מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

הערות והארות בתלמוד הירושלמי

הערות, בירורים וחידושים במרחבי התלמודים. לומדי דף היומי וכל חבורות הלומדים
שמואל דוד
הודעות: 6492
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

הערות והארות בתלמוד הירושלמי

הודעהעל ידי שמואל דוד » ו' פברואר 17, 2023 6:28 pm

חשבתי שכדאי לפתוח אשכול על הירושלמי, ובפרט עכשיו שהתחילו לימוד דף יומי בירושלמי מסכת פאה.

פאה דף א:

קצר שיבולת הראשונה ונשרפה מהו כו׳ נשמעינה מן הדא קצר חציה ומכרה… קצר חציה והקדיש מה שקצר נותן מן המשואר על הכל ״והקדש לאו כשרוף הוא״ הדא אמרה קצר שבולת הראשונה ונשרפה אינו צריך לקצר פעם שניה.

לכאורה קשה, הרי כשנשרף השיבולת אין לו שום תועלת ממנה וא״כ שפיר יש להסתפק שצריך לקצר פעם שניה משא״כ כשהקדיש הרי עשה מצוה בהשיבולת ושפיר היה לו תועלת וא״כ אינו דומה הקדש לשריפה.

תם פשוט
הודעות: 16
הצטרף: ד' מאי 11, 2022 9:59 pm

Re: הערות והארות בתלמוד הירושלמי

הודעהעל ידי תם פשוט » ו' פברואר 17, 2023 9:11 pm

עיין במראה הפנים
שעצם קיום המצוה אינו נחשב הנאה כיון "מצוות לאו ליהנות נתנו" אפילו מצוות דרבנן

שמואל דוד
הודעות: 6492
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: הערות והארות בתלמוד הירושלמי

הודעהעל ידי שמואל דוד » ו' פברואר 17, 2023 9:39 pm

מעניין. יישר כח! דהיינו שאף שיש לו תועלת מ״מ צריכים ״הנאה״ ממש?

שמואל דוד
הודעות: 6492
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: הערות והארות בתלמוד הירושלמי

הודעהעל ידי שמואל דוד » ה' פברואר 23, 2023 9:59 pm

פאה דף ו:

אחד האיש ואחד האשה אלא שהאיש ספיקה בידו והאשה אין ספיקה בידה מפני שרשות אחרים עליה נתארמלה או נתגרשה כמי שהיא ספיקה בידו היא

מדוע לא נקט הגמרא בפשיטות אשה פנויה שאין רשות אחרים עליה.

תם פשוט
הודעות: 16
הצטרף: ד' מאי 11, 2022 9:59 pm

Re: הערות והארות בתלמוד הירושלמי

הודעהעל ידי תם פשוט » ה' פברואר 23, 2023 10:30 pm

שמואל דוד כתב:מדוע לא נקט הגמרא בפשיטות אשה פנויה שאין רשות אחרים עליה.

עיין ריטב"א קידושין ל: נתגרשה שניהם שוים פירוש דלא תימא כיון דנפטרה נפטרה. קא משמע לן דהדרה לחיובא:
וכן כמה ראשונים שם

HaimL
הודעות: 805
הצטרף: ה' נובמבר 05, 2020 2:33 pm

Re: הערות והארות בתלמוד הירושלמי

הודעהעל ידי HaimL » ב' מרץ 13, 2023 2:16 pm

תם פשוט כתב:
שמואל דוד כתב:מדוע לא נקט הגמרא בפשיטות אשה פנויה שאין רשות אחרים עליה.

עיין ריטב"א קידושין ל: נתגרשה שניהם שוים פירוש דלא תימא כיון דנפטרה נפטרה. קא משמע לן דהדרה לחיובא:
וכן כמה ראשונים שם

ולפירש"י ז"ל בקידושין, נ"ל דהחידוש הוא אחר, דנקט דווקא הרי היא כאחיה, ולא כתב ה"ה כאיש, דלא קס"ד דכיוון דנפטרה כבר תהיה פטורה תמיד, דמאן פטרה. אלא ס"ד כיוון דנפטרה וחזרה לחיובה מצו אחיה לעכב את חלקה במצוות כיבוד או"א (כגון שרגיל כל אח לשמש בסעודה אצל האו"א ביום אחר, וכאשר נתגרשה, חייבת גם לשמש כמוהם, וה"א דמצו לעכב בעדה), קמ"ל דחייבת כמותם. ואולי זאת כוונת הריטב"א והראשונים ז"ל.


חזור אל “בית התלמוד”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 125 אורחים