל את עצמו, וייהרג ואל יגזול ממון שאינו יכול להשיבו!

בן מיכאל
הודעות: 2265
הצטרף: ד' ינואר 04, 2017 2:19 pm

Re: סנהדרין עה. - תספר עמו מאחורי הגדר

הודעהעל ידי בן מיכאל » ג' פברואר 07, 2023 3:40 pm

צופה_ומביט כתב:אמנם לא נושא האשכול עד כה, אבל באותו הדין:
אמר רב יהודה אמר רב מעשה באדם אחד

בשאלתות כתב שאותו אדם היה ראש הגולה, וממילא כל הדיון נמצא בקונטקסט אחר לחלוטין...

הבאר ההיא
הודעות: 511
הצטרף: א' אוגוסט 30, 2020 8:57 pm

Re: סנהדרין עה. - תספר עמו מאחורי הגדר

הודעהעל ידי הבאר ההיא » ג' פברואר 07, 2023 4:07 pm

בן מיכאל כתב:בשאלתות כתב שאותו אדם היה ראש הגולה, וממילא כל הדיון נמצא בקונטקסט אחר לחלוטין...


השאלתות אומר שהמדובר הוא בנתן בן צוציתא, אבל זה שנתן צוציתא היה ריש גלותא מוזכר בגמרא שבת נ"ז ושם משמע שהיה בדורו של רב יוסף ואילו הסיפור הזה מובא בגמרא בשם רב, וגם רב נסים גאון כתב שהיה בזמן רבי עקיבא, לכאו' לא יתכן שמדובר על אותו אדם.

וראה בהמכלול ערך נתן דצוציתא מה שהביאו שעוקבן ריש גלותא נקרא נתן צוציתא על שם שעמד בנסיון דומה ומנין שגם הראשון היה ריש גלותא אמנם למי שאומר שמדובר בסב ונכד מסתבר שגם הסבא היה נכבד מאוד שהרי היה ממשפחת בית דוד, וצ"ע.

הבאר ההיא
הודעות: 511
הצטרף: א' אוגוסט 30, 2020 8:57 pm

Re: סנהדרין עה. - תספר עמו מאחורי הגדר

הודעהעל ידי הבאר ההיא » ג' פברואר 07, 2023 4:40 pm

גם אצל רב ניסים גאון משמע קצת שהמעשה של נתן דצוציתא הוא המעשה של הגמרא דידן שמבואר שם שאמרו הרופאים שתדבר עמו וחכמים אסרו, ושם לא משמע שהיה ריש גלותא רק כותב עליו שהיה מעשירי ישראל, ואמנם כל דבריו הם כהדעה שהיתה אשת איש שלפי"ז מובן שתיכף אסרו ולא דנו כלל אם היא רוצה או לא.

יוסף משה
הודעות: 301
הצטרף: ו' יוני 19, 2015 12:48 pm

Re: סנהדרין עה. - תספר עמו מאחורי הגדר

הודעהעל ידי יוסף משה » ה' פברואר 09, 2023 8:35 pm

לעיל כתבתי דמ"ש הנימוקי יוסף "אם תבא אשתו לספר עמו אחורי הגדר להטעותו" הוא בגלל שכל דברי הנימוקי יוסף סובבים והולכים על 'אביזרייהו' ולא על ע"ז וג"ע עצמן וכמבואר לכל מעיין בדבריו. ולכן שפיר אפשר לומר שכוונת הנימוקי יוסף היא שאשתו תתקשט ותמשיך אותו לשיחה אינטימית המתקיימת אחורי הגדר, וכמשנ"ת.

וכתב חכם אחד שאינו מקבל את דבריי, וכנראה כוונתו שעדיין מחזיק בסברתו הראשונה שמדברי הנימוקי יוסף יש להוכיח פירושו ב"אחורי הגדר".

ואני בער ולא אדע טעמו, שהרי אם אפשר לפרש דברי הנימוק"י באו"א אין כאן 'הוכחה'.

עוד כתב חכם אחר שמוכרחים אנו לומר שהירושלמי מתאים להבבלי בכל פרטיו, ותמיה אני הלא בכו"כ סוגיות מקבילות ישנם פרטים בלתי זהים, ולפעמים חילוקים גדולים, בין הבבלי והירושלמי; גם בפרטי הסיפורים והעובדות.

ובסוגיא זו עצמה ישנם חילוקים רבים בין הבבלי והירושלמי, ולדוגמא, שבירושלמי מביא ב' עובדות מר"א, האחת התיר שיסתכל בפנוי' ובאחת לא ושקיל וטרי ליישב באוקימתות שאינן מופיעות בש"ס דילן.

[בירושלמי: "אפי' להתרפות לא סוף דבר בשאמר לו הבא לי א"א אלא אפילו לשמוע את קולה כהדא חד בר נש רחם איתא ביומי דרבי אלעזר וסכן אתון שאלון לי' מהו תיעביד קומוי וייחי אמר ימית ולא כן מהו ישמע קלה ולא ימות אמר ימית ולא כן מה הוות רבי יעקב בר אידי ורבי יצחק בר נחמן חד אמר א"א וחורנה אמר פנוי' מאן דאמר א"א ניחא ומאן דאמר פנוי' והא בר כיחא נגרא רחם איתא ביומוי דרבי אלעזר ושרא לי' כאן בפנוי' וכאן בא"א ואפי' תימר כאן וכאן בפנוי' תיפתר שנתן עיניו בה עד שהיא א"א ואית דבעי מימר איתא רבה הוות ולא מנסבא וכל מה דהוא מעבד באיסור הוה מעבד בגין כן אסר לי'].

באמונתו
הודעות: 3243
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: סנהדרין עה. - תספר עמו מאחורי הגדר

הודעהעל ידי באמונתו » ה' פברואר 09, 2023 10:48 pm

כדברי הרמב"ן הידועים, אין עסקינו ב"הוכחות מוכרחות", אלא ב"סבירות" ו"בפשטות".
פשטות כל המקורות (מלבד ר"י אלמדארי), מלמדים אחרת מדבריך.
באם רצונך דווקא להתעקש על עמדתך, לא יפריעו לך. תוכל להמשיך כפי שחשבת.

אשרי יושבי ביתך
הודעות: 2090
הצטרף: ב' מרץ 16, 2020 1:29 pm

Re: סנהדרין עה. - תספר עמו מאחורי הגדר

הודעהעל ידי אשרי יושבי ביתך » א' פברואר 19, 2023 11:38 pm

צופה_ומביט כתב:גם הכללים בזה צ"ת. למשל, אדם חולה בסכנת נפשות וזקוק לניתוח דחוף, ומתרימים עבורו להצילו. באם הגיע למצב זה עקב אורח חיים לא בריא, השמנת יתר, עישון, חוסר פעילות גופנית וכו' - האם נאמר איהו דקטיל נפשיה ולא מחויבים להצילו?

שמעתי ממרן הגר"י זילברשטיין שליט"א שדן בכגון דא (בשיעור רופאים בביה"ח מעייני הישועה), ודן אם יש שניים הצריכים לרפואה, ושניהן שווין בכל דבר, מלבד מה שאחד מהם פשע בבריאותו ולכן נהיה חולה, האם נקדים את מי ששמר על בריאותו. והביא בתוה"ד סברא דכיון דיסוד מצות רפואה ילפינן לה ממצות השבת אבידה וכדאיתא בסנהדרין (עג, א), א"כ כשם שאין חיוב השב"א במאבד חפציו מדעת (שו"ע חו"מ סי' רסא ס"ד), הכ"נ אם אינו חס על חייו, למה אנו נחוס על חייו. ויסוה"ד מבוארים במנ"ח (מצוה רלז סק"ב) ובהגר"י פערלא (בביאורו לרס"ג, עשה, כח) דכתבו דאין חיוב להציל המאבד עצמו לדעת, ואפילו בימות החול, משום דהחיוב להציל נפש ילפינן לה מדכתיב 'והשבותו לו', וכנ"ל. אך רבים חולקים ע"ד המנ"ח והגרי"פ הנ"ל, וממילא בנד"ד כל שכן דלא מיירי במאבד עצמו אלא רק שטועה בשיקול דעתו ולא שומר על אורח חיים בריא, אולי לא שייך כל הנ"ל. ובתוה"ד הביא שחמיו מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל סבור דהנצרך להשתלת כליה, ואירע לו כן משום שעישן ולא שמר על בריאותו, אין חייבים לתרום לו כליה. [וצריך חיפוש בכתבי מוח"ז שליט"א אם והיכן האריך בכ"ז עוד].


חזור אל “בית התלמוד”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 93 אורחים