א. בגמ' שבת קלב ע"ב אמר רבא דס"ד דמילה דוחה צרעת משום דעדל"ת הוא, הדר קאמר האי עשה ולא תעשה הוא, [ופרש"י ותוס' ד'השמר' לאו ו'לעשות' עשה], ת"ל בשר ואע"פ שיש שם בהרת. ומבואר דממעטינן צרעת במילה מקרא דביום השמיני ימול בשר אף דעדל"ת ועשה הוא.
ב. אמנם ברמב"ם הל' טומאת צרעת פ"י ה"ה כ' מי שהיתה בהרת בערלתו ימול ואף על פי שהיא מילה שלא בזמנה שמצות עשה דוחה את לא תעשה בכל מקום. וכ"כ בהלכות מילה פ"א ה"ט עי"ש. וכבר השיג עליו בערוגת הבושם [לרבו של האו"ז] ח"ג סי' ס"ט.
וכן סתימת הגמ' בכ"מ עי' בשבת שם בהמשך הדברים, וכן בביצה ח' ע"ב ובכתובות מ' ע"א, דמילה בצרעת עשה דוחה ל"ת הוא. [ועי' בתשו' הרי"ד סי' שכתב דהוא ט"ס בגמ' וצ"ע].
ג. ועי' במל"מ שכתב דבהמשך הגמ' לרב אשי ילפינן מלעשות דשרי באינו מתכוין, ופליג ע"ד רבא וס"ל דאין עשה בקציצת בהרת. [ועי' בעונג יו"ט מה שתמה בדבריו].
ד. אמנם עי' בפי' רב ניסים גאון על אתר [נד' בד' קל"ד ע"ב] שכתב "ומצאנו כתוב בו בשר ערלתו להודיענו שהמילה דוחה את הצרעת דאתי עשה ודוחה לא תעשה והוצרכנו שיבאר לנו ענין זה להסיר מדעתינו מה שהיה עולה עליו שהיינו סוברים וכו' שהוא עשה לא תעשה ואין עדל"ת ועשה, והודיענו שהוא ל"ת בלבד. וכן מבואר בהלכות גדולות סימן ח' "תניא (ויקרא יב, ג) בשר ערלתו, ואף על פי שיש שם בהרת יקוץ, מאי טעמא, דאתי עשה דחי את לא תעשה".
וראה זה חדש שמצאתי בשני כתבי יד -
אוקספורד
כן דוחה את העבודה ועבודה דוחה את השבת ת'ל בשר מ"ט דאתי עשה ודחי את לא תעשה ומאי או אינו דקאמ' הדר אמר אימר דאמרי' דאתי עשה ודחי את לא תעשה לא תעשה גרידה אבל האי דילמ' עשה ולא תעשה הוא ומה אני מקיים ימול בשר ערלתו בזמן שאין שם בהרת ת"ל בשר ואע"פ שיש שם בהרת תינח גדול דכתי' ביה בשר קטון כתי' ביה בשר בינוני מנא לן אמ' אביי אתיא מביניא מגדול לא .
כת"י פטרבורג
דוחה את העבודה ועבודה דוחה את הש 'תל' לו 'בשר מאי ט <.. ...> <... ..> דחי את לא תעשה ומאי או אינו דקאמ 'הדר א? מ '? הכי קאמ 'אימר דאמרינן אתי עשה ודחי <...> <... ..> ש?ה? לא תעשה גרידא האי דלמא עשה ולא תעשה הוא ומה אני מקיים ימול (בשר) ערלתו <...> <...> תל 'לומ' ימול בשר ערלתו אף על פי שיש שם בהרת תינח גדול כת' ביה בשר קטן נמי כ < ..> <... ..> וני מנא לן אמ 'אביי אתיא מביניא מגדול לא ...
ומבואר להדיא כד' הבה"ג ורנ"ג והרמב"ם דלמסקנא הוא ג"כ מדין עדל"ת אלא דעדיין צ"ב ואין כאן מקומו.
[אמנם בכת"י וטיק' ומינכן הוא כדלפנינו וכדעת רוב הראשונים]