הנה התוס' בזבחים (דף עט:-פ.) בהא דתנן מים שנתערבו במי חטאת דבאנו למח' ר"א ורבנן דלר"א מזה שתי פעמים אבל לרבנן פסולין להזאה וכתב שם התוס' (ד"ה תנן) דדברי רבנן חומרא הוי דמדאו' חד בתרי בטיל וא"כ חזינן מדבריו דלא כהאומרים שהיתר אינו בטל באיסור דהיינו שאינו מקבל את מעלת המבטל רק מסיר שם איסורו מעליו.
אבל התוס' עצמם ג"כ בזבחים (דף עח: ד"ה הפיגול) הקשו על רש"י ותוכ"ד כתבו דהיתר אינו מצטרף לאיסור כדי לבטלם והטעם כיון שאין יכול ההיתר להיות כאיסור ולקבל את מעלתו של המבטל רק להסיר שם איסורו מעליו וא"כ חזינן דדברי התוס' סתרי אהדדי (ועיין ברעק"א על התוס ד"ה פיגול דדיקו נמי בדבריו דאינו מקבל המעלה וכ"כ הפמ"ג בשער התערובות ש"ג פ"ה וכ"ה במנח"א בחומש במדבר עי"ש)
ומציע אני בפני הת"ח בפורום שיעמידו ד"ת על אמיתתם ויציגו יישוב לדברי התוס' ואשמח מאד.